לדברי מייסדי הארגון, הם שאבו השראה מהארגון האמריקאי "המרכז המשפטי לדרום העני", אשר שם לו למטרה למוטט כלכלית את ארגון ה"קו קלוקס קלאן". דרך הפעולה של הארגון מבוססת על אסטרטגיה שפיתח ראש המוסד לשעבר מאיר דגן, ולפיה יש לנתק את מחוללי הטרור מהחמצן המניע אותם - הכסף.[3]
הארגון נאבק על זכויות העם היהודי גם בבג"ץ בישראל ובבתי משפט נוספים בעולם. כך יצג ב-2018 חקלאים מעוטף עזה בתביעה נגד חמאס מבעיר שדות העוטף באמצעות טרור העפיפונים ובלוני התבערה[6]. הארגון מביא משלחות של תושבי חוץ לישראל ומקיים הרצאות וכנסים בנושאים הקשורים לאיום הביטחוני על מדינת ישראל ומאבקה בטרור.
לדברי הארגון, הוא ניזון גם ממודיעין המועבר אליה מיחידת 'צלצל' של המוסד, שייעודה מלחמה כלכלית במקורות המממנים את הטרור ובאנשי הכספים המפעילים את המנגנון[8].
ב-2011 דלף מברק דיפלומטי אמריקני מ-2007 העוסק בפעילות הארגון[דרוש מקור][9]. על פי המברק נעזר הארגון בראיות שמספקת לו ממשלת ישראל, ובשנים הראשונות אף קיבל מן הממשלה הנחיות באילו מקרים לטפל. במברק מוזכרים בשמם עובדים של המועצה לביטחון לאומי ושל המוסד כאנשי קשר של דרשן-לייטנר למטרות אלה.
ב-10 בספטמבר2006 הגישו עו"ד ניצנה דרשן-לייטנר מהארגון ועו"ד הניו-יורקי רוברט טולצ'ין תביעה בשם משפחותיהם של 12 היהודים האיראנים הנעדרים כנגד נשיא איראן היוצא מוחמד חאתמי.
באוגוסט 2013 הגיש הארגון על ידי עורך הדין האוסטרלי אנדרו המילטון תובענה ייצוגית באוסטרליה נגד תנועת ה-BDS ופרופסור ג'ק לינץ', בטענה שחרם על ישראל הוא אפליה גזענית על בסיס לאום, דבר המהווה עבירה על החוק הפדרלי האוסטרלי[11]. בית המשפט קבע שהתביעה לא הצליחה להוכיח קשר בין תמיכתו של פרופסור לינץ' ב-BDS לעבירות של אפליה גזענית, ודחה את התביעה. פעילות "שורת הדין" במקרה זה עוררה תרעומת בקהילה היהודית באוסטרליה[12].
באוקטובר 2015, בעקבות גל הטרור הפלסטיני, הגיש הארגון, ביחד עם 20,000 בני אדם, תביעה בבית משפט בניו יורק נגד חברת פייסבוק בגין הסתה ועידוד לאלימות וטרור נגד ישראלים[13]. בית המשפט דחה את התביעה[14].
ב-23 בפברואר2015 הגיש הארגון בבית משפט פדרלי בניו יורק תביעת פיצויים בסך 655 מיליוני דולרים נגד הרשות הפלסטינית ואש"ף בגין פיגועי טרור בזמן האינתיפאדה השנייה. בית המשפט קיבל את התביעה[15], אך באוגוסט 2016 הפך בית המשפט לערעורים בניו-יורק את ההחלטה[16], ובאפריל 2018 בית המשפט העליון דחה סופית את התביעה. הנימוקים העיקריים היו שהפיגועים התרחשו מחוץ לאדמת ארצות הברית, ואמנם חוק מיוחד שנחקק ב-1996 קבע שכל ארגון הפועל בשטח ארצות הברית חשוף לתביעה של אזרחי ארצות הברית אם סייע במימון או בעקיפין לפעולות טרור מחוץ לארצות הברית - אבל השופטים קיבלו את טענת המשיבים שחוקת ארצות הברית קובעת שלא ניתן לברר תביעות בארצות הברית על מעשים שלא נעשו על אדמתה[17].
ב-2 ביולי2011, בעקבות פנייה של הארגון לגורמים משפטיים ביוון, בהוראת שר המשפטים היווני נעצרה הספינה "תעוזת התקווה" בסמוך לנמל פיראוס על ידי משמר החופים היווני. הספינה האמריקנית הייתה בדרכה לרצועת עזה כחלק ממשט 2011[20].
ב-16 במאי 2012 קיבל בית המשפט בארצות הברית את תביעת הארגון, וחייב את סוריה לשלם 323 מיליון דולר למשפחת וולץ הישראלית-אמריקאית, שבנה דניאל נרצח ב-2006 בתל אביב, בפיגוע שביצע הג'יהאד האסלאמי בתמיכת סוריה[21].
ב-4 באוגוסט 2012, בעקבות מאבק משפטי - ציבורי, שניהל הארגון, נאלצה ענקית תקשורת הלוויינים האמריקאית "אינמרסט" להודות כי הפרה את הסנקציות כנגד איראן, כשסיפקה ציוד ושירותים שלה למכליות נפט איראניות[22].
ב-23 באפריל2014חילט בית משפט מחוזי בניו יורקגורד שחקיםאיראני ופסק כי חלק מהרווחים ממכירתו יועברו לקורבנות הטרור האיראני[26]. ההחלטה בוטלה על ידי בית המשפט לערעורים במנהטן, לאחר שהתגלו ליקויים משפטיים רבים בהליך התביעה[27].
ביוני 2014 הורה בית משפט אמריקאי על עיקול סיומות האינטרנט שהוקצו לאיראן, לטובת קבוצה של 60 ישראלים - אמריקאים שנפגעו בפיגועים שיזמו חמאס וג'יהאד איסלאמי במהלך האינתפיאדות הראשונה והשנייה, בטענה שממשלת איראן אחראית למימון הפיגועים[28]. לאחר מתן פסק הדין הסתבר שסיומות האינטרנט של איראן אינן נמצאות כלל בבעלות ממשלת איראן, ופסק הדין למעשה עוקר מתוכנו[29].
באוקטובר 2018, בעקבות תביעה שהגיש הארגון, פסק בית משפט השלום שעל שתי פעילות BDS מניו זילנד לשלם פיצויים בסך 45,000 ש"ח ועוד 11,000 ש"ח הוצאות משפט בעקבות פעילותן לביטול הופעה של הזמרת לורד בישראל[31]. הנתבעות הודיעו שאין בכוונתן לשלם[32].
על פי נתוני הארגון, עד 2017 נפסקו בתביעות שהגיש למעלה משני מיליארד דולר, שמתוכם מומשו כ-200 מיליון דולר, שהועברו למשפחות נפגעי טרור[33][34].