דונלד טובי
 | |
| לידה |
17 ביולי 1875 אטון, הממלכה המאוחדת  |
|---|---|
| פטירה |
10 ביולי 1940 (בגיל 64) אדינבורו, הממלכה המאוחדת |
| מוקד פעילות |
הממלכה המאוחדת |
| סוגה |
אופרה, סימפוניה |
| שפה מועדפת |
אנגלית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| פרסים והוקרה |
|
  | |
דונלד טובי (באנגלית: Donald Tovey; 17 ביולי 1875 - 10 ביולי 1940) היה אנליסט מוזיקה, מוזיקולוג, כותב בנושאי מוזיקה, מלחין, מנצח ופסנתרן בריטי. טובי נודע בעיקר ב"מאמרים באנליזה מוזיקלית" ובעריכותיו ליצירות של באך ובטהובן, אך מאז שנות ה-90' של המאה ה-20 זוכות יצירותיו (מועטות יחסית אך כבדות משקל בתוכן מוזיקלי) להקלטות וביצועים בתדירות גדלה והולכת. עם זאת, אין לדעת בשלב זה, אם ההקלטות הללו, שהתקבלו ברובן בחיוב על ידי המבקרים, יקנו לטובי מקום של קבע במושב הכבוד של המוזיקה הבריטית במאה ה-20, או שייחשב למלחין בעל פינה ייחודית משלו.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]טובי החל ללמוד נגינה בפסנתר ולהלחין בגיל צעיר. בהמשך למד הלחנה אצל יוברט פארי. הוא קשר ידידות קרובה עם יוזף יואכים והופיע עם רביעיית יואכים בנגינת חמישיית הפסנתר של יוהנס ברהמס בשנת 1905. טובי נהנה מתהילה בינונית כמלחין, לאחר שיצירותיו בוצעו בברלין ובווינה, כמו גם בלונדון. הוא ניגן את הקונצ'רטו שלו לפסנתר בניצוחו של סר הנרי ווד בשנת 1903 ובניצוח הנס ריכטר ב-1906.[1] בתקופה זו גם תרם משמעותית לערכי המוזיקה באנציקלופדיה בריטניקה של 1911, שם כתב חלק גדול מן התוכן שעסק במוזיקה של המאות ה-18 וה-19.
ב-1914 החל ללמד מוזיקה באוניברסיטת אדינבורו כממשיכו של פרדריק ניקס בקתדרת רייד למוזיקה ושם גם ייסד את תזמורת רייד. דברי הפרשנות שכתב לתוכניות הקונצרטים של תזמורת זו קובצו בסופו של דבר לספרים, שבהם הוא ידוע כיום, Essays in Musical Analysis.[2]
הוראה, הרצאות ועבודת עריכה מילאו את רוב עתותיו לאחר מלחמת העולם הראשונה, אך בשנת 1925 הופיע כפסנתרן בארצות הברית ובשנים 1928-28 ניגן באדינבורו עם רבים מן המעולים בנגני התקופה, שהיו בין ידידיו - יוזף יואכים, פבלו קזאלס, אדולף בוש ובני משפחתו, יוליוס רנטגן ועוד. ואולם, קהל המאזינים באדינבורו לא התלהב ביותר מן האפשרויות שיצר טובי להאזנה לאמנים בסדר גודל כזה.[3] ככל שהרבה להקדיש מזמנו לתזמורת רייד, לכתיבת מסות ומאמרי פרשנות ולעריכת ההוצאות שלו ליצירות באך ובטהובן, כן מיעט טובי להלחין ולבצע בהמשך חייו, אבל מעט היצירות החשובות שהשלים במהלך התקופה המאוחרת נכתבו בקנה מידה גדול, כמו הסימפוניה משנת 1913 והקונצ'רטו לצ'לו, שסיים בשנת 1935 לידידו לאורך כל חייו, פבלו קזאלס. הקונצ'רטו המאוחר בנוי בקנה מידה מאהלרי וביצועו נמשך כשעה. טובי כתב גם אופרה, "כלת דיוניסוס". בשיחות רדיו מבוארות, שהוקלטו בשנות חייו האחרונות, אפשר לשמוע בנגינתו את השפעת הפגיעה החמורה שסבל עקב בעיה באחת מידיו.
טובי ערך כמה הוצאות של מוזיקה מאת מלחינים אחרים ובשנת 1931 הוציא מהדורה שלמה של אמנות הפוגה מאת באך. ההוצאה שלו ל-48 הפרלודים ופוגות של הפסנתר המושווה מאת באך, בשני כרכים (כרך 1 מרץ 1924; כרך 2 יוני 1924), עם אצבוע של הרולד סמיואל, בשביל המועצה המאוחדת של בתי הספר המלכותיים למוזיקה, חוזרת ויוצאת מאז בהדפסות מחודשות. הגרסה המשלימה של טובי למה שנחשב לפוגה האחרונה, הלא-גמורה, ב"אמנות הפוגה" רחוקה מלהיות מלאכת חיקוי של טלאי על טלאי, ובהקלטות היא מופיעה לעיתים קרובות כפרק המסיים את מערך הפוגות. טובי עצמו ראה בעבודתו להשלמת "אמנות הפוגה" את תרומתו החשובה ביותר לתחום זה.[4]
טובי קיבל תואר אבירות בשנת 1935, בהמלצתו, יש אומרים, של אדוארד אלגר, שהתרשם מאוד מעבודתו של טובי בעריכת באך.
טובי מת ב-1940 באדינבורו. הארכיון שלו, הכולל פרטיטורות, מכתבים, כתבי יד של מאמרי פרשנות לתוכניות והערות פרשנות לפרטיטורות של זולתו, שוכן ביחידת האוספים המיוחדים של ספריית האוניברסיטה של אדינבורו. ב-2009 חיבר ריצ'רד ויטס en:Richard Witts קטלוג פשוט של תוכן הארכיון, הזמין לעיון באמצעות האתר המקוון של האוניברסיטה.
טובי כתאורטיקאי טונאליות
[עריכת קוד מקור | עריכה]במאמריו, פיתח טובי תאוריה של מבנה טונאלי והקשר בינו לבין צורות קלאסיות. תאוריה זו יישם בתיאורי היצירות שהביא ברשימות הפרשנות המפורסמות שלו בתוכניות הקונצרטים של תזמורת רייד, כמו גם בכתבים טכניים ומקיפים יותר. הראייה האסתטית שלו מתייחסת אל יצירות מוזיקה כאל שלמות אורגנית, והוא מדגש את החשיבות שבהבנת הדרך שבה באים עקרונות מוזיקליים לביטוי באופנים שונים בהקשר של יצירה נתונה. טובי אהב להשתמש במטאפורות להמחשת רעיונותיו, כמו בציטטה שלהלן (מתוך "מאמרים על הווריאציות של ברהמס על נושא של הנדל", טובי 1922):
היחס בין הווריאציות החופשיות ביותר של בטהובן לנושא שלו עומד באותו סדר גודל כמו הדיוק והעמקות המיקרוסקופיים של היחס בין כנף עטלף ליד אנושית
סברתו של טובי, כי המוזיקה הקלאסית מחוננת ביופי, שעל קיומו אפשר ללמוד מתוך הראָיה הפנימית של המוזיקה עצמה, השפיעה על כותבי מוזיקה בשנים הבאות.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- Sir Donald F. Tovey (1936) — Normality and Freedom in Music The Romanes Lecture Delivered In The Sheldonian Theatre 20 May 1936. Oxford, At the Clarendon Press.
- Sir Donald F. Tovey, editor, Forty-Eight Preludes and Fugues, JS Bach, 1924, published by (British) Associated Board of the Royal Schools of Music
- Rob Barnett: http://www.musicweb-international.com/classRev/2007/Jan07/Tovey_cello_TOCC0038.htm
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
דונלד טובי, באתר AllMusic (באנגלית)
דונלד טובי, באתר MusicBrainz (באנגלית)
דונלד טובי, באתר Discogs (באנגלית)- דונלד טובי, באתר אנציקלופדיה בריטניקה (באנגלית)
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ מייקל טימאות', "דונלד טובי" במילון גרוב למוזיקה ומוזיקאים אונליין
- ^ גרוב
- ^ גרוב
- ^ גרוב