מייקל דוהאן
 | |||||||||||||
| דוהאן על אופנוע NSR500 של הונדה בעונת 1990 | |||||||||||||
| לידה |
4 ביוני 1965 (בן 59) גולד קוסט, אוסטרליה  | ||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| מדינה | אוסטרליה | ||||||||||||
| מספר אופנוע | 1 | ||||||||||||
| כינויים | העמלץ | ||||||||||||
| |||||||||||||
| עדכון נתונים | 1 ינואר 2000 | ||||||||||||
  | |||||||||||||
מייקל סידני "מיק" דוהאן (באנגלית: Michael Sydney "Mick" Doohan; נולד ב-4 ביוני 1965, בריזביין, אוסטרליה) הוא רוכב מרוצי אופנועים אוסטרלי שהיה חמש פעמים רצופות אלוף עולם ב-מרוצי אופנועי גרנד פרי בשנות ה-90 של המאה ה-20. הוא נחשב לאחד מגדולי הרוכבים בכל הזמנים בצוותא עם ג'אקומו אגוסטיני ווולנטינו רוסי האיטלקיים. בשנת 1996 זכה במינוי חבר מסדר אוסטרליה ובשנת 2000 זכה במדליית הספורט האוסטרלית (אנ').[1]
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]דוהן נולד ב-1965 בגולד קוסט, קוינסלמג במשפחה ממוצא אירי. דוהאן החל את קריירת המרוצים בסדרת הסופרבייק האוסטרלית בשנות ה-80 של המאה ה-20. הוא אף זכה ב-1988 בסבב האוסטרלי של אליפות הסופרבייק העולמית. את קריירת הגרנד פרי הוא התחיל במרוץ היפני של 1989 כרוכב בקבוצת הונדה בקטגוריית ה-500 הבכירה. בניגוד לרוכבים רבים בסדרה, הוא לא התנסה במרוצים בקטגוריות נמוכות והתחיל להתחרות ב-500 תוך הסתמכות על ניסיון הסופרבייק. הוא סיים את העונה הראשונה במקום התשיעי.
בעונת 1990 הוא השיג ניצחון ראשון במרוץ של הונגריה וסיים את העונה במקום השלישי. עונה לאחר מכן הוא כבר השיג ניצחונות בשלושה מרוצים וסיים את כל המרוצים פרט לאחד על הפודיום. בתום העונה הוא מדורג במקום השני אחרי ויין רייני האמריקאי שזכה באליפות עולם שנייה.
עונת 1992 היוותה עבור דוהאן עונת מפנה. בעונה זו הוא היה מועמד בעל סיכויים גבוהים לזכייה בתואר, ואכן הוא ניצח בחמישה מרוצים והוביל באמצע העונה ב-65 נקודות. במרוץ ההולנדי של אסן הוא נפצע והפך מעשית לנכה בכף רגלו הימנית. הוא הושבת ממרוצים למשך 8 שבועות בהם מתחרהו רייני סגר את הפער בטבלת הניקוד ועבר להוביל. דוהאן חזר לשני המרוצים בסוף העונה אבל לא הצליח לסגור פער של 4 נקודות וכך זכה רייני באליפות עולם שלישית.
בעונת 1993 התרגל דוהאן לסגנון רכיבה חדש בו כף רגלו הימנית אינה משמשת להפעלת הבלם האחורי של האופנוע. לחלופין, הוא השתמש בהתקן מיוחד המאפשר לו לשלוט בבלם האחורי באמצעות אגודל יד שמאל. הוא הצליח לנצח במרוץ בודד וסיים רביעי בתום העונה.
חמש העונות הבאות מ-1994 ועד 1998 עברו על דוהאן בשליטה מוחלטת במרוצים ובסיום כל אחת מהן הוא זכה באליפות העולם. מתחריו לא היו יציבים ובכל העונות הוא זכה בשבעה מרוצים לפחות עם שיא של 12 ניצחונות בעונת 1997. מתחריו הבולטים ביותר באו מקרב קבוצתו שלו ובהם אלכס קריבייה הספרדי וטדיוקי אוקאדה היפני. בכל אותן שנים תרם דוהאן באופן עקבי לפיתוח אופנוע ה-NSR500 של הונדה והביא לעליונות אופנועי היצרן על פני אופנועי המתחרים, ובמקביל גם חבריו לקבוצה נהנו מכך.
את עונת 1999 פתח דוהאן עם תוצאות פושרות והפסדים לקני רוברטס (הבן). במרוץ השלישי של העונה הוא התרסק במסגרת מקצי האימונים. הוא שוב נאלץ לשבות ממרוצים לתקופה ארוכה עקב רגל שבורה וככל שהתארכה התקופה עלו חששות בקרב מעריציו שהוא לא יחזור לרכב. ואכן, לקראת סיום העונה הוא מודיע על פרישה ומסיים קריירת מרוצים מפוארת.
לאחר פרישתו הועסק דוהאן כיועץ בקבוצת הונדה ויעץ לוולנטינו רוסי בצוותא עם ג'רמי ברג'ס, המכונאי הראשי שליווה אותו כל השנים בהונדה ועבר בהמשך לתפקיד המכונאי הראשי של רוסי. בשנת 2006 התחתן דוהאן עם סלינה סיינס, בת זוגו ואם שני ילדיו מזה עשור. בנו, ג'ק דוהאן, הוא נהג מרוצים הצפוי להתחרות באליפות הפורמולה 1 החל מעונת 2025.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של מייקל דוהאן
מייקל דוהאן, ברשת החברתית פייסבוק
מייקל דוהאן, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
מייקל דוהאן, ברשת החברתית אינסטגרם
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ DOOHAN, Michael Sydney, itsanhonour.gov.au