יחסי הודו–ליטא

יחסי הודוליטא
הודוהודו ליטאליטא
הודו ליטא
שטחקילומטר רבוע)
3,287,263 65,300
אוכלוסייה
1,455,280,125 2,849,316
תמ"ג (במיליוני דולרים)
3,549,919 77,836
תמ"ג לנפש (בדולרים)
2,439 27,318
משטר
רפובליקה פדרלית רפובליקה
שגריר ליטא בהודו יוליוס פרנביצ'יוס מגיש את כתב האמנתו לנשיא הודו ראם נאת' קובינד, 2018

יחסי הודו–ליטא הם היחסים הדו-צדדיים שבין הרפובליקה של הודו לבין רפובליקת ליטא.

היחסים הראשונים של הודו עם ליטא היו באמצעות מיסיונרים ליטאים נוצרים שנסעו להודו במאה ה-16. במהלך המאה ה-19 גבר העניין הליטאי בהודו לאחר שהתגלה דמיון בין השפה ההודית סנסקריט לבין הליטאית.[1] בין השפות האירופיות, ליטאית היא הקרובה ביותר לסנסקריט.

האדריכל היהודי הדרום אפריקאי הרמן קלנבאך, יליד ליטא, היה ידיד קרוב של מהטמה גנדי. השניים נפגשו ב-1904 בדרום אפריקה. קלנבאך ליווה את גנדי בצום הראשון שלו, ואת עזיבתו ללונדון ב-1914. קלנבאך גם תרם 1,000 דונם של קרקע אשר נקרא לימים חוות טולסטוי. ב-2 באוקטובר 2015, ביום ההולדת ה-146 של גנדי, ראש ממשלת ליטא, אלג'ירדאס בוטקוויצ'יוס ושר החקלאות של הודו, מוהאן קונדארייה חשפו פסל של קלנבאך וגנדי. שגריר ליטא בהודו, לימונאס טלאט קלפשה, אמר:

”האנדרטה הוקמה כעדות לידידות ההודו-ליטאית, ומעל לכל הדברים הרבים המקשרים בין שני עמינו, אנדרטת גנדי וקלנבאך תהיה כסמל המבטא את השפעתו של היחיד על ההיסטוריה הגדולה של האנושות בעוד שגנדי נתן לעולם את הרעיון של התנגדות לא אלימה, שגם ליטא השתמשה בה בהצלחה במאבק נגד הדיכוי הסובייטי” (לימונאס טלאט קלפשה)

הודו הכירה בליטא ב-9 בספטמבר 1991,[2] וכוננה יחסים דיפלומטיים עמה ב-25 בפברואר.

ליטא הקימה שגרירות בניו דלהי ב-1 ביולי 2008.

ב-2005 הצהיר שר החוץ ההודי נטאוור סינג כי הודו תפתח שגרירות בליטא. ביולי 2014 קרא שר החוץ של ליטא להודו להקים שגרירות בווילנה.[3] הודו עדיין לא פתחה שגרירות במדינה, אם כי היא הקימה קונסוליה לשם כבוד בווילנה ב-6 בפברואר 2015.[4]

באוקטובר 2015 חתמו שתי המדינות על הסכם דו-צדדי לשיתוף פעולה בחקלאות. הן גם הסכימו להגדיל את שיתוף הפעולה שלהן בתחומים כגון מזון וחלב.

יחסים כלכליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הסחר בין שתי המדינות הסתכם בשנת 2009 ב-117.9 מיליון דולר, ב-2010 ב-184 מיליון דולר ובשנת 2011 ב-203 מיליון דולר, ורשם עלייה באופן עקבי. הייצוא העיקרי של הודו לליטא הוא תרופות מוצרי קוסמטיקה, טקסטיל ומוצרי צריכה. הייצוא העיקרי של ליטא להודו הוא מכשירי חשמל, מכשירי אופטיקה, מוצרי היי-טק, מתכות, כימיקלים, גופרית, סיד ומלט.

לשכת המסחר ההודו-בלטית (IBCC) הוקמה בווילנה בשנת 2009. פורום הודו-ליטא נחנך בספטמבר 2010.

יחסים תרבותיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

יש עניין גובר והולך בליטא במוזיקה וריקודים הודיים, יוגה, איור ודה, וביצירותיו של רבינדרנת טאגור.[1][3]

נכון לשנת 2014, מדי שנה מבקרים בהודו כ-3,00 אזרחי ליטא.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא יחסי הודו–ליטא בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ 1 2 יחסי הודו-ליטא, באתר משרד החוץ (באנגלית)
  2. ^ עם הודו, באתר שגרירות ליטא בהודו
  3. ^ 1 2 "הודו חייבת לעמוד בהבטחותיה לשגרירות בווילנה ב -2005: שר החוץ של ליטא", באתר The Times of India
  4. ^ הודו פותחת קונסוליית כבוד בליטא, באתר DELFI, ‏6 בפברואר 2015