רוי מילר
 | |
| רוי מילר בהצגה "ונוס בפרווה" | |
| לידה |
14 באוקטובר 1979 (בן 45) ואטנשייט, מערב גרמניה  |
|---|---|
| מדינה |
 ישראל |
| תקופת הפעילות | מ-2006 |
| פרופיל ב-IMDb | |
רוי מילר (נולד ב-14 באוקטובר 1979) הוא שחקן קולנוע, תיאטרון וטלוויזיה ישראלי.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]רוי מילר נולד בוואטנשייט, בצפון וסטפאליה שבגרמניה. אמו יהודייה ואביו גרמני נוצרי. הם הכירו בישראל בשנות ה-70. כשהיה בן שלוש וחצי עלה עם הוריו לישראל. בתחילה התיישבו בפרדס חנה-כרכור, משם הגיעה אמו, אחר-כך גדל בחדרה. בכיתה ד' נסע עם הוריו למשך שנתיים לגרמניה, ומאז שובו הוא חי בישראל. למד בתיכון גן שמואל בקיבוץ גן שמואל. רקד בסטודיו למחול של יהודית שווייצר. בצה"ל שירת במשך ארבע שנים וחצי כלוחם בשייטת 13. חברו לשירות היה הזמר עידן רפאל חביב.
מילר השתחרר ב-2003, ובתום שירותו הצבאי טייל במשך שנה וחצי בחו"ל. את לימודי המשחק החל בסטודיו לאמנויות התיאטרון מיסודו של יורם לוינשטיין בשנים 2004–2007. במהלך לימודיו הדריך קבוצות נוער בתיאטרון במסגרת הקהילתית בשכונת התקווה. השתתף בפסטיבל אוליב הבינלאומי לבתי ספר למשחק שנערך בקורסיקה וזכה במספר מלגות. בין חבריו לכיתה היו יפתח אופיר, אסף בן שמעון, יובל ינאי, ארז דריגס, עדי בילסקי, שראל פיטרמן ויעל טל.
תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]בתום לימודיו שיחק מילר במדיטק בהצגה "קרשינדו ואני", בבימויה של חגית רכבי ניקוליבסקי, שעיבדה את הרומן פרי עטה של דבורה עומר.
הוא שיחק ב"חלום ליל קיץ", בבימויה של דפנה רובינשטיין, בתיאטרון תמונע בתפקידים של דמטריוס וציף.
ב-2008 הצטרף ללהקת שחקני הבימה. בהפקה הראשונה "דור שלישי", קופרודוקציה בין הבימה לשַאוּבִּיהנֶה ברלין, בבימויה של יעל רונן. בהצגה שיחקו ארבעה שחקנים ישראלים, ארבעה ערבים ישראלים וארבעה גרמנים. המחזה הוא תוצר של רונן והקבוצה לאחר סדנה בת חודש, והוא דן במשולש הזה ובהשקפות השונות מנקודת מבט של הדור השלישי לשואה. השחקנים שיתפו בסיפורם האישי, ובסיום ההצגה נערך שיח עם הקהל. הצגת הבכורה הייתה בפסטיבל הלה בגרמניה. ההצגה השתתפה בפסטיבלים רבים באירופה, בדנמרק, שוודיה, פורטוגל ואיטליה.
מילר השתתף בפרויקט "פוסט טראומה", קופרודוקציה בין הבימה לשאושפילהאוס דיסלדורף, בהדרכתו של שלומי מושקוביץ ובבימויה של דדי ברון. מילר שיחק ב"השחף" של צ'כוב, בבימויו של רמי הויברגר. הוא גילם את דמותו של מדבדיינקו, בעלה של מאשה (הילה פלדמן) שמאוהבת בקוסטיה (מיכאל מושונוב). אחר-כך שיחק ב"מסילה לדמשק", פרי עטו של הלל מיטלפונקט, בבימויו של אילן רונן. הוא גילם את דמותו של ארץ` ואת ג'ון, קצין בריטי. איתו שיחקו יבגניה דודינה, הילה פלדמן ויוסף סוויד.
מילר שיחק בהצגה "רומיאו ויוליה That bitch can be part of me", סיפור על מאבק שליטה על מועדון בעיר, בבימויו של מיכאל רונן. הוא גילם את דמותו של טיבאלט מבית קאפולט, נביא קפיטליסטי. לצידו שיחקו מיכאל מושונוב, רונה פרומצ'נקו, הילה סעדה, ליאל דניר, יוסף סוויד ורועי אסף. ההצגה הועלתה במסגרת פסטיבל ישראל 2010, ובהמשך בהאנגר תיאטרון גשר. ב"לרקוד ולעוף" מאת רשף לוי ובבימויו של אלון אופיר. ב"קוויאר ועדשים" - בתפקיד הברון צ'יוצ'ייה, בבימויו של מוני מושונוב.
ב-2012 החל לשחק בתיאטרון החאן בהצגה "גברים". מחזה מאת אמיר דוליצקי וזאב קלאתי, בתפקיד הרווק, לצדם של נילי רוגל, אריה צ'רנר ואריאל וולף.
ב-2013 שיחק ב"הבימה" בהצגה "אם הבית" את דוד, מאת הלל מיטלפונקט, בבימויו של אלון אופיר. ב"הסוחר מוונציה" בבימויו של אילן רונן, בתפקיד בסאניו, לצדם של יעקב כהן, אביב אלוש, הילה פלדמן ורינת מטטוב. ב"הדה גאבלר", בבימויו של כפיר אזולאי, בתפקיד איילרט לבבורג. ב"ונוס בפרווה" - קומדיה אפלה לשניים, שכתב דייוויד אייבס כעיבוד לספרו של לאופולד פון זאכר-מאזוך, הוא מגלם את תומאס, במאי צעיר שמחפש שחקנית לעיבוד שעשה לרומן האירוטי, לצדה של ליאת אקטע.
החל מ-2014 משתתף בהצגה "הכיתה שלנו", מחזה פולני מאת טדאוש סלובודזיאניק, בבימויו של חנן שניר בהפקה שהיא קופרודוקציה בין הבימה לקאמרי.
החל מ-2019 משחק בתיאטרון הבימה בהצגה "גבעת חלפון אינה עונה", שהיא עיבוד לסרט המצליח. בנוסף, החל מ-2020 משחק בהצגה "מצדה 1942", גם כן בהפקת תיאטרון הבימה.
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-2010 השתתף מילר בסרטו של דובר קוסאשווילי "התגנבות יחידים", עיבוד לספר בשם זה של יהושע קנז.
ב-2012 שיחק בסרט "ברקיע החמישי" של דינה צבי-ריקליס, על פי ספרה של רחל איתן, המספר על בית יתומים בישראל של שנות החמישים. באותה שנה שיחק בסרט הזומבים של איתן גפני, "בשר תותחים".
בשנת 2015 השתתף בסרטו של יבגני רומן "האיש שבקיר". בסרטו של אופיר ראול גרייצר, "האופה מברלין", גילם מילר את דמותו של אורן.
ב-2017 השתתף בסרטו של שמוליק מעוז, "פוקסטרוט".
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנים 2008–2010 השתתף מילר בשתי עונות של התוכנית "העוקץ" בערוץ 10 בהנחיית נמרוד הראל, עיבוד לתוכנית הבריטית "The Real Hustle". בתוכנית יזמו סיטואציות אמיתיות של עוקץ עם אנשים אמיתיים ובסופו של דבר החזירו להם את הכסף.
ב-2011 שיחק בסדרות "החברים של נאור" ו"עם סגולה".
ב-2012 השתתף בסדרה "נויורק" וגילם את יואב הטייס, בעלה של טליה מאור (מירב פלדמן). באותה שנה שיחק בסדרה "המרכז", בה גילם את דמותו של יוהאן, ד"ר לתאולוגיה שעולה לישראל מאוסטריה בשביל להתגייר (ערוץ 1).
ב-2014 השתתף בסדרות "רמזור", "עממיות" ו"אחת אפס אפס".
בשנת 2015 השתתף מילר בתוכנית הסאטירה "הכל שפיט" בערוץ הראשון.
בשנת 2016 שיחק בעונה השנייה של "בני ערובה" בערוץ 10, בתפקיד אליק.
החל מ-2018 משחק בסדרה "מלכות" את דמותו של גיא פרנסיס, עוד באותה שנה שיחק בסדרה "בשבילה גיבורים עפים" בתפקיד קנטור.
ב-2019 השתתף בסדרת הטלוויזיה "דוז פואה" של כאן 11.
בשנת 2020 גילם את דמותו של דוד אפוטה, בן זוגה של ענת אלימלך בסדרת הדרמה "ענת אלימלך: הילדה הכי יפה בירושלים" ששודרה בקשת 12. באותה שנה השתתף גם בסדרת הטלוויזיה "אבא מטפלת" של ערוץ TeenNick.
בשנת 2021 החל לשחק בסדרה "מלכת היופי של ירושלים".
בשנת 2022 שיחק בתפקיד איתמר, חבר של דוד הגר בהתנחלות, בסדרת הטלוויזיה הקומית "חאנשי" ששודרה ב-HOT, לצידם של עליזה חנוביץ' והנרי וינקלר.[1]
חיים אישיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2017 נישא לבת זוגו, שירי פדלון מילר.
ב-5 באפריל 2020 הביאו לעולם את ילדם, לוקא, בהליך פונדקאות.[2] בנובמבר 2022 נולד לזוג ילד שני, לאחר הריון טבעי.[3]
תפקידים
[עריכת קוד מקור | עריכה]תיאטרון
[עריכת קוד מקור | עריכה]| הצגה | תיאטרון | מחזאי | במאי | תפקיד | הצגת בכורה |
|---|---|---|---|---|---|
| גבעת חלפון אינה עונה | הבימה | דניאל לפין על פי אסי דיין ונפתלי אלטר | משה קפטן | ג'ינג'י (במקביל לטל מוסרי) | 13 מרץ 2019 |
| קוריולנוס | הבימה | ויליאם שייקספיר | עירד רובינשטיין | חייל/ אזרח | 7 אפריל 2016 |
| מה עושים עם ג'ני? | הבימה | דונלד ר. ויילד | הלל מיטלפונקט | וולטר סימן, גרונטולוג | 31 בדצמבר 2015 |
| פאניקה | הבימה | רובין האודן | אלון אופיר | המאהב הצרפתי | 2014 |
| הכתה שלנו | קופרודוקציה בין הבימה והקאמרי | טדאוש סלובודזיאניק | חנן שניר | הנייק | 6 פברואר 2014 |
| ונוס בפרווה | הבימה | דייוויד אייבס | אילן אלדד | תומאס | 2013 |
| הדה גאבלר | הבימה | הנריק איבסן | כפיר אזולאי | איילרט לבבורג | 2013 |
| הסוחר מוונציה | הבימה | ויליאם שייקספיר | אילן רונן | בסאניו | 2012 |
| אם הבית | הבימה | הלל מיטלפונקט | אלון אופיר | דוד | 2012 |
| גברים | תיאטרון החאן | אמיר דוליצקי, זאב קלאתי | זאב קלאתי | הרווק | 2012 |
| קוויאר ועדשים | הבימה | ג'וליו סקארניצי ורנלדו טאראבוזי | מוני מושונוב | הברון אלפונסו צ'ייוצ'ייה | 8 בנובמבר 2011 |
| רומיאו ויוליה | פסטיבל ישראל (תיאטרון המעבדה), והאנגר תיאטרון גשר | נורן דויד קאליס | מיכאל רונן | טיבאלט | 2010 |
| מסילה לדמשק | הלל מיטלפונקט | אילן רונן | ארץ', וג'ון, קצין בריטי | 26 במרץ 2010 | |
| השחף | הבימה | אנטון צ'כוב | רמי הויברגר | סמיון סמיונוביץ' מדבדיינקו - מורה | 20 בדצמבר 2009 |
| פוסט טראומה | קופרודוקציה בין הבימה לשאושפילהאוס, דיסלדורף | יריב גוטליב, תומאס מלה, טל שיף, דנה אידיסיס, ג'והן בירק, נועה לזר ונורה מאנסן | דדי ברון וטל ברנר | 2011 | |
| דור שלישי | קופרודוקציה בין הבימה לשאוביהנה, ברלין | יעל רונן | יעל רונן | 1 בינואר 2009 | |
| חלום ליל קיץ | תיאטרון תמונע | ויליאם שייקספיר | דפנה רובינשטיין | דמטריוס ותיסבי | 2008 |
| קרשינדו ואני | מדיטק | חגית רכבי ניקוליבסקי על פי דבורה עומר | חגית רכבי ניקוליבסקי | האבא |
קולנוע
[עריכת קוד מקור | עריכה]| סרט | במאי | תפקיד | שנה |
|---|---|---|---|
| פוקסטרוט | שמוליק מעוז | קצין | 2018 |
| האופה מברלין | אופיר ראול גרייצר | אורן | 2017 |
| האיש שבקיר | יבגני רומן | 2015 | |
| בשר תותחים | איתן גפני | דניאל | 2013 |
| ברקיע החמישי | דינה צבי-ריקליס | ג'ימי | 2012 |
| התגנבות יחידים | דובר קוסאשווילי | מילר | 2010 |
| המוסד הסגור | אלון גור אריה | מוכר | 2007 |
| הדברים שמאחורי השמש | יובל שפרמן | אורח במסיבה | 2006 |
טלוויזיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]| סדרה/תוכנית | ערוץ | במאי | תפקיד | שנים |
|---|---|---|---|---|
| חאנשי | HOT3 | מיקי טריאסט ואהרון גבע | טרם פורסם | 2022 |
| מלכת היופי של ירושלים | Yes Drama | עודד דוידוף | ג'יימס בראון | 2021 |
| אבא מטפלת | TeenNick | יוגב יפת | ליאור דנינו-מינאג' | 2020 |
| ענת אלימלך: הילדה הכי יפה בירושלים | ערוץ 12 | עמנואל נקש | דוד אפוטה | 2020 |
| דוז פואה | כאן 11 | דני סירקין | סוכן מוסד | 2019 |
| מלכות | הוט | אמיר מן | גיא פרנסיס | 2018 |
| בני ערובה | ערוץ 10 | רותם שמיר ועמרי גבעון | אליק | 2016 |
| הכל שפיט | הערוץ הראשון | איתן כהן, רונן נויפלד, יניב קרסוצקי | דמויות שונות | 2015 |
| 100 | ערוץ 10 | אמיר מן | יהלי | 2013 |
| עממיות | ערוץ 2 | נאור ציון | ברק | 2013 |
| רמזור | ערוץ 2 | אוהד פרח | מושיק | 2013 |
| המרכז | ערוץ 1 | יוהאן | 2012 | |
| נויורק | yes | אריאל בנבג'י | יואב הטייס | 2012 |
| אנחנו לא משוגעים (מוקומנטרי) | ביפ באינטרנט | עידן אופגנג, ניר כהן | מילר | 2011 |
| עם סגולה | ערוץ 2 | בן בכר | הנס | 2011 |
| החברים של נאור | ערוץ 10 | נאור ציון | רונאל | 2011 |
| העוקץ | ערוץ 10 | רונן ישראלסקי ונתי אדלר | 2010 | |
| משמורת | ערוץ 2 | עירית לינור | גדי | 2008 |
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
רוי מילר, ברשת החברתית פייסבוק
רוי מילר, ברשת החברתית אינסטגרם- רוי מילר, במיזם "אישים" לתיעוד היצירה הישראלית
רוי מילר, במסד הנתונים הקולנועיים IMDb (באנגלית)- רוי מילר, באתר "אידיבי", מאגר הידע העברי לקולנוע ישראלי ועולמי
- רוי מילר, באתר ספר הקולנוע הישראלי
רוי מילר, באתר AllMovie (באנגלית)
רוי מילר, במסד הנתונים הקולנועיים KinoPoisk (ברוסית)- רוי מילר, בארכיון הבימה
- רוי מילר, באתר של זוהר יעקובסון
- רוי מילר, באתר הבימה
- רוי מילר, באתר המדיטק
- מערכת העוקץ, האיש בעל אלף הפרצופים, באתר nana10, 15 באוקטובר 2008
- הצצה לוהטת: "ונוס בפרווה" על הבמה, באתר ynet, 9 באוקטובר 2013
איתי סגל, צומת מילר, באתר "ידיעות אחרונות", 13 בפברואר 2019- הסרט "מסיג גבול"
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Max Golbart, Henry Winkler To Star In Israeli/U.S. Crossover Comedy ‘Chanshi’ From Rising Star Aleeza Chanowitz; Talks With U.S. Broadcasters Underway. Deadline Hollywood, February 28, 2022
- ^ אפרת וכטל, הכוריאוגרפיה של הכאב, באתר מאקו, 27 בינואר 2022
- ^ אחרי ילד מפונדקאות והחלמה מסרטן, אשתו של רוי מילר ילדה, באתר "סרוגים", 3 בנובמבר 2022
