כרזת הסרט | |
בימוי | דיק קרות'רס |
---|---|
הופק בידי | דיק קרות'רס וג'ים פרסונס |
עריכה | דיק קרות'רס |
שחקנים ראשיים | Led Zeppelin |
מוזיקה | Led Zeppelin |
מדינה | בריטניה |
חברת הפקה | Three P Films Limited |
שיטת הפצה | וידאו על פי דרישה, ישירות לווידיאו |
הקרנת בכורה | 17 באוקטובר 2012 |
משך הקרנה | 124:00 |
שפת הסרט | אנגלית |
סוגה | רוק, סרט תיעודי, סרט מוזיקלי |
הכנסות באתר מוג'ו | ledzeppelin |
סרט קודם | Mothership |
אתר רשמי | |
דף הסרט ב־IMDb | |
אלבום הופעה מאת לד זפלין | |||||
יצא לאור | 19 בנובמבר 2012 | ||||
---|---|---|---|---|---|
הוקלט | 2007 | ||||
סוגה | רוק כבד, הבי מטאל | ||||
שפה | אנגלית | ||||
אורך | 124:00 דקות | ||||
חברת תקליטים | אטלנטיק רקורדס וSwan Song Records | ||||
הפקה | ג'ימי פייג' | ||||
| |||||
Celebration Day הוא אלבום וסרט ההופעה של להקת הרוק הבריטית לד זפלין שיצא לאור בשנת 2012. ההופעה נערכה ב-02 ארנה שבלונדון בדצמבר 2007, לזכרו של אהמט ארטגון מנהל חברת התקליטים אטלנטיק רקורדס הנערץ עליהם.
האלבום זכה להצלחה אדירה הן מסחרית והן ביקורתית, ונחשב לאחד מאלבומי ההופעות המבוקשים והמצליחים בהיסטוריה.[1]
בעקבות מותו הטרגי של מתופף הלהקה ג'ון בונהם, התפרקה הלהקה ועתידה היה לוט בערפל. בשנת 1985 התאחדה הלהקה למופע הלייב אייד באצטדיון JFK בפילדלפיה, ההופעה שהייתה קצרה למדי הייתה מלאה בפגמים טכניים, ונקטלה על ידי מבקרי המוזיקה. חברי הלהקה סירבו שהופעתם תיכלל בפורמט ה-DVD של המופע, משום שלטעמם המופע לא עמד בסטנדרטים שלהם. ניסיון נוסף של הלהקה להתאחד היה בשנת 1986, אך נגנז בשל תאונת דרכים שבה היה מעורב המתופף המיועד, טוני תומפסון. הלהקה ניסתה לערוך שתי הופעות נוספות, אך גם אלו לא צלחו כראוי אם בגלל סיבות טכניות ואם בגלל מתיחות הולכת וגוברת בין חברי הלהקה.
בעקבות כישלונות אלו, היחסים בין רוברט פלאנט וג'ון פול ג'ונס הלכו ונעשו מתוחים, אך בשנת 2002 דיווחה העיתונות הבריטית על פיוס הנרקם בין פלאנט וג'ונס, ושמועות בנוגע להופעת איחוד החלו לצוץ, בעוד אמרגנם מכחישים את השמועות בנוגע לאיחוד. במאי 2003 יצא לאור אלבום הופעה משולש של הלהקה שהוקלט בשנת 1972 וזכה להצלחה רבה.
ב-12 בספטמבר, לאחר חרושת שמועות על הופעת האיחוד המתוכננת, אישר אמרגן הלהקה הארווי גולדסמית', כי שלושת חברי הלהקה יתאחדו למופע, כשג'ייסון בונהם ישמש כמתופף. כרטיסים נמכרו באינטרנט בעלות של 250$,[2] כשכל ההכנסות הולכות למוסד הצדקה של אהמט ארטגון. הביקוש לכרטיסים היה עצום ונחשב למופע החי המבוקש ביותר בהיסטוריה[3]
ב-10 בדצמבר 2007 התאחדו חברי הלהקה להופעה בלונדון מול קהל של כ-20,000 מעריצים. את מתופף הלהקה, ג'ון בונהם, החליף בנו ג'ייסון. בנוסף לכתבים, אנשי רדיו וטלוויזיה, בהופעה נכחו ידוענים ומוזיקאים רבים, ביניהם: דייוויד גילמור, בריאן מיי, פול מקרטני, ג'ף בק, מיק ג'אגר, דייב מאסטיין, קייט מוס, ג'ולייט לואיס, צ'אד סמית, דייב גרוהל, פרדריק, נסיך דנמרק, דייוויד בוריאנז, נעמי קמפבל ועוד רבים אחרים.
בהופעה בוצעו שירים מכל שבעת אלבומיהם הראשונים (לא בוצעו שירים מתוך In Through the Out Door ומתוך CODA), ושניים מהשירים בוצעו בידיהם לראשונה על במה: "For Your Life" ו-"Ramble On".
חברי הלהקה היו בתחילה סקפטיים לגבי שחרור צילום ההופעה, שצולמה על ידי 16 מצלמות,[4] וכשנשאל ג'ימי פייג' בעניין, ענה כי הוא לא סבור שייצא סרט בעתיד הנראה לעין. אולם בסופו של דבר התקבלה ההחלטה לשחרר את הסרט.
ב-17 באוקטובר 2012, לאחר הדלפות ועקובים רבים שוחרר סרט ההופעה. הסרט הוקרן בבתי הקולנוע וגרף הצלחה עצומה.[5]
ב-19 בנובמבר יצא הסרט בפורמט DVD וBlu-ray, והפסקול של האלבום בפורמט CD, והגיע למקום התשיעי במצעד בילבורד 200
דירוגים מקצועיים | |
---|---|
ציוני ביקורות | |
מקור | ציון |
Allmusic | [6] |
mako | [7] |
Sputnikmusic | [8] |
Ultimate Guitar Archive | [9] |
IMDb | [10] |
Uncut | [11] |
טלגרף | [12] |
PopMatters | [13] |
הגרדיאן | [14] |
ההופעה, האלבום והסרט זכו לביקורות נלהבות מכל עבר, כשכולם מציינים לטובה את האנרגטיות החיובית, הכימיה הטובה בין חבריה והביצועים המוצלחים שהציגה הלהקה. מבקר המוזיקה של הניו יורקר סאשה ג'ונס כתב: "הלהקה יכולה להיות גאה בכך שהיטיבה להחליף את כישלונות ההופעות של שנות ה-80 וה-90 בהצלחה, עם הופעה אנרגטית שכזו".[15] במגזין המוזיקה הבריטי NME נכתב: "חברי הלהקה מוכיחים שהם עדיין יכולים להופיע באותה הרמה שהביאה להם את המוניטין האגדי מלכתחילה..."[16] עיתון הדיילי טלגרף העניק לאלבום חמישה כוכבים מתוך חמישה, בציינו ש"'יום החגיגה' הוא חגיגה של רוקנרול מרגש, קסום ונפלא".[17] מבקר המוזיקה הרנן מ. קמפבל (Hernan M. Campbell) מאתר Sputnikmusic הרעיף תשבחות על האלבום והילל את נגינתם של חברי הלהקה, והגדיר את ההופעה כ"מהפנטת" ושיבח במיוחד את ג'ייסון בונהם שהיטיב להיכנס לנעליו של אביו, ולסיכום כתב: "לד זפלין מאחדים את כל תכונותיהם על מנת להזכיר לנו שהם עדיין השם הכי גדול בהיסטוריה של הרוק"[18] מבקר המוזיקה הישראלי, גל אוחובסקי, כתב: "... אבל הדבר הכי חשוב הוא שלמרות כל השנים שעברו, לד זפלין נשמעים רלוונטיים, עכשוויים, אנרגטיים, כאילו היו בני 23. גם אם באותה נשימה אתה שומע בקולו של רוברט פלאנט את השנים, הניסיון, והרגש נצבר. האמת היא שאין לתאר את היופי והחשיבות של ההופעה החיה הזאת... הופעה שלהם היא ממש מדרגות לגן עדן. אלבום חובה בכל בית".[19]
אתר המוזיקה Metacritic, המשקלל עשרות טורי ביקורת ממבקרים שונים, העניק לאלבום ציון ממוצע של 85% ביקורות טובות.[20] אתר דומה בשם Rotten Tomatoes, העניק לאלבום 98 אחוזי טריות.[21]
לד זפלין
כוח אדם נוסף
לד זפלין | ||
---|---|---|
רוברט פלאנט • ג'ימי פייג' • ג'ון בונהם • ג'ון פול ג'ונס | ||
אלבומים | Led Zeppelin (1969) • Led Zeppelin II (1969) • Led Zeppelin III (1970) • Led Zeppelin IV (1971) • Houses of the Holy (1973) • Physical Graffiti (1975) • Presence (1976) • In Through the Out Door (1979) • CODA (1982) | |
אלבומי הופעה | The Song Remains the Same (1976) • BBC Sessions (1997) • How the West Was Won (2003) • Celebration Day (2012) | |
אוספים | Led Zeppelin Boxed Set (1990) • Profiled (1990) • Led Zeppelin Boxed Set 2 (1993) • The Complete Studio Recordings (1993) • Best of Led Zeppelin (1999) • Mothership (2007) • Definitive Collection Mini LP Replica CD Boxset (2008) | |
סרטים | The Song Remains the Same (1976) • Led Zeppelin DVD (2003) • Celebration Day (2012) • Fleecing Led Zeppelin (2014) | |
שונות | פיטר גרנט • ריצ'רד קול • Swan Song Records • היארדבירדס • XXZ • פייג' ופלאנט • סטריינג' סנסיישן |