מלכיאור לנדייל

מלכיאור לנדייל
Lengyel Menyhért
לידה 12 בינואר 1880
בלמזויוורוש, הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 23 באוקטובר 1974 (בגיל 94)
בודפשט, הרפובליקה העממית ההונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Lebovics Menyhért עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות פרקשרטי בבודפשט עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

מלכיאור (מֶנְיהֵרְט) לנדייל (במקור לייבוביץ, בהונגרית: Lengyel Menyhért; בלמזויווארוש, 12 בינואר 1880 – בודפשט, 23 באוקטובר 1974) היה סופר, פובליציסט, מחזאי, תסריטאי, הונגרי-יהודי. הוא היה גם הבמאי המשותף של "תיאטרון מרכז העיר" בבודפשט (1930-1929).

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פרוטומה של מלכיאור לנדייל בבלמזויווארוש

מלכיאור לייבוביץ' נולד בבלמזויווארוש, עיירה באזור הערבה הגדולה במזרח המישור ההונגרי הגדול. הוא סיים את בית הספר התיכון בעיר מישקולץ.[1] את הקריירה הספרותית התחיל כעיתונאי, עבד תחילה בקושיצה ואחר כך בבודפשט.[2] בשנת 1907 הציג את עצמו כמחזאי ואגודת תאליה הציגה את מחזהו "הארכידוכס". הדרמה שלו "הדורות הבאים אסירי תודה" הוצגה לראשונה על ידי התיאטרון הלאומי של בודפשט בשנת 1908 והוענק לו פרס וויניץ של האקדמיה ההונגרית למדעים.[3][4]בשנת 1909 הופיע מחזהו ה"טייפון" שהפך להצלחה עולמית. הוא גם פרסם בכתב העת הספרותי ההונגרי החשוב ביותר באותה תקופה ניוגט.

במהלך מלחמת העולם הראשונה (1918-1914) עבד בשווייץ מטעם היומון, אֶשְט שפירושו בהונגרית "ערב".הוא שלח משם מאמרים אנטי מלחמתיים, שפורסמו גם בעיתונים גרמניים וצרפתיים. מאמרים אלה פורסמו אחר כך בכרך "מחשבות פשוטות" שיצא לאור בשנת 1918. בשנת 1916 כתב את "המנדרין הנפלא". "סיפור פנטומימה" (בניסוח המחבר עצמו), ממנו נולד הבלט באותו השם שהפך למפורסם בכל העולם של המלחין בלה בארטוק.[5]

אחרי המלחמה יצא לטיול ארוך לארצות הברית ופרסם שם את חוויותיו ב"יומן אמריקאי" (1922). בשנות העשרים של המאה העשרים היה פעיל גם בקולנוע מלבד התיאטרון ובמשך זמן מה היה הדרמטורג של May-Film הברלינאי. בשנים 1929 עד 1930 עבד עם פרידייש קארינתי כמנהל משותף של תיאטרון מרכז העיר.[6] בשנת 1931 נשלח על ידי העיתון פשטי נפלו ככתבו בלונדון.

בשנת 1937 עבר לגור בארצות הברית והחל לעבוד כתסריטאי בהוליווד. רבים מסרטיו זכו להצלחה גדולה ברחבי העולם, וחלקם עדיין מוצגים בבתי קולנוע ובטלוויזיה: נינוצ'קה, בכיכובה של גרטה גרבו, שהייתה מועמדת לפרס אוסקר בשנת 1942; מחזמר של קול פורטר גרבי משי, שמבוסס על נינוצ'קה, שהגרסה הקולנועית שלו הופקה בשנת 1957; "להיות או לא להיות", סאטירה קומית על גרמניה הנאצית בבימויו של ארנסט לוביטש. עם זאת, בסוף 1960, הוא התיישב שוב באירופה, בעיקר באיטליה, ברומא. בשנת 1963 זכה בפרס הגדול של העיר רומא על עבודתו הספרותית.[7]

לאחר 1956 הוא ביקר בהונגריה מספר פעמים, בשנת 1974 רצה לחזור סופית להונגריה, אך זמן קצר לאחר הגעתו נפטר בבודפשט בגיל 94.

מחזותיו העיקריות

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • A titkos drámaíró. Monológ; Singer és Wolfner, Bp., 1901 (Monológok. Víg és komoly magánjelenetek)
  • A nagy fejedelem (1907)
  • A hálás utókor. Színjáték; Franklin, Bp., 1908
  • Falusi idill (1908)
  • Taifun (1909)
  • A szűz (1909, Hatvany Lajossal)
  • Az árny (1910)
  • A próféta (1911)
  • A cárnő (1912, Bíró Lajossal)
  • Róza néni (1913)
  • Biró Lajos–Lengyel Menyhért: A cárnő. Színmű; Singer és Woflner, Bp., 1913 (Bíró Lajos munkái)
  • A vendégek (1914, Bródy Sándorral)
  • A táncosnő (1915)
  • A csodálatos mandarin (1916)
  • Az igazi hős (1917)
  • Vera (1917)
  • Lengyel Menyhért színművei; Athenaeum, Bp., 1918
  • Seherezádé (1918)
  • Chalotte kisasszony (1918)
  • Sancho Panza királysága. Vígjáték; Athenaeum, Bp., 1919
  • Néva parti estély (1919)
  • Caruso contra Ramses (1922)
  • Mister Rong (1923)
  • Antonia (1924)
  • A waterlooi csata (1924)
  • Mária. Színmű; Athenaeum, Bp., 1926
  • Seybold (1926)
  • A postáskisasszony (1927)
  • Tihamér (1928)
  • Lengyel Menyhért színművei. 1. A postáskisasszony; Lantos, Bp., 1928
  • A kínai lány (1929)
  • Földnélküly János (1929, Karinthy Frigyessel)
  • Vendégszereplés (1931)
  • Angyal (1931)
  • Pintyőke (1931)
  • Evangeline (1932)
  • A feltaláló (1934)
  • Színművek; Révai, Bp., 1934
  • Királyi vér (1935)
  • Ninocska (1937)
  • Lady Chatterley szeretője (1940)
  • Különleges nap (1944, Phyllis Parkerrel)
  • Kean és Aldridge (1948-1954)
  • Jámbor lelkek külföldön (1950)
  • Bölcs Náthán (1953)
  • Dráma a vadászaton (1961)
  • Lábán leányai (1963)
  • Taifun; előszó Hubay Miklós; Magvető, Bp., 1984
  • Bartók Béla–Lengyel Menyhért: A csodálatos mandarin. Pantomim. Opus 19; előszó ifj. Bartók Béla, tan. Bónis Ferenc; Tevan–Magyar Bibliofil Társaság, Békéscsaba–Bp., 1993

תסריטיו החשובים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • גן העדן האסור (1924) - ר .: ארנסט לוביטש
  • קטאלין נגי, קתרינה הגדולה (1934) - ר ': פול ציינר, נ': אליזבת ברגנר
  • מרחב לישנים (1934, עם גזה צ'זיפרה ואדורגן סטלה מתוך מחזהם של זיגפריד גייר ולסלו פקטה בוס)
  • סיפורו של זנב (סיפורי מנהטן) (1934, עם לאסלו ואדנאי ולסלו פודור) - ר ': ג'וליאן דויוויאר, מ.ס.: צ'ארלס לאכטון, פול רובסון
  • קרוון (1934) - ר ': אריך קאר, נ': צ'ארלס בויר, לורטה יאנג
  • רמברנדט (1934) - פס צ'ארלס לאכטון
  • הצר והמוזיקאי (1935) - Ph .: ארתור ריצ'מן
  • מלון אימפריאל (1935, עם לאגוס ביירו) - R .: אוטו פרמינגר
  • אנג'ל (אנג'ל) (1937) - ר ': ארנסט לוביטש, פס': מרלן דיטריך
  • נינוצ'קה (1939) - ר ': ארנסט לוביטש, פס': גרטה גרבו
  • להיות או לא להיות (1942) - R: ארנסט לוביטש, פס .: קארול לומברד
  • Days of Glory (1944) - ר ': קייסי רובינסון, ו': גרגורי פק
  • סקנדל רויאל (1945) - ר ': אוטו פרמינגר
  • גרבי משי (1957, גרסה קולנועית-מוזיקלית של נינוצקה) -

רומנים, סיפורים קצרים, מאמרים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Menyert Lengyel - Jenő Török: מבית הארחה קטן ; Molnárok Lapja Ny., Bp., 1906
  • מחשבות פשוטות ; Pallas Ny., Bp., 1918
  • כתב עת אמריקאי ; אתנהאום, ב ', 1922
  • העיר המאושרת. רומן ; אתינאום, ב ', 1931
  • ספר חיי. בולי עץ, שברים ביוגרפיים ; עורכים, הקדמה, הערות, אינדקס József Vinkó; Gondolat, Bp. 1987

מקורות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא מלכיאור לנדייל בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Király István: Balmazújvárosi krónika. Balmazújváros, 1998
  2. ^ Lengyel Menyhért: Életem könyve (szerk.: Vinkó József). Gondolat, Budapest, 1987. ISBN 963-281-862-8
  3. ^ פרס ווֹיְנִיץ הוקם על ידי האקדמיה ההונגרית למדעים בשנת 1906. בצוואתה משנת 1904 הורישה לאקדמיה אלמנתו של תיאודור וויניץ 20,000 פנגו והורתה להעניק מתוך הרבית פרס לסופר שכתב את הדרמה ההונגרית המצליחה ביותר" בכל שנה. הפרס תיגמל מחזאים רבים לאורך השנים, כולל מלכיאל לנדיאל על מחזהו "הארכידוכס" (1908).
  4. ^ A M. Tud. Akadémia jegyzőkönyvei. Harminczkettedik akadémiai ülés, Kilenczedik összes ülés 1906. deczember 17-én. 57-58. old.
  5. ^ Bartók Béla - Lengyel Menyhért: A csodálatos mandarin. Magyar Bibliofil Társaság/Tevan Kiadó, 1990. ISBN 963 7900 489 TE 047
  6. ^ "Magyar színháztörténet. Intézménytörténet. A Belvárosi Színház". אורכב מ-המקור ב-2016-03-07. נבדק ב-2014-06-29.
  7. ^ Vajda György Mihály és Szántó Judit (szerk.). Színházi kalauz, II. köt. 4. kiad. Gondolat, 1981. p. 442.