שם המשחק (סרט, 1987)

שם המשחק
House of Games
בימוי דייוויד מאמט עריכת הנתון בוויקינתונים
הופק בידי מייקל האוזמן עריכת הנתון בוויקינתונים
תסריט דייוויד מאמט עריכת הנתון בוויקינתונים
עריכה טרודי שיפ עריכת הנתון בוויקינתונים
שחקנים ראשיים לינדזי קרוס
Meshach Taylor
ריקי ג'יי
ויליאם ה. מייסי
ג'יי טי וולש
ג'ו מנטנה
ליליה סקלה
Jack Wallace עריכת הנתון בוויקינתונים
מוזיקה אלאריק ג'אנס עריכת הנתון בוויקינתונים
צילום ג'ון רויז אנצ'יה עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
חברה מפיצה סרטי אוריון, נטפליקס עריכת הנתון בוויקינתונים
שיטת הפצה וידאו על פי דרישה עריכת הנתון בוויקינתונים
הקרנת בכורה 24 במרץ 1988 עריכת הנתון בוויקינתונים
משך הקרנה 102 דק' עריכת הנתון בוויקינתונים
שפת הסרט אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה נאו-נואר, סרט שוד עריכת הנתון בוויקינתונים
הכנסות באתר מוג'ו houseofgames
דף הסרט ב־IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

שם המשחקאנגלית: House of Games) הוא סרט שוד מותחן פסיכולוגי משנת 1987 של הבמאי האמריקאי דייוויד מאמט על פי תסריט שכתב, המתבסס על סיפור מאת ג'ונתן כץ. בסרט משתתפים אשתו של מאמט אז, לינדזי קראוס, וכן ג'ו מנטנה, ריקי ג'יי וג'יי. טי. ולש.

ד"ר מרגרט פורד (קראוס) היא פסיכיאטרית מצליחה, שכתבה ספר בתחומה שהפך לרב-מכר והביא אותה לרווחה כלכלית. למרות זאת היא מתוסכלת ואינה מסוגלת ליהנות מהצלחתה.

יום אחד נודע לה כי אחד ממטופליה, שמכור להימורים, חייב סכום כסף לגנגסטר, ונמצא בסכנת חיים.

פורד מחליטה לטפל בבעיה בכוחות עצמה, ומגיעה לאולם ביליארד בשם "בית המשחקים", שם היא פוגשת בבעל החוב, מייק (מנטנה). הוא מוכן לוותר על חובו בתנאי שמרגרט תצטרף אליו למשחק פוקר ותסייע לו לקרוא "סימנים" לפיהם שחקן יריב מרמה, ולנצח אותו במשחק. לאחר שמייק שכנע אותה שהוא יכול לנצח, מרגרט מתנדבת לתת לו 6,000 דולר מכספה, כדי שיהמר. לאחר שנחשפים הקלפים מתברר, כי מייק הפסיד. הזוכה שולף אקדח, ומאיים כדי לגבות את חובו. מרגרט רושמת המחאה, אך ברגע האחרון מבחינה כי האקדח הוא אקדח צעצוע, שמים נוטפים ממנו, וכי האיום היה איום סרק.

מרגרט מבינה שמדובר בכנופיית נוכלים, אך אט אט היא נשבית בקסמיו של מייק ומתאהבת בו. היא נסחפת לעולם הנוכלות, וחברי הכנופיה מציגים בפניה את יכולותיהם. היא מחליטה לכתוב ספר בנושא.

בפגישתה הבאה עם מייק הם מגיעים למלון, נוטלים חדר מבלי לשלם, ומבלים בו מספר שעות. מייק מציין כי הוא בדרך לתרמית נוספת, ומרגרט, המתמכרת לריגוש שבהונאה, מצטרפת אליו. הם פוגשים את חברו של מייק לכנופיה ועמו ה"יעד" - קורבן ההונאה. "במקרה" הם נתקלים במזוודה שהשאיר אדם שעלה למונית. במזוודה סכום של 80,000 דולרים, והם מתכננים להתחלק בשלל. מייק מסביר למרגרט כי במסגרת חלוקת ה"שלל", בכוונתם להציע את המזוודה ל"יעד", על מנת שיבדוק שהכסף אינו "מסומן", וכי בתמורה יתן להם היעד סכום נכבד במזומן. ברגע האחרון בכוונת הנוכלים להחליף את המזוודה באחרת. הכסף במזוודה, מסביר מייק, נלקח כהלוואה ליום אחד מהמאפיה.

מרגרט היא היחידה להבחין כי על גופו של "היעד" אקדח, והוא מדבר במכשיר קשר, משמע שהוא שוטר. היא ממהרת להזהיר את מייק ושותפו, אך האירוע הופך לאירוע אלים בו נהרג ה"יעד" מאקדחו שלו. השלושה נמלטים מהמקום ברכב גנוב, אך עד מהרה הם מגלים כי שכחו את המזוודה. מייק חושש לחייו, שכן המאפיה עלולה לחסלו אם לא יוחזר הכסף. מרגרט המאוהבת מציעה לשלם את הסכום מכיסה.

למחרת מגיע בילי, המטופל שבעטיו החל כל האירוע, למרפאתה, ומרגרט, המתוחה מכדי לקבלו לטיפול, מבחינה כי מכוניתו של בילי היא המכונית הגנובה כביכול בה נמלטו היא ומייק מזירת האירוע. היא עוקבת אחרי הכנופיה ומסיקה כי כל הסצנה בוימה על מנת להוציא ממנה במרמה 80,000 דולר, וכי מייק אינו מאוהב בה כלל.

משנודע לה כי מייק טס ללאס וגאס, היא מפתיעה אותו בשדה התעופה. היא מעמידה פנים כאוהבת אותו, אך באולם צדדי, ולאחר דין ודברים ביניהם, מבין מייק כי מרגרט גילתה את דבר ההונאה ופונה לעזוב. היא שולפת אקדח, דורשת ממייק להתחנן על חייו, ולבסוף יורה בו למוות.

סצנת הסיום מוצאת את מרגרט בחדר אוכל של מלון מפואר. בניגוד למתח ולתסכול שמילאו את חייה בתחילה, ניכר בה שהיא שלווה, בטוחה ושלמה עם עצמה, ואין בה כל רגשי אשמה או חרטה על רציחתו של מייק. תוך כדי הארוחה היא רואה מצית זהב מציץ מארנקה של אישה היושבת לשולחן סמוך, וחומדת אותו. היא מסיחה את דעתה של האישה וגונבת את המצית מארנקה. כשהיא מציתה לעצמה סיגריה בעזרת המצית שזה עתה גנבה, ניכרים בה ההנאה והריגוש מהמעשה שזה עתה עשתה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]