רמת מגשימים
 כביש הכניסה לרמת מגשימים
| |
| מדינה |  ישראל
|
| מחוז | הצפון |
| מועצה אזורית | גולן |
| גובה ממוצע[1] | 429 מטר |
| תאריך ייסוד | 1968 |
| תנועה מיישבת | הפועל המזרחי |
| סוג יישוב | מושב שיתופי |
| נתוני אוכלוסייה לפי הלמ"ס לסוף 2023[1] | |
| - אוכלוסייה | 821 תושבים |
(למפת הגליל העליון רגילה)   רמת מגשימים  | |
| מדד חברתי-כלכלי - אשכול לשנת 2021[2] |
5 מתוך 10 |
רָמַת מַגְשִׁימִים הוא מושב שיתופי של תנועת הפועל המזרחי בדרום רמת הגולן. הוא היישוב הדתי הראשון בגולן. היישוב נמצא כשלושה קילומטרים מגבול ישראל–סוריה וכחצי קילומטר מזרחית ליישוב חספין. גובהו של היישוב הוא כ-430 מטרים מעל פני הים.
בצמוד ליישוב ממזרח שוכנת החורבה הארכאולוגית ח'ספין, המזוהה עם העיר התלמודית חספיה.
המושב הוא המזרחי ביותר ביישובי דרום הגולן, וממזרח לו נמצאות העיירות הסוריות נווא וג'אסם.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רמת מגשימים עלה על הקרקע באוגוסט 1968 כהיאחזות נח"ל של התנועה הדתית-ציונית בני עקיבא. גרעין המגשימים שהקים את היישוב כלל כ-20 איש, שהתיישבו זמנית בבתים נטושים בכפר הערבי פיק[3]. רמת מגשימים נועד להיות מושב שיתופי מבוסס על פלחה והוא קיבל עם הקמתו כ-4,700 דונם אדמה. בנוסף היה המשק אמור להיות מבוסס על מרעה בקר ולול הודים[4]. בשלב הראשון בני הגרעין התיישבו יחד עם הגרעין שהקים אחר כך את המושב נאות גולן בבתי פיק[5], ופעלו כקיבוץ[6].
רמת מגשימים הוא מראשוני היישובים הישראליים בגולן, וראשון היישובים הדתיים בגולן. בשנת 1968 התארגן לאחר שמונה חודשים עברו למחנה צבאי סורי נטוש צמוד למקומו הנוכחי של היישוב, ובקיץ 1972 עבר היישוב למקומו הנוכחי. את היישוב תכנן האדריכל דוד בסט.
בט' באב ה'תש"ל (11 באוגוסט 1970), בשעות אחר הצהריים, יצא משדה החמניות של רמת מגשימים ג'יפ ובו חמישה אנשים: שניים מחברי המשק, בנימין כפיר[7] ועזריה גינסברג[8], ואיתם שלוש בנות[9] גרעין 'איתן' של תנועת הצופים הדתיים מ"שבט משואות" מירושלים: יונה סובר[10], אילנה בולה[11] ותמר דרור[12], שעלו לעבוד במושב עד למועד גיוסן[13]. עם רדת הערב, משבוששו לחזור, החלו מחפשים אחריהם, אך רק למחרת בבוקר התברר כי הג'יפ שבו נסעו עלה על מוקש רב עוצמה, וכל נוסעיו נהרגו[14]. על שמן של הבנות שנהרגו נקרא בית הכנסת "בית ציון ואוהל אית"ן" שבירושלים (אילנה בולה, יונה סובר, תמר נחמה דרור) וכמו כן נקרא על שמן (ועל שם אנשים נוספים) המושב אבני איתן ברמת הגולן. בנוסף הוקמה לזכר הנופלים "אנדרטת החמישה"[15], דרומית-מזרחית לרמת מגשימים.
בסוף 1970 התחילה הקמתו של יישוב הקבע של המושב[16] ובאותה עת החלה גם הקמתו של מאגר מים ליד המושב[17]. המאגר התמלא לאחר חורף אחד[18].
במהלך נובמבר 1972 סבל המושב מהפגזות תכופות מכיוון סוריה. בהפגזה הראשונה נהרסו לולי הישוב[19].
בתחום היישוב הוקמה בשנת 1973 ישיבת הסדר (ישיבת הגולן)[20], שמאוחר יותר עברה ליישוב הסמוך חיספין.
בראשית מלחמת יום הכיפורים פונה היישוב, נכבש בידי הצבא הסורי בבוקר היום השני למלחמה, ושוחרר כעבור יומיים על ידי צה"ל. היישוב נפגע קשות לאחר קרב שריון שהתנהל בו[21]. חלק מחברי היישוב חזרו אליו עוד באמצע המלחמה לתחילת שיקום המקום[22].
בפברואר 1974 נהרגה חברת המושב אסתר (אסי) בן דוד[23] במהלך הפגזה ארטילרית בתקופה מלחמת ההתשה שלאחר מלחמת יום כיפור[24].
ב-20 בנובמבר 1975 חדרה לישיבה חוליית מחבלים מסוריה. שלושת חברי החוליה רצחו שלושה חיילי ישיבות הסדר שהתארחו במושב: בן ציון ליבוביץ', מאיר נדלר ונחום פניגשטיין, ופצעו כמה תלמידים אחרים. המחבלים הצליחו להימלט ללא פגע. ארגון החזית הדמוקרטית לשחרור פלסטין לקח אחריות על הפיגוע[25], ואף ערך טקס הוקרה למבצעי הפיגוע[26].
בשנת 1984, אחד ממייסדי המושב, אורי מאיר, הורשע בפרשת המחתרת היהודית[27]. הוא נידון ל-30 חודשי מאסר במסגרת עסקת טיעון[28], אך נשיא המדינה חיים הרצוג חנן אותו לאחר חצי שנה[29].
בשנת 2003 אושרה תוכנית הרחבה של המושב המאפשרת בניית עד 250 יחידות דיור נוספות[30].
ב-7 בינואר 2005 נהרג בן המושב בהתפוצצות נפל פגז בעת שטייל סמוך למושב[31].
כלכלה
[עריכת קוד מקור | עריכה]המושב התבסס עם הקמתו על משק חקלאי גדול ועל עבודת חוץ של חברים, שהכניסו את משכורתם לקופה המשותפת. כל משפחה הייתה מקבלת תקציב על פי מספר הנפשות וכפי צרכיה.
בשנת 1983 היה המושב שותף בהקמת יקב רמת הגולן[32].
בסוף שנות ה-80 נקלע המושב למשבר כלכלי, עקב חובות שצבר בעקבות משבר האינפלציה בישראל, יחד עם מושבים רבים אחרים בפריפריה[33]. המושב לקח חלק בהסדר חובות המושבים. בנוסף אספת החברים של המושב החליטה על הקמת צוותי חשיבה שתפקידם היה להמליץ על שינויים באורחות החיים ביישוב. המלצות הצוותים השונים התקבלו בהצבעה בקלפי ברוב של כ-97%, ובעקבותיהם מרכיבי הצריכה ביישוב (חינוך, בריאות, דיור) עברו בחודש מאי 1991 לשיטת התשלום הישיר. מאז כל חבר צריך לשאת בעלות חינוך ילדיו, בריאות משפחתו, תחזוקת ביתו והרחבתו (קודם לכן מימן אותם המושב). חברים העובדים במושב מקבלים את שכרם מאז השינוי לפי אופי תפקידם והיקף משרתם, וחברים העובדים מחוץ למושב ("עובדי חוץ") מקבלים את שכרם ממעבידם. בוטל "התקציב האחיד" והונהגה הפרדה מוחלטת בין עסקי המושב בתחום החקלאות ובין ניהול חיי הקהילה (תרבות, בית כנסת, נוי וכדומה), שממומנים מאז ואילך מגביית תשלום אחיד מכל בית אב.
בשנות ה-90 היה המושב שותף בהקמת כפר הנופש "כינר", הסמוך למושב רמות על שפת הכנרת, המיועד לציבור הדתי המציע נופש כשר למהדרין.
בשנת 2014 נתנה רשות החשמל רישיון מותנה לחברת אנלייט אנרגיה מתחדשת להקמת חוות רוח בראשית, חווות טורבינת רוח הגדולה בישראל, שבחלקה ממוקמת על אדמות המושב. החברה להגנת הטבע התנגדה תחילה לפרויקט והקמתו התעכבה[34]. ביולי 2018 נחתם הסכם להקמת החווה[35], והקמתה החלה בתחילת 2020 בעלות של 1.25 מיליארד שקל[36][37]. מושב רמת מגשימים מחזיק ב-40% מהפרויקט, בשותפות עם שבעה יישובים אחרים ברמת הגולן. את הקמת הפרויקט ממן בנק הפועלים[38].
ביישוב פועל סניף של תנועת הנוער בני עקיבא.
מאז תחילת שנות ה-90 מקננים במושב בקביעות כמה זוגות של חסידות[39].
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מיכה לבנה, גולן - 20 שנה ועוד 2000, משרד הביטחון – ההוצאה לאור, 1993
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- רמת מגשימים, באתר "רום גליל"
קליפ היובל לרמת מגשימים, סרטון באתר יוטיוב
רמת מגשימים (ישראל), דף שער בספרייה הלאומית
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 אוכלוסייה בעיריות, במועצות המקומיות והאזוריות וביישובים בעלי 2,000 תושבים לפחות - לפי טבלה חודשית של למ"ס עבור סוף אוקטובר 2024 (אומדן), בכל יתר היישובים - לפי טבלה שנתית של למ"ס עבור סוף 2023.
- ^ הנתונים לפי טבלת מדד חברתי כלכלי של למ"ס נכון לשנת 2021
- ^ "רמת מגשימים" - היאחזות נח"ל חדשה של הפוהמ"ז ברמת הגולן, הצופה, 18 באוגוסט 1968
רמת מגשימים ומחולה ־ שתי האחזויות חדשות, מעריב, 29 באוגוסט 1968 - ^ כיפות סרוגות מגולן עד סיני, הצופה, 26 בספטמבר 1969
- ^ דני צידקוני, הצפיפות בבתים - כמו באניית־מעפילים, למרחב, 2 באפריל 1969
- ^ דויד מושיוב, רמת הגולן מצפה למתיישבים, דבר, 19 בינואר 1969
- ^ דף לזכר בנימין כפיר, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ דף לזכר עזריה גינסברג, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ "לזיכרן" - לזכר תמי, יונה ואילנה, באתר www.lezichran.com
- ^ דף לזכר יונה סובר, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ דף לזכר אילנה בולה, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ דף לזכר תמר דרור, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ אלפים השתתפו בלוויית הרבנות המיקוש בגולן, דבר, 14 באוגוסט 1970
"יחד למדו,יחד יצאו למשק,יחד מתו ", מעריב, 13 באוגוסט 1970 - ^ יעקב ארז, 15 שעות חיפשו החמישה שנהרגו ברמת-מגשימים, מעריב, 13 באוגוסט 1970
- ^ 11.7.2021 - אנדרטת החמישה ברמת מגשימים - רובי המרשלג, נבדק ב-2023-10-09
- ^ הותל בבניית המרכז האזורי בדרום הגולן, למרחב, 2 בנובמבר 1970
- ^ מאיר הראובני, הוחל בהקמת מאגר מים ליד רמת מגשימים בגולן, למרחב, 13 באוקטובר 1970
- ^ 35 מיליון ממ"ק מים זרמו עד כה לכנרת, למרחב, 28 בפברואר 1971
- ^ י גלילי, חברי עין זיוון ורמת מגשימים מתקנים את נזקי ההפגזה, על המשמר, 12 בנובמבר 1972
- ^ אושרה ישיבה ברמת־מגשימים, על המשמר, 20 בנובמבר 1972
- ^ מאיר הראובני, טנקים סורים חרוכים 'מקשטים' הכביש לרמה, מעריב, 10 באוקטובר 1973
- ^
רמת מגשימים חוזרת לחיים, באתר כאן ארכיון
- ^ דף לזכר אסתר בן דוד, ב"לעד" – אתר לזכר האזרחים חללי פעולות האיבה
- ^ אסתר בן־דוד, על המשמר, 14 בפברואר 1974
- ^ "החזית העממית הדמוקרטית נטלה על עצמה האחריות, דבר, 23 בנובמבר 1975
- ^ רוצחי רמת-מגשימים קיבלו אותות הצטיינות, מעריב, 25 בנובמבר 1975
- ^ החרטה, מאת אורי מאיר, כותרת ראשית, 27 ביוני 1984
- ^ יאיר פידל, עוד עיסקת טיעון לאחד מנאשמי המחתות, חדשות, 21 בפברואר 1985
- ^ הקלה ראשונה לאסיר "המחתרת", מעריב, 10 בספטמבר 1985
- ^ זיו מאור, תוכניות ל-32.6 אלף וילות בהרחבות בצפון, באתר הארץ, 9 באוקטובר 2003
- ^ ניר חסון ואלי אשכנזי, צעיר נהרג וחברו נפצע בהתפוצצות נפל פגז בשטח אש לא מגודר בגולן, באתר הארץ, 9 בינואר 2005
- ^ אורה קורן, "בענף היין, בוטיק היא מילת גנאי", באתר הארץ, 3 בספטמבר 2009
- ^ עידו טל, סוף עונת המושבים, חדשות, 13 ביולי 1989
- ^ סוניה גורודיסקי, החברה להגנת הטבע משכה עתירה נגד פרויקט הרוח של אנלייט, באתר גלובס, 5 בפברואר 2018
- ^ קובי ישעיהו, אנלייט חתמה על הסכם להקמת חוות הטורבינות הגדולה בארץ, באתר גלובס, 9 ביולי 2018
- ^
יורם גביזון, פרויקט אנרגיית רוח של אנלייט ברמת הגולן בהיקף של 1.25 מיליארד שקל יוצא לדרך, באתר TheMarker, 28 ביולי 2020
- ^ קובי ישעיהו, אנלייט: היתר בנייה וסגירה פיננסית לפרוייקט "רוח בראשית" בגולן, באתר גלובס, 28 ביולי 2020
- ^ יורם גביזון, בנק הפועלים ילווה לאנלייט יותר ממיליארד שקל לפרויקט אנרגיית הרוח הגדול בישראל, באתר TheMarker, 5 באפריל 2020
- ^ אלי אשכנזי, בגולן בנו קנים לחסידות, בתקווה שישובו, באתר הארץ, 19 בפברואר 2013
| ||||||||||||
