טודור איבנצ'וב
 | |||||
| טודור איבנצ'וב | |||||
| לידה |
1858 טרנובו, האימפריה העות'מאנית | ||||
|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
1905 (בגיל 47 בערך) פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית | ||||
| מדינה | נסיכות בולגריה | ||||
| השכלה |
מכללת רוברט  | ||||
| מפלגה | המפלגה הליברלית-רדוסלאבובית | ||||
| |||||
| |||||
  | |||||
טודור אִיבָנְצ'וֹב (בבולגרית: Тодор Иванчов; 1858, טרנובו, האימפריה העות'מאנית – 1905, פריז, הרפובליקה הצרפתית השלישית) היה פוליטיקאי בולגרי אשר כיהן במספר כהונות שר וכן כראש ממשלת נסיכות בולגריה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]איבנצ'וב נולד בטרנובו ואת השכלתו התיכונית עשה במכללת רוברט באיסטנבול. ב-1881 סיים את האוניברסיטה במונפלייה שבצרפת. הוא שב לבולגריה והועסק כמורה, ובהמשך כמנהל בית ספר בקיוסטנדיל וכן כעורך עיתון. איבנצ'וב הצטרף למפלגה הליברלית-רדוסלאבובית בהנהגת וסיל רדוסלאבוב וב-1886 כיהן בממשלתו הראשונה של רדוסלאבוב כשר החינוך של הנסיכות. בהמשך, מונה לשר החינוך גם בממשלתו של דימיטר גרקוב. לאחר התפטרותו של גרקוב, הטיל עליו הנסיך פרדיננד הראשון את מלאכת הרכבת הממשלה. איבנצ'וב כיהן כראש הממשלה ולתקופה מסוימת גם כשר האוצר, ושר החוץ והדתות של הנסיכות. איבנצ'וב הוביל שורת רפורמות בתחום המינהל הציבורי וכן ניסה ליישם רפורמות אגרריות אשר הובילו לאי שקט והפגנות מצד איכרים. המהומות דוכאו בכוח ואיבנצ'וב נאלץ לסיים את תפקידו.
ב-1903 הועמדו איבנצ'וב ורדוסלאבוב לדין בעוון אי סדרים כלכליים והחלטות המנוגדות לחוקה בתקופת ממשלתו הראשונה של רדוסלאבוב, הורשעו ונדונו ל-8 חודשי מאסר. איבנצ'וב זכה לחנינה ולאחר שחרורו מהכלא, עזב את בולגריה לצרפת ושם הלך לעולמו ב-1905 והוא בן 47 שנים.
איבנצ'וב והקהילה היהודית
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1900, בתקופת כהונתו של איבנצ'וב כראש הממשלה רבו התקריות האנטישמיות בבולגריה ולאחר כינוס חירום שנערך בסופיה בעניין, המליץ אברהם דויצ'ון לוי מראשי הקהילה, לשלוח את ישועה כלב לקהילות בולגריה כדי לערוך דין וחשבון על חומרת המצב. לאחר שובו, נועדו כלב ודוויצ'ון עם ראש הממשלה וזה יעץ לכלב להגיש את הדו"ח שכתב לטיפולו של שר הפנים וסיל רדוסלאבוב. כלב הגיש את הדו"ח ולווה אותו במכתב חריף מטעמו בו נכתב בין השאר, שאם ממשלת בולגריה אינה מעוניינת שבשטחה יתגוררו יהודים, הם מבקשים ארכה של שנה ותמיכה כלכלית כדי לעזוב את הנסיכות. רדוסלאבוב נעלב מסגנון מכתבו של כלב וביקש לזמן את ראש קהילת סופיה לבירור, אך איבנצ'וב שכנעו שלא לעשות כן. בעקבות הדו"ח שהגיש כלב פנה רדוסלאבוב למושלי כל מחוזות בולגריה וציין כי זו אחריותם האישית למנוע פגיעה ביהודים.[1]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- טודור איבנצ'וב - תקציר ביוגרפי, באתר www.minfin.bg (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אלברט רומנו, התנועה הציונית בעשור הראשון להיוסדה, בתוך: אנציקלופדיה של גלויות - יהדות בולגריה, ירושלים, 1967, עמוד 253.
.svg){kind=small}
.svg)
| הקודם: דימיטר גרקוב |
ראש ממשלת נסיכות בולגריה 13 באוקטובר 1899 – 25 בינואר 1901 |
הבא: ראצ'ו פטרוב |
| הקודם: דימיטר גרקוב |
שר החוץ והדתות של נסיכות בולגריה 13 באוקטובר 1899 – 10 בדצמבר 1900 |
הבא: דימיטר טונצ'ב |