נעם שריף
 | |
| לידה |
7 בינואר 1935 תל-אביב, פלשתינה (א"י)  |
|---|---|
| פטירה |
25 באוגוסט 2018 (בגיל 83) נְתַנְיָה, ישראל |
| מקום קבורה |
שפיים |
| מוקד פעילות |
ישראל |
| תקופת הפעילות | 1953–2018 (כ־65 שנים) |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה העברית בירושלים |
| עיסוק | מוזיקאי, מלחין, מנצח, מחנך, מעבד |
| סוגה | מוזיקה קלאסית ישראלית |
| שפה מועדפת |
עברית |
| כלי נגינה |
פסנתר |
| בת זוג | אלה מילך-שריף |
| פרסים והוקרה |
|
|
www | |
| פרופיל ב-IMDb | |
  | |
נעם שֶׁריף (7 בינואר 1935 – 25 באוגוסט 2018) היה מוזיקאי, מלחין, מנצח, מחנך ומעבד ישראלי,[1] חתן פרס א.מ.ת. לשנת 2003 ופרס ישראל למוזיקה לשנת 2011.
ראשית הדרך
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריף נולד ב-1935 ברמת גן, בן לטובה ומאיר ואח לבת-שבע שריף. גדל בתל אביב ולמד בגימנסיה הרצליה. כבר בנעוריו בלט בכישרונו בתחום ההלחנה והניצוח. הוא למד נגינה בפסנתר ובכינור, ובשירותו הצבאי כאשר הוא היה בתזמורת צה"ל (התקבל לאחר ששוחרר מחטיבת גבעתי אחרי שעבר מבחנים בתזמורת) ניגן שריף בקרן יער בהדרכת הורסט סלומון[2]. את השכלתו המוזיקלית רכש בתל אביב אצל פאול בן-חיים וזאב פריאל במקביל ללימודיו בחוג לפילוסופיה וספרות עברית באוניברסיטה העברית בירושלים. במהלך לימודיו החל לנצח וייסד את התזמורת של האוניברסיטה העברית בירושלים.
ב-1957 בחר המנצח ליאונרד ברנשטיין את יצירתו של שריף "אקדמות למועד" לחנוך את היכל התרבות בתל אביב בביצוע התזמורת הפילהרמונית הישראלית. שריף המשיך את לימודיו בברלין אצל בוריס בלכר (קומפוזיציה) ובזלצבורג אצל איגור מרקביץ' (ניצוח).
שריף כמלחין
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריף שילב ביצירותיו אלמנטים מוזיקליים מתוך התרבות הים-תיכונית העתיקה תוך כדי שילובם עם מורשת המערב. יצירותיו זכו להצלחה בעולם ומופצות על גבי תקליטורים של חברות בינלאומיות בביצוע תזמורות חשובות: הפילהרמונית של ברלין, התזמורת הפילהרמונית הישראלית, תזמורת רדיו בוואריה, תזמורת רשות השידור הבריטית ועוד.
לאחר "אקדמות למועד" כתב יצירות בהן: "שיר המעלות" (1959), "סוויטה ישראלית" (1965), "שאקון" (1968).
שריף הלחין ותיזמר את שירי ההצגה המכשפה שהעלה תיאטרון גיורא גודיק ב-1970.
בין יצירותיו החשובות שלוש יצירות ווקאליות, המהוות טרילוגיה:
- מחיה המתים - הראשונה בסדרה. ביצוע הבכורה היה באמסטרדם 1987, על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית. היצירה כתובה לתזמורת, מקהלת גברים, מקהלת נערים ושני סולנים חזנים (טנור ובריטון). "מחיה המתים" מבוסס על המסורת המוזיקלית של יהודי מזרח אירופה וגם על נעימות מהמסורת האוריינטלית הקדומה של השומרונים. היצירה מחולקת לארבעה חלקים: 1. חיי היהודים בתפוצות (עד השואה); 2. שואה; 3. קדיש ויזכור; 4. תחייה ותקומה.
- פסיון ספרדי - ביצוע הבכורה היה בטולדו שבספרד 1992, על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה ועם הטנור פלאסידו דומינגו כסולן. היצירה הוזמנה לרגל 500 שנה לגירוש ספרד ומבוססת על נעימות ספרדיות יהודיות.
- תהילים של ירושלים - ביצוע הבכורה היה בירושלים ב-1995 לרגל פתיחת החגיגות של 3,000 שנה לירושלים. היצירה כתובה לתזמורת וארבע מקהלות ילדים, המפוזרות ברחבי האולם, שרות בעברית ובלטינית.
לכבוד היובל לישראל (1998) כתב שריף יצירה נוספת לתזמורת וארבע מקהלות ילדים בשם "בראשית". היצירה בוצעה על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה. כחלק מחגיגות היובל בוצעה שנית היצירה "מחיה המתים" על ידי התזמורת הפילהרמונית הישראלית בניצוחו של זובין מהטה ובקונצרט ייחודי ב"יד ושם" בירושלים. שריף סיים להלחין אופרה בשם "גולם 13" (2008) וכן רביעיית מיתרים, "רביעיית רוזנדורף", בהשראת ספרו של נתן שחם בשם זה.
שריף גם כתב מוזיקה לסרטים "תעלת בלאומילך", "סיניה" ו"הגן".
ארכיונו שמור בספרייה הלאומית.[3]
שריף כמנצח
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריף ניצח בקביעות בארץ ובעולם, על יצירותיו ועל יצירות מרפרטואר רחב מארצות העולם.
- בין השנים 1973–1982 היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הקיבוצית, שעימה יצא לסיבוב הופעות ברחבי אירופה, ארצות הברית ומרכז אמריקה.
- בין השנים 1989–1995 היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון.
- בין השנים 2002–2005 היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הקאמרית הישראלית. בעונה הראשונה תחתיו (2002 - 2003) זכה בפרסי העיתונות והקהל.
- בין השנים 2004–2013 היה המנהל המוזיקלי של התזמורת הסימפונית חיפה.
קריירה אקדמית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריף לימד מאז שנת 1963 קומפוזיציה וניצוח. הוא לימד באקדמיה הישראלית למוזיקה ע"ש רובין באוניברסיטת תל אביב, באקדמיה למוזיקה ולמחול בירושלים, ב-Musikhochschule בקלן ובאוניברסיטת מוצרטיאום בזלצבורג.
ב-1990 התמנה לפרופסור בתחום הקומפוזיציה והניצוח באקדמיה הישראלית למוזיקה על-שם רובין. בין השנים 1998 - 2000 כיהן כראש האקדמיה למוזיקה במוסד זה.
בין השנים 2012 - 2018 היה דקאן של בית הספר למוסיקה בקריה האקדמית אונו.
פרויקטים מיוחדים ופרסים
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1970 יזם קונצרט משותף של התזמורת הפילהרמונית הישראלית עם הצ'רצ'ילים. בראשית שנות השבעים הגיש בטלוויזיה הישראלית את הסדרה "כל המנגינות", בה ניתח מוזיקה של מלחינים ישראלים, בהם מרדכי זעירא, דובי זלצר, דוד זהבי, משה וילנסקי וסשה ארגוב. כמו כן, העביר תוכניות מוזיקה רבות אחרות ברדיו ובטלוויזיה. כחלק ממעורבותו לעשייה תרבותית ייסד וערך פסטיבלים רבים למוזיקה ברחבי ישראל. בין השאר, שימש כיועץ המוזיקלי של פסטיבל ישראל.
שריף יצר את "שחרית מוזיקלית 11:11", סדרת קונצרטים פופולרית המתקיימת במועדון צוותא.
לאורך השנים העביר שריף בקביעות קורסים למנצחים ומלחינים צעירים בארץ ובעולם. גם כשניהל מוזיקלית את התזמורת הסימפונית חיפה, ייסד פרויקט המתקיים אחת לחודש בו מבוצעות יצירותיהם של מלחינים צעירים. שריף זכה בפרס אקו"ם, ב-2011 זכה בפרס ישראל, וב-2003 זכה בפרס א.מ.ת המוענק על הצטיינות והישגים אקדמאים או מקצועיים בעלי השפעה מרחיקת לכת ותרומה מיוחדת לחברה. בשנת 1991 קיבל שריף את פרס אנגל.
יצירותיו של שריף הודפסו בהוצאות IMI, C.F Peters Edition, ו-Frankfurt.
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]שריף היה נשוי שלוש פעמים. אשתו הראשונה, צפרירה, נפטרה מסרטן לאחר 17 שנות נישואים ולהם שני בנים. מאשתו השנייה, דניאלה אוראל, נפרד לאחר שבע שנות נישואים. אשתו השלישית הייתה המלחינה אלה מילך-שריף, שלה היה נשוי עד שנפטר, ולהם בן משותף. בערוב ימיו התגורר באבן יהודה.
נעם שריף נפטר ב-25 באוגוסט 2018 בעקבות אוטם שריר הלב בבית החולים לניאדו בנתניה. הוא הובא לקבורה בבית העלמין בקיבוץ שפיים.
עיריית תל אביב-יפו קבעה לוחית הנצחה לנעם ובת שבע שריף בכניסה לביתם ברחוב העבודה 28.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]- נעם שריף, אקדמות, הוצאת מאגנס, 2024[4]
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של נעם שריף
נעם שריף, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- נעם שריף, באתר ספר הקולנוע הישראלי
נעם שריף, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)
נעם שריף, באתר MusicBrainz (באנגלית)
נעם שריף, באתר Discogs (באנגלית)- נעם שריף, דף שער בספרייה הלאומית
- נעם שריף, בארכיון הבימה
- מידע על נעם שריף בקטלוג הספרייה הלאומית
- פרופ' נעם שריף, באתר פרס ישראל
- באתר פרס א.מ.ת
- "כל המנגינות" - דוד זהבי, משה וילנסקי, מרדכי זעירא, סשה ארגוב
- דף הבית של נעם שריף C.F Peters Edition
- חגי חיטרון, עשרים דברים שלא ידעתם על חתן פרס ישראל למוזיקה נועם שריף, באתר הארץ, 22 במרץ 2011
- אלון הדר, אומר שריף: ריאיון עם נועם שריף, באתר nrg, 7 במאי 2011
אלעזר שטורם, פוקוס - גוסטב מאהלר וטעמי המקרא, בערוץ "אורות – טלוויזיה יהודית", 3 בנובמבר 2011- נועם שריף באתר הספרייה הלאומית.
- לירן גורקביץ', נועם שריף: "הבינוניות בישראל היא מחלה מדבקת", באתר nrg, 18 ביולי 2013
נעם בן זאב, נעם שריף ואלה מילך-שריף, הזוג המלכותי של המוזיקה הקלאסית בישראל, בראיון חושפני, באתר הארץ, 2 בדצמבר 2014- יעקב בר-און, "מירי רגב לא מבינה על מה היא מדברת, מה שהיא עושה זה פתטי", באתר מעריב אונליין, 24 באוקטובר 2017
- נועם שריף, הפרויקט של מפעל הפיס לתיעוד יוצרים במוזיקה הישראלית עם יואב קוטנר, מרץ 2017
- אמיר מנדל, המלחין והמנצח נועם שריף מת בגיל 83, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2018
- תמר זיגמן, "מוזיקה זה לא הכול, אבל הכול זה מוזיקה": נפרדים מהמלחין נועם שריף, בבלוג "הספרנים" של הספרייה הלאומית, 26.08.2018
- נועם שריף באסופת "מלחיני משוררים ישראלים" בעריכת דודו אלהרר, האתר של נילי דגן
- אסף שלג, עד טיפת השמאלץ האחרונה, באתר הארץ, 3 בספטמבר 2020
- כמה מחשבות על ספר זכרונותיו של נעם שריף: מוסיקאי יהודי-ישראלי דגול, באתר: ד״ר לאה מזור - על מקרא הוראה וחינוך
.svg){kind=logo}
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ אמיר מנדל, המלחין והמנצח נועם שריף מת בגיל 83, באתר הארץ, 25 באוגוסט 2018
- ^ חגי חיטרון, מאהלר בלי הפסקה, באתר הארץ, 4 באוקטובר 2010
- ^ https://merhav.nli.org.il/primo-explore/search?query=any,contains,שריף,%20נועם%201935-2018&tab=default_tab&search_scope=Local&vid=NLI&offset=0, באתר merhav.nli.org.il (באנגלית)
- ^ חגי חיטרון, אוטוביוגרפיה שחיבר נעם שריף, קולו כמו בוקע ממנה, באתר הארץ, 17 ביוני 2024
| הקודם: אבי אוסטרובסקי |
מנהל מוזיקלי, התזמורת הקאמרית הקיבוצית
1973 - 1982 |
הבא: עוזי ויזל |
| הקודם: שמעון כהן |
מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית הישראלית ראשון לציון
1989 - 1995 |
הבא: אשר פיש |
| הקודם: סלבדור מאס קונדה |
מנהל מוזיקלי, התזמורת הקאמרית הישראלית
2002 - 2005 |
הבא: גיל שוחט |
| הקודם: רונלד זולמן |
מנהל מוזיקלי, התזמורת הסימפונית חיפה
2004 - 2013 |
הבא: שו צ'ונג |