יענקל'ה רוטבליט

יענקל'ה רוטבליט
לידה 12 בפברואר 1945 (בן 79)
חיפה, פלשתינה (א"י) עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
לאום יהודי
מקום לימודים תיכון חוגים עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה עברית עריכת הנתון בוויקינתונים
סוגה רוק, פזמונאות כללית, זמר עברי
יצירות בולטות רואים רחוק רואים שקוף, ים המוות, שיר לשלום, אמא אדמה, חוזה לך ברח, לקחת את ידי בידך, לילי שלי, באה מאהבה, שבתות וחגים, איך עושים תקליט
תקופת הפעילות מ-1967
פרסים והוקרה פרס אקו"ם (1998) עריכת הנתון בוויקינתונים
yaacovrotblit.co.il
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

יעקב (יענקל'ה) רוֹטְבְּלִיט (נולד ב-13 בפברואר 1945) הוא משורר, פזמונאי, סופר ועיתונאי ישראלי.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטבליט נולד בחיפה והיה חניך ב"אגודת יורדי ים זבולון" וב"השומר הצעיר". בן דודו של רוטבליט הוא השחקן שלמה וישינסקי. לאחר סיום לימודי התיכון ב"חוגים", התגייס לנח"ל עם גרעין השומר הצעיר "שדמה", שנועד להשלים את קיבוץ מצר. לאחר השחרור מצה"ל, בהיותו סטודנט באוניברסיטה העברית בירושלים, ב-1967, פרצה מלחמת ששת הימים. הוא לחם כמפקד מחלקה בגדוד 163 של החטיבה הירושלמית. במהלך הקרב בשכונת אבו תור נפצע רוטבליט קשה. ידו ניזוקה והוא איבד רגל.

בשנות ה-70 הכיר לו דורי בן זאב את מי שהתפרסמה לימים כמורה רוחנית, רנה שני. הם עברו לגור יחד וחיו כשנה בקליפורניה, אולם בסופו של דבר רוטבליט חזר לישראל. ב-1982 נישא לאורנה, שהביאה איתה את בתה בת ה-5 מנישואיה הראשונים, לימים הזמרת עלמה זהר. אורנה ילדה שתי בנות ובן, ונפטרה בשנת 1998 לאחר מחלה. רוטבליט הקדיש לה את השיר "דרכנו" שהולחן על ידי יזהר אשדות ובוצע על ידי דני בסן. למעט שנים אחדות שבהן שהה במקומות נוספים בישראל ומחוצה לה, רוטבליט התגורר מאז 1966 בירושלים, בשכונת אבו טור, בקרבת המקום בו נפצע במלחמה. כיום מתגורר בשכונת מחנה ישראל בירושלים.

בשנת 1968 הוקלט לראשונה שיר פרי עטו של רוטבליט, "זמר שכזה"[1], ולאחריו "שיר לשלום" (1969), אשר בוצע לראשונה על ידי להקת הנח"ל והסולנית מירי אלוני וזכה לפופולריות רבה, ובין השאר הושר על ידי יצחק רבין בעצרת השלום, שבסיומהּ נרצח.

בשנת 1998 סיכמה חברת "הד ארצי" חלק מיצירתו של רוטבליט באלבום אוסף כפול, "דברים שרציתי לומר", ובו 36 משיריו הבולטים, המבוצעים על ידי אמנים ידועים. בשנת 1999 התקיים במסגרת פסטיבל ישראל ערב מחווה לרוטבליט ולשיריו. בשנת 2004 יצא בהוצאת NMC אוסף כפול נוסף מיצירתו, "שיר לכל עת", ובו 36 שירים, חלקם יצאו לראשונה על גבי תקליטור, בהם: "עגילים וג'ינס קרוע" המוקדש להרוגי הפיגוע בציר פילדלפי (ביניהם קרוב משפחתו, ליאור וישנסקי), "מתה האמת הישנה", ו"שיר לכל עת".

בשנת 1998 זכה רוטבליט בפרס אקו"ם על מפעל חיים. בשנת 2002 קיבל תואר "עמית כבוד" של בית הספר סם שפיגל לקולנוע ולטלוויזיה בירושלים (לכבוד אירוע זה כתב את שירו "פלאפל חם לנצח" מתוך האלבום "מדינת היהודים / קטעים"[2]).

"החצר האחורית" מימין לשמאל: גדי רונן, יענקלה רוטבליט, איתמר ציגלר ותומר יוסף
יעקב רוטבליט (2014)

בנוסף לכתיבתו הפזמונאית, עסק רוטבליט לאורך השנים גם בכתיבה עיתונאית. בשנים 1970–1973 פרסם טור סאטירי שבועי בשם "שחק אותה" במוסף "הארץ" וכן מדור נוסף בשם "גלגל אותה" בגיליון אמצע השבוע של העיתון. לאורך השנים פרסם טורים אישיים, רשימות וכתבות בעיתונים חדשות, העולם הזה, דבר, דבר אחר, צלול, מעריב, מוניטין והעיר.

לצד פועלו כפזמונאי וכעיתונאי, הוציא רוטבליט חמישה אלבומי סולו שאותם הלחין, שרובם הורכבו משירי מחאה כתב וביצע בעצמו: "כך שחררתי את ירושלים" (1978), "מכתבים מבית רביעי" (1989), "מדינת היהודים / קטעים" (2004), "מדינת היהודים / חלק ב'" (2005) ו"צומת עלעול" (2011). בניגוד לעשרות הלהיטים שכתב רוטבליט עבור זמרים אחרים, מהפזמונים שכתב ושר בעצמו, השירים באלבומי הסולו לא זכו להצלחה.

בשנת 2011 החל לעבוד על פרויקט החצר האחורית יחד עם תומר יוסף, איתמר ציגלר וגדי רונן. בשנת 2013 יצא האלבום לאור לאחר שחברי הלהקה פתחו במסע גיוס כספים לאלבום באמצעות מימון המונים בלבד, ללא חברת תקליטים. רוטבליט כתב את מילות כל ארבעה עשר השירים באלבום זה, הנושא את שם הלהקה. בשנת 2017 הוציאה הלהקה את אלבומה השני.

בין השנים 2006–2010 כיהן רוטבליט כיו"ר דירקטוריון אקו"ם.

ב-2 בפברואר 2021 יצא אלבום מחווה לרוטבליט, "הוצאו מהקשרם - שרים רוטבליט", בו ביצועים אלטרנטיביים ל-23 משיריו. באלבום השתתפו אמנים מוכרים דוגמת דן תורן, סטלה גוט, נומקה, יובל מנדלסון, האחים צברי, עומר מושקוביץ, תמר אפק, ג׳נגו, אור אדרי ואמנים אלטרנטיביים נוספים מעולם הפאנק והפולק[3].

יצירתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

רוטבליט כתב מאות שירים שהפכו לנכס צאן ברזל של המוזיקה הישראלית, אחד מהם הוא הלהיט הגדול ביותר של להקת הנח"ל "שיר לשלום" שהולחן על ידי יאיר רוזנבלום. שיתוף הפעולה הבולט והמוכר ביותר שלו הוא עם שמוליק קראוס שהתחילו לכתוב יחד ב-1970, בין היתר את השירים "בלדה לעוזב קיבוץ" של כיף התקווה הטובה, "אצלי הכל בסדר" ו"ימי ראשית הקיץ" של ג'וזי כץ ו"לוח וגיר" ששר קראוס עצמו, ובשנת 1978 כתבו את "סוס עץ" ששר אריק איינשטיין כפסקול לסרט "סוס עץ" אשר בו גם קראוס השתתף. השניים גם הרבו לכתוב בשנות השמונים והתשעים את השירים "גלגל מסתובב", רואים רחוק רואים שקוף,"אחרי עשרים שנה", "ידידותי לסביבה" ואחרים. מלחין נוסף שאיתו עבד הוא שלום חנוך שכתבו יחד את השירים "לילי שלי" (השלושרים), "כמה טוב שבאת הביתה" (אריק איינשטיין), "חוזה לך ברח" (אושיק לוי) ו"בואי לרקוד" ששר חנוך עצמו. שירים נוספים שכתב הם "אמא אדמה", "היא תבוא", "צא מזה" ואחרים (אריק איינשטיין), ''יש לי יום הולדת'' (אחרית הימים) באה מאהבה (יהודית רביץ), "זה השיר שהוא שר לי בגשם", "חגיגה בצמרת" ו"סרט כחול" (נורית גלרון), "בוקר של כיף" (תיסלם), "דרכנו' וככלות הקול והתמונה (דני בסן).

מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: יעקב רוטבליט
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: יענקל'ה רוטבליט

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ מילות השיר זמר שכזה באתר שירונט
  2. ^ יהונתן גפן, סולם יעקב, 2005
  3. ^ יעקב בר-און, ‏רוטבליט אלטרנטיבי: האלבום שמצדיע לקלאסיקון והמורד של המוזיקה העברית, באתר מעריב אונליין, 3 בפברואר 2021