מידע כללי | |
---|---|
סוג | נגמ"ש/רק"ם סיור |
מדינה מייצרת | ברית המועצות |
יצרן | גא"ז |
משתמשים עיקריים | הצבא הלאומי האפגני, צבא אלבניה |
שנת ייצור | 1950 |
תקופת השימוש | 1950–הווה (כ־74 שנים) |
דגם קודם | אין |
דגם עוקב | BTR-152 |
מערכה מרכזית | המרד ההונגרי,מלחמת ששת הימים |
יחידות שיוצרו | 8,500 |
מידע טכני | |
אורך | 5.00 מטר |
רוחב | 1.90 מטר |
גובה | 1.75 מטר |
משקל | 5.30 טון |
מהירות | 80 קמ"ש |
טווח פעולה | 285 ק"מ |
מנוע | בנזין בעל הספק של 80 כ"ס. |
שריון | 6-11 מ"מ |
צוות | 2 + 8 לוחמים. |
מערכות נשק | |
חימוש עיקרי | מקלע 7.62 מ"מ |
BTR-40 (ברוסית: БТР-40) הוא רק"ם בעל הנעת 4X4 תוצרת ברית המועצות. הרכב התבסס על משאית גא"ז 63. בצבא הסובייטי הוא תפקד כנגמ"ש קל או רק"מ סיור. בנוסף לצבא הסובייטי היה בשימוש של מעל ל-30 מדינות (בחלקן עדיין נמצא בשירות פעיל). BTR-40 נחשב לנגמ"ש הראשון שיוצר באופן סדרתי בברית המועצות.
הנגמ"ש פותח בשנת 1947 על ידי משרד התכנון של מפעלי גא"ז. גם אב טיפוס הראשון של הרכב (שנקרא BTR-141) יוצר במפעל זה. BTR-40 הושתת על קווי היסוד של משאית GAZ-63. זהו נגמ"ש עם גג פתוח, גוף הרכב יוצר מלוחות שריון בעובי של 6–11 מילימטרים. בגוף הרכב מותקנות שלוש דלתות (שתיים בחלק הקדמי לכניסת הנהג והמפקד ודלת שלישית בצד האחורי של תא הלוחמים). בכל דופן צד של תא הלוחמים ישנם 3 חרכי ירי, כדי לאפשר ירי מנשק אישי של הלוחמים (תת-מקלעים או רובי סער). בחלקו האחורי של תא לוחמים הותקן גם מנוף הרמה. הנגמ"ש הונע על ידי מנוע בנזין בעל הספק של 80 כוחות סוס, מהירות מקסימלית של הנגמ"ש בכביש – 80 ק"מ. חימוש הנגמ"ש כלל מקלע גוריונוב שהותקן בקדמת הכלי (מעל תא הנהג). משקל הכולל של הנגמ"ש – 5.3 טון.
נגמ"ש ה-BTR-40 שירת בצבא ברית המועצות החל מ-1950 כנגמ"ש חי"ר, רק"מ סיור ורכב פיקוד. כבר באמצע שנות ה-50 תפסו נגמ"שי BTR-152 את תפקידו כנגמ"ש חי"ר ברוב יחידות השדה. כרכב סיור שימש עד לאמצע שנות ה-60, אז הוחלף ב-BRDM-1. יחד עם זאת BTR-40 רבים נשארו במחסני החירום של הצבא הסובייטי עד להתפרקות ברית המועצות בשנת 1991, למרות שייצורם הופסק עוד בשנת 1960. בצבא הפדרציה הרוסית הם הוצאו מהשירות באופן רשמי בשנת 1993. הנגמ"ש סופק לכל מדינות ברית ורשה, גרמניה המזרחית אף יצרה גרסה מקומית של הנגמ"ש. בנוסף הוא נמכר בעסקאות נשק למדינות רבות באפריקה, אסיה והמזרח התיכון (בסך הכל ל-18 מדינות). ה-BTR-40 שירת בעימותים שונים ברחבי העולם, בהם: מלחמת קוריאה, מלחמת האזרחים בצפון תימן, מלחמת ששת הימים, מלחמת יום הכיפורים, מלחמת וייטנאם.
במהלך מלחמות ישראל, נפלו כמה עשרות נגמ"שי BTR-40 שלל בידי צה"ל והם כונו "במבינו". כמה מהם שירתו את כוחות הביטחון בעיקר במשמר הגבול, כך למשל יחידת משמר הגבול שאבטחה את נמל התעופה בן-גוריון השתמשה בנגמ"שים מסוג זה. במהלך מבצע אנטבה ("כדור הרעם") נעשה שימוש ב-4 שריוניות כאלו אשר חומשו במקלעי מא"ג ומקלר"ים ופעלו ב-2 כוחות בחוליות חסימה ורתק, מפקד כוח השריוניות היה שאול מופז.
היה מוצג במוזיאון בתי האוסף בתל אביב לפני העברת מוצגיו למוזיאון יד לשריון וסגירתו. כיום מוצג BTR-40 בישראל במוזיאון יד לשריון בלטרון.
רק"מ מדינות הגוש הסובייטי לאחר מלחמת העולם השנייה | ||
---|---|---|
טנקים | T-84 Oplot-M • T-90 • T-84 • T-80 • T-72 • IT-1 • T-64 • T-62 • PT-76 • T-55 • T-10 • ארמטה T-14 | |
נגמ"שים | BTR-152 • BTR-94 • BPM-97 • BTR-90 • BTR-80 • BTR-70 • BTR-60 • BTR-40 • BTR-4 • BTR-3 • BTR-D • BTR-50 • MT-LB | |
נגמ"שי לחימה | BMPT • BTR-T • BMD-3 • BMD-2 • BMD-1 • BMP-3 • BMP-2 • BMP-1 • T-15 ארמטה | |
תותחים מתנייעים | 2S1 גווזדיקה • SO-152 • 2S4 טולפן • 2S5 גיאטסינט-S • 2S7 פיון • 2S9 נונה • 2S19 MSTA • 2S23 נונה-SVK • 2S25 Sprut-SD • 2S31 וונה • ASU-57 • ASU-85 • A-222 ברג | |
ארטילריה רקטית | BM-14 • BM-21 גראד • BM-24 • BM-25 • BM-27 אוראגן • TOS-1 • BM-30 סמרץ' | |
טילי קרקע-קרקע | 2K6 לונה • 9K52 לונה-M • OTR-21 טוצ'קה • OTR-23 אוקה • 9K720 איסקנדר • K-300P בסטיון-P | |
רק"ם נ"מ | SA-22 • SA-19 • ZSU-23-4 • ZSU-57-2 • BTR-152A\D\E • BTR-40A | |
מערכות קרקע-אוויר | SA-4 • SA-6 • SA-8 • SA-9 • SA-10 • SA-11 • SA-12 • SA-13 • SA-15 • SA-17 • SA-19 • SA-20 • SA-21 • SA-22 |