רולנד שימלפפניג

רולנד שימלפפניג
Roland Schimmelpfennig
לידה	19 בספטמבר 1967 (בן 57); גטינגן, גרמניה המערבית
פרסים והוקרה	פרס נסטרוי (2009, 2002); פרס אלזה-לסקר-שילר למחזאות (2010, 1997); פרס הדרמה של מילהיים (2010) ;

רולנד שימלפפניג (בגרמנית: Roland Schimmelpfennig;‏ נולד ב-19 בספטמבר 1967) הוא מחזאי ובמאי תיאטרון גרמני. מחזותיו תורגמו לשפות רבות ומועלים ברחבי העולם בהצלחה רבה.

תולדות חייו

נולד בגטינגן^[1] והיה עיתונאי. ב-1990 החל ללמוד בימוי תיאטרון. מבקרים רבים מתארים את כתיבתו כקליידוסקופית ומתוחכמת, כקולאז' של דמויות ודימויים המקבלים תוכן ונפח במפגשים בינים, חזרות על מוטיבים ושימוש בקצב."הכתיבה של שימלפפניג היא קלידוסקופית, הוא יוצר מארג של דמויות הפועלות במקביל. לעיתים הדמויות נפגשות, אך לכל אחת מהן יש מסלול פעילות נפרד שאינו בהכרח קשור לדמויות האחרות."^[2]

מביים ומורה באקדמיות לתיאטרון, מתגורר במזרח ברלין.

יצירה

מחזות

מריה הנצחית, 1996
אין עבודה לצעירה בשמלת האביב, 1996
הכפיל, 1997
מהערים ליער, 1998
דגים לדגים, 1999
לפני זמן רב, במאי, 2000
MEZ, 2000
לילה מאלף ("לילה ערבי"), 2001
פוש אפ, 2001
לפני זה/ אחר כך, 2002
עליזה בארץ הפלאות, 2003
האשה שלפני, 2004
היצע וביקוש, 2005
ברחוב גרייפסוואלדר, 2006
זמן גוף (מבוסס על הרומן אמנית הגוף מאת דון דלילו), 2007
סוף והתחלה, 2006
ביקור אצל האב, 2008
ממלכת החיות, 2007
סטארט-אפ, 2007
קאליפסו, 2008
כאן ועכשיו, 2008
אידומניאו, 2008
דרקון הזהב, 2009
הזמר האחד-עשר, 2010
האלבום הלבן אחרי הביטלס, 2010
פגי פיקיט רואה את פניו של אלוהים, 2010
ארבעה כיוונים, 2011
הילד המעופף, 2012
ספאם, 2014
המים השחורים, 2015
נקודת היפוך, 2015
האש הגדולה, 2017
היום שבו כבר לא הייתי אני, 2018
האודיסיאה, 2018
סיבוב סביב השמש, 2020

רומנים

הרומן הראשון שלו, "An einem klaren eiskalten Januarmorgen zu Beginn des 21. Jahrhunderts" ("בבוקר ינואר בהיר וקפוא בתחילת המאה ה-21") ראה אור ב-2016.
"Die Sprache des Regens" ("שפת הגשם"), 2017
"Die Linie zwischen Tag und Nacht" ("הגבול בין יום ללילה"), 2021

יצירות אחרות

חיבר מספר תסכיתי רדיו עבור רשת Südwestrundfunk.

ב-2009 חיבר את המסה "איך לכתוב על מחזות", שראתה אור בדר שפיגל.^[3]

ב-2014 חיבר ליברית לאופרה "דרקון הזהב" ללחן של פטר אטווש, לפי המחזה שחיבר ב-2009.

יצירותיו שתורגמו לעברית והוצגו בישראל

פוש אפ^[4]^[5]
לילה מאלף^[2]^[6]^[7]
נקודת היפוך^[8]
דרקון הזהב^[9]^[10]^[11]^[12]
האשה שלפני^[13]^[14]^[11]
האודיסאה^[15]

פרסים

1997, 2010 - פרס אלזה לסקר-שילר
2010 - פרס הדרמה של מילהיים
2002, 2009 - פרס נסטרוי

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא רולנד שימלפפניג בוויקישיתוף

המומחה לקולאז'ים, כתבה באתר מכון גתה
ראיון ב-New York theatre wire
רולנד שימלפפניג, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)
רולנד שימלפפניג, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)

הערות שוליים

^ Auch Wunder brauchen Atempausen, דר שפיגל 24 באוגוסט 2017 (בגרמנית)
^ ¹ ² חלום ליל חמסין, מרתה יודעת
^ Wie man über Theaterstücke schreibt, דר שפיגל, 19 באפריל 2009
^ פוש אפ בבי"ס יורם לוינשטיין
^ פוש אפ, אתר בית צבי
^ לילה מאלף, תיאטרון הבית
^ מיכאל הנדלזלץ, "האשה שלפני": מציאות מתעתעת ומרתקת, באתר הארץ, 25 בינואר 2015
^ נקודת היפוך, תיאטרון גשר
^ דרקון הזהב בפסטיבל יפו 2019
^ דרקון הזהב באתר הבמה
^ ¹ ² המומחה לקולאז'ים, כתבה באתר מכון גתה
^ חגי חיטרון, "דרקון הזהב": מהצגות האופרה הכי טובות שהועלו כאן בשנים האחרונות, באתר הארץ, 30 במאי 2019
^ האשה שלפני באוניברסיטת תל אביב
^ האשה שלפני, תיאטרון תמונע
^ האודיסאה, אתר סטודיו למשחק ניסן נתיב

[1] Auch Wunder brauchen Atempausen, דר שפיגל 24 באוגוסט 2017 (בגרמנית)

[מרתה-2] ¹ ² חלום ליל חמסין, מרתה יודעת

[3] Wie man über Theaterstücke schreibt, דר שפיגל, 19 באפריל 2009

[4] פוש אפ בבי"ס יורם לוינשטיין

[5] פוש אפ, אתר בית צבי

[6] לילה מאלף, תיאטרון הבית

[7] מיכאל הנדלזלץ, "האשה שלפני": מציאות מתעתעת ומרתקת, באתר הארץ, 25 בינואר 2015

[8] נקודת היפוך, תיאטרון גשר

[9] דרקון הזהב בפסטיבל יפו 2019

[10] דרקון הזהב באתר הבמה

[גתה-11] ¹ ² המומחה לקולאז'ים, כתבה באתר מכון גתה

[12] חגי חיטרון, "דרקון הזהב": מהצגות האופרה הכי טובות שהועלו כאן בשנים האחרונות, באתר הארץ, 30 במאי 2019

[13] האשה שלפני באוניברסיטת תל אביב

[14] האשה שלפני, תיאטרון תמונע

[15] האודיסאה, אתר סטודיו למשחק ניסן נתיב

[1]

[2]

[3]

[4]

[5]

[6]

[7]

[8]

[9]

[10]

[11]

[12]

[13]

[14]

[15]


לידה	19 בספטמבר 1967 (בן 57) גטינגן, גרמניה המערבית
פרסים והוקרה	פרס נסטרוי (2009, 2002) פרס אלזה-לסקר-שילר למחזאות (2010, 1997) פרס הדרמה של מילהיים (2010)