מאפיינים כלליים | |
---|---|
נקרא גם | דגמי הסטיישן והואן: Renault Daufinoisse |
יצרן | רנו |
שנות ייצור | 1937–1960 |
הרכבה | |
מודל קודם | רנו סאלטהקטר |
מודל אחריו | קטר שבו, דופין - (מכוניות נוסעים) רנו 4 - (רכב מסחרי) |
סיווג | סדאן, סטיישן, ואן |
מרכב | 2 דלתות, 4 דלתות |
פלטפורמה | מנוע קדמי |
אורך | 3,600-3,730 מ"מ |
רוחב | 1,400 מ"מ |
גובה | 1,515-1,550 מ"מ |
משקל | 750-794ק"ג |
בסיס גלגלים | 2,350 מ"מ |
מפרט טכני | |
מנוע | 4 צילינדרים, מקורר מים, 1,003 סמ"ק המפיק 23 כ"ס, מנוע 747 סמ"ק (מנוע קטר שבו, מנוע 845 סמ"ק המפיק 26 כ"ס |
הילוכים | תמסורת ידנית - 3 מהירויות |
מהירות מרבית | 95 קמ"ש |
צריכת דלק | 7 ליטר ל-100 ק"מ |
מעצב | לואי רנו |
רנו ז'יוואקאטר (בצרפתית: Renault Juvaquatre) היא מכונית משפחתית קטנה בעלת גוף קונכי, בגרסאות: סדאן, קופה, סטיישן ומסחרית (ואן).
"רנו ז'יוואקאטר" היא מתוצרת יצרנית הרכב הצרפתית רנו אשר יוצרה בין השנים 1937–1960.
סך הכול יוצרו 252,604 יחידות
המעצב לואי רנו, שעמד מאחורי תכנון ועיצוב הז'יוואקאטר התמקד בלקוחות חדשים שקודם לא רכשו מכוניות שיוצרו על ידי חברת רנו. היה דמיון רב בין דגם הז'יוואקאטר לדגם ה"אופל אולימפיה" הגרמני. הרנו ז'יוואקאטר הוצגה לראשונה בתערוכת הרכב של פריז בשנת 1937. גוף הפלדה היה מרותך לתוך פלטפורמת השלדה. הפנסים שולבו לתוך גוף הרכב. יצור הז'יוואקאטר צומצם משמעותית בתקופת מלחמת העולם השנייה.
מתחרי הדגם היו הסימקה 8 ופיג'ו 202, אשר יוצרו גם כן בצרפת.