לידה |
18 בספטמבר 1959 (בת 65) ישראל | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
מדינה | ישראל | ||||||
השכלה | |||||||
בן זוג | ציון מיארה | ||||||
| |||||||
| |||||||
גלי בהרב-מיארה (נולדה ב-18 בספטמבר 1959) היא היועצת המשפטית לממשלה. עורכת דין במקצועה. היא האישה הראשונה שמונתה לתפקיד זה. קודם לכן כיהנה, בין היתר, כפרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים וכיועצת למשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות'.[1]
בהרב-מיארה נולדה לשולמית (לבית דוידוביץ'), שהייתה ציירת,[2] ולעמנואל בהרב, מלוחמי הפלמ"ח ומלחמת העצמאות.[3] שירתה בצה"ל ביחידה 8200 ובחטיבת המחקר של אגף המודיעין.[4] בעלת תואר ראשון (1984, בהצטיינות יתרה) ושני (1990) במשפטים מאוניברסיטת תל אביב. שימשה באוניברסיטה כעוזרת הוראה וכמרצה מן החוץ.[5]
ב-1985 הצטרפה לפרקליטות מחוז תל אביב, שם כיהנה כשלושים שנה במגוון תפקידים, בעיקר בתחומי המשפט האזרחי והמנהלי. ב-2002 מונתה למנהלת המחלקה המנהלית בפרקליטות המחוז, ובין 2007–2015 שימשה כפרקליטת מחוז תל אביב לעניינים אזרחיים. בתביעות נזיקין שהגישו פלסטינים תושבי השטחים נגד המדינה, הובילה קו של התנגדות לתביעות,[6] והייתה בין יוזמי חקיקה שהרחיבה את חסינות חיילי צה"ל, תחת סעיף פעילות מלחמתית. יזמה את הקמת ועדת ריבלין, שגיבשה מתווה פיצוי לעובדי הקריה למחקר גרעיני שחלו בסרטן.[7] ב-2014 הוצגה מועמדתה לתפקיד מנכ"לית משרד המשפטים, אולם היא לא נבחרה לתפקיד.[8]
החל מ-2015 הייתה חברה בוועדת האיתור של נציבות שירות המדינה, המחווה דעתה בפני הממשלה על מינוי בכירים שטעון אישור הממשלה.[9] שימשה חברה בוועדה המייעצת לחוק בתי המשפט לעניינים מינהליים והוועדה המייעצת לסדר דין אזרחי, יושבת ראש הוועדה לבחינת כשירות מינויים בתאגידים עירוניים במשרד הפנים, יושבת ראש הוועדה הציבורית לבחינת מקצוע החקירות הפרטיות,[10] וחברה במועצת בתי הדין המינהליים.[11]
ב-2016 הצטרפה כיועצת למשרד עורכי הדין תדמור לוי ושות'.
ב-2018, לבקשת פרקליטות המדינה, כתבה חוות דעת שהגנה על בני גנץ ואמיר אשל מתביעת נזיקין שהוגשה לבית משפט בהולנד בידי פלסטיני שבני משפחתו נהרגו במבצע צוק איתן.[12] חוות דעתה התקבלה והתביעה נדחתה. במאי 2019 חתמה, לצד בכירים לשעבר בפרקליטות המדינה ובמשרד היועץ המשפטי לממשלה, על גילוי דעת נגד חקיקת פסקת התגברות והרחבת חוק החסינות.[13]
בנובמבר 2021 הוצגה בהרב-מיארה בידי שר המשפטים גדעון סער כאחת משלושת המועמדים לתפקיד היועץ המשפטי לממשלה, ונחשבה למועמדת המועדפת עליו.[14] בינואר 2022 הוצגה בידי ועדת האיתור כאחת משלושת המועמדים לתפקיד, לצד רועי שיינדורף ואיתי אופיר.[15] לצד שר המשפטים, מועמדותה נתמכה גם על ידי ראש הממשלה, נפתלי בנט.[16] מנגד, יו"ר ועדת האיתור, אשר גרוניס, התנגד למועמדותה[17] ואף צוטט כאומר "זה כמו למנות תת-אלוף לרמטכ"ל. אין לה את ההכשרה המקצועית לתפקיד".[18] ב-7 בפברואר 2022 אישרה פה אחד הממשלה ה-36 את מינויה. בהרב-מיארה היא האישה הראשונה המכהנת בתפקיד זה.[19]
התקופה הראשונה בכהונתה של בהרב-מיארה אופיינה כשקטה מבחינה תקשורתית. היא מיעטה להתראיין, להופיע באירועים ציבוריים, להתעמת בפומבי עם החלטות ממשלת ישראל ה-36 ולחתום בשמה על החלטות בתיקים רגישים.[20]
במרץ 2022, כאשר השר לביטחון הפנים עמר בר-לב ביקש לקבוע כי חבר הכנסת המבקש לבקר בהר הבית במהלך הרמדאן יצטרך לקבל את אישור משטרת ישראל, קבעה בהרב-מיארה שאין לשר לביטחון הפנים סמכות להחלטה מעין זו, וכי לפי השב"כ אין לה צידוק ביטחוני.[21]
במאי 2022 פרסמה חוות דעת, לפיה חוק עונש מוות למחבלים לא עומד במבחנים החוקתיים ויש מניעה משפטית מלקדמו.[22] היא הביעה התנגדות זו גם בפברואר 2023.[23] ביולי 2022 פרסמה חוות דעת, לפיה לא חלה מניעה משפטית על שר הביטחון בני גנץ למנות רמטכ"ל בתקופת הבחירות לכנסת ה-25.[24] באוגוסט 2022, בתגובה לעתירה בבית המשפט העליון, הגישה עמדה כי במקרה של דרישת תשלום מאוחרת של היטלים על נכסים בגין פיתוח תשתיות, על העירייה להוכיח את נסיבות העיכוב.[25]
ביולי 2022 אישרה בהרב-מיארה לשר הביטחון בני גנץ למנות לרמטכ"ל את הרצי הלוי חרף הקשיים המשפטים שעולים מתקופת בחירות, בשל עמדה מקצועית-ביטחונית שהוצגה לפניה, כי אי מינוי הרמטכ"ל כעת היה פוגע ביכולות של צה"ל לעמוד באתגרים הביטחוניים הצפויים לו.[26]
באוגוסט 2022 אישרה בהרב-מיארה ליאיר לפיד ראש ממשלת ישראל, ולבני גנץ שר הביטחון לצאת למבצע עלות השחר ללא כינוס של הקבינט המדיני-ביטחוני.[27]
בהרב-מיארה הוציאה חוות דעת שתומכת במינוי קבוע של מני מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים, אף על פי שמדובר בממשלה יוצאת. לאחר שסירבה להצעת פשרה של בג"ץ שתמך במינוי זמני, הוציא בג"ץ צו על תנאי לפיו עליה לנמק מדוע לא יבוטל המינוי הקבוע של מזוז ליו"ר הוועדה למינוי בכירים.[28] ב-22 בספטמבר 2022 דחו שופטי בג"ץ את חוות הדעת וביטלו את מינויו של מזוז ליושב ראש הוועדה.[29]
באוקטובר 2022 פרסמה חוות דעת בנוגע לקידום הסכם הגבול הימי בין ישראל ללבנון, לפיה אף שאין חובה על הממשלה להביא את ההסכם לאישור הכנסת, הרי שנוכח הקרבה למועד הבחירות, ראוי לממשלה לנהוג כך. אולם ראש הממשלה, יאיר לפיד, לא הביא את ההסכם לאישור הכנסת.[30]
בדצמבר 2022, לאחר הבחירות לכנסת ה-25 ולקראת הקמת ממשלת ישראל ה-37, התבטאה בהרב-מיארה בנוגע לרצון מפלגות הקואליציה המיועדת לחוקק חוקים העלולים לדעתה להוביל למדינה שאיננה "דמוקרטיה במובנה המהותי":
הצעות החקיקה הנדונות בימים אלה, מה שמכונה לצערי 'בליץ החקיקה', אינן עומדות כל אחת בפני עצמה. הרעיון שלפיו נכון או ניתן לבצע שינוי עמוק במארג המשטרי באבחת חרב הוא שגוי בעיניי. שינוי משטרי מהותי דורש חשיבה מעמיקה ושיקול דעת מושכל. הוא לא מתאים לחקיקת בזק, חלקה טרם הקמת הממשלה, עת נדחסים ומקודמים חוקים עקרוניים בזמן קצר. יש להימנע ממצב שבו שיח המשילות ישמש אמצעי להסרת כל מגבלה על כוחו של השלטון.
— טובה צימוקי, היועמ"שית מסירה כפפות: "היו ערניים. עלולים להישאר עם דמוקרטיה רק בשם", באתר ynet, 15 בדצמבר 2022
בעניין מינוי אריה דרעי, שהורשע בעבירות מס זמן קצר קודם לכן, לשר, הייתה עמדתה כי "ההחלטה למנות את דרעי אינה מבטאת את המשקל הכבד שיש לייחס בנסיבות העניין ל'שיקולים הנוגעים לשלטון החוק ולטוהר המידות של האוחזים בהגה השלטון', ובכך היא חורגת באופן קיצוני ממתחם הסבירות". עמדתה התקבלה בידי בג"ץ, שהורה לפטר את דרעי ממשרת השר.[31]
בתחילת פברואר 2023 פרסמה חוות דעת, שבה הביעה התנגדות לרפורמה המשפטית שהציג שר המשפטים יריב לוין. לדבריה, הרפורמה תוביל "לפגיעה קשה באיזון בין הרשויות". כן כתבה לראש הממשלה בנימין נתניהו שעליו להימנע מעיסוק ברפורמה בשל ניגוד עניינים.[32] היא דחתה את בקשתו של נשיא המדינה, יצחק הרצוג, לאפשר לנתניהו לעסוק בהצעת הפשרה שגיבש.[33]
בהרב-מיארה התנגדה לתיקון מס' 12 לחוק יסוד: הממשלה, שקבע כללים להכרזת נבצרות של ראש הממשלה, אך התיקון אושר בכנסת חרף התנגדותה.[34] באפריל 2023 הקפיאה את החלטת השר לביטחון לאומי, איתמר בן גביר, ומפכ"ל המשטרה, קובי שבתאי, להדיח את מפקד מחוז תל אביב, עמי אשד, והנחתה את השר לערוך שימוע מסודר ולבחון מחדש את ההחלטה.[35] בתחילת מאי אישרה לראש הממשלה בנימין נתניהו ולשר הביטחון יואב גלנט לצאת למבצע מגן וחץ ללא כינוס הקבינט המדיני-ביטחוני.[36] בסמוך ליום הזיכרון לחללי מערכות ישראל הוציאה חוות דעת שמאפשרת למשפחות פלסטינים להיכנס לישראל להשתתף בטקס יום הזיכרון הישראלי-פלסטיני, בניגוד לדעתו של שר הביטחון יואב גלנט.[37] בסוף אותו חודש הביעה התנגדות להצעה ממשלתית שנועדה לתת משקל מכריע לערכי הלאום היהודי בהחלטות הממשלה. עקב כך, ראש הממשלה נתניהו דחה את הדיון בהצעה.[38]
ב-29 במאי 2023 דחתה את הצעתו של שופט בית המשפט המחוזי עודד שחם, הדן במשפט נתניהו, לפנות למסלול גישור פלילי בפני שופט מול בנימין נתניהו.[39][40] ב-31 במאי הגישה לבית המשפט את תגובתה לעתירות נגד תיקון מספר 37 לפקודת המשטרה, שקידם השר לביטחון לאומי איתמר בן גביר. לפי חוות דעתה, אין לבטל את התיקון, על אף שהוא "מעורר קשיים מהותיים" ומעגן את סמכויות השר "באופן עמום ובלי שהיקפן הוגדר ותוחם". בתגובה נכתב שניתן לקרוא את התיקון כמוביל ל"פגיעה בעצמאותה של המשטרה" ול"פוליטיזציה של הכוח המשטרתי", אך בית המשפט יכול לפרש את התיקון ואת כל אחד מסעיפיו באופן שמשמר את עצמאות המשטרה ומונע התערבות של שיקולים פוליטיים.[41][42] בנוסף קבעה בהרב-מיארה שהשר לביטחון לאומי יוכל להשיב לעתירה בנפרד.[43]
ביוני 2023 הגישה את התייחסותה לערעור לבית המשפט העליון על פסיקה שקבעה שיש התיישנות במקרה של זיהום מקורות מים במדבר יהודה ובנגב. לדבריה, החלה מרחיבה של דוקטרינת ההתיישנות עלולה להוביל לכך שכלל לא ניתן יהיה להגיש תביעות אזרחיות בגין זיהומים סביבתיים וזיהומים של מקורות המים, והדבר יפגע באינטרס הציבורי.[44]
ביולי 2023 טענה, בתגובה לעתירת התנועה לאיכות השלטון בעניין "חוק הנבצרות" כי נעשה שימוש לרעה בסמכות המכוננת של הכנסת כדי לשפר את מצבו המשפטי אישי של ראש הממשלה, בנימין נתניהו ולאפשר לו לפעול בניגוד לפסיקת בית המשפט.[45] בהמשך הדיון דרשה לדחות את תחולת החוק לפחות עד לכנסת הבאה.[46]
באוגוסט 2024 פנתה במכתב לראש הממשלה, בנימין נתניהו, שבו קבלה כי "מזה זמן החלטות ממשלה משמעותיות מתקבלות בתהליכי עבודה משובשים. זאת, מבלי שקדמה להן עבודת מטה מקצועית", וציינה כי "התוצאה היא הפרת דין ופגיעה בציבור".[47]
באוקטובר 2024 קבע בג"ץ ברוב קולות כי מינוי אודליה מינס בידי הממשלה לממלאת מקום יו"ר הרשות השנייה הינו חוקי, בניגוד לעמדתה של בהרב מיארה. השופט סולברג כתב על חוות דעתה של בהרב-מיארה כי היא "אינה מתיישבת ומעוררת קושי, לשון המעטה". השופטת כנפי-שטייניץ הצטרפה לפסיקתו בעניין חוקיות המינוי, אולם כתבה כי אכן, בהתאם לחוות דעתה של בהרב מיארה, מתעורר חשש מפני 'ערוץ' מילוי המקום עוקף נהלים. השופט כבוב קבע, בעמדת המיעוט, כי המינוי אינו חוקי.[48]
נבחרה כאחת מ-50 הנשים המשפיעות של גלובס לשנת 2022 ו-2023.[49][50]
נשואה לציון מיארה, ששימש בתפקידים בכירים בשירותי הביטחון.[51][52] אם לשלושה בנים.[53] מתגוררת בתל אביב. אחותה היא ענת בהרב-קרן, יועמ"ש עיריית הרצליה.
המשנים ליועצת המשפטית לממשלה גלי בהרב-מיארה | |
---|---|
|