אבי בן-שימול
 | |
| בן-שימול במדי מכבי ראשון לציון, אפריל 2017 | |
| לידה |
22 במאי 1985 (בן 39) כפר סבא ישראל |
|---|---|
| עמדה | רכז |
| גובה | 1.94 מטר |
| מספר | 11 |
| קבוצות כשחקן | |
|
2003–2004 2004–2005 2005–2006 2006–2008 2008–2009 2009–2010 2010–2012 2012–2013 2013–2014 2014–2015 2015–2018 2018–2020 2020–2021 |
מכבי תל אביב הפועל גליל עליון עירוני רמת גן הפועל גליל עליון עירוני אשקלון מכבי ראשון לציון מכבי חיפה הפועל אילת בני הרצליה מכבי אשדוד מכבי ראשון לציון הפועל אילת מכבי חיפה |
| הישגים כשחקן | |
|
אליפות המדינה (2016 ,2004) גביע המדינה (2004) אליפות היורוליג (2004) | |
אָבִי בֶּן-שִׁימוֹל (נולד ב-22 במאי 1985) הוא כדורסלן עבר ישראלי שישחק בעמדת הרכז בליגת העל ובנבחרת ישראל. כיום משמש כמנהל הספורטיבי של הפועל אילת.
קריירה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן-שימול החל לשחק בקבוצת הנוער של מכבי תל אביב, איתה זכה שלוש פעמים באליפות המדינה ופעמיים בגביע המדינה. במקביל שיחק בנבחרת הכדורסל של תיכון עירוני ט' בתל אביב, עמה זכה באליפות ליגת העל לתיכונים בעונת 2002/03.
בעונת 2003/2004 הצטרף לסגל הקבוצה הבוגרת כשחקן ספסל. הוא מיעט לשחק, אך שותף וזכה לקלוע 2 נקודות בגמר היורוליג בו הביסה מכבי את סקיפר בולוניה האיטלקית בתוצאה 74–118. בהמשך נדד בין קבוצות שונות, אותן החליף מדי שנה: הפועל גליל עליון, עירוני רמת גן[1] ושוב הפועל גליל עליון.[2] ב-2008 הצטרף לעירוני אשקלון,[3] בקיץ 2009 עבר למכבי ראשון לציון[4] ובין השנים 2010 ל-2012 שיחק במכבי חיפה.[5] לקראת עונת 2012–2013, חתם בשורות הפועל אילת.[6] ולקראת עונת 2013/14 חתם בבני הרצליה, בה שיחק חצי עונה עד שנפצע. בסוף עונת 2014/15 חתם בן שימול במכבי ראשון לציון לשלוש שנים.
בתחילת שנת 2016 נפצע במשחק מול מכבי קריית גת וחזר לשחק לאחר חודש. בעונת 2015/2016 זכה עם הקבוצה באליפות ישראל. במהלך העונה, בן שימול שיחק 20.4 דקות וקלע 5.1 נקודות בממוצע למשחק. ב-19 בנובמבר, במשחק בית נגד הפועל חולון, קלע בן-שימול 16 נקודות ומסר 5 אסיסטים, וכך הפך לשחקן החמישי בהיסטוריית הליגה שמגיע ל-1,000 אסיסטים.[7]
ב-9 ביולי 2018 חתם לעונה אחת בקבוצת הפועל אילת.[8]
ב-19 באוגוסט 2020 חתם לעונה אחת בקבוצת מכבי חיפה.
ב-19 במרץ 2021 שוחרר בן שימול ממכבי חיפה בעקבות פציעת גב נמשכת.
ב-27 ביוני 2021 הודיע על פרישה ממשחק פעיל.[9]
נבחרת
[עריכת קוד מקור | עריכה]בן-שימול היה חבר גם בסגל נבחרת הקאדטים שזכתה במקום התשיעי באליפות אירופה ב-2001, בסגל נבחרת הנוער שזכתה במקום השישי באליפות אירופה ב-2002, ובסגלי נבחרות העתודה שזכו במקום השני באליפות אירופה ב-2004, במקום הרביעי ב-2005, ובמקום העשירי באליפות העולם שנערכה בארגנטינה באותה שנה.
בנובמבר 2017 זומן בן-שימול לסגל הנבחרת הבוגרת (בגיל 32), לצמד משחקים רשמיים במסגרת מוקדמות גביע העולם 2019, לאחר פציעתו של ג'ו אלכסנדר.[10]
אחרי הפרישה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-17 באוגוסט 2022 מונה בן שימול לתפקיד המנהל הספורטיבי של הפועל אילת.[11].
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ שגיא ניר, "בן שימול בזיסמן", מאתר ספסל, מיום 27 באוגוסט 2005
- ^ "בן-שימול חוזר לגליל", מאתר ספסל, מיום 16 בספטמבר 2006
- ^ אור שקדי, אבי בן שימול חתם באשקלון, באתר וואלה, 23 ביולי 2008
- ^ אור שקדי, אבי בן שימול יצטרף לראשון לציון, באתר וואלה, 3 באוגוסט 2009
- ^ אהוד כהנים, אבי בן שימול חתם במכבי חיפה, באתר ynet, 17 ביוני 2010
- ^ שי לוי, אבי בן שימול ויאן מרטין חתמו בהפועל אילת, באתר ONE, 11 ביולי 2012
- ^ ברק חקלאי, אריק מיינור מועמד למכבי ראשל"צ, באתר ynet, 21 בנובמבר 2016
- ^ אור שקדי, הפועל אילת: אבי בן שימול חתם לעונה אחת, באתר וואלה, 9 ביולי 2018
- ^ אור שקדי, אבי בן שימול פורש: "תמיד אמרתי שאשחק עד שלא אוכל יותר", באתר וואלה, 27 ביוני 2021
- ^ בן שימול ומעיין זומנו לנבחרת, באתר ערוץ הספורט, 19 בנובמבר 2017
- ^ אור שקדי, חוזר לדרום: אבי בן שימול מונה למנהל המקצועי של הפועל אילת, באתר וואלה, 17 באוגוסט 2022