לידה |
8 בפברואר 1811 וושינגטון, מסצ'וסטס, ארצות הברית | ||||||||||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
14 בפברואר 1883 (בגיל 72) ניו יורק, ניו יורק, ארצות הברית | ||||||||||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||||||||||
מקום קבורה | בית הקברות סידר היל | ||||||||||||||
השכלה | תיכון בייקון | ||||||||||||||
מפלגה | המפלגה הרפובליקנית | ||||||||||||||
| |||||||||||||||
חתימה | |||||||||||||||
אדווין דניסון מורגן (באנגלית: Edwin Denison Morgan; 8 בפברואר 1811 – 14 בפברואר 1883) היה המושל העשרים ושלושה של ניו יורק בין השנים 1859 ל-1862 וכיהן בסנאט של ארצות הברית בין השנים 1863 ל-1869. הוא היה היו"ר הראשון והחזיק בתפקיד בזמן הארוך ביותר של הוועדה הרפובליקנית הלאומית. הוא גם היה גנרל בצבא האיחוד במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית. מורגן היה ידוע בדעותיו המתקדמות על חינוך, רפורמה בכלא וזכויות בחירה לנשים. הוא עזר לייסד את המפלגה הרפובליקנית בניו יורק והיה תומך נלהב של נשיאותו של אברהם לינקולן.
בשנת 1836 הוא עבר לניו יורק, והפך לסוחר סיטונאי מצליח ומתווך אג"ח. הוא שימש כעוזר יו"ר וחבר בסנאט של מדינת ניו יורק. הוא היה במקור ויגי, והיה ממייסדי המפלגה הרפובליקנית, וכיהן כיו"ר הוועד הלאומי הרפובליקני בין השנים 1856 ל-1864 ו-1872 עד 1876.
בשנת 1858, מורגן נבחר למושל ניו יורק, והוא כיהן בין השנים 1859 ל-1862. כמושל במהלך מלחמת האזרחים האמריקנית, מורגן תמך באיחוד. הוא מונה לגנרל של מתנדבים בצבא האיחוד, ופיקד על מחלקת הצבא של ניו יורק בזמן ששימש כמושל. בשנת 1863, הוא נבחר לסנאט של ארצות הברית, שם כיהן קדנציה אחת. הוא לא הצליח לקבל מינוי מחודש ב-1869, והיה המועמד הרפובליקני ללא הצלחה לתפקיד המושל ב-1876. מורגן היה פטרונו של צ'סטר א. ארתור בתחילת הקריירה של ארתור; כאשר ארתור הפך לנשיא, הוא מינה את מורגן למזכיר האוצר של ארצות הברית. מורגן אושר על ידי הסנאט, אך סירב בגלל גיל ובריאות לקויה. מורגן מת בניו יורק בשנת 1883, ונקבר בקונטיקט.
מורגן נולד ב-8 בפברואר 1811 בוושינגטון, מסצ'וסטס, לג'ספר וקתרין (קופ) מורגן.[1] המשפחה עברה לווינדזור, קונטיקט, שם קיבל מורגן את השכלתו המוקדמת לפני שלמד באקדמיית בייקון בקולצ'סטר.[2] אדווין מורגן היה בן דודו של מורגן ג'. בוקלי, מושל קונטיקט מ-1889 עד 1893. בנוסף, הוא היה בן דודם של חברי הקונגרס אדווין ב. מורגן וכריסטופר מורגן.
הוא החל את הקריירה העסקית שלו כחנות מכולת בהרטפורד, קונטיקט. הוא הפך לשותף עם דודו וכיהן במועצת העיר. בשנת 1836, הוא עבר לעיר ניו יורק והפך לסיטונאי מצליח, ברוקר ובנקאי.
בשנת 1843, ארגן מורגן את ED Morgan & Company, סוכנות יבוא, בשותפות עם ג'ורג' ד. מורגן, בן דודו, ופרדריק אייברי, שעזב את המשרד שנה לאחר מכן והוחלף על ידי ג'ון ט. טרי. סולון האמפריז נקלט כשותף מלא בשנת 1854 לאחר שעבד מספר שנים כסוכן בסנט לואיס, מיזורי. בעיקר בזכות קשריו, החברה הפכה לסוכן הראשי של ניירות ערך של מיזורי. כמעט שני שלישים מהאג"ח שהונפקו על ידי מדינת מיזורי בשנים 1835 עד 1860, בתוספת נתח גדול מניירות הערך של סנט לואיס, נמכרו דרך בית מורגן - בסך הכל בשווי של אולי שלושים מיליון דולר. כל אותה עת שמרה החברה על סחר מכולת סיטונאי.[2]
בשנת 1849, מורגן נבחר כחבר במועצת המנהלים של העיר ניו יורק של עוזרי דין. הוא עשה לעצמו שם כיו"ר הוועדה התברואתית במהלך מגפת הכולרה של 1848.[2] הוא גם היה חבר בסנאט של מדינת ניו יורק מ-1850 עד 1853, ונציב ההגירה של המדינה.[3]
מורגן הפך לבעל השפעה רבה בפוליטיקה הרפובליקנית של זמנו וכיהן פעמיים כיו"ר הוועדה הרפובליקנית הלאומית, בשנים 1856 עד 1864 ו-1872 עד 1876.[3]
מ-1859 עד 1862, הוא כיהן כמושל ניו יורק, שנבחר בשנים 1858 ו-1860. הוא מונה למייג'ור גנרל של מתנדבים בספטמבר 1861 ופיקד על מחלקת ניו יורק עד שהתפטר ב-3 בינואר 1863, ושימש במקביל כמושל וראש המחלקה הצבאית.
בפברואר 1863 הוא נבחר לסנאט האמריקני וכיהן כהונה אחת עד 1869. בינואר 1869, הוא ביקש מועמדות מחודשת, אך הודח על ידי השדולה הרפובליקנית של מחוקקי המדינה, שבמקום זאת מינו את המושל לשעבר ראובן א. פנטון. בשנת 1876, מורגן התמודד שוב על המושל אך הובס על ידי הדמוקרט לושיוס רובינסון.
ב-1881 מונה מורגן על ידי הנשיא צ'סטר א. ארתור למזכיר האוצר ואושר על ידי הסנאט, אך דחה את התפקיד.
ב-1833 נישא לאלייזה מתילדה ווטרמן (נולדה 1810), בתו של הנרי ווטרמן (1782–1854). יחד, היו להם:
הוא היה ידוע בתרומות נדיבות לארגוני צדקה ולמטרות, הוא תרם סכומים גדולים לסמינר התאולוגי של האיחוד.
מורגן מת בניו יורק ב-14 בפברואר 1883.[5] הוא נקבר בבית הקברות סידר היל בהרטפורד.[6]
דרך בנו אדווין, הוא היה סבו של אדווין דניסון מורגן השלישי (1854–1933), שנישא לאליזבת מרי מורן.[4] דרך נכדו, הוא היה סבא רבא של אדווין ד. מורגן (1921–2001), איש עסקים ומנהל קרן פיוניר מ-2000 עד 2001.[7]
{{cite web}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite news}}
: (עזרה)
{{cite web}}
: (עזרה)