רפאל מלצ'בסקי
 | |
| לידה |
24 באוקטובר 1892 קרקוב, האימפריה האוסטרו-הונגרית  |
|---|---|
| פטירה |
15 בפברואר 1965 (בגיל 72) מונטריאול, קנדה |
| פרסים והוקרה |
זרי דפנה אקדמיים מוזהבים |
  | |
רפאל מלצ'בסקי (בפולנית: Rafał Malczewski; 24 באוקטובר 1892 – 15 בפברואר 1965) היה צייר נוף ודיוקן פולני, סופר ועיתונאי.[1]
קורות חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]מלצ'בסקי נולד בקרקוב, ארבע שנים אחרי אחותו, יוליה, בנה של מריה, גרליבסקה, ובעלה הצייר הסימבוליסטי הפרופסור לאמנות, יאצק מלצ'בסקי.[2] הוא סיים את לימודיו בבית הספר התיכון בעיר. בין השנים 1910–1915 למד באוניברסיטת וינה. הוא עבר קורסים בפילוסופיה, אדריכלות ואגרונומיה.
בהיותו באוניברסיטת וינה, מלצ'בסקי למד את זיגמונד פרויד ופסיכואנליזה במסגרת קורס הפילוסופיה, אך הוא לא הצליח להשלים את התואר.
בשובו לקרקוב הוא נכנס לאקדמיה לאמנויות יפות של יאן מטייקו, ולמד גם בסטודיו של אביו. בשנת 1915 החל לנסוע לעיתים קרובות לזאקופנה שם בילה תקופות ארוכות, בטיפוס וענפי ספורט הרריים נוספים, עד לפרוץ מלחמת העולם השנייה. הוא הצטרף לצוות החילוץ ההררי המקומי. בשנת 1917 הוא ובן זוגו לטיפוס, סטניסלב ברוניקובסקי, נקלעו לתאונת טיפוס בה נהרג חברו, בעוד מלצ'בסקי חיכה כל הלילה לחילוץ. מלצ'בסקי לא התגבר כל חייו על מות חברו לטיפוס.
באוקטובר 1917 הוא התחתן עם ברוניסלבה (ברוניה) דזיאדוש, מורה לאנגלית מבוגרת בארבע שנים ואזרחית אמריקאית ממוצא פולני שהיגרה לפולין. בנובמבר אותה שנה נולד בנם. למרות נישואים אומללים, בני הזוג הולידו ילדה שנייה. מצבם הכלכלי הגרוע, הביא לכך שאביו יאצק היה צריך לעזור להם. בשנת 1923 הוא קנה עבורם בית.
מלצ'בסקי היה מקורבם וחברם של קבוצת אמנים, מוזיקאים ואנשי רוח שהתכנסו באתר הררי בזאקופנה בתחילת המאה העשרים. הם כללו את סטניסלב איגנסי ויטקביץ', קרול שימנובסקי, קורנל מקושינסקי, וירוסלב איוושקייביץ'. בשנות השלושים הוא עיצב תפאורה לתיאטרון עבור הפקותיהם של סטרינדברג וסטניסלב ויטקביץ' בתיאטרון בזאקופנה. בשנת 1937 הוענק לו פרס מטעם התיאטרון עבור שירותים לאמנות הפולנית. ב-1938 הוא תרם חלק מהיצירה האמנותית שלו למוזיאון הלאומי החדש בוורשה שנפתח מחדש. כמה שנים קודם לכן, בגלל קשייו החומריים, הוא מכר את כל הציורים שהוריש לו אביו.
נדודיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 1939 לאחר פרוץ מלחמת העולם השנייה, לאחר שכבר נטש את אשתו וילדיו, הוא ברח מעבר לגבול הסלובקי, עם בת זוגו זופיה מיקוקה, ודרך בודפשט וונציה עשה את דרכו לפריז. שם הוא ביקש את עזרת השגרירות הפולנית כדי לצאת מקשיים כלכליים. בשנת 1940 הם נסעו לספרד ולפורטוגל, שם שהו ארבעה חודשים. בתחילת 1941 עברו לברזיל. בהתחלה הם שהו בריו דה ז'ניירו שם הצליח למכור כמה מציוריו שנעשו בצבע מים של ריו, קוריטיבה ופרנה.[3]
בשנת 1942 הם עברו לקוריטיבה כדי להתארח אצל בת דודתו. זמן קצר לאחר מכן הצליח להשיג אשרות קנדיות עבורו וחברתו זופיה לנסיעה לאוטווה. בדצמבר 1942 ערך את תערוכתו הראשונה במוזיאון לאמנויות יפות במונטריאול. הוא הצליח לשכנע את חברת הרכבות הקנדיות לתת חסות לו ולזופיה לנסיעה ברחבי קנדה וארצות הברית בחיפוש אחר נושאים אמנותיים בתמורה לפרסום עבורם. הוא בילה את חורף 1943 בהרי הרוקי, מה שהוביל לסדרת בדים שאותם הציג בתערוכות רבות עד שנת 1949.
בשנת 1950 הוא שהה בניו יורק והיה מספיק פורה והמשיך למכור את עבודותיו.
רפאל מלצ'בסקי היה אמן שקשה לסווג אותו, אף שפיתח את הסגנון הייחודי שלו. הסגנונות שלו היו "היפר-ריאליזם" ו"נאיבי". הנושאים שלו היו בעיקר נופים ריקים, נוף הררי, נופי שלג ואגמים. הוא גם צייר דיוקנאות, מכוניות ונוף תעשייתי בשלזיה.
אחרית ימיו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים שלאחר מכן זכה לפריחה מחודשת בציוריו וכתיבתו. לאחר שאשתו, ברוניסלבה נפטרה בוורשה בשנת 1953 הוא התחתן עם זופיה מיקוקה. שבץ מוחי בשנת 1957 הוביל לשיתוק חלקי שחייב אותו לוותר על ציור בצבעי שמן, אך הוא הצליח להמשיך לצייר בצבעי מים.
בשנת 1959 הוא הוזמן לבקר בפולין על ידי בתו מנישואיו הראשונים, זופיה מלצ'בסקה-קונדראקה. למרות הנוסטלגיה לפולין, הוא נשאר לגור בקנדה, וכתב את חוויות נסיעתו בכתבות בעיתונות ובספר.
בשנת 1964 התקיימה התערוכה האחרונה שלו במונטריאול.
הוא נפטר ונקבר שם בשנת 1965.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ About Rafał Malczewski and his Tatra-themed painting - Czy wiesz, że - Wirtualne Muzea Małopolski, muzea.malopolska.pl
- ^ Rafał Malczewski, Culture.pl (באנגלית)
- ^ Krzyżanowski, Jerzy R. (1993). "CANADIAN ART CRITICS ON RAFAŁ MALCZEWSKI". The Polish Review. 38 (2): 191–201.