יוסלס איי.די

יוסלס איי.די
Useless ID
מקום הקמה חיפה עריכת הנתון בוויקינתונים
מוקד פעילות ישראלישראל חיפה, ישראל
תקופת הפעילות מ-1994
סוגה פאנק רוק, רוק אלטרנטיבי, פופ פאנק, מלודיק הארדקור
חברת תקליטים פלאפל (1994 - 1999)
קונג-פו (2000 - 2006)
פאט רקורדס (2006-)
www.uselessid.net
פרופיל ב-IMDb
חברים
גיא כרמל
ישי ברגר
יותם בן חורין
קורי בן יהודה
חברים לשעבר
עידו בלאושטיין
ראלף הובר
עדי אלקבץ
יונתן חרפק
גדעון ברגר
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יוסלס איי.די (Useless ID) היא להקת פאנק ישראלית. הלהקה הוקמה בחיפה בסוף שנת 1994 על ידי ארבעה צעירים בגילאי 18–20.

הסבר חלקי לשם הלהקה, כפי שמדווח האתר הרשמי שלה, הוא שבצה"ל אין משמעות לתעודת הזהותדסקית זיהוי) שלך כל עוד אתה בחיים.

תולדות הלהקה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יוסלס איי. די הוקמה בשנת 1994 בחיפה. לאחר כשנתיים של הופעות קטנות בעירם ונגינה עם להקות קטנות אחרות, החליטו חברי הלהקה לנסות מזלם בארצות הברית. סיבוב הופעות זה נמשך חצי שנה, במהלכו הופיעו בכל רחבי המדינה. סיבוב הופעות זה גרר אחריו עוד חמישה סיבובי הופעות בצפון אמריקה, שניים באירופה ואחד ביפן.

התפנית הגדולה של הלהקה חלה בשנת 1999 כאשר כריס רואו מלהקת THE ATARIS שמע את הלהקה, והזמין אותם להקליט אלבום מפוצל. האלבום הראשון, שהכיל שבעה שירים נקרא "Let It Burn", ויצא בחברת קונג פו. בעקבות האלבום הוחתמה הלהקה בלייבל קונג פו והוציאה בשנת 2001 את אלבומה "Bad Story, Happy Ending" בהפקתו של רואו. באלבום זה הצטרף ללהקה המתופף עידו בלאונשטיין. האלבום נמכר בכ-70 אלף עותקים ברחבי העולם, ובעקבותיו יצא למסע הופעות של חצי שנה בארצות הברית, אירופה, אוסטרליה ויפן[1].

בשנת 2003 הוציאה הלהקה את אלבומה "No Vacation from the World", בהפקה מקדימה של טוני סליי סולן להקת "No Use For A Name" ובהפקה בפועל של אנגוס קוק. האלבום זכה להצלחה גדולה ביפן, שם הגיע למקום החמישי בדירוג המכירות.

בשנת 2004 השתתפה הלהקה באלבום האוסף האמריקאי "Rock Against Bush", יחד עם להקות כגון גרין דיי והפו פייטרס. לאחר מכן שבה הלהקה לארץ ויצאה לסיבוב הופעות. בדצמבר אותה שנה הוציאה הלהקה את אלבומה "Redemption" ביפן וישראל, שיצא ביולי 2005 בשאר העולם. האלבום הוקלט במשך חודש בקולורדו שבארצות הברית, עם המפיק ביל סטיבנסון, לשעבר מתופף להקת הפאנק Black Flag. את סיבובי ההופעות לאחר האלבום ערכה הלהקה עם המתופף החדש יונתן חרפק. באותה שנה הצטלמה הלהקה לסרט התיעודי "חצוצרות יריחו" בבימויה של ליז נורד, העוסק בסצנת הפאנק הישראלית.

בשנת 2005 השתתפה הלהקה בסרט הישראלי "שנת אפס", תחת השם הפיקטיבי "להקת דאדא", אשר מורכבת מחברי הלהקה ואהד פישוף, סולן להקת נושאי המגבעת כסולן. בסרט נראה ההרכב במועדון "הפטיפון" כשהוא מבצע את שירו של רמי פורטיס, "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי".

בשנת 2006 החליטה חברת התקשורת הישראלית הוט למנות את חברי הלהקה למנחים של תוכנית הנוער "אקזיט" המשודרת בערוץ 3. דבר זה עורר התלהבות נרחבת בקרב מעריצי הלהקה. בסוף השבוע שלפני עליית התוכנית, פורסם ראיון פרובוקטיבי עם חברי הלהקה במוסף "7 לילות" בעיתון ידיעות אחרונות. בתגובה החליטה "הוט" לפטרם מהגשת התוכנית. בראיונות שונים בתקשורת הבהירו חברי הלהקה כי דבריהם הוצאו מהקשרם וכי נעשה להם עוול על לא כלום, אך חברת הוט לא חזרה בה מהחלטתה.

בספטמבר 2006 השיקה הלהקה בהוצאה חגיגית (ובמסע הופעות תואם) אלבום DVD אודותיה, "Ratfaces Home Videos"[2].

באוקטובר 2008 יצא אלבום האולפן השישי של הלהקה, אשר הוקלט שוב בקולורדו בהפקתו של ביל סטיבנסון. האלבום נקרא: "The Lost Broken Bones" ("העצמות השבורות האבודות").

באוגוסט 2009 פורסם שיר מתוך אלבום משותף עם הזמר מוקי. ב-2010 יצא האלבום המשותף עם מוקי אשר מכיל את השירים "מה לך נפשי", "הנה עיר" (בשיתוף עם קרן פלס; משמש גם כשיר הפתיחה של "TLV - עושים את תל אביב"), "לא רוצה להתבגר" (המשמש כשיר פתיחה של הסדרה "רמזור"), "עוד יבואו ימים טובים יותר" ועוד[3]. בתקופה זו יותם בן חורין הקליט במקביל אלבום סולו[4].

בשנת 2012, יצא אלבום האולפן השמיני של הלהקה, "Symptoms"[5], ובשנת 2016 יצא האלבום התשיעי "State is burning"[6].

בשנת 2022 השתתפו בסרט התיעודי "עצבני ומהיר: הסיפור של פאסט מיוזיק והפטיפון" של עמית איצקר.

חברי ההרכב

[עריכת קוד מקור | עריכה]

חברים לשעבר

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי דמו ומיני-אלבומים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Room of Anger - (אולפני פלאפל 1995)
  • Demo (Hashsub) - (אולפני פלאפל 1995)

אלבומי ספליט

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Self Titled with All You Can Eat - (אולפני Farmhouse 1997)
  • Self Titled with Spyhole - (אולפני Yo-You 1998)
  • No Fate Vol. IV - (אולפני H.G. Fact 1998)
  • Self Titled with Tagtrum - (אולפני Vitaminepillen 2000)
  • You Call This Music?! Volume 1 (Geykido Comet Records 2000)
  • Let it Burn - אלבום ספליט עם The Ataris (Kung Fu Records 2000)
  • 7" with Man Alive (Dying Is Deadly 2003)
  • Attack of the B Killers - עם Man Alive, Atom ו-YIDcore (אולפני Boomtown/MGM 2005)

שיתוף פעולה עם אמנים ישראלים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • "שקוראים לו סופרמן" - עם דן תורן
  • "אנסתזיה" - עם דן תורן
  • "בחור לבן" - עם דן תורן (שלושת השירים מתוך אלבומו של דן תורן "משיג גבול")
  • "רד מעל מסך הטלוויזיה שלי" - עם אוהד פישוף (מתוך הסרט שנת אפס)
  • "מחר" - עם אביב גפן (מתוך התוכנית "אקזיט" שנגנזה)
  • "לו הייתי פיראט" בפרויקט עבודה עברית.
  • "מה לך נפשי"- שיתוף פעולה עם מוקי (דני ניב).
  • "הנה עיר"- שיתוף פעולה עם קרן פלס ומוקי
  • "לא רוצה להתבגר"- שיתוף פעולה עם מוקי ושיר הנושא של הסדרה "רמזור"

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]