ביירס נאודה
.jpg) | |
| לידה |
10 במאי 1915 רודפורט, דרום אפריקה  |
|---|---|
| פטירה |
7 בספטמבר 2004 (בגיל 89) יוהנסבורג, דרום אפריקה |
| מדינה |
דרום אפריקה |
| השכלה |
אוניברסיטת סטלנבוש |
| מעסיק |
האוניברסיטה החופשית של אמסטרדם, האוניברסיטה החופשית של אמסטרדם |
| השקפה דתית |
נצרות פרוטסטנטית |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
כריסטיאן פרדריק ביירס נאודה (באנגלית: Christiaan Frederick Beyers Naudé; 10 במאי 1915 – 7 בספטמבר 2004) היה כומר קלוויניסטי אפריקאי, תאולוג ואקטיביסט נגד האפרטהייד בדרום אפריקה.[1]
ילדות
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביירס נאודה נולד ברודפורט טרנסינוול (כיום חאוטנג) לג'וזואה פרנסואה נאודה ואדריאנה יוהנה נאודה. הוא אחד משמונה ילדים במשפחה שהייתה חלק מקהילת האפריקאנרים. אביו היה ראש הכנסייה הרפורמית ההולנדית ומהמקימים של ברודרבונד (Afrikaner Broederbond). אגודה רבת עוצמה שיישמה ותמכה במדיניות ההפרדה הגזענית של האפרטהייד. ב-1921 משפחתו עברה לגראף-ריינט במחוז הייקפ. ביירס נאודה סיים את לימודיו בתיכון אפריקאנרי ב-1931 והלך בעקבות אביו ללימודי תאולוגיה באוניברסיטת סטלנבוש. הוא סיים את לימודיו ב-1939 עם תואר ראשון בתאולוגיה ותואר שני בשפות. נאודה הצטרף לברודרבונד כחבר הצעיר ביותר אי פעם בגיל- 25 בלבד. ב-1940 נאודה מונה לעוזר הכומר הכנסייה ההולנדית הנוצרית בוולינגטון. במשך- 20 שנה כיהן ככומר בעצמו, והסתובב בעולם והיה משוכנע בבסיס התנכי של האפרטהייד. באוגוסט של שנת 1940 התחתן עם אליזה ודר, לזוג נולדו שלושה בנים ובת.[1][2]
פעילות נגד האפרטהייד
[עריכת קוד מקור | עריכה]ביירס נאודה החל להטיל ספק במוסר של האפרטהייד לאחר שראה שאת ההרס שנגרם למשפחות שחורות בדרום אפריקה. נקודת המפנה עבורו הייתה טבח שארפוויל ב-1960 כשראה כיצד כוחות המשטרה הרגו כ-69 שחורים שהפגינו בדרכי שלום. הוא ניתק את הקשר עם הכנסייה שלו והחל להטיל ספק בהצדקה התנכית שהכנסייה ההולנדית הרפורמית נתנה למעשי האפרטהייד. הכנסייה אמרה שהלבנים הם פרי הציוויליזציה הנוצרית ולכן הם הנעלים. לאחר שחקר את הנושאה לעומק, ראה שההצדקה התנ"כית שהכנסייה נתנה היא מופרכת, ויצרה עיוותים בכתוב כדי שיתאים לצרכיהם.
בשנת 1961 נאודה הציג את הכנסייה ההולנדית הרפורמית במפגש של מועצת הכנסיות העולמי שנערך בעקבות אירוע שארפוויל, שבו הוא הנחה את ההצהרה הסופית שדחתה את האפרטהייד. לאחר המקרה, נאודה לא הסכים לחזור במעשיו וסולק מתפקידו. ב-1963 נאודה פרש מהברודרבונד לאחר- 22 שנות חברות ונחשב לבוגד. נקודת המפנה הסופית, הייתה כשעמד מול קהילת האפריקאנרים ונדחה באופן גורף, נאודה נאם את הדרשה האחרונה שלו על "סמכותו של ה' לפני סמכות האדם" הסיר את גלימתו ועזב את הכנסייה.
נאודה ומשפחתו היו מנודים לחלוטין על ידי חבריהם מהקהילה האפרקאנרית, הוא אמר לאשתו "עלינו להתכונן ל-10 שנים במדבר". באותה השנה הוא ייסד את המכון הנוצרי לדרום אפריקה שפעל נגד האפרטהייד. לאחר 14 שנות פעילות אינטנסיביות באוקטובר 1977 המכון הנוצרי לדרום אפריקה נאסר בידי הממשלה. ונאודה עצמו קיבל צו איסור, הוא הוחזק במעצר בית קפדני עם הגבלות אינטראקציה ותנועה קשות. למרות זאת, הוא עדיין המשיך להצליח ליצור קשר בשיטות שונות בצורה סודית והמשיך לתרום רבות למאבק נגד האפרטהייד, בראיון אתו הוא סיפר "תקשרתי דרך מכתבים קבועים שנכתבו בסודיות ונשלחו החוצה. כמובן, שלא דרך האימייל. ומעולם גם לא יצרתי קשר דרך הטלפון. ידעתי שמאזינים לי. פשוט הייתי צריך להשתמש בחוכמה כדי למצוא דרכים ואמצעים לעביר מסרים בצורה הסודית ביותר שאפשר.
"לאחר שבע שנים בספטמבר 1984 הוסר צו האיסור של נאודה והוא מייד חזר במלואה הכוח לתרום למאבק נגד האפרטהייד. ב־1994 לאחר ששמע את נאומו של דה קלרק, שהכריז על דרום אפריקה חדשה. נאודה אמר "סוף כל סוף! מה שחלמתי, קיוויתי ועבדתי עבורו נהפך לממציאות". ביטול האפרטהייד והמעבר לדמוקרטיה. ונאודה נהפך ממנודה לגיבור.[1][2][3]
שבחים ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נלסון מנדלה בתקופת כהונתו כנשיא, כינה את נאודה "מעיין חיי של תקווה לשלום בין גזעים"
ושוב, ביום הולדתו ה-80. מנדלה אמר, חייו של ביירס נאודה הם מגדלור נוצץ לכל תושבי דרום אפריקה – שחור ולבן. זזה דוגמה להתעלות מעל הגזע, ולהיות דרום אפריקאי אמיתי.
נאודה זכה בפרס ברונו קרייסקי על שירותים למען זכויות אדם (1979, אוסטריה)
פרס ארבעת החירויות של פרנקלין ד. רוזוולט (1984, ארצות הברית)
נאודה קיבל ארבע עשרה תוארי דוקטור לשם כבוד במהלך חייו ובשנת 1993 הוא היה מועמד לפרס נובל לשלום על ידי ועדת שירות הידידים האמריקאית.[2][4][5]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ 1 2 3 Brockman, Norbert C, Naudé, Christiaan Frederick Beyers (A), Dictionary of African Christian Biography, 1915- (באנגלית)
- ^ 1 2 3 Reverend Beyers Naudé | South African History Online, www.sahistory.org.za
- ^ Beyers Naudé - The Nordic Africa Institute, nai.uu.se (באנגלית)
- ^ Christian Frederick Beyers Naudé, Bruno Kreisky (ב־)
- ^ The Franklin & Eleanor Roosevelt Institute - Recipients of the Four Freedoms Award, web.archive.org, 2009-05-26
ערך זה הוא יתום, כלומר אין ערכים בוויקיפדיה שמקשרים אליו. אתם מוזמנים לתרום לוויקיפדיה ולקשר אליו מכמה מהערכים שמכילים את המונח "ביירס נאודה".