שמואל טריגנו

שמואל טריגנו
Shmuel Trigano
	צילום מאת קלוד טרונג-נוק ב-2013
	צילום מאת קלוד טרונג-נוק ב-2013
לידה	1948 (בן 76 בערך); בלידה, צרפת
מקום לימודים	האוניברסיטה העברית בירושלים, אוניברסיטת פנתאון-אסאס, אוניברסיטת פריז מערב נאנטר לה דפאנס
מוסדות	אוניברסיטת פריז מערב נאנטר לה דפאנס
מונחה לדוקטורט	Dan Jaffé, רונן שובל
תחומי עניין	סוציולוגיה של הדת
עיסוק	סוציולוג, פילוסוף, מרצה באוניברסיטה
מדינה	צרפת, ישראל
פרסים והוקרה	פרס פרנסין ואנטואן ברנהיים לאמנות, ספרות ומדע (2011); בפסקה זו רשומה אחת נוספת שטרם תורגמה
	אתר רשמי

שמואל טריגנו (בצרפתית: Shmuel Trigano, נולד ב-1948 בבלידה, אלג'יריה) הוא סוציולוג ופילוסוף יהודי צרפתי, יליד אלג'יריה, פרופסור אמריטוס לסוציולוגיה של הדת, סוציולוגיה של הדעת ושל הפוליטיקה באוניברסיטת ננטר. הוא חוקר את חידת המודרניות ואת מהות היהדות ביחס למימד הפוליטי של העולם. טריגנו כיהן שנים רבות כיושב ראש האגודה "מצפה העולם היהודי" (Observatoire du monde juif) בפריז שהקים בשנת 2001.

קורות חיים

שמואל טריגנו נולד בבלידה (אנ'), באלג'ריה במשפחה יהודית. הוא היגר לצרפת בגיל 14, בשנת 1962 והתיישב בפריז. טריגנו למד לימודים קלאסיים (לטינית, יוונית ופילוסופיה) בתיכון ע"ש ביפון בפריז. מלחמת ששת הימים והשלכותיה ריתקו אותו והוא הרגיש רתיעה מתנועת הסטודנטים בצרפת משנת 1968. בשנת 1969 נסע לישראל וסיים בשנת 1973 תואר ראשון במדעי המדינה, יחסים בינלאומיים ופילוסופיה יהודית באוניברסיטה העברית בירושלים. בשובו לצרפת היה בשנת 1974 למזכיר הקבוצה הציונית הסוציאליסטית "חוג ברנאר לזר" בפריז.

טריגנו סיים גם תואר מ.א. במדעי המדינה באוניברסיטת פריז 2 ובשנת 1984 סיים עבודת דוקטורט בסוציולוגיה פוליטית באוניברסיטת פריז-ננטר (אנ'), תחת הכותרת "ההתפתחות הדתית של המודרנה הפוליטית ביהדות". הוסמך בהדרכת דוקטורנטים.

טריגנו כיהן כמנהל המכללה ללימודים יהודים של כל ישראל חברים שהוא ייסד בשנת 1986 ומנהל את המגזין האירופי ללימודים ותרבות יהודיים "פרדס" שהקים יחד עם מורתו, אני קריגל. הוא היה פרופסור אורח מטעם קרן תקווה בהלכה ומחשבה יהודית, בבית הספר קרדוזו למשפטים, ניו יורק 2009, חוקר בכיר מטעם קרן טמפלטון במכון הרצל, ירושלים, בתוכנית פילוסופיה של התנ"ך, והתלמוד, 2012-2013 ו-2015-2017, הקתדרה האירופית ללימודים ספרדיים על שם אליה בן-אמוזג, ליבורנו, איטליה, 2002.

שמואל טריגנו פיתח שיטה המקשרת בין חקר המחשבה היהודית ושל העולם היהודי למטאפיזיקה, לפילוסופיה הפוליטית ולמדעי החברה. מהשילוב הזה בין מחקר ספקולטיבי ואקדמאי הגיע לתובנות מקוריות. בלב עבודתו נמצאים אתגר המודרנה היהודית והנוכחות של המחשבה היהודית.

שמואל טריגנו יסד וערך שני כתבי עת:

כתב עת בלימודי היהדות, "Pardes, Revue européenne d'études juives", (ב-In-Press Editions), 1985-היום^[1]
כתב עת לרעיונות פוליטיים " Controverses", (ב-Ed. De l’Éclat) (2006-2011)^[2]

הוא יסד וניהל שלושה מכוני מחקר:

המכללה ללימודי היהדות של כל ישראל חברים" בפאריס (Collège des Etudes Juives de l’Alliance Israélite Universelle) (1986-2013), מכללה הפתוחה למבוגרים המעוניינים בדו-שיח בין היהדות לבין מחשבת ימינו^[3]
המכון לחקר האנטישמיות החדשה Observatoire du Monde Juif (שנים 2001-2011)^[4]
האוניברסיטה העממית ליהדות Université Populaire du Judaïsme (2013-היום), אשר מציעה גישה לכל מקצעות היהדות אשר שמה את הדגש על המשמעות.^[5]

ייסד ומנהל את דיאלוגיה, עמותה ישראלית שכוונתה לגשר בין המחשבה היהודית הצרפתית לבין השיח האינטלקטואלי הישראלי, (2017-היום)^[6]

תחומי מחקריו וספריו

טריגנו עסק בניסיון לבניית תאוריה גלובלית על היהדות, חקר את היצירתיות שבמחשבה היהודית, את האפיסטמולוגיה של מדעי היהדות, את הפילוסופיה והסוציולוגיה הפוליטית של היהדות. כמו כן עבד על בניית תאוריה של הסמכות ביהדות, חקר את המורופולוגיה של ההיסטוריה, החברה והתרבות היהודית, את האתוס של שלושה הזרמים המבניים של היהדות. התעניין בתאולוגיה, במחשבה התנ"כית, בפיתוח פרשנות יהודית חדשה, במודרנה והפוסט-מודרניזם היהודיים עם דגש על האמנציפציה היהודית והמודל הצרפתי, השקיע בניתוח אסטרטגי גלובלי של מצב העולם היהודי.

בשנת 1977 פרסם את הספר Le récit de la disparue (סיפור הנעלמת) ואחר כך La nouvelle question juive (השאלה היהודית החדשה) שבהם הציע לבחון מחדש את הזהות והערכים היהודים.^[7].

בין היתר, התעניין טריגנו במיוחד בחידת המודרניות הפוליטית ובבחינת האפשרות והאקטואליות של הקיום היהודי בעולם בן זמננו. בספריו - Le Récit de la disparue,La demeure oubliée, genèse religieuse du politique Philosophie de la Loi, l'origine de la politique dans la Tora ו- La séparation d'amour, une éthique d'alliance ערך בעזרת השיטה ההרמנויטית ניתוח אנתרופולוגי של היהדות.^[8]. חלק מהגותו מוקדש למהות הפוליטיקה ולמהות הדמוקרטיה וכן למבחן הדמוקרטיה ביחס ליהודים. הוא מותח בקורת על יישום הפוסט-מודרניזם ותורת זכויות האדם בהתמודדות עם זהויות קיבוציות ועם הטרנסצדנטלי. טריגנו מתמקד בהגותו באלוהות כבסיס למחשבה ולחברה היהודית. לדעתו ניתן לתקן את הטעויות של האמנציפציה ושל הציונות רק על ידי אימוץ הממד הדתי של הטרנסצנדנטיות המאפיין את העם היהודי.

טריגנו מצפה שהמסר של היהדות לעולם לא יהיה מסר של קרבנות אלא מסר חיובי ומעשיר. הוא הביע דאגה רבה בנוגע לעליית האנטישמיות בעלת הפן "האנטי-ציוני" באירופה בכלל ובצרפת בפרט והוא מאוכזב ובקורתי כלפי תגובות הממשלות לתופעה זו. הוא תקף גם את הגישה העוינת האנכרוניסטית מזווית אתאיסטית, נאו-פגנית או נוצרית, על המונותאיזם היהודי ועל ספרי התנ"ך, המוצגים כעדות ל"ברבריות" כביכול של העם היהודי לדורותיו.

בספרו "גבולות אושוויץ, נזקי חובת הזיכרון" מבקר טריגנו את החברה האירופית המערבית המצפה לדבריו מיהודים למלא תפקיד של קרבנות, שהוא ההכרה היחידה שלדבריו היא העניקה להם כקולקטיב.^[8]^[9]

בשנים 1993-1992 ערך טריגנו עם 60 מחברים סדרת 4 כרכים על "החברה היהודית לאורך ההיסטוריה" שבה שאף להדגים את ההתמדה, האחדות וההמשכיות של העם היהודי לאורך שלושת אלפים שנה. בשנת 2003 השתתף יחד עם הנוצרי גרגורי באום והמוסלמי סלאח סטטיה בכתיבת הספר "המונותאיזם" שהופיע תחת עריכתו של נעים קטן בקנדה.

טריגנו נמנה עם מבקרי תהליך אוסלו ובו בזמן נאבק רבות נגד הדה-לגיטימיזציה של מדינת ישראל ושל העם היהודי.

פרסים

1993 - פרס לחינוך יהודי אדמונד טנוג'י
2011 -פרס ברנהים למדעים של קרן יהדות צרפת
2013 -"פרס החוצפנים" של העיתון "לה פיגרו" לכבוד פרסום הספר האידאולוגיה הדומיננטית החדשה: הפוסט-מודרניזם.

ספרים

המדינה היהודית מעבר לנורמליות, ירושלים, כרמל, 2020
האידיאל הדמוקרטי במבחן השואה. תרגם אבנר להב, מכון בן-גוריון לחקר ישראל והציונות - אוניברסיטת בן-גוריון בנגב, 2009.
סוף היהדות בארצות האסלאם - ספר שערך טריגנו העוסק בחיסול הקהילות היהודיות בארצות ערב באמצע המאה ה-20 ומורכב מ-11 מאמרים של חוקרים בתחום. הספר כולל מחקרים רבים על כ-900,000 יהודי ארצות ערב ב־11 מדינות מוסלמיות, נאלצו לעזוב את ארצם שלא ברצונם בשנות הארבעים והחמישים ועל התופעות שקדמו לכך, זאת לצד הגירה מרצון לארץ ישראל של מיעוט מיהודי ארצות ערב*^[10].
גבולות אושוויץ - יצא לאור בצרפתית בשנת 2005 ותורגם לעברית בשנת 2016 על ידי אבנר להב בהוצאת רסלינג. הספר נכתב על רקע היחס האירופי המורכב לשואה במאה ה-21, הכולל מחד יחס של גינוי לפשעי השואה ואף תחושת אשם מחד ומאידך עוינות כלפי מדינת ישראל שבצורתה הקיצונית באה לידי ביטוי בהשוואת מדינת ישראל לנאצים. בספר נבחן לעומק היחס האירופי לשואה, היחס למדינת ישראל ומועלות מסקנות הקושרות את יחסי אירופה וישראל ואת יחס אירופה לסכסוך הישראלי פלסטיני, על רקע הקונפליקט האירופי בזיכרון השואה^[11].

Le Récit de la Disparue, essai sur l'identité juive (מדרש הנעלמת, מסה על הזהות היהודית) ; Gallimard Les Essais 1977, ו-Folio-Gallimard, 2001.

La Nouvelle Question Juive (השאלה היהודית החדשה); Gallimard Idées 1982, ו-Folio-Gallimard, 2002.

La République et les Juifs (הרפובליקה והיהודים) ; Les Presses d'aujourd'hui 1982.

La Demeure oubliée, genèse religieuse du politique (המשכן הנטוש, ההתפתחות הדתית של הפוליטיקה) ; Lieu Commun 1984, ו-Tel- Gallimard 1994, תרגום לאיטלקית Alle radici della modernità, (ב-ECIG, 1999).

Philosophie de la Loi, l'origine de la politique dans la Tora (פילוסופיה של החוק, מקור הפוליטיקה בתורה) ; Le Cerf 1991, תרגום לאנגלית על ידי גילה וולקר (Gila Walker) Philosophy of the Law. The Political in the Torah, (ב-Shalem Press).

Un exil sans retour? Lettres à un Juif égaré (גלות ללא שיבה? מכתבים אל יהודי נבוך); Stock 1996.

La Séparation d'amour, une éthique d’alliance (הפרדות מתוך אהבה, אתיקה של ברית); Arléa, 1998.

L’Idéal démocratique à l'épreuve de la Shoa (האידיאל הדמוקרטי במבחן השואה ); Odile Jacob ed. Paris 1999, תרגום לאנגלית על ידי גילה וולקר (Gila Walker), The Democratic Ideal, The Unthought in Political Modernity, (ב-SUNY Press, 2009). תרגום לעברית על ידי אבנר להב (Avner Lahav), האידיאל הדמוקרטי במבחן השואה, (Ben Gurion Institute), (Ben Gurion University of the Negev), 2009.

Le Monothéïsme est un humanisme (המונותאיזם כהומניזם) ; Odile Jacob ed. 2000.

Le Temps de l’exil (זמניות הגלות) ; Manuels-Payot, 2001, Rivages poche/Petite Bibliothèque, 2005, תרגום לאיטלקית, Il tempo dell’esilio, (ב-Giuntina, 2010).

?Qu’est-ce que la religion (מהי הדת?); Flammarion, 2001.

La memoria del popolo scomparso (זכארון העם הנשכח), Salomone Belforte & Co, 2003.

L’Ébranlement d’Israel. Philosophie de l’histoire juive (הזיעזוע של ישראל, פילוסופיה של ההיסטוריה יהודית); (ב-Le Seuil, 2002), תרגום לאיטלקית Il Terremoto di Israele, (ב-Giuda Judaica, 2007).

L’E(xc)lu, entre Juifs et chrétiens (המודר הנבחר, בין יהודים לנוצרים); Denoël, 2003.

La Démission de la République, Juifs et musulmans en France (וויתור הרפובליקה, יהודים ומוסלמים בצרפת) ; P.U.F., 2003.

Les Frontières d’Auschwitz. Les ravages du devoir de mémoire, (גבולות אושוויץ, הנזקים של חובת הזיכרון), Hachette-Livre de Poche, 2005, תרגום לעברית על ידי אבנר להב (Resling, 2016).

L’Avenir des Juifs de France (עתידה של יהדות צרפת), Grasset, 2006

L’Intention d’amour, Désir et sexualité dans Les maîtres de l’âme de R. Abraham Ben David de Posquières, (כוונת אהבה, תשוקה ומין בבעלי הנפש מאת ראב"ד), Éditions de l’éclat, 2007.

Le Judaïsme et l’ésprit du monde, (היהדות ורוח העולם), Grasset, 2011.

La Nouvelle idéologie dominante, (האידאולוגיה הדומיננטית החדשה: הפוסט-מודרניזם), Editions Hermann, 2012.

Le peuple juif, sociologie et philosophie politiques (העם היהודי, סוציולוגיה ופילוסופיה פוליטית), François Bourin ed. 2013.

L'Hébreu, une philosophie, (עברית כפילוסופיה), Hermann-Philosophie, 2014

Quinze ans de solitude. Juifs de France : 2000-2015, (חמש עשרה שנה של בדידות, יהודי צרפת 2000-2015) Berg International, 2015

Le Nouvel état juif, (המדינה היהודית החדשה ), Berg International, 2015

בעריכתו

Le second Israël (ישראל השנייה) ; Les Temps Modernes, n° 394 bis, Mai 1979
Penser Auschwitz (להגות את אושוויץ) ; Pardès n°9-10, 1989
La société juive a travers l'histoire (החברה היהודית לאורך ההיסטוריה) ; (ב-Fayard, 1992-1993), 4 כרכים:
- La fabrique du peuple (מפעל העם)
- Les liens de l’alliance (קשרי הברית)
- Le passage d’Israël (מעבר ישראל)
- Le peuple monde (עם-עולם)
L'école de pensée juive de Paris (אסכולת המחשבה הפריזאית) ; (ב-Pardès 23, 1997) L’exclusion des Juifs des pays arabes (הדרת יהודי ארצות ערב) ; (ב-Pardès 33, 2003)
La Cité biblique (הקיריה התנכית), Pardès, 40,2006
Le monde sépharade (העולם הספרדי), בשני כרכים Editions du Seuil (2007
- L’Histoire (היסטוריה)
- La Civilisation (תרבות)
Noirs et Juifs, mythes et réalités (שחורים ויהודים, מיתוס ומציאות), Pardès (42/2007)
La civilisation du judaïsme (הציוויליזציה של היהדות), L’Eclat, 2012.
La mémoire sépharade (הזיכרון הספרדי) (בשיתוף עם הלן טריגנו) ; In Press, 2000

לקריאה נוספת

ISBN 978900427962-9 Hava Tirosh-Samuelson and Aaron W. Hughes, Jewish Philosophy for the Twenty First Century, Personal reflections brill: Shmuel Trigano, "In search of eternal Israel: back to an intellectual Journey
Jonathan Judaken Jean-Paul Sartre and the Jewish Question:Anti-antisemitism and the Politics of the French Intellectual,University of Nebraska Press 2006,