ריצ'רד פאלק

ריצ'רד פאלק
Richard Anderson Falk
לידה 13 בנובמבר 1930 (בן 94)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Richard Anderson Falk עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
השכלה
מקצוע פרופסור אמריטוס למשפט בינלאומי פומבי באוניברסיטת פרינסטון
מעסיק אוניברסיטת פרינסטון עריכת הנתון בוויקינתונים
תפקיד משקיף מיוחד מטעם האו"ם לשטחים הפלסטיניים
תקופת כהונה 26 במרץ 2008 עד היום
בן או בת זוג Hilal Elver עריכת הנתון בוויקינתונים
פרסים והוקרה
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ריצ'רד אנדרסון פאלק (באנגלית: Richard Anderson Falk; נולד ב-13 בנובמבר 1930) הוא פרופסור אמריטוס יהודי אמריקאי למשפט בינלאומי פומבי באוניברסיטת פרינסטון. כותב או כותב-שותף של 20 ספרים ועורך או עורך-שותף של 20 ספרים נוספים. דובר, ופעיל בעניינים בינלאומיים. שימש משנת 2008 עד 2014 כדווח המיוחד לשטחים הפלסטיניים הכבושים מטעם האו"ם[1]. חלק מדו"חותיו הרשמיים, כמו גם דברים אחרים שכתב, ספגו ביקורת מצד מזכ"ל האו"ם באן קי-מון ואחרים. כיום הוא עומד בראש הארגון Euro-Mediterranean Human Rights Monitor (אנ') שנוסד על ידי רמי עבדו.

על פי מבקריו, פאלק מחזיק בדעות אנטי-ישראליות ואנטישמיות, בהן תמיכה בטרור פלסטיני ובתאוריות קשר נגד העם היהודי. הוא טען מצדו, שאינו אנטישמי. בעקבות דעותיו והתבטאויותיו נחשף לביקורת רבה, הואשם באנטישמיות, והוכרז כאישיות בלתי רצויה על ידי ישראל.

קורות חיים ועבודה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרק זה לוקה בחסר. אנא תרמו לוויקיפדיה והשלימו אותו. ייתכן שתמצאו פירוט בדף השיחה.

מרטין גריפית' כתב שפאלק תיאר את הרקע המשפחתי שלו כ"יהודי מתבולל תרבותית עם הכחשה מדומה אפילו של הצד האתני שביהדות". בשנת 2007 תיאר עצמו כ"יהודי אמריקני"[2], וכתב על זהותו היהודית.

לפאלק תואר ראשון בכלכלה מבית הספר וורטון שבאוניברסיטת פנסילבניה, תואר ראשון במשפטים מאוניברסיטת ייל ותואר שלישי במשפטים מאוניברסיטת הרווארד.

שימש משנת 2008 עד 2014 כדווח המיוחד לשטחים הפלסטיניים הכבושים מטעם האו"ם וספג ביקורת רבה על פעילותו, הואשם באנטישמיות, והוכרז כאישיות בלתי רצויה על ידי ישראל וארגונים יהודיים בעולם (ראו בהמשך הערך).

כיום הוא עומד בראש הארגון Euro-Mediterranean Human Rights Monitor (אנ') שנוסד על ידי רמי עבדו.

דעותיו ופעילותו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביוני 2007 פרסם פאלק מאמר בשם "הולכים ברישול לעבר שואה פלסטינית"[3], בו טען כי ישראל הביאה את תושבי עזה אל "סף רעב קולקטיבי" ואל "קיום תת-אנושי", שאך אם ימשיך כפי שהוא, יישא מאפיינים של רצח עם ויאיים בהשמדת כלל "הקהילה הפלסטינית". כמו כן טען שחמאס איננו ארגון טרור משום שמעשיו הם "הדרך היחידה של הפלסטינים להיאבק נגד ישראל". עקב כך האשים יצחק לבנון, שגריר ישראל למוסדות האו"ם בז'נבה, את פאלק בהצדקת פיגועי התאבדות[4].

בנובמבר 2008 פרסם פאלק מאמר ובו ציין כי בגרסה הרשמית של ממשלת ארצות הברית לפיגועי 11 בספטמבר ישנן סתירות וחורים, וכי לאור טענות הנגד שהעלו גורמים לא רשמיים, על הממשל לקיים חקירה אמיתית של האירוע. הוא טען שהסתרה מתמשכת של הממשל ושל רשויות החוק פוגעת בלגיטימיות של השלטון, ודרש מהממשל לחשוף את האמת על האירועים, על מנת להחזיר לעצמו מידה של לגיטימיות ולאפשר לציבור להיחשף לאמת[5]. מזכ"ל האו"ם באן קי-מון גינה את התבטאויותיו של פאלק בנושא[6].

בשנת 2008 הוכרז פאלק אישיות בלתי רצויה בישראל ונאסרה כניסתו לתחומיה, לרבות ליהודה, שומרון ועזה. גורמים בסביבת שרת החוץ לבני טענו כי הצעד ננקט עקב גישתו החד-צדדית לסכסוך. ב-14 בדצמבר 2008 נחת פאלק בנמל התעופה בן-גוריון במטרה לבצע שליחות מטעם המועצה, אך עוכב ל-30 שעות ולבסוף גורש בחזרה לז'נבה[7]. נציבת זכויות האדם של האו"ם נבנת'ם ("נבי") פילאיי הביעה את מורת רוחה מצעד זה של ישראל[8].

ב-7 בינואר 2009, במהלך מבצע עופרת יצוקה, האשים פאלק את ישראל בהפרת החוק ההומניטרי הבינלאומי, ולפיכך בביצוע פשע נגד האנושות, וקרא להעמדת האחראים לדין[9].

במאי 2010 יצא מטורקיה משט אוניות שמטרתו המוצהרת הייתה לשבור את הסגר הימי שהטילה ישראל על רצועת עזה. בעת עצירת האונייה הגדולה במשט, "מאווי מרמרה", על ידי חיילי שייטת 13, תקפו נוסעיה את החיילים במוטות ברזל ובסכינים, ואלה הגיבו בירי. בעימות האלים נפצעו 10 חיילים ישראלים, שניים מהם קשה, ומבין משתתפי המשט נהרגו 9 אנשים ונפצעו 28. התגובות הקשות לאירוע בישראל, בטורקיה ובמדינות רבות אחרות הביאו לכינוס ועדה מטעם האו"ם לבדיקת אירועי המשט. הוועדה הוכרזה ביולי 2010 על ידי מזכ"ל האו"ם באן קי-מון, ובראשה עמד ראש ממשלת ניו זילנד לשעבר ג'פרי פאלמר. כמו כן השתתפו בוועדה נשיא קולומביה לשעבר אלווארו אוריבה, יוסף צ'חנובר כנציג ישראל והדיפלומט אוזדם סאנברק כנציג טורקיה. בספטמבר 2011 פורסמו מסקנות הוועדה בדו"ח פאלמר, שעיקרן היה: הסגר הימי שהטילה ישראל על עזה חוקי; ישראל הפעילה כוח מופרז לעצירת המשט וכדאי שתביע חרטה ותשלם פיצויים למשפחות ההרוגים. בנוסף מתחה הוועדה ביקורת על התנהלות טורקיה ופעילי ארגון IHH בפרשה. עוד באותו חודש הגיבו על הדו"ח ריצ'רד פאלק וארבעה שליחים נוספים של האו"ם לחקר מצב האוכלוסייה הפלסטינית. הללו טענו כי פאלמר טעה וכי הסגר בלתי חוקי[10].

בדצמבר 2012, פרסם UN Watch מכתב פומבי המבקר את פאלק ודורש את פיטוריו מארגון משמר זכויות האדם. פאלק התבקש להתפטר מהוועד המנהל של קבוצת סנטה ברברה מקליפורניה, ושמו הוסר מאתר הארגון, כביכול בגלל שעבודתו למען האו"ם הייתה מנוגדת למדיניות ארגון משמר זכויות האדם[11]. מאוחר יותר באותו חודש, בתגובה לפרסום בתקשורת מטעם ארגון UN Watch המבקר את פאלק, חתמו 40 נציגים של ארגוני זכויות אדם עיקריים מרחבי העולם על מכתב למשמר זכויות האדם המפציר בקבוצה "להבהיר שהוא לא 'סולק' כאויב זכויות אדם, כמו ש-UN Watch טען". פיליס בניס, אחת מחותמות המכתב, כתבה שארגון משמר זכויות האדם הגיב ב-1 בינואר 2013 וטען כי מכתב UN Watch היה מלא ב"אי דיוקים ורמאויות" וחזר על הצהרת ארגון משמר זכויות האדם אשר צייתה למדיניות ארוכת השנים שלה"[12].

בפיגוע במרתון בוסטון באפריל 2013 נהרגו שלושה אנשים, בהם ילד בן 8, ונפצעו בו כ-260 בני אדם. בעקבות הפיגוע כתב ריצ'רד פאלק מאמר בשם "פרשנות על רציחות המרתון"[13], בו הוא טוען כי הפיגוע נעשה בתגובה למדיניות ארצות הברית, שבעצמה מושפעת מישראל. פאלק כתב: "כל עוד תל אביב[14] מחזיקה באוזנו הצייתנית של הממסד הפוליטי האמריקני, אַל לאלה המייחלים לשלום ולצדק בעולם להיות רגועים"[15]. בתגובה לדברים אלה אמרה המשלחת הבריטית לאו"ם שזו "הפעם השלישית בה אנו נאלצים להביע את דאגתנו בנוגע להערות אנטישמיות של מר פאלק. זה חשוב לבריטניה ששליחים מיוחדים ישמרו על הסטנדרטים הגבוהים ביותר במהלך עבודתם והבהרנו פעמיים בעבר שהערות של מר פאלק אינן מקובלות".

במרץ 2017 חיבר פאלק דו"ח עבור סוכנות ECSWA של האו"ם המאשים את מדינת ישראל באפרטהייד. דובר האו"ם אמר כי הדו"ח אינו מבטא את דעתו של מזכ"ל האו"ם אנטוניו גוטרש. שגרירת ארצות הברית באו"ם ניקי היילי גינתה את הדו"ח בחריפות והתנערו ממנו[16].

האשמתו באנטישמיות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הקריקטורה שפרסם בהקשר לכתב האישום נגד קדאפי

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-29 ביוני 2011 פרסם ריצ'רד פאלק בבלוג שלו רשומה שרמזה כי כתב האישום נגד מועמר קדאפי בבית הדין הפלילי הבינלאומי נובע ממניעים פוליטיים[17]. הרשומה כללה קריקטורה של כלב חובש כיפה עם סוודר שעליו הכיתוב "ארצות הברית". הכלב השתין על פסל החירות בעודו אוכל עצמות אדם מגואלות בדם. ארגון UN Watch, המקושר עם הוועד היהודי-אמריקני, יצר קשר עם נאווי פילאי, נציבת האו"ם לזכויות האדם, בנוגע לקריקטורה. ב-6 ביולי הכיר פאלק בכך שהקריקטורה הייתה אנטישמית והתנצל על פרסומה.

אברהם פוקסמן מההליגה נגד השמצה קרא לפאלק להתפטר מתפקידו כמשקיף מיוחד מטעם האו"ם לשטחים הפלסטיניים בהצהירו כי "הקריקטורה הייתה אנטישמית בצורה בוטה ומעבירה את המסר כי ליהודים ואמריקאים אכפת מעט מאוד לגבי צדק ומוסר", וכן כי "מסר השנאה שבקריקטורה מתנגש ישירות בעקרונות המועצה לזכויות אדם והאו"ם". שליח ארצות הברית לאו"ם, ג'וזף מ. טורסלה, אמר כי פרסום הקריקטורה היה "מביש ושערורייתי" וכן "מביך לארצות הברית" וקרא לפאלק להתפטר. נציגת ארצות הברית, אליאנה רוס-לאטינן, יושבת ראש הוועדה לענייני חוץ של בית הנבחרים של ארצות הברית, קראה גם היא לפאלק להתפטר. ראש ממשלת בריטניה דייוויד קמרון הורה לנציג בריטניה להביע דאגה בנוגע לקריקטורה ואמר שהוא "ימשיך לעקוב מקרוב אחרי פעולות ואמירות נוספות שמר פאלק עשוי לעשות". נציבת האו"ם לזכויות אדם, נאווי פילאי, הכירה בכך ש"הקריקטורה הייתה אנטישמית ומעוררת התנגדות", אך לא קראה להתפטרותו של פאלק בשל התנצלותו הפומבית ובשל העובדה שהסיר במהירות את הקריקטורה מהבלוג שלו.

חסותו לספרו של גלעד עצמון

[עריכת קוד מקור | עריכה]

גלעד עצמון[18], מוזיקאי ממוצא יהודי, ישראלי לשעבר, כתב ספר בשם "?The Wandering Who" (מילולית "ה-מי הנודד?", משחק מילים על "The Wandering Jew", היהודי הנודד)[19]. הספר יצא לאור ב-16 בספטמבר 2011, והיה רווי בדעות אנטישמיות, בהן טענות כי היהודים שואפים להשתלט על העולם והתבטאויות אוטואנטישמיות דוגמת הגדרתו את עצמו כ"יהודי השונא את עצמו בגאווה", "יריב חזק... של היהודיוּת", וכיוצא באלה[20]. פאלק העניק לספר את חסותו, וכך גם ג'ון מירשהיימר (אנ'), קארל סבאג ואחרים[21]. פאלק כתב: "גלעד עצמון כתב דו"ח מרתק ומרגש על דרכו מלאומן ישראלי מן הגרעין הקשה אל פטריוט של האנושות שהציונות הוסרה ממנו[22], וסניגור נלהב של צדק לעם הפלסטיני. זהו סיפור טרנספורמטיבי המסופר ביושר שאינו נרתע מקשיים, שכּל (במיוחד יהודים) מי שאכפת להם משלום אמת, כמו גם מזהותם, צריכים לא רק לקרוא, אלא להרהר בו ולדון בו באופן נרחב"[23]. ב-4 בנובמבר 2011 פרסם פרופסור אלן דרשוביץ בשבועון האמריקני ניו ריפבליק ביקורת חריפה ומפורטת על גלעד עצמון, על ספרו ועל החסות שהעניקו לספר ריצ'רד פאלק וג'ון מירשהיימר[20].

האשמת היהדות העולמית וארצות הברית במצב הפלסטינים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביולי 2012, כאשר חיווה את דעתו מדוע הוא נמשך לנושא "המאבק הפלסטיני", כתב פאלק בבלוג שלו "פיתחתי אמונה המגובה בהוכחות רבות שממשלת ארצות הברית והקהילה היהודית המאורגנת אחראיות להחרמה הגדולה והנמשכת של אדמות וזכויות פלסטיניות". UN Watch האשים את פאלק ב"קידום הערות גזעניות", וכן באנטישמיות "בשל הניסיון להאשים קהילות יהודיות בכל מקום בפשעים כביכול נגד הפלסטינים". פאלק הגיב לאחר מכן בכותבו "אני התנגדתי הרבה פעמים למדיניות, כולל זו של ארצות הברית וישראל, אבל לצרף עמדות כאלו לגזענות זה (חלק מ)הוקעה בעלת טווח רחב, הנשמעת לעיתים תכופות, של השקפותיי ופעילויותיי".

תמיכה בטרור

[עריכת קוד מקור | עריכה]

פאלק צוטט בהצדקת פיגועי התאבדות בטענה שזו דרך מאבק לגיטימית של הפלסטינים[24] ואף טען במאמר שחמאס איננו ארגון טרור[25].

הכללתו ברשימת האנטישמים הגדולים של 2013

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-2013 פרסם מרכז שמעון ויזנטל, העוסק בזיכרון השואה ובמאבק נגד האנטישמיות החדשה, רשימה של עשרת האנטישמים/אנטי-ישראלים הגדולים של 2013, ובה דורג פאלק במקום השלישי. ברשימה נכללו גם חמינאי, ארדואן, קמפיין ה-BDS, רוג'ר ווטרס ומפלגת יוביק ההונגרית[26].

עבודות שפרסם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Essays on Espionage and International Law with Quincy Wright, Julius Stone, Roland J. Stanger; Ohio State University Press, 1962
  • Security in Disarmament, Editor with Richard J. Barnet, Princeton University Press, 1965
  • Toward a Theory of War Prevention, with Saul H. Mendlovitz, Transaction Publishers, 1966
  • Strategy of World Order (Volumes I to IV), edited with Saul H. Mendlovitz, World Law Fund, 1966–67
  • Legal Order In A Violent World, Princeton University Press, 1968*
  • International Law And Organization, Editor with Wolfram F. Hanrieder, Lippincott, 1968.
  • The Six Legal Dimensions of the Vietnam War, Princeton University Press, 1968
  • In the Name of America-The Conduct of the War in Vietnam by the Armed Forces of the U.S., editor with Seymour Melman, E.P. Dutton, 1968
  • The Vietnam war and international law, edited by Richard A. Falk with Wolfram F. Hanrieder; J. B. Lippincott, 1968.
  • A Global Approach to National Policy, Harvard University Press, 1975.
  • Crimes of War: A Legal, Political-Documentary, and Psychological Inquiry into the Responsibility of Leaders, Citizens, and Soldiers for Criminal Acts in Wars with Gabriel Kolko, Robert Jay Lifton; Random House, 1971
  • The United Nations and a Just World Order with Samuel S. Kim, Saul H. Mendlovitz; Westview Press, 1991
  • This Endangered Planet, Random House, 1971
  • Regional Politics and World Order with Saul H. Mendlovitz, W.H.Freeman & Co Ltd, 1973.
  • A Study of Future Worlds, Free Press, 1975
  • The Vietnam War and International Law, Editor, Pinceton University Press, 1976
  • Human Rights and State Sovereignty, Holmes & Meier Publishers, 1981
  • International Law: A Contemporary Perspective (Studies on a Just World Order, No 2) with Friedrich Kratochwil, Saul H. Mendlovitz; Westview Press, 1985
  • Revolutionaries and Functionaries, Dutton Adult, 1988
  • The Promise of World Order: Essays in Normative International Relations, Temple University Press, 1988
  • Explorations at the Edge of Time: The Prospects for World Order, Temple University Press, 1993.
  • On Humane Governance: Toward a New Global Politics – The World Order Models Project Report of the Global Civilization Initiative, Pennsylvania State University Press, 1995
  • Indefensible Weapons: The Political and Psychological Case Against Nuclearism with Robert Jay Lifton, House of Anansi Press, 1998
  • Predatory Globalization: A Critique, Polity, 1999
  • Human Rights Horizons: The Pursuit of Justice in a Globalizing World, Routledge, 2001
  • Reframing the International: Law, Culture, Politics, Routledge, 2002
  • Unlocking the Middle East: The Writings of Richard Falk, Jean Allain, Editor; Olive Branch Press, 2002.
  • In Pursuit of the Right to Self-Determination Collected Papers of the First International, Editor with D. Kly, Clarity Press, 2001
  • Religion and Humane Global Governance, Palgrave Macmillan, 2001
  • The Great Terror War, Interlink Publishing Group, 2002
  • The Declining World Order: America's Imperial Geopolitics, Routledge, 2004
  • The New Pearl Harbor: Disturbing Questions About the Bush Administration and 9-11 by David Ray Griffin, (Foreword), Interlink Books, 2004
  • The Record of the Paper: How the New York Times Misreports US Foreign Policy with Howard Friel, Verso, 2004
  • Crimes of War: Iraq with Irene Gendzier, Robert Jay Lifton; Nation Books, 2006
  • Foundations of Restoration Ecology: The Science and Practice of Ecological Restoration (The Science and Practice of Ecological Restoration Series) with Richard J. Hobbs, Donald A. Falk, Margaret Palmer, and Joy Zedler; Island Press, 2006
  • The Costs of War: International Law, the UN, and World Order after Iraq, Routledge, 2007
  • Israel-Palestine on Record: How the New York Times Misreports Conflict in the Middle East with Howard Friel, Verso, 2007
  • Achieving Human Rights, Routledge, 2008
  • International Law and the Third World: Reshaping Justice (Routledge-Cavendish Research in International Law), Editor, Routledge, July 29, 2008
  • Can Humanitarian Intervention be Humanitarian? International Policy Digest, Author, August 5, 2011
  • Syria: Geopolitical Mentoring versus Rehab for Addicted Geopolitical Leaders International Policy Digest, Author, August 19, 2011
  • Rethinking Afghanistan After a Decade International Policy Digest, Author, September 19, 2011
  • Opening the Other Eye: Charles Taylor and Selective Criminal Accountability International Policy Digest, Author, April 27, 2012
  • How to Save a Stumbling 'Economic Europe' International Policy Digest, Author, June 11, 2012
  • The Path to Zero: Dialogues on Nuclear Dangers, with David A. Krieger, Paradigm Publishers 2012
  • Reflections on Teju Cole's Open City International Policy Digest, Author, February 21, 2013

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ריצ'רד פאלק בוויקישיתוף
  • ריצ'רד פאלק, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Human Right Council Elects Advisory Committee Members And Approves A Number Of Special Procedures Mandate Holders,‏ 26 במרץ 2008
  2. ^ ריצ'רד פאלק, Slouching Toward a Palestinian Holocaust,‏ 16 ביולי 2007
  3. ^ Richard Falk, Slouching toward a Palestinian Holocaust, Transnational Institute, June 29, 2007.
  4. ^ UNHRC appointment infuriates Israel, The Jerusalem Post, March 26, 2008
  5. ^ Richard Falk, ‏9/11: More than meets the eye, ‏9 בנובמבר 2008
  6. ^ ישי גולדפלם, האנטישמי הנסתר, אתר פרספקטיבה, 25 באוקטובר 2011
  7. ^ ניר יהב, טלי גולדשטיין ופנחס וולף‏, גורמים במשרד החוץ: פאלק לא רצוי פה, באתר וואלה, 15 בדצמבר 2008
  8. ^ רויטרס, בכירה באו"ם זועמת: למה גורש השליח מישראל?, באתר ynet, 16 בדצמבר 2008
  9. ^ AFP, חוקר האו"ם: המבצע בעזה - פשע נגד האנושות, באתר ynet, 7 בינואר 2009
  10. ^ רויטרס, אנשי או"ם: פאלמר טעה, הסגר על עזה לא חוקי, באתר ynet, 14 בספטמבר 2011
  11. ^ Richard Falk removed from human right watch committee, Marcy Oster, The Jewish Telegraph, 18 בדצמבר 2012
  12. ^ Human Rights Watch: Time to stand with human rights defenders, פיליס בניס באתר אל ג'זירה, 9 בינואר 2013
  13. ^ Richard A. Falk, "A Commentary on the Marathon Murders", Richard Falk blog, April 19, 2013; reprinted in part as "Collective self-reflection in the wake of a national tragedy" at Al Jazeera, April 19, 2013; reprinted at here, with the original title by Foreign Policy Journal, April 21, 2013.
  14. ^ נהוג להתייחס אל שלטון מדינה באמצעות עיר הבירה שלה, למשל "וושינגטון הגיבה" במקום "הממשל האמריקני הגיב". פאלק נוהג לכנות את ממשלת ישראל "תל אביב" במקום "ירושלים".
  15. ^ במקור באנגלית: "as long as Tel Aviv has the compliant ear of the American political establishment those who wish for peace and justice in the world should not rest easy".
  16. ^ UN chief rejects Richard Falk’s ESCWA report accusing Israel of ‘apartheid’ באתר UN Watch, מרץ 2017.
  17. ^ Jeremy Sharon‏, UN's Richard Falk under fire for ‘anti-Semitic’ cartoon, ‏ The Jerusalem Post, 7 באוגוסט 2011
  18. ^ אתר למנויים בלבד יניב חלילי, ‏הפרוטוקולים של גלעד עצמון, באתר "ידיעות אחרונות", 9 בנובמבר 2011 (הקישור אינו פעיל)
  19. ^ עמוד הספר באתר אמזון
  20. ^ 1 2 אלן דרשוביץ, "מירשהיימר ופאלק נותנים חסות לספר אנטישמי", תרגום המאמר לעברית באתר News1.
    המאמר המקורי של דרשוביץ בניו ריפבליק (באנגלית).
  21. ^ נותני החסות לספר באתר של גלעד עצמון, 31 בספטמבר 2011
  22. ^ במקור: de-Zionized
  23. ^ במקור באנגלית: Gilad Atzmon has written an absorbing and moving account of his journey from hard core Israeli nationalist to a de-Zionized patriot of humanity and passionate advocate of justice for the Palestinian people. It is a transformative story told with unflinching integrity that all (especially Jews) who care about real peace, as well as their own identity, should not only read, but reflect upon and discuss widely
  24. ^ LAZAROFF, TOVAH (26 במרץ 2008). "UNHRC appointment infuriates Israel". The Jerusalem Post. נבדק ב-20 באוגוסט 2020. {{cite news}}: (עזרה)
  25. ^ Falk, Richard (16 ביולי 2007). "Slouching Toward a Palestinian Holocaust". The Transnational Institute. נבדק ב-20 באוגוסט 2020. After winning the Palestinian elections, Hamas was castigated as a terrorist organization that had not renounced violence against Israel and had refused to recognize the Jewish state as a legitimate political entity. In fact, the behavior and outlook of Hamas is more complex and diverse {{cite web}}: (עזרה)
  26. ^ רשימת עשרת האנטישמים הגדולים של 2013, אתר מרכז שמעון ויזנטל, 2013 (קובץ PDF באנגלית).
    האנטישמים של השנה: חמינאי ורוג'ר ווטרס, ynet,‏ 31 בדצמבר 2013.