| |||
בית המשפט הנפתי | |||
מדינה | הונגריה | ||
---|---|---|---|
חבל | מרכז טרנסדנוביה | ||
מחוז | פייר | ||
נפה | נפת שארבוגארד | ||
ראש העיר | Tamás Sükösd | ||
שטח | 189.33 קמ"ר | ||
גובה | 131 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 11,518 (1 בינואר 2024) | ||
‑ צפיפות | 63.58 נפש לקמ"ר (2019) | ||
קואורדינטות | 46°53′16″N 18°37′10″E / 46.887761111111°N 18.619319444444°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.sarbogard.hu | |||
שארבוגארד (בהונגרית: Sárbogárd) היא עיר באזור מרכז טרנסדנוביה שבהונגריה, בחלק הדרומי של מחוז פייר, מקום מושבו של נפת שארבוגארד. זהו היישוב הרביעי המאוכלס ביותר במחוז פייר, והיישוב הגדול ביותר בשטחו בטרנסדנוביה.[1]
האזכור הראשון של מרכז העיר של היום, בוגאר (Bogárd), הוא משנת 1323, כאשר בעל הבית של היישוב היה אישטוואן בוגארדי, שהיה אציל פצ'נגי. עוד במאה ה-14 הופיע יישוב נוסף (גם כן פצ'נגי) בשם טינוד (Tinód), שכיום הוא חלק מהעיר.
בשמו של שארבוגארד, בוגרד הוא שם העצם של חיפושית בהונגרית (Bogár). הקידומת שאר (Sár) מתייחסת לנהר שזורם בקרבת מקום (Sárvíz).[2]
שארבוגארד ממוקמת באזור מתון וממוזג. בשארבוגארד הטמפרטורה השנתית הממוצעת היא 9.6–9.8 °C. החורף מתון יחסית והקיץ קריר יחסית. הטמפרטורה הממוצעת ביולי היא 21-21.5 מעלות צלזיוס, טמפרטורה ממוצעת בינואר 1.5- מעלות צלזיוס. מספר ימי השמש הוא בין 70 ל-90 בשנה, ומספר שעות השמש הוא כ-2,000 בשנה. כמות המשקעים השנתית היא 560 מילימטרים.[3]
במאה ה-14 הקימו משפחת בוגרדי ומשפחת טינודי שני יישובים. אנשי בוגרדי היו קרובי משפחה של טינודי. בעשור של 1880–1890 הוקם שארבוגארד משני הכפרים האלה. שארבוגארד זכתה במעמד העיר ב-1986. גימנסיית שארבוגארד נוסדה ב-1920. אוצרות האמנות העממית של היישוב מוצגים בבית הכפרי שארבוגארד.
הזיכרון המוחשי הקדום ביותר של נוכחות יהודים בשארבוגארד נשמר במצבות בבתי הקברות לשעבר. באחד מבתי הקברות הללו נמצא קברו של רבי שלמה בישיץ משנת 1788, שנמלט מפראג ושמו קשור לייסוד קהילת שארבוגארד, שהיא אחת הקהילות יהודיות הוותיקות בהונגריה.[4] בין צאצאיו של שלמה בישיץ היו אנשים בולטים רבים, כמו ג'רג' דה הבשי.[5]
היהודים הראשונים ממש תועדו במקום במסמך משנת 1753. המצבות בבית הקברות היהודי כאמור נושאות תאריכים מאמצע המאה ה-18. רוב היהודים עסקו במסחר ובמלאכה, מיעוטם במקצועות חופשיים ובחקלאות. הקהילה התארגנה באמצע המאה ה-18, וב-1770 נוסדה חברה קדישא. כן פעלו במקום ארגוני צדקה וגמילות חסדים. ב-1840 ישבו בשארבוגארד 568 יהודים. בשנת 1865 ייסדה הקהילה שגדלה במהירות בית ספר יסודי עם לימודים בשפה ההונגרית.[5]
במפקד הלאומי הראשון בשנת 1785 היו 67 יהודים בבוגרד (7.67%), בטינוד היו 43 יהודים (7.72%) . אחוזים אלו היו מעל הממוצע הארצי, אז 1.14% מכלל אוכלוסיית המדינה השתייכו לדת היהודית.[5] במפקד האוכלוסין של 1869 נרשמו 407 בני דת ישראל.[6]
ב-1869, בעקבות קונגרס יהודי הונגריה, (הקרע ביהדות הונגריה) הצטרפה הקהילה לזרם האורתודוקסי. בית התפילה הראשון נבנה ב-1799 וב-1879 הוקם בית כנסת מפואר. בין מוסדות הקהילה היו בית ספר יהודי וישיבה גדולה. במלחמת העולם הראשונה נפלו בקרבות 16 מיהודי שארבוגארד. ב-1930 היו בקהילה 404 יהודים.
מעמדם וזכויותיהם של יהודי הונגריה הוגבלו עוד לפני פרוץ מלחמת העולם השנייה (ספטמבר 1939), כשממשלת הונגריה הפרו-גרמנית חוקקה בשנת 1938 את "החוקים היהודיים" (ובמיוחד החוק היהודי השני והחוק היהודי השלישי), חוקי אפליה שהגבילו את היהודים חברתית וכלכלית.
ב-1941 גויסו צעירים יהודים לשרות העבודה (עבודות כפייה לגברים יהודים עבור הצבא ההונגרי) ורובם ניספו בעבודות שירות בחזית המזרחית באוקראינה, שם לחמו ההונגרים לצד הגרמנים.
באפריל 1944, כמה שבועות לאחר כניסת הצבא הגרמני להונגריה (מבצע מרגרטה), סומנו כמה בתים בעיירה ובהם רוכזו יהודי הכפרים אלאפ (ALAP), איגאל (IGAL), ואיטה (VAJTA) וצצה (CECE). בחודש מאי הועברו היהודים לגיטו שהוקם בעיר קאפושוואר. בתחילת יולי 1944 שולחו כל יהודי הגיטו למחנה ההשמדה אושוויץ.
אחרי המלחמה שבו לשארבוגארד כמה נשים יהודיות מאושוויץ וכמה גברים מהמחנות לעבודות כפייה. אליהם הצטרפו יהודים מיישובי הסביבה והקהילה התארגנה מחדש. ב-1949 היו במקום 39 יהודים, ולא היו חיי קהילה תקינים. עם הזמן עזבו היהודים את המקום מקצתם עברו לבודפשט, ואחדים עלו לישראל.
שארבוגארד הוא צומת רכבת חשוב. יש תחנה ראשית ביישוב. שארבוגרד מחוברת ברכבת לערים בודפשט, פץ', קפושוואר, זאגרב באמצעות InterCity. כמה רכבות נוסעים פועלות גם על ארבעת קווי הרכבת לשעבר.
הכביש החשוב ביותר בעיר הוא הכביש הראשי 63, המחבר את סקשפהרוואר עם סקסארד. ראוי להזכיר את קרבתם של הכבישים המהירים M6 ו-M7, מה שמקל על הנסיעה והתחבורה למרחקים ארוכים. שירות האוטובוסים הבין-עירוני של שארבוגארד מבטיח את הנגישות של העיר מעיירות המחוז שמסביב, גיור והיישובים השכנים; יש גם שדה תעופה מקומי בעיר.
בשנת בנובמבר 2000, הוקמה אנדרטה לזכר המרד ההונגרי של 1956.
בית הכנסת של שארבוגארד ממוקם ברחוב ברצ'ני (Bercsényi). בית התפילה לשעבר נמצא כיום בבעלות פרטית, עם חנות בגדים בקומת הקרקע ומחסני רהיטים בקומה הראשונה. הבניין תקין מבחינה סטטית, אך מצבו הפיזי הידרדר.[7][8] צעירים מקומיים מצאו בעליית הגג של בית הכנסת חלק מרישומי בית הספר של הקהילה ואת התכתובות של הרב המקומי.[9] צו עירוני 8/2005 (III.30.) על התקנות האדריכליות המקומיות של העיר מזכיר את בית הכנסת כבניין מוגן לאומי.[10]
בית טרמג נבנה בשנת 1991 על ידי לאסלו טרמג מהפיכת בית החווה הישן של סבו וסבתו. באחד החדרים יש גלריה, בחדר האמצעי חנות לאמנות עממית, בחדר הפנימי מוזיאון נוף. במוזיאון הנוף ניתן לראות כלים וריהוט ששוחזרו בצורה מקצועית. החנות לאמנות עממית מוכרת עבודות יד, אך ההכנסות נמוכות בגלל מחסור בתיירות.[11]
הבית הכפרי בשארבוגארד ממוקם ברחוב Miklós Tury. שם ניתן להכיר את ההיסטוריה של שארבוגארד, את חיי האיכרים המקומיים בעבר, האמנות העממית והמנהגים של המקומיים. הבית הכפרי מרוהט בריהוט מהמאה ה-19 ותחילת המאה ה-20.[12][13] הבית הכפרי כבר לא עובד, מצב הבניין מעט רעוע, ולא מתוחזק.[14]