לידה |
23 בדצמבר 1870 רתרפורד, ארצות הברית |
---|---|
פטירה |
2 באוקטובר 1953 (בגיל 82) קייפ ספליט, ארצות הברית |
מקום קבורה | בית הקברות פיירביו |
מקום לימודים | |
תקופת הפעילות | 1885–1950 (כ־65 שנים) |
תחום יצירה | מודרניזם |
הושפע על ידי | תומאס פולוק אנשוץ |
יצירות ידועות | העץ |
ג'ון מרין (באנגלית: John Marin; 23 בדצמבר 1870 - 2 באוקטובר 1953) היה בין האמנים המודרניסטים הראשונים באמריקה. הוא ידוע בנופים המופשטים שלו ובציורי צבעי המים.
מרין נולד ברותרפורד, ניו ג'רזי.[1] אמו נפטרה תשעה ימים לאחר לידתו, והוא גדל על ידי שתי דודותיו. הוא למד במכון הטכנולוגי של סטיבנס במשך שנה, וניסה להיות אדריכל ללא הצלחה.[2]
בין השנים 1899 ל-1901 למד מרין באקדמיה לאמנויות יפות של פנסילבניה בפילדלפיה. שם הוא למד אצל תומאס פולוק אנשוץ, יו הנרי ברקנרידג' וויליאם מריט צ'ייס. הוא גם למד בליגת הסטודנטים לאמנות בניו יורק.[3]
בשנת 1905 מרין נסע לאירופה כמו אמנים אמריקאים רבים. תחילה נסע לפריז[4] שם הציג את עבודותיו בסלון הפריזאי וזכה לחשיפה ראשונה לאמנות המודרנית. הוא טייל באירופה במשך שש שנים, וצייר בהולנד, בלגיה, אנגליה ואיטליה. באירופה הוא השתלם בציור בצבעי מים. בעזרתם יצר אווירה מופשטת, בגוונים כמעט טהורים של הצבעים שהפכו לסימן היכר בסגנון שלו.
בשנת 1909 ערך מרין את תערוכת היחיד הראשונה בגלריה של אלפרד שטיגליץ בניו יורק. הקשר של מרין עם שטיגליץ נמשך קרוב לארבעים שנה, והתמיכה הפילוסופית והכספית של שטיגליץ עזרה לו מאוד.[5] משנת 1909 ועד מותו בשנת 1946 הציג שטיגליץ את עבודתו של מרין כמעט בכל שנה באחת מהגלריות שלו.[6] מרין השתתף גם בתערוכת הארמורי בשנת 1913.
מרין בילה את הקיץ הראשון שלו במיין בשנת 1914 וחוף הים הסלעי שם, הפך לאחד הנושאים החביבים עליו. במהלך שארית חייו הכיר מרין מקרוב את מגוון מאפייני הים והשמים במיין.
למרין הייתה תערוכה רטרוספקטיבית בשנת 1936 במוזיאון לאמנות מודרנית. בסוף חייו מרין זכה ליוקרה רבה כצייר אמריקאי, מבכירי האמנות האמריקאית. בשנת 1950 הוענק לו תואר דוקטור לאמנויות יפות על ידי אוניברסיטת מיין ואוניברסיטת ייל.
מרין היה תושב קליפסייד פארק, ניו ג'רזי, בשנותיו האחרונות, וגם החזיק בית קיץ באדיסון, מיין, שם נפטר בשנת 1953. הוא נקבר בבית הקברות פיירוויו בניו ג'רזי.
ג'ון מרין היה בין האמנים האמריקאים הראשונים שיצרו ציורים מופשטים.[7] הוא הושפע על ידי האקספרסיוניסטים המופשטים. הטיפול שלו בצבע - בצבעי שמן ובצבעי מים היו מיוחדים והיוו השראה לציירים צעירים יותר.[8]
ניסיונו באדריכלות תרם לנושאים אדריכליים בציוריו ובצבעי המים. האוסף הגדול ביותר של ציורי צבעי המים, רישומים, תחריטים ותצלומים של מרין נמצא במוזיאון קולבי קולג' לאמנות, באוסף ג'ון מרין. האוסף הוענק למכללה על ידי ג'ון מרין ג'וניור ונורמה ב. מרין.
הציורים של מרין מיוצגים גם בכמה אוספים ומוזיאונים גדולים, כולל מוזיאון המטרופוליטן לאמנות בניו יורק, המוזיאון לאמנות מודרנית בניו יורק, מוזיאון סן פרנסיסקו לאמנות מודרנית, מוזיאון וויטני לאמנות אמריקאית בניו יורק, מוזיאון ברוקלין, מוזיאון קליבלנד לאמנות, המכון לאמנות בשיקגו, הגלריה הלאומית לאמנות בוושינגטון הבירה ועוד.
בשנת 2007, הבית הלבן רכש את ציורו הקרקס משנת 1952 והוא מוצג כעת בחדר הירוק.