צפע מצוי

קריאת טבלת מיוןצפע מצוי.
צפע מצוי
צפע מצוי, ישראל יולי 2006
מצב שימור
conservation status: least concernנכחדנכחד בטבעסכנת הכחדה חמורהסכנת הכחדהפגיעקרוב לסיכוןללא חשש
conservation status: least concern
ללא חשש (LC)‏[1]
מיון מדעי
ממלכה: בעלי חיים
מערכה: מיתרניים
על־מחלקה: בעלי ארבע רגליים
מחלקה: זוחלים
סדרה: קשקשאים
תת־סדרה: נחשים
משפחה: צפעיים
תת־משפחה: צפעונים
סוג: צפע
מין: צפע מצוי
שם מדעי
Daboia palaestinae
‏פרנץ ורנר, 1938
תחום תפוצה
מפת תפוצה
שמות נוספים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

צֶפַע מצוי (או בשמו הלא מדעי: צפע ארצישראלי; שם מדעי: Daboia palaestinae) הוא מין של נחש ארסי ממשפחת הצפעיים, החי במרכז ישראל ובצפונה, בסוריה, בירדן ובלבנון. הצפע המצוי הוא בעיקר נחש לילי, אולם לעיתים הוא פעיל גם בשעות היום. מבין תשעת הנחשים הארסיים בישראל, הוא הבולט והנפוץ ביותר, ולכן הוא האחראי לרוב מקרי ההכשה והמוות, אף על פי שאינו הארסי ביותר.[2][3]

הצפע המצוי הוא בעל חיים מוגן והחזקתו בשבי אסורה, למעט מקרים בודדים שבהם נעשה שימוש בנחשים בהיתר ממשלתי מיוחד לצורכי חינוך והסברה, מחקר מדעי, או לצורך הפקת נסיוב נגד ארס לבתי חולים במחלבת הנחשים של ישראל.[4]

בנובמבר 2018, נבחר נחש זה בעזרת גולשי ynet לנחש הלאומי של ישראל, בקמפיין שהוביל עמוד הפייסבוק "שומרים על זוחלי הארץ" בשיתוף עם ארגונים וגופים לשמירת טבע בארץ.[5][6]

טקסונומיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

עם התפתחות מדע המורפולוגיה והופעת מחקרי ה-DNA, מוינו מחדש מיני צפעים רבים ששויכו בעבר לסוג Vipera לסוגים אחרים של נחשים, אולם מיונו של הצפע המצוי כרוך במחלוקות רבות.[7]

עוד לפני שהזואולוג פרנץ ורנר מיין את הצפע המצוי לסוג Vipera ב-1938, מוין נחש זה כ-Vipera xanthina, ולאחר מכן, בשנת 1896, שויך למין Macrovipera lebetina על ידי הזואולוג ז'ורז' אלבר בּוּלַנזֶ'ה (אנ'). רוברט מֶרטֶנס (אנ') מיין ב-1952 חזרה את המין ל-Vipera xanthina והחשיבו כתת-מין שלו, ולאחריו הזואולוג פריץ יירגן אבסט מיין מחדש את המין בשנת 1983 לסוג Daboia – שאליו משתייך מין יחיד והוא צפע הודי, ולכן שמו המדעי של הצפע המצוי בחלק מהמקורות הוא Daboia palaestinae. מאז המיון הטקסונומי ועמו השם המדעי עבר תהפוכות נוספות, ובשנת 2014 ואן וולך(אנ') ואחרים תמכו במיונים שנעשו בעבר ומיינו שוב ל-Daboia palaestinae.

להלן רשימה חלקית המשקפת את המחלוקות במיון הטקסונומי של צפע מצוי לאורך השנים[8];

שם מדעי זואולוג\הרפטולוג שנת פרסום
Macrovipera lebetina ז'ורז' אלבר בולנז'ה(אנ') 1896[9]
Vipera palaestinae פרנץ ורנר(אנ') 1938[10]
Vipera xanthina palaestinae רוברט מרטנס(אנ') 1952[11]
Vipera palistinae שרמן אנטוני מינטון(אנ') 1971[12]
Vipera palaestinae נילסון וסונדברג 1981
Daboia (Daboia) palaestinae פריץ יירגן אבסט 1983
Daboia palestinae אסטרבאור 1987
Vipera palgestinae גרסיה, הואנג ופרז 1989
Vipera palaestinae גולאי ואחרים 1993
Vipera palaestinae ולש 1994
Vipera palgestinae מק'דיארמיד, קמבל וטורה 1999[13]
Daboia palaestinae דייוויד מאלו ואחרים 2003[14]
Vipera (s.l.) palaestinae ונצ'י וקיו, ורוברטו סינדקו 2006[15]
Daboia palaestinae ניקולאס סטמפל, ואולריך יוגר 2009[16]
Vipera palaestinae סטניסלב וולינציק 2011[17]
Maxhoservipera palaestinae ריימונד האוזר(אנ') 2012[7]
Daboia palaestinae וולך(אנ') ואחרים 2014[18]

כתוצאה ממחלוקות מיון אלו, רבים מהמחקרים שנעשו על נחש זה, כולל מחקרים רפואיים, פורסמו תחת שמות מדעיים שונים לנחש.[7] מחלוקות אלו השתקפו בשמות שונים גם בספרות המדעית והלא מדעית בשפה העברית, כאשר השימוש ב-Daboia palaestinae נעשה שכיח יותר.[19][20][21]

אטימולוגיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צפע מצוי שנתפס בחצר ומשוחרר לשדה מרוחק

הצפע המצוי הוא היחיד ממשפחת הצפעונים המטיל ביצים, בניגוד ליתר בני משפחתו המשריצים ולדות חיים; המילה הלטינית Vipera (צפע) היא הלחם המילים vivus ו-pario, שפירושן "חי" ו"רבייה", וזאת, ככל הנראה, בשל העובדה שרוב משפחת הצפעונים משריצים ולדות חיים.[22] השם palaestinae ניתן משום ששמו המדעי של הנחש ניתן בתקופת המנדט הבריטי ושם הארץ היה פלשתינה,[23] ראשיתו בפרובינקיה סוריה-פלשתינה הרומית משנת 135 לספירה. צפע ארצישראלי הוא שם עברי נפוץ לנחש זה שאוזכר פעמים רבות בספרות לא מדעית,[21] כשם שנעשה עם מינים אחרים, המילה אֶרֶצְיִשְׂרְאֵלִי היא תרגום עברי לשם המדעי palaestinae\פלשתינה.[24]

השם העברי 'צפע' נזכר במקרא פעם אחת:

  • ישעיה, י"ד, כ"ט: ”אַל תִּשְׂמְחִי פְלֶשֶׁת כֻּלֵּךְ כִּי נִשְׁבַּר שֵׁבֶט מַכֵּךְ כִּי מִשֹּׁרֶשׁ נָחָשׁ יֵצֵא צֶפַע וּפִרְיוֹ שָׂרָף מְעוֹפֵף.”

השמות 'צִפְעוֹנִי' וְ'הַצְּפִעוֹת' מוזכרים אף הם במקרא בפסוקים שונים; לדוגמה, בספר משלי:

  • משלי, כ"ג, ל"ב: ”אַחֲרִיתוֹ כְּנָחָשׁ יִשָּׁךְ וּכְצִפְעֹנִי יַפְרִשׁ”

תיאור ותפוצה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צפע מצוי, מופע כהה במיוחד שאינו נפוץ (מלניסטי). רמת הגולן, מאי 2007.
צפע מצוי מנסה להרתיע ולהזהיר בזקיפת פלג גופו העליון ובשיטוחו בניסיון להיראות גדול יותר

לצפע המצוי גוף רחב יחסית, והוא מסתיים בזנב קצר; אצל הנקבות הזנב קצר ושמנמן יותר מאשר אצל הזכרים. אורכו של הנחש מגיע ל־1.35 מטרים ולמשקל 1.5 קילוגרם, והוא הגדול שבנחשים הארסיים בארץ ישראל.[3] צבעיו של הצפע המצוי הם במגוון רחב, ומספקים לו הסוואה מעולה בסביבת מחייתו. בצפון הארץ צבעיו נוטים להיות כהים יותר ואילו הפרטים הדרומיים נוטים להיות בעלי צבעים ניגודיים.[21] צבע גבו צהבהב-חום, ועליו פס עקלתון כהה שייראה לעיתים כמעוינים עבים המחוברים בשרשרת מקצה זנבו עד ראשו. ראשו רחב ועליו סימן V, וצורתו משולשת בשל בלוטות הארס בשני צידיו.[25] ישנם תיעודים נדירים ביותר של לבקנות.[21] תוחלת חייו של הצפע המצוי היא כ-16 שנה, ובשבי הוא יכול לחיות מעל 20 שנה.[26][27]

שני אויביו הטבעיים והעיקריים של הצפע המצוי הם דורסים כגון חיוויאי הנחשים ויונקים טורפים כגון נמייה מצויה. בשנת 1964 בוצעה הרעלה רחבת היקף של נמיות בישראל, ובעקבות כך גדלה אוכלוסיית הצפעים וכך גם מספר בני האדם שנפגעו מהם. עם התאוששות אוכלוסיית הנמיות הצטמצמה כמות הנחשים ועימה כמות ההכשות.[28]

מפגשים לא-קרואים עם האדם יסתיימו פעמים רבות במותו של הצפע המצוי, אם מתוך חשש וסלידה מדימויו או מרצון להגנה עצמית. עם זאת, הצפע המצוי יבחר במנוסה כל עוד זו תתאפשר לו, והכשה תתרחש כהגנה עצמית מפני תוקפו (תוקפו במזיד או בשגגה). הצפע המצוי יתגונן במהלך עימות בנשיפות אוויר ובניסיונות הכשה, וינסה להרתיע בזקיפת פלג גופו העליון ובשיטוחו בניסיון להיראות גדול יותר, בהצגת החלק המשוטח לעבר האיום.[21][25]

הצפע המצוי פעיל בעיקר בלילה ובשעות הדמדומים. עם זאת יימצא לעיתים מתחמם בשמש, בעיקר בימי האביב ובעונות המעבר.[21][29]

בישראל, אזורי מחייתו המובהקים הם בצפון הארץ ובמרכזה – החבל הים תיכוני, לרבות הגולן, הגליל, העמקים וכן מישור החוף. הוא אינו מצוי בפסגת החרמון, שבה מצוי צפע החרמון (Montivipera bornmuelleri), ולא באזורי המדבר ובקרקע חולית, שבהם מצויים נחשים אחרים (שאחדים מהם קרובי משפחתו). למעשה, זהו הנחש הארסי היחיד הנפוץ בחבל הים התיכוני;[27] יתר נחשי ישראל הארסיים חיים בעיקר באזורים מדבריים או מדבריים למחצה. בספרות ישנה היה שמו הנפוץ "צפע ארצישראלי", וכך נותר שם זה שגור בפי רוב גם היום. אנדמיות הצפע המצוי חורגת מהשטח הגאוגרפי של ארץ ישראל כהגדרתו הנוכחית, והוא נמצא גם בכל לבנון ומעט צפונה ממנה, בדרום-מערב סוריה ובצפון-מערב ירדן (ראו מפת תפוצה). אזורי מחייתו הם בסביבת משקים ושטחים חקלאיים, פרדסים, מטעים, חורשות וליד מקורות מים גדולים כגון אגמים טבעיים ומלאכותיים, שם ימצא לחות, שאותה הוא מעדיף, ומיני מכרסמים המהווים את עיקר מזונו. ככל הנראה מקום מחייתו המקורי הוא בחורש ים-תיכוני ובעיקר באזור החורש והיערות המאפיינים את הגליל התחתון; כושר הטיפוס שלו והעובדה שלעיתים תכופות יימצא בין ענפי עץ או בגזע חלול, מעידים על מוצא זה.[29] בשעות היום עשוי הצפע להימצא בפינות קרירות שונות: בין שיחים, עשבייה ועצים, בסלעים וכוכים, בקפלי קרקע שונים, בין פסולת חצר, בגדרות אבן, בביצות וכדומה.

מחקר של ד"ר בעז שחם והאקולוג רועי טלבי שהתפרסם במרץ 2018 והתבסס על נתוני סקרי זוחלים שנערכו בישראל ב־10-15 שנים שקדמו למחקר, מצא כי הצפע המצוי הפך לנדיר בשטחי הבר של הטבע הישראלי והוא מהווה שם בין שליש אחוז עד לחצי אחוז מאוכלוסיית הזוחלים לעומת האזורים הסמוכים ליישובים מאוכלסים, בעיקר כפריים ובשטחי חקלאות, שם מהווה הצפע המצוי כ-10 אחוז מאוכלוסיית הזוחלים. המחקר טוען כי הצפע הוא מין נדיר במרחק של ק"מ אחד ומעלה מאזורים מיושבים. ההסבר לכך הוא שישובי האדם מספקים הגנה ומחסה לצפע מפני עופות דורסים, כמו גם זמינות למזון.[30]

דמיון לזעמן המטבעות

[עריכת קוד מקור | עריכה]

זעמן מטבעות דומה במראהו ובצבעיו לצפע המצוי. הסימנים העיקריים המבדילים בין השניים הם צורת מטבעות כהים המופרדים אחד מהשני על גבו של זעמן המטבעות, וזאת בניגוד למעוינים המחוברים זה לזה אצל הצפע המצוי, שגופו דק יותר וזנבו ארוך ומחודד יותר. קיימת סברה שהדמיון נובע מתופעת החקיינות בטבע, ושצבעי הזעמן התפתחו עקב היתרון שמעניק לו דמיון לצפע המצוי בהרחקת טורפים (חקיינות בטסיאנית), וכך גם תנועותיו וזקיפת גופו כאשר הוא מאוים, מציגה כאילו הוא נכון להכיש.[31][32][33] פעמים רבות הורג האדם את זעמן המטבעות בשל זיהוי מוטעה בין השניים, על אף שזעמן מטבעות אינו ארסי, וניזון בין השאר מצפעים צעירים.

רבייה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
אבקוע של צפע מצוי

תקופת החיזור של הצפע המצוי חלה בסוף עונת האביב, בעיקר בחודש מאי. מפגש שני זכרים בעונה זו, ובמיוחד בקרבת נקבה, מסתיים במה שמכונה "ריקוד מלחמה", שבמהלכו יתלפפו הזכרים האחד בשני וינסו לרתק האחד את ראשו של האחר לקרקע.[34] במהלך מאבק זה לא יהיו הכשות, אלא מפגן כוח בלבד, שבסיומו יימלט הזכר שהפסיד במאבק. הזכר המנצח יבדוק את הנקבה באמצעות חוש הריח שלו וידע אם היא מוכנה להזדווגות; אם כן, הוא יכרוך את זנבו בשלה וההזדווגות תתרחש במשך כמה שעות. לצפע המצוי תכונה ייחודית בין כל בני משפחת הצפעיים: זהו כמעט הצפע היחיד המביא צאצאים לעולם באמצעות הטלת ביצים (רבייה אוֹוִיפָּרית, oviparous (אנ')),[35] ולא בהשרצת ולדות חיים, המאפיינת את רוב מיני הצפעים (צפע נוסף המטיל ביצים הוא הצפע המזרחי, שהיה מצוי בעבר בצפון הארץ אך נכחד). תכונה זו התגלתה לראשונה ב-1955 בשני מכונים ביולוגיים בישראל.[36] העוברים בתוך הביצים המוטלות הם מפותחים יחסית.[37] הטלת הביצים מתרחשת בעיקר בחודשי הקיץ, בין יולי לאוגוסט. הנקבה, בהתאם לגודלה, מטילה בין 10 ל-30 ביצים באדמה לחה, שממנה סופגות הביצים לחות החיונית להתפתחות העוברים. לאחר ההטלה עוזבת הנקבה את הקן מבלי לשוב אליו. הביצים בוקעות לאחר שישה שבועות, והאֶבְקוֹעים מגיחים מהביצה בגודל של כ-20 ס"מ, כשהם מצוידים במערכת ארס קטלנית כשל הוריהם.[21][35] האבקועים הצעירים צדים לטאות וצפרדעים קטנות.[29] בשנתם הראשונה הם מכפילים את גודלם, והם ימשיכו לגדול כל ימי חייהם, אם כי הגדילה העיקרית מתרחשת עד הבגרות המינית. בדומה לנחשים אחרים, לצורך הגדילה משיל הצפע את השכבה החיצונית של עורו הישן (השכבה הקרנית של הקשקשים) כמה פעמים בכל אביב וקיץ.

תזונה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צפע מצוי

הצפע המצוי ניזון בעיקר ממכרסמים כגון חולדות, עכברים ונברנים, קרפדות, זוחלים ובעלי חיים קטנים אחרים. הוא ניחן ביכולת טיפוס מרשימה למדי, המאפשרת לו לטרוף גם גוזלים וציפורים.

לרוב יארוב הצפע המצוי באופן פסיבי לטרף שיחלוף על פניו.[35] בדומה לכל הנחשים, לצפע המצוי חוש ריח מפותח ביותר, והוא חושו המרכזי. הצפע שולף את לשונו לאוויר כדי ללכוד מולקולות ריח."ומעביר אותן ל"איבר יעקובסון", הנמצא בחך העליון. איבר יעקובסון משדר את אותות הריח למוח. כך יודע הצפע לאתר מסלולים שמכרסמים נעים לאורכם בקביעות או ריכוזי אוכלוסיות שלהם, והוא אורב מוסתר ובחוסר תנועה מוחלט לאורך מסלולים אלו עד שחולף על פניו מכרסם. הכשת הטרף היא לרוב מהירה כברק, פחות מרבע שנייה,[38] וזאת על מנת להימנע מפציעה מנשיכותיו של הטרף המותקף. המכרסם ימשיך לנוע בגסיסתו מרחק קצר עד שיוכרע וימות מהשפעת הארס; אז יידע הצפע לאתרו באמצעות שביל הריח שהותיר אחריו וריח ממולקולות ייחודיות המצויות בארס (ראו בפרק הבא). הצפע יבלע את טרפו לרוב מכיוון הראש, עם כיוון הפרווה של המכרסם ומבנה עצמותיו, כך יחליק הטרף ביתר קלות אל תוך קיבתו של הנחש. הצפע מסוגל לאתר את טרפו גם באופן פעיל ולעקוב אחר שבילי הריח של הטרף עד מקום הימצאו,[21] כגון מחילות ומאורות של מכרסמים או אזורים המהווים את מוקד פעילותם. בעבר היה הצפע המצוי נפוץ פחות; התפשטות הערים וריבוי השדות החקלאיים יצרו סביבה מרובת מכרסמים, שאפשרה את צמיחת האוכלוסייה.[4]

ידוע כי זוחלים רבים צורכים נוזלים חיוניים מגוף הטרף. בתנאי שבי הצפע המצוי שותה מים וסביר שכך הוא עושה גם בטבע.[29] צפעים ששיני הארס שלהם נעקרו למדו בתנאי שבי לנשוך למוות עכברים ללא שימוש בארס.[29] תצפיות לימדו כי הצפע המצוי מכיש את טרפו לעיתים פעמיים ברצף, וכאשר הטרף הוא ציפורים או צפרדעים, עשוי הצפע לא להרפות מטרפו. התנהגות זו זוהתה גם כאשר הנחש לא הוזן תקופה ממושכת.[29]

ארס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – ארס
בלוטת הארס של ביטיס גבוני, השריר הדוחף את הארס החוצה מתוכה, וצינורית העברת הארס אל השן. מנגנון זה מאפיין את משפחת הצפעיים

מנגנון העברת הארס והשפעתו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשני צידי ראשו המשולש של הצפע המצוי נמצאות בלוטת הארס, מכל אחת מהן יוצאת צינורית אל אחת משתי שיניי ארס מעוקלות ארוכות וחלולות בקדמת הלסת העליונה (בדומה למזרק רפואי). כאשר הנחש פוער את לסתותיו, השיניים הקדמיות והארוכות נשלפות ומזדקרות קדימה, וכאשר הן ננעצות בבשר הקורבן השיניים החלולות מזריקות לתוך הבשר וכלי הדם ארס הישר מהבלוטות שבצידי הראש. אל בלוטות הארס קשור שריר הפועל רפלקסיבית בזמן ההכשה, ופעולתו לוחצת על הבלוטות ודוחפת מהן את נוזל הארס החוצה אל שיני הארס החלולות.

הארס התפתח בבעלי חיים רבים ומגוונים עד מאוד במהלך האבולוציה, ומורכבותו ושונותו גדולה עד מאוד בין המינים. השימוש הנפוץ בארס אצל בעלי החיים הוא למטרת ציד הטרף, הגנה עצמית מפני טורפים ואיומים אחרים, והתפתחותו במהלך האבולוציה אצל כל מין ומין היא בתלות ישירה בסוג הטרף אותו הוא צד. כך התפתח גם ארס הצפע המצוי בהתאם לסוג הטרף המצוי בסביבתו ושממנו הוא ניזון. הארס מסוכן לבני אדם וליונקים אחרים, וגורם להמסה של הרקמות, לא רק לצורך קטילת הקורבן, אלא גם כחלק מתהליך העיכול, שכן הוא הופך את הרקמות הרכות למעין "מרק" וכך כל מה שנותר לנחש לעשות הוא לבלוע את הטרף כאשר תהליך העיכול מתרחש גם כתוצאה ממיצי הקיבה של הנחש וגם בתוך גופו של הטרף כתוצאה מפעילות רעלני הארס והשפעתם. החלקים שאינם ניתנים לעיכול, כגון פרווה, ייפלטו מאוחר יותר בצואתו של הנחש.

ביוכימיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צפע מצוי

ארס מורכב ברובו ממים, והוא נוזל סמיך שצבעו צהבהב צלול ומכיל חלבונים שונים, מעט מלחים וחומרים אנאורגניים נוספים. ארס הצפע המצוי מכיל לפי הערכות כ-30 רכיבים שונים, כאשר 16 מהם זוהו ובודדו, בהם פרוטאזות, אנזימים מפרקי ממברנות של תאי אנדותל הנמצאים בדפנות כלי הדם, חלבונים המשפיעים על קרישת הדם ועוד.[39][40] בשל ריכוז גבוה מאוד של חלבונים בארס הצפע, התפשטותו הראשונית בגוף הקורבן נעשית באמצעות מערכת הלימפה.[3] מבין רכיבים אלו ישנו שילוב של שני חומרים, האחד אנזים פוספוליפאז חומצי והשני חלבון בסיסי, כל אחד מהם כשלעצמו אינו מזיק, אולם השילוב של השניים הופך לרעלן נוירוטוקסי קטלני. המכניזם המורכב משני רכיבים אלו עדיין אינו מובן[41] וכך גם רבים מרכיבי ארס הצפע ומנגנון פעולתם שאינם ידועים או אינם מובנים עד תומם.

הרכיבים האקטיביים בארס הצפע המצוי נחלקים לארבע קטגוריות עיקריות:

  1. המורגינים - מהווים כ-74% מהרכב הארס. רעלנים אלו תוקפים ומפרקים תאי דם אדומים בגוף הקורבן וגורמים להמוליזה, שיבוש מנגנון קרישת דם וכלי הדם (תרומבוציטופניה),[3] ולהרס רקמת תאים ומערכת הלימפה[25] (מטאלופרוטאז-65%, סרין פרוטאז שונים-9%[40])
  2. נוירוטוקסין - אנזים נוירוטוקסי מסוג פוספוליפאז A2 מהווה כ-4% ממרכיבי הארס. 2% מפעילותו פוגע בתפקוד מערכת העצבים, ו-2% הוא מסוג מיוטוקסין הגורם לשיתוק שרירים מסוגים שונים ולנקרוזה.[40]
  3. גורמי גידול - מהווים כ-2%. חלבונים שונים הזהים בתכונתם לגורם גידול תאי אנדותל בכלי הדם (VEGF) ולגורם הגדילה העצבי, שניהם ידועים כמעודדי אנגיוגנזה בכלי דם נימיים, ובעלי השפעה על גורם גדילה נוירוטרופי ועל חדירות כלי הדם. ידוע כי הם קשורים גם למשפחת חלבונים הגורמים לשטפי דם.[40]
  4. מעכבי אינטגרין - מהווים כ-16% ממרכיבי הארס. כ-10% הם חלבונים המשויכים ללקטין מסוג C.[40]

ידוע כי נחשים מסוג צפע יצרו והתאימו מחדש במרוצת האבולוציה תרכובות מורכבות מאוד של חלבונים שבמקורן היו אחראיות לפעילותן התקינה של מערכת כלי הדם והלב ושל מערכת העצבים. חלבונים אלו הותאמו מחדש כדי לשבש פעילויות אלו. ארס הצפע המצוי אינו יוצא דופן ורכיביו דומים לנחשים מסוגו. על אף העובדה שארס נחשי הצפע השונים עשוי להכיל למעלה מ-100 תרכובות חלבונים, חלבונים אלו ניתנים למיון לכאלו בעלי פעילות אנזימטית ולחלבונים ללא פעילות אנזימטית. חלוקה זו עשויה לרמז על התפתחותם האבולוציונית של החלבונים הללו מקבוצת גנים מצומצמת האחראית על פונקציה של הפעילות הפיזיולוגית הנורמלית בגוף.[40]

עוצמת הארס

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – LD50

ייצור הארס מושפע מהטמפרטורה, ולכן בחורף הצפע כמעט אינו מייצר ארס. עם זאת אין להסיק מכך שלנחש אין ארס בתקופת החורף, בשל העובדה שלפני כניסתו לתרדמת חורף נשמר הארס הקיים בבלוטות.[42] מלאי הארס מתחדש במשך כ-9 ימים ועד 3 שבועות לכמות המקסימלית. בשל ריבוי הכשות נחש הצפע נהוג לחשוב בטעות שהצפע הוא הנחש הארסי ביותר בארצנו, אך לפי מדד ה-LD50 נחש שרף עין גדי הוא הארסי ביותר; כמות זעירה של 0.06 מ"ג מהארס שלו יכולה להרוג מחצית מאוכלוסיית עכברים במשקל כולל של ק"ג אחד (כלומר מדד ה-LD50 של שרף עין גדי הוא 0.06 מ"ג\ק"ג). כמות מקסימלית בבלוטת הארס שלו היא בעלת עוצמת המתה גדולה, ומסוגלת להמית כ-50% מ-8,000 עכברים,[43][44] ארס עוצמתי יותר משל הצפע המצוי ישנו גם לפתן שחור, וגם לאפעה מגוון המצוי בנגב ובגלבוע, ומדד ה-LD50 שלו הוא 0.263 מ"ג\ק"ג ועוצמת הכמות המקסימלית בבלוטת הארס שלו להמית 50% מ-2,605 עכברים.[43][45] ארסו של צפע החרמון חלש יותר משל הצפע המצוי.[46] לשם השוואה, מדד ה-LD50 של הצפע המצוי (בהזרקה אל הצפק - I.P[47]) הוא 9.4 מ"ג/ק"ג ועוצמת הכמות המקסימלית בבלוטת הארס שלו היא להמית 50% מ-1,188 עכברים.[43]

מחקרים הראו כי כרבע מהכשות הצפע המצוי הן "הכשות יבשות", כלומר הצפע אינו מזריק במהלכן כל ארס.[48] "בהכשות רטובות", בהן מועבר ארס, הצפע המצוי יזריק בממוצע בין 10%-45% מכמות בלוטת הארס שלו.[2][49] הרכב הארס של הצפע המצוי ועוצמתו משתנה גם כתלות באזור מחייתו הגאוגרפי, ובשל כך נסיוב שהפקתו מבוססת על ארס צפע מצוי שנלכד בצפון הארץ לא יתאים בהכרח לטיפול בהכשת צפע מדרום הארץ, מירדן או מלבנון, לכן במחלבת הנחשים בישראל ישנם קרוב ל-100 צפעים מצויים שנלכדו מכל האזורים בישראל, ומהם חולבים את הארס ומכינים נסיוב שנוגדניו יתאימו לכל אזור בישראל.[4] בשל המשתנים הרבים, קשה לצפות ולהשוות במדויק את מידת הנזק הסופי כתוצאה מהכשה של נחש ארסי זה או אחר, ואפילו נחשים מאותו מין.[2] אף שהצפע המצוי אינו הארסי ביותר, כמות הארס שלו היא הגדולה ביותר מבין נחשי הארץ באופן ניכר, והיא עשויה להגיע ל-1.15 גרם.[2]

חליבת ארס הנחש. החליבה מתבצעת באמצעות לחיצה בצידי ראש הנחש (על בלוטות הארס), לאחר זיקור שיניו.
צפע מצוי בקיבוץ זיקים, ישראל, 2012

לשם התרשמות, להלן כמויות הארס המרביות המתקבלות בחליבה מנחשים שונים (שלושת הנחשים האחרונים אינם מאזורינו)[2];

הנחש כמות הארס הטרי במיליגרם כמות הארס היבש במיליגרם
צפע מצוי 1150 275
שפיפון 575 175
עכן גדול 275 65
אפעה 400 100
פתן שחור 100 25
עכסן גב-יהלום מזרחי 6500 1500
ביטיס גבוני 3000 1000
קוברה מצרית 2500 700

להלן תוצאות ניסויי מעבדה שבוצעו בירדן לשם בדיקת עוצמת הארס של סוגי הנחשים. בניסויים דומים בארץ התקבלו תוצאות שונות, מה שמצביע על שונות בהרכב הארס באזורים השונים גם כשמדובר באותו מין[2];

הנחש כמות הארס הדרושה להמית עכבר
פתן שחור 8.9 מיליגרם
עכן חרטומים 13.5 מיליגרם
שפיפון 35 מיליגרם
צפע מצוי 38 מיליגרם

שימוש בארס לאיתור הטרף

[עריכת קוד מקור | עריכה]

סוג הארס הדומיננטי של הצפע המצוי, כמרבית הצפעיים, הוא המוטוקסין (רעלן דמי) אשר השפעתו פחות מהירה מנוירוטוקסין (רעלן עצבי) אולם לא פחות קטלנית. בשל ההשפעה המהירה וכמעט מיידית של ארס הנירוטוקסין (כדוגמת הממבה או רב פתן מלכותי), נחשים בעלי ארס זה נוטים להתמיד בנשיכתם בטרף עד סיום גסיסתו המהירה וכך נמנעים מהצורך מחיפוש ואיתור גופת הטרף.

הצפע המצוי, כרוב בני משפחתו, מכיש ומנתק מגע במהירות גדולה כדי להימנע מפציעה כתוצאה ממאבק הטרף בו, וגם כדי לחסוך באנרגיה הנדרשת לאחיזה ונשיכה ממושכת בטרף הנאבק להשתחרר. בשל שחרור הטרף לאחר הכשתו, הצפע פיתח מנגנון מיוחד לאיתור גופתו, לאחר שזה המשיך לנוע בגסיסתו מרחק קצר עד שהוכרע ומת מהשפעת הארס. מחקרים מצאו כי צפעיים מגיבים יותר לגופת טרף מוכש מאשר לטרף שהומת בדרך שונה. מחקרים אלו מצאו כי בחלבוני ארס הצפעיים קיימות מולקולות המפיצות ריח ייחודי המסייע לצפע לאתר את גופת הטרף המוכש ומוכן לאכילה, ולייחדו גם בסביבה שבה עשויים להימצא בעלי חיים נוספים מסוגו אשר עקבות הריח שלהם עלולים לשבש את איתור הטרף המומת.[50]

הצפע המצוי והאדם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
צפע מצוי

בשל סוג הטרף ואזור המחיה של הצפע, הוא נחש נפוץ יחסית באזורים מיושבים, ואין זה נדיר למצוא אותו סמוך לאתרי בנייה, רפתות, לולים, ובמקרים מסוימים בתוך בתים (בבתים צמודי קרקע), שם הוא עלול להימצא בעיקר סמוך למוקדי חום כמו מנוע של מקרר. הצפע מסוגל לטפס כדי לאתר מזון. בעצים מסתתר הצפע עד הגעתן של ציפורי שיר קטנות, בעליות גג ובקומה שנייה ושלישית תר הצפע אחר עכברים וחולדות. בספטמבר 2012 נלכד צפע מצוי בקומה חמישית בבית מגורים בקריית שמונה.[51] כמו כן ישנם דיווחים על מציאת צפע מצוי בתוך כלי רכב.[52] הצפע המצוי מצד אחד מועיל מאוד לאדם בהדברת מכרסמים מזיקים ונושאי מחלות בסביבה חקלאית וסביבת בתי מגורים, אולם עם זאת הוא עלול להוות לו סכנה. בשל העובדה כי הוא הנחש הנפוץ ביותר מבין תשעת הנחשים הארסיים בישראל, הוא גם הבולט ביותר בעיני תושבי הארץ וכך שמו נעשה שגור בפי רוב. כאמור, התפתחות השדות החקלאיים ועמם התרבות מכרסמים רבים הניזונים מיבולם, וכן ההתפתחות המהירה של הערים, גרמו לעלייה בתפוצתו ובמספר נחשי הצפע המצוי.[4]

דימוי נחש הצפע ושמו בקרב הציבור בישראל מהווה שם נרדף לסכנה, ובהתאם לכך נעשה שימוש בשמו למטרות שונות. במלחמת המפרץ הסיסמה להפעלת מערכת האזעקה הייתה נחש צפע, והיא שודרה ברדיו ובטלוויזיה בכל פעם שנורו טילי סקאד לעבר ישראל, וכך ידעו אנשי המילואים להפעיל את מערכות הצופרים בערים השונות. נחש צפע הייתה גם סיסמת האזעקה מפני מתקפה אווירית בכל שטח מדינת ישראל בעת מלחמת יום הכיפורים. השם צפע ניתן גם לכלי לחימה שונים בצה"ל.

תסמיני הכשה וטיפול ראשוני מקובל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלג גופו העליון של צפע מצוי במצג מאיים

הכשות הצפע המצוי, הן המשמעותיות ביותר מסוגי הנחשים באזורינו, הן מבחינת שכיחותן והן מבחינת משמעותן הרפואית.[48] בהכשת הנחשים ממשפחת הצפעונים (צפע ואפעה) מזהים תסמינים מקומיים ראשונים של כאב עז ודוקר או שורף, סימני הכשה על העור ונפיחות. סימנים נוספים הם בחילה, הקאה, שלשול, חולשה, שינוי מנטלי ותחושת נימול. התסמינים המערכתיים הם ירידת לחץ דם, בצקת בדרכי הנשימה, הפרעות במערכת קרישת דם ודמם פנימי.[48][53] כעבור זמן מה מתנפח האיבר המוכש, ובהמשך הוא משחיר ומתפתחות בו שלפוחיות המלאות בנוזל. הנפגע עלול לפתח הלם אנפילקטי, שיכול להסתיים בקטיעת הגף המוכשת, או אפילו במוות.[54]

להלן רשימה מפורטת יותר של התופעות הקליניות העיקריות כתוצאה מהכשת צפע מצוי[3];

תסמינים מקומיים תסמינים כלליים תופעות נוירולוגיות בדיקות מעבדה תופעות נוספות
כאב מקומי חזק חולשה ואי שקט פגיעה עצבית הקפית אנמיה עלול להיווצר הלם מוקדם וירידה פתאומית של לחץ הדם
בצקת בגפה המוכשת בחילה הקאה ושלשול שיתוק שרירי נשימה לויקוציטוזיס תסמונת לחץ מדורי - לחץ פנימי בתוך מדור
העלול לגרום ללחץ על רקמות וכלי הדם ולפגוע בזרימת
דם ובכך לפגוע בהגעת החמצן לשרירים וגרימת נקרוזה
ומוות לרקמות השונות.
דימום מקומי זיעה קרה איבוד הכרה אאוזינופיליה -
עלייה במספר האאוזינופילים בספירת הדם		 עלולה להיות תגובה אלרגית קיצונית, וכתוצאה, ירידת
לחץ דם מסכנת חיים.
שלפוחיות מלאות נוזל לימפאנגיטיס טכיקרדיה וירידה בלחץ דם טרומבוציטופניה
בצקת אנגיונוירוטית
סרפדת
דימום ממערכת העיכול
דימום ממערכת השתן
דימום מריריות
תסמונת הלם רעלי

הטיפול הראשוני המקובל בשטח[54] להכשת צפע מצוי, ובכלל, כולל פעולות "עשה" ו"אל תעשה", ואלו עקרונות שיכול ליישם כל אדם, ואין נדרשים להם כישורים רפואיים [48][55];

לאחר וידוא בטיחות המטפל והמטופל
• יש להרגיע הנפגע ולהשכיבו במקום קריר ומוצל עד פינויו במהירות האפשרית לבית החולים הקרוב. הרגעת הנפגע ומניעת מאמץ גופני מיותר ממנו מונעת התפשטות וספיגה מואצת של הארס בגופו עד מתן טיפול מתאים, לכן במידת האפשר יש לקבע את הגפה הפגועה ולהקפיד על מינימום תנועה.
• יש להזעיק בדחיפות את מד"א בטלפון חירום 101, ולקבל מהמוקד סיוע טלפוני מיידי והנחיות ברורות עד הגעת הצוות הרפואי למקום.
• יש לתעד את הדוגמה שעל גב הנחש. אין לנסות ללכוד את הנחש, אלא אך ורק לנסות ולצלם אותו על מנת שהצוות הרפואי יידע להתאים לנפגע את הטיפול הטוב ביותר במהירות הרבה ביותר.
• יש להסיר תכשיטים מגופו של הנפגע כדוגמת טבעות וצמידים, מחשש לנפיחות האיברים.
• אין לעכב את פינוי הנפגע לבית החולים.
• אין למצוץ את ארס הנחש מגוף הנפגע.
• אין להניח חוסם עורקים על האזור שהוכש.
• אין לקרר את אזור ההכשה. קירור האזור יחמיר את הנזק ועלול להביא לקטיעת הגף המוכשת.
• אין לתת משקה אלכוהולי לנפגע, אלכוהול ממריץ את מחזור הדם.

הכשות קטלניות של צפע מצוי בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
פלג גופו העליון של צפע מצוי

מומחים מגדירים מקרי מוות כתוצאה מהכשת הצפע המצוי בארץ ישראל כמקרים נדירים.[53] עם זאת במאה ה-21 דווחו כמה מקרים;

  • ב-28 במאי 2006 תושב ביצרון בן 73 הוכש במרפסת ביתו, פונה במצב אנוש ומת באותו היום.[56]
  • ב-7 ביוני 2008 תושב שבי ציון בן 46 שמע במהלך הלילה רחשים משובך היונים שלו, במהלך בדיקתו בשובך הוכש בצווארו על ידי צפע מצוי, רץ לביתו להזעיק עזרה, פונה לטיפול נמרץ בהכרה, קיבל טיפול ראשוני נגד הארס, ולאחר מכן חלה הידרדרות פתאומית במצבו והוא מת.[57]
  • ב-21 ביוני 2013 בן 56 הגיע עם אשתו ובתו לחוף חוקוק לאחר פעילות נמרצת באותו יום. בעלטת שעות הערב המאוחרות בסמוך לאוהל המשפחה הוכש בידו הימנית מנחש צפע שנכנס לתיקו, ככל הנראה באחת העצירות המוקדמות באותו יום.[58] האיש איבד את הכרתו, ולאחר ניסיונות החייאה ממושכים נקבע מותו.[59]
  • ב-27 ביוני 2015 הוכשה תושבת עין זיוון בת 38 על ידי צפע מצוי במהלך טיול באזור הירדן ההררי. היא פונתה במצב אנוש לטיפול נמרץ ולקתה בשבץ מוחי עוד באותו יום. מותה נקבע כ-4 ימים מאוחר יותר.[53]
  • ב-11 במאי 2018 ובסמוך לשעה 18:00 הוכש תושב עילוט כבן 30 על ידי צפע ביישוב ביר אל-מכסור. הוא פונה לבית החולים במצב אנוש, חובר למכונת לב-ריאה ומת יומיים לאחר מכן.[60][61]
  • ב-22 באוקטובר 2018 הוכשה תושבת גִ'סְּר אֶ־זַּרְקָא כבת 70 בידה, במהלך קטיף פירות הדר מדרום לבנימינה. היא נמצאה מחוסרת הכרה ובמצב אנוש, והובהלה לבית החולים הלל יפה בחדרה, שם נקבע מותה.[62]
  • ב-30 במאי 2019 נפטר תושב רמת השרון כתוצאה מהכשת נחש צפע בגינת ביתו במערב העיר כשבוע קודם לכן, זאת לאחר שהתמוטט בהגיעו למוקד קופת החולים.[63]

חומרת ההכשה תלויה בראש ובראשונה בכמות הארס שחדרה. בכרבע מההכשות לא מוזרק כל ארס (הכשות אלו מכונות "הכשות יבשות").[48] גורמים נוספים הם גיל וגודל הפיזי של הנפגע ושל הנחש, בזמן שחלף מההכשה ועד הטיפול, וכן מקום ההכשה בגוף ואופיה. ישנם נפגעים שהארס גורם אצלם לתגובה קשה באופן מיידי, ואצל אחרים השפעות ההכשה מתפתחות באופן הדרגתי.[64] גורם מכריע לחומרת ההרעלה הוא רגישות אלרגית לארס הגורמת להלם אנפילקטי ולבצקות שלוחצות על קנה הנשימה וגורמות למוות כתוצאה מחנק.[65]

המכנה המשותף למקרי המוות שצוינו הוא שמועד התרחשותם היה בסוף מאי או ביוני במהלכם החום הרב ממריץ את גופם של הנחשים בעלי הדם הקר. קצב ייצור הארס מוגבר אף הוא כתוצאה מהחום. עובדה נוספת היא שזמן זה חופף לתקופת החיזור של הנחש שבמהלכה הוא עשוי להיות אגרסיבי יותר. עם זאת, מוכרים דיווחים מבתי החולים על הכשות כבר מחודש פברואר.[58] בבית החולים זיו בצפת בלבד מטופלים בממוצע בין 30 ל-50 מקרי הכשות בשנה.[58] החל משנת 2000 הכשת נחש אינה מוגדרת כמחלה המחייבת דיווח למשרד הבריאות בישראל. עקב כך, לא קיים תיעוד מפורט של היקף ההכשות בישראל. הערכה המבוססת על דיווחים חלקיים מצביעה כי מדי שנה מתרחשים בין 200–300 מקרי הכשה, כאשר מ–95% ממקרים אלו הכשות של צפע מצוי.[3][58][35] רוב מקרי ההכשה הם בין אפריל לספטמבר. לאחר שנת 1955 פותח בישראל נסיוב נגד הכשת הצפע המצוי, ומאז ירדו מקרי המוות מהכשותיו באופן דרמטי.[28] עד אותה שנה הסתיימו כ-6% עד 10% מההכשות במוות. בין השנים 1965–1966 נרשם מספר שיא של כ-800 הכשות ו-8 מקרי מוות, ככל הנראה התופעה קשורה להדברת נמיות באותה שנה, שהן האויב הטבעי של הצפע.[29]

כ-300 הכשות של חיות מחמד ושל בעלי חיים שונים מטופלים מדי שנה באמצעות וטרינרים.[66]

הפולמוס סביב ייצור הנסיוב בישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ערך מורחב – נסיוב נגד ארס
עור נחש צפע מצוי תלוי בקיר חדר המיון בבית החולים ברזילי באשקלון. כך קורבנות ההכשה המובאים לטיפול מסוגלים לזהות את הנחש המכיש, ולקבל נסיוב מתאים.

תהליך הפקת נסיוב נגד ארס כרוך בהליך ארוך ויקר. ראשיתו בחליבת ארס מנחשי צפע רבים, הליך המסכן מאוד את העוסקים במלאכה זו ובהתאם לכך גם מחירו של הארס הגולמי גבוה. לאחר מכן מזריקים את הארס במינונים הדרגתיים, בתחילה מינונים קטנים המוגדלים עם הזמן, לקבוצת סוסים המוחזקים למטרה זו. נוכחות הארס במערכות הביולוגיות בגופו של הסוס מעוררת את מערכת החיסון, המייצרת בתגובה ריכוז גדול של נוגדנים לארס בדמו. לאחר שתגובה זו נוצרת נוטלים את דם הסוסים, ובתהליך מעבדתי מורכב מייצרים מנוגדנים אלו נסיוב נגד ארס הצפע.

בשנת 2009 החל משבר בשל מחסור בנסיוב הצפע המצוי בישראל, וכתוצאה מכך הופסקה לחלוטין אספקת הנסיוב לווטרינרים בשנת 2011.[67][68] משרד הבריאות החל בפרויקט לאומי לפיתוח וייצור הנסיוב ובשנת 2009 מימן הקמת מתקן ייצור חדש בקיבוץ בית קמה, השייך לחברת התרופות קמהדע, בעלות של 20 מיליון שקל.[69] תוכנן כי קמהדע תייצר נסיובים בהיקף של 3.5 מיליון שקל בשנה.[69] פיתוח וייצור הנסיוב החדש תחת תנאי ייצור נאותים לא פתר את זמינות הנסיוב, ועלות מנת נסיוב נסקה מ-1,000 ש"ח ליותר מ-5,000 ש"ח.[70] בעוד שהנסיוב זמין לשימוש בפציעות בני אדם וכלול בסל התרופות, טיפול בבעלי חיים שהוכשו, כגון סוסים, כלבים חתולים וחיות מחמד אחרות, לא התאפשר בשל העלות הגבוהה, וכתוצאה בעלי חיים רבים מתו מהכשות נחשי הצפע.[70] בעקבות מחאת הווטרינרים במאי 2013 החלה ישראל ביבוא הנסיוב מספרד, ובעיות עלותו וזמינותו נפתרו.[66]

קריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: צפע מצוי
ויקימינים טקסונומיה בוויקימינים: Daboia palaestinae

סרטי וידאו

מידע טקסונומי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ צפע מצוי. באתר הרשימה האדומה של IUCN
  2. ^ 1 2 3 4 5 6 נחשים ארסיים והכשות נחשים באתר מדרשת שדה בוקר - מרכז בינתחומי ללימודי נגב מדבר וסביבה.(הקישור אינו פעיל, 16.9.2019)
  3. ^ 1 2 3 4 5 6 הכשת נחש באזורים מדבריים בישראל: תיאור מקרה וסקירה(הקישור אינו פעיל, 16.9.2019) באתר חיל הרפואה של צה"ל.
  4. ^ 1 2 3 4 תיעוד ממחלבת הצפעים בישראל להפקת נסיוב רפואי, סרטון באתר יוטיוב, חדשות ערוץ 2.
  5. ^ ארז ארליכמן, הנחש של ישראל: הצפע המצוי, באתר ynet, 1 בנובמבר 2018
  6. ^ Daboia palaestinae, Reptile database
  7. ^ 1 2 3 Hoser, R. 2012. A taxonomic revision of the Vipera palaestinae Werner, 1938 species group, with the creation of a new genus and a new subgenus. Australasian Journal of Herpetology 11: 53-55
  8. ^ Daboia palaestinae (WERNER, 1938) באתר reptile-database.reptarium.cz
  9. ^ Boulenger GA. 1896. Catalogue of the Snakes in the British Museum (Natural History). Volume III., Containing the ... Viperidæ. London: Trustees of the British Museum (Natural History). (Taylor and Francis, printers). xiv + 727 pp. + Plates I.- XXV. (Vipera lebetina, pp. 487–490).
  10. ^ Werner,F. 1938. Eine verkannte Viper (Vipera palaestinae n. sp.). Zool. Anz. 122: 313-318
  11. ^ Mertens, R. 1952. Türkiye amfibi ve reptilleri hakkinda. Amphibien und Reptilien aus der Türkei. Rev. Istanbul Üniversitesi fen Fakültesi Mecmuasi, 17:41-75.
  12. ^ Nilson,G. & Sundberg,P. 1981. The taxonomic status of the Vipera xanthina complex. Journal of Herpetology 15 (3): 379-381
  13. ^ McDiarmid, R.W.; Campbell, J.A. & Touré,T.A. 1999. Snake species of the world. Vol. 1. Herpetologists’ League, 511 pp.
  14. ^ Mallow D, Ludwig D, Nilson G. 2003. True Vipers: Natural History and Toxinology of Old World Vipers. Malabar, Florida: Krieger Publishing Company. 359 pp.
  15. ^ Venchi, Alberto and Roberto Sindaco 2006. Annotated checklist of the reptiles of the Mediterranean countries, with keys to species identification. Part 2 -Snakes (Reptilia, Serpentes). Annali del Museo Civico di Storia Naturale "G. Doria", Genova, XCVIII: 259-364
  16. ^ Stümpel, Nikolaus; Ulrich Joger 2009. Recent advances in phylogeny and taxonomy of Near and Middle Eastern Vipers – an update. ZooKeys 31: 179-191
  17. ^ Volynchik, Stanislav 2011. Morphology of Vipera palaestinae: Intraspecific Variability and Sexual Dimorphism. Russ. J. Herpetol. 18 (4): 260–272
  18. ^ Wallach, Van; Kenneth L. Williams, Jeff Boundy 2014. Snakes of the World: A Catalogue of Living and Extinct Species. Taylor and Francis, CRC Press, 1237 pp.
  19. ^ אביעד בר, וגיא חיימוביץ, 2012, זוחלים ודו-חיים בישראל - מדריך שדה. עמ' 192-193
  20. ^ צפע ארצישראלי באתר אוניברסיטת תל אביב
  21. ^ 1 2 3 4 5 6 7 8 צפע מצוי באתר "מן השדה".
  22. ^ Marchant, J.R.V. ; Charles Joseph F. (1952). Cassell's Latin dictionary. London: Cassell. p 644
  23. ^ איך הפך הצפע לפלסטיני? באתר ערוץ 7
  24. ^ דוגמה למינים נוספים: לוף ארצישראלי-Arum palaestinum, תלתן ארצישראלי-Trifolium palaestinum, אירוס ארצישראלי- Iris palaestina, תורמוס ארצישראלי-Lupinus palaestinus
  25. ^ 1 2 3 צפע ארץ ישראלי באתר גן החיות התנ"כי.(הקישור אינו פעיל, 27 בפברואר 2017)
  26. ^ אורך החיים באתר מדרשת שדה בוקר – מרכז בינתחומי ללימודי נגב מדבר וסביבה.(הקישור אינו פעיל, 16.9.2019)
  27. ^ 1 2 צפע ארצישראלי באתר גן החיות הלימודי חיפה,
  28. ^ 1 2 ד"ר אילנה שמיר, אנציקלופדיה אביב חדש: כרך 15, (2004), עמ' 93
  29. ^ 1 2 3 4 5 6 7 אברהם ארבל ועזריה אלון, החי והצומח של ארץ ישראל, כרך 5: דו-חיים וזוחלים, משרד הביטחון – ההוצאה לאור והחברה להגנת הטבע (1984), עמ' 146.
  30. ^ עדי חשמונאי, אורח ארסי: נחשי הצפע מעדיפים בתים. 20 במרץ 2018, אתר ישראל היום.
  31. ^ Carl Gans, Biology of the reptilia. Academic Press, 1969 p.198
  32. ^ ד"ר בעז שחם, עד-לא-ידע חייתי: פורים בטבע 17 בפברואר 2013, אתר החברה להגנת הטבע.
  33. ^ Yehuda L. Wernera & Eliezer Frankenberga, "Head triangulation in two colubrine snakes : probable behavioural reinforcement of Batesian mimicry," Israel Journal of Zoology 31, 3/4 (1982) 137-150.
  34. ^ palestine viper מאתר YouTube
  35. ^ 1 2 3 4 פנחס אמתי ועמוס בוסקילה, מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל, ירושלים: כתר הוצאה לאור (2006). עמ' 292.
  36. ^ יהודה פליקס, טבע וארץ בתנ"ך: פרקים באקולוגיה מקראית. י הוצאת ר' (1992). עמ' 196.
  37. ^ D.R. Khanna (2004). Biology of Reptiles ,Discovery Publishing House. p 237.
  38. ^ נחשים ארסיים בישראל, הכשות והטיפול בכבשים באתר משרד החקלאות ופיתוח הכפר.(הקישור אינו פעיל, 16.9.2019)
  39. ^ ד"ר ירון ברוכים, הכשה על ארבע: נחשים וחיות מחמד, באתר ynet, 28 באוגוסט 2014
  40. ^ 1 2 3 4 5 6 Momic T, Arlinghaus FT, Arien-Zakay H, Katzhendler J, Eble JA, Marcinkiewicz C, Lazarovici P. Pharmacological Aspects of Vipera xantina palestinae Venom. Toxins. 2011
  41. ^ Igor Križaja, Avner Bdolahb, Franc Gubenšeka, Petra Benčinaa, Jože Pungerčara Protein and cDNA Structures of an Acidic Phospholipase A2, the Enzymatic Part of an Unusual, Two-Component Toxin fromVipera palaestinae 19 April 2002
  42. ^ הכשות נחש – צפע ארץ ישראלי מאתר מוריה - מרכז רפואי וטרינרי לחיות מחמד(הקישור אינו פעיל, 27 בפברואר 2017)
  43. ^ 1 2 3 LD50 of venomous snakes מאתר SnakeDataBase
  44. ^ בהזרקה אל הוריד - I.V
  45. ^ בהזרקה אל הצפק - I.P
  46. ^ פנחס אמתי ועמוס בוסקילה, מדריך לזוחלים ודוחיים בישראל, ירושלים, כתר הוצאה לאור (2006). עמ' 296
  47. ^ מדד LD50 נבחן בין השאר בהזרקת הארס לאזורים שונים בגוף. הזרקה תת-עורית (S.C), הזרקה ישירה לעורקים ולוורידים (I.V), הזרקה לרקמות השריר (I.M), או אל הצפק (I.P)
  48. ^ 1 2 3 4 5 כיצד נימנע מהכשות, נשיכות ועקיצות, ומה מומלץ לעשות אם נפגענו ד"ר יעקב אסף, מנהל המחלקה לרפואה דחופה בהדסה, מאתר מרכז רפואי הדסה
  49. ^ Ali Abdel–Aal & Ahmed Abdel-Baset (2010) . Venom Yield and Toxicities of Six Egyptian Snakes with a Description of a Procedure for Estimating the Amount of Venom Ejected by a Single Snake Bite Al-Hassa Teachers College, King Faisal University Kingdom of Saudi Arabia(הקישור אינו פעיל, 16.9.2019)
  50. ^ Saviola, A.J.; Chiszar, D.; Busch, C.; Mackessy, S.P. (2013)."Molecular basis for prey relocation in viperid snakes". BMC Biology 11.
  51. ^ גיא ורון, ‏נחש צפע באורך 1.20 טיפס לקומה חמישית, באתר ‏מאקו‏, 2 בספטמבר 2012
  52. ^ כתבות מן התקשורת בנושא נחשים וזוחלים מאתר hyperviper.co.il
  53. ^ 1 2 3 איתי גל ואחיה ראב"ד, טרגדיה בצפון: צעירה מתה מהכשת נחש, באתר ynet, 1 ביולי 2015
  54. ^ 1 2 חדשות 2, ‏מדריך: כך תנהגו במקרה של הכשת נחש, באתר ‏מאקו‏, 22 ביוני 2013
  55. ^ הטיפול בהכשת נחש מאתר אריאל מדיק הדרכות וציוד רפואי
  56. ^ יובל אזולאי, בן 73 מת מנכישת נחש, באתר הארץ, 28 במאי 2006
  57. ^ שרון רופא אופיר, תושב שבי ציון הוכש למוות ע"י נחש צפע, באתר ynet, 7 ביוני 2008
  58. ^ 1 2 3 4 יאיר אלטמן‏, האסון בכנרת: "הנחש נכנס לתיק - והכיש את מיכאל ביד", באתר וואלה, 22 ביוני 2013
  59. ^ אחיה ראב"ד, נחש הכיש למוות גבר בקמפינג בכנרת, באתר ynet, 22 ביוני 2013
  60. ^ נעה שפיגל, צפריר רינת, תושב הצפון מת לאחר שהוכש על ידי נחש צפע, באתר הארץ, 13 במאי 2018
  61. ^ המערכות קרסו: כבן 30 הוכש על ידי נחש ומת באתר בחדרי חרדים, 13 במאי 2018
  62. ^ אחיה ראב"ד וחסן שעלאן, אישה הוכשה למוות בידי נחש ליד בנימינה, באתר ynet, 22 באוקטובר 2018
  63. ^ תושב רמת השרון נפטר לאחר שהוכש על ידי נחש צפע | רמת השרון | לוקאל - הפורטל המקומי הגדול בישראל, באתר web.archive.org, ‏2019-06-02
  64. ^ נגוהה שפרלינג הכשות ועקיצות: למהר לבית החולים באתר דוקטורז, 19 ביוני 2011
  65. ^ חדשות 2, ‏איך נמנעים מהכשה קטלנית של נחש?, באתר ‏מאקו‏, 13 ביוני 2013
  66. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אלי אשכנזי, עקב מחאת הווטרינרים, הוחל בייבוא נסיוב זול יותר נגד הכשת צפע, באתר הארץ, 5 במאי 2013
  67. ^ אלי אשכנזי, עונת הכשות הצפעים בעיצומה ומלאי הנסיובים לבעלי החיים אזל, באתר הארץ, 16 ביולי 2009
  68. ^ אלי אשכנזי, למרות ההתרעות: אזלו הנסיובים נגד הכשות צפע לבעלי חיים, באתר הארץ, 13 במאי 2011
  69. ^ 1 2 יורם גביזון, קמהדע תמכור למדינה נסיוב נגד ארס נחשים ב-35 מיליון שקל בעשור הקרוב, באתר TheMarker‏, 30 באוגוסט 2011
  70. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד אלי אשכנזי, מחיר נסיוב נגד הכשת נחש זינק מאלף ל-5,000 שקלים, באתר הארץ, 7 באפריל 2013


ערך מומלץ