יוסי הראל

יוסף הראל

לידה	4 בינואר 1918 ירושלים, פלשתינה (א"י)
פטירה	26 באפריל 2008 (בגיל 90) כ"א בניסן ה'תשס"ח תל אביב-יפו, ישראל
מדינה	ישראל
כינוי	יוסי
השתייכות	ההגנה פלמ"ח צבא הגנה לישראל
דרגה	סגן-אלוף
תפקידים בשירות
מפקד אקסודוס שלישו של הרמטכ"ל יעקב דורי מפקד יחידה 131 באמ"ן
פעולות ומבצעים
מלחמת העצמאות

יוסף (יוסי) הראל (4 בינואר 1918 - 26 באפריל 2008) היה מפקד אוניות מעפילים, בהן הספינה "אקסודוס". מראשי קהילת המודיעין הישראלית.

ביוגרפיה

ראשית דרכו

נולד בשנת 1918 כיוסף המבורגר למשה מרדכי ובתיה המבורגר בירושלים. היה דור שישי למשפחתו בארץ ישראל. הוא, אחיו התאום נתן והוריו ידעו עוני ומחסור והראל נאלץ לצאת לעבוד בגיל צעיר במקום ללמוד. בנעוריו, היה הראל אחד הראשונים שהצטרפו ליחידה החדשה שהקים יצחק שדה, הנודדת.^[1] לאחר מכן הצטרף הראל לפלוגות השדה והשתתף במבצע העלייה לחניתה ב-21 במרץ 1938.^[2].

בימי מאורעות תרצ"ו-תרצ"ט הצטרף לארגון "ההגנה" ולחם בשורות פלגות הלילה המיוחדות בפיקודו של צ'ארלס אורד וינגייט,^[3]. וינגייט העריך מאוד את הראל והשניים היו לידידים. הראל, שהצטיין בזריקת רימוני יד בשדה הקרב והרשים את וינגייט באומץ ליבו כונה על- ידו "The Bomber"^[4]. במהלך מלחמת העולם השנייה הצטרף לפלי"ם. בין היתר לקח חלק בפעולות החוליה לחבלה ימית כנגד ספינות המשמר הבריטיות^[5].

בהעפלה

בתקופת ההעפלה פיקד הראל על ארבע אוניות מעפילים: "כנסת ישראל", שתי אוניות ה"פאנים": "עצמאות" ו"קיבוץ גלויות", וגולת הכותרת: "אקסודוס" ("יציאת אירופה תש"ז"). ארבע אוניות אלה הובילו לארץ ישראל כ-25,000 מעפילים, כשליש מן המעפילים שעלו לארץ בתקופת ההעפלה.

הפיקוד על "כנסת ישראל"

האוניה הראשונה עליה פיקד הראל (יחד עם בנימין ירושלמי) הייתה "כנסת ישראל", שיצאה בנובמבר 1946 מנמל בקר ביוגוסלביה, כשעל סיפונה כ-3,400 מעפילים. הראל תרגל את המעפילים לגלות התנגדות לא חמושה מול הבריטים. כשהגיעה סמוך לנמל חיפה, הקיפו אותה משחתות בריטיות, וכשהבריטים ניסו להוריד בכוח את המעפילים, פרץ מאבק אלים שבמסגרתו נהרגו שני מעפילים וחייל בריטי אחד. לאחר שהושלכו רימוני גז לאונייה, נתן הראל פקודה למעפילים להיכנע וכל מעפילי האונייה גורשו למחנות המעצר בקפריסין.

הפיקוד על אקסודוס

מסעה של "אקסודוס" בשנת 1947, הפך למיתוס לאומי. הספינה ועליה 4,554 מעפילים ניצולי השואה הגיעה לחופי ארץ ישראל והוכנעה על ידי חמש משחתות בריטיות לאחר קרב שארך שעות. הראל החליט להיכנע באומרו: ”אני מעדיף מעפילים חיים על סמלים מתים. מתו כבר מספיק מאתנו בשואה”.

רב החובל של "אקסודוס", יצחק (אייק) אהרונוביץ' (שהיה אחראי על השטת הספינה בעוד שהראל היה מפקדה), חלק על החלטתו שלא לפקוד על המעפילים להילחם בבריטים, אך כיבד אותה. בהיוודע דבר מותו של הראל אמר עליו אהרונוביץ' לכתב ידיעות אחרונות: ”יוסי הראל היה איש אמיץ...היינו בעלי דעות שונות, לא הסכמתי איתו כשהורה להיכנע לבריטים ביציאת אירופה (אקסודוס) אבל נשארנו בקשר ואני עצוב היום.”

פרשת מסע התלאות של "אקסודוס" הונצחה בספרי זכרונות רבים בעברית. בזכות הספר "אקסודוס" של הסופר היהודי-אמריקאי ליאון יוריס, שראה אור בשנת 1953 והפך לסרט קולנוע בשם אקסודוס בשנת 1960, הפכה האונייה לערך היסטורי כלל עולמי. בסרט (שעלילתו מתבססת באופן רופף ביותר על סיפורה של "אקסודוס" האמיתית), היה בן דמותו של הראל, כמפקד האונייה, השחקן פול ניומן. בספר ובסרט ניתן לו השם ארי בן כנען.

בקהילית המודיעין

לאחר הקמת המדינה נתמנה הראל לשלישו של הרמטכ"ל הראשון של צה"ל, יעקב דורי. כשנהרג האלוף דוד מרכוס בימי מלחמת העצמאות הוטסה גופתו בחזרה לארצות הברית במטוס צבאי מיוחד ב-30 ביוני 1948 והלווייתו נערכה באקדמיה הצבאית ווסט פוינט ובה השתתפו כנציגי צה"ל, בחסות ההפוגה הראשונה, משה דיין והראל.

בהמשך היה הראל ממקימי המודיעין הצבאי של צה"ל (לימים אגף המודיעין -אמ"ן), בו שירת שנים ארוכות ונשא דרגת סגן-אלוף^[6]). בעת שירותו בחיל הים יצא לארצות הברית ללימודי ארכיטקטורה ימית ב-MIT.

בראשית שנת 1955 נקרא על ידי הרמטכ"ל משה דיין, להחליף את מרדכי בנצור שעמד בראש יחידה 131, ולשקמה לאחר "העסק הביש" במצרים. בתקופתו שונה שם היחידה ליחידה 188. הראל רענן את שורות מפקדי היחידה והרחיב מאוד את מבצעיה, בעיקר התנקשויות בקצינים ערביים ובהשמדת אמצעי לחימה במדינות ערב. הוא פרש מתפקידו בדצמבר 1957. כש"העסק הביש" הפך בשנת 1960 לפרשה פוליטית ונתגלעה מחלוקת בין ראש אמ"ן בנימין ג'יבלי לבין שר הביטחון בימי "עסק הביש", פנחס לבון, העיד הראל בפברואר 1960, כי היה עד להשמדת ראיות וזיוף מסמכים על ידי אנשי אמ"ן הקשורים לפרשה. הראל כונה על ידי העיתונות הישראלית (באותה עת נהגו לקרוא לדמויות המעורבות בפרשה בכינויים בלבד) "הקצין הג'נטלמן". על סמך עדותו של הראל דרש לבון ועדת חקירה בנושא "הפרשה".

לאחר סיום שירותו בצה"ל שירת הראל במוסד למודיעין ולתפקידים מיוחדים שם נטל חלק, בין היתר, במבצע זעם האל, מבצע שנמשך במהלך רוב שנות השבעים.

במקביל לשירותו הביטחוני למד הראל פילוסופיה יוונית באוניברסיטת אתונה. בנוסף לכך סיים לימודי ארכיטקטורה.

בעסקים

לאחר פרישתו מהמוסד, הפך הראל לאיש עסקים. הוא עסק בייבוא בשר מארגנטינה ולאחר מכן התגורר שנים אחדות בארצות הברית, שם ניהל עסקי מקרקעין. בחייו העסקיים נמנע הראל מלחשוף את פעילותו הביטחונית רבת השנים.

אחרית ימיו

באחרית ימיו התגורר הראל בתל אביב, ברחוב הירקון מול הים, ועסק באיסוף ובמסחר בתמונות אמנות. בתו היא מפיקת הקולנוע שרון הראל.

הראל נפטר בשביעי של פסח, כ"א בניסן ה'תשס"ח. על פי בקשתו, הובא למנוחות ב-28 באפריל 2008 בקיבוץ שדות ים, שהיה הבסיס של הפלי"ם. בהלווייתו נכח כל סגל הפיקוד הבכיר של חיל הים. בבית העלמין ספדו לו ידידיו ובהם חברו, הסופר יורם קניוק וכן נשיא המדינה שמעון פרס. חיל הים ערך משט הצדעה לכבודו מול חופי תל אביב.

עיריית הרצליה הנציחה את זכרו בקריאת כיכר על שמו ברחוב השונית.

לקריאה נוספת

• קניוק, יורם, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999. תורגם לאנגלית, גרמנית, הולנדית, צרפתית, פורטוגזית ואיטלקית.
• קניוק, יורם, האיש והאקסודוס, דניאלה די-נור מוציאים לאור, 2011, ישראל; הוצאה מחודשת: הוצאת ידיעות ספרים, 2013.
• רם אורן, השבועה, קשת, הוצאה לאור, 2007.
• נאור, מרדכי, עלייה ב' 1934–1948: מקורות סיכומים פרשיות נבחרות וחומר עזר, יד יצחק בן צבי, 1988.(הספר בקטלוג ULI)

קישורים חיצוניים

מיזמי קרן ויקימדיה
ציטוטים בוויקיציטוט: יוסי הראל

• רונן זרצקי, "לכל גל יש משמעות אחרת", באתר הארץ, 27 באפריל 2008.
• בן כספית, לקחי אקסודוס, באתר nrg‏, 30 באפריל 2008
• תמונתו באתר Wiewimages
• "יוסי הראל, העם לא יודע כמה הוא חייב לך", באתר וואלה, 28 באפריל 2008
• יוסי הראל, 'אקסודוס': דו"ח מפקד, מתוך אתר הפלי"ם והעפלה
• ניר מאור, משימת חייו של יוסי הראל ז"ל, "בין גלים", ספטמבר 2008, עמ' 36.
• יוסי הראל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
• יוסי הראל (1918-2008), דף שער בספרייה הלאומית

הערות שוליים

1. יורם קניוק, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמוד 38, "יוסי, שכונה בגלל גילו הצעיר ויפי תוארו 'נער השעשועים של הנודדת'".
2. יורם קניוק, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמודים 41-43.
3. יורם קניוק, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמודים 44-51.
4. יורם קניוק, אקסודוס - אודיסיאה של מפקד, הוצאת הקיבוץ המאוחד, 1999, עמוד 46, "באחת הפעולות עם וינגייט, נכנס יוסי לכפר בתוך לבנון, הכוח הותקף ויוסי חיסל יחידה שלמה ברימוני-יד. וינגייט כינה אותו מאז "The Bomber" והציע להעניק לו אות הצטיינות.".
5. מייק אלדר, שייטת 13, ספריית מעריב, 1993, עמודים 62-63.
6. שהייתה דרגה אחת מתחת לדרגת אלוף בטרם נקבעו בצה"ל דרגות אלוף-משנה ותת-אלוף