![]() | ||||
פורשו, 2022 | ||||
מידע אישי | ||||
---|---|---|---|---|
לידה |
8 באוקטובר 1991[2] (בן 32) ליברפול, אנגליה | |||
שם מלא | אדם ג'ון פורשו[1] | |||
גובה | 1.75 מטר[3] | |||
עמדה | קשר | |||
מועדוני נוער | ||||
| ||||
מועדונים מקצועיים כשחקן* | ||||
| ||||
| ||||
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד ומעודכנים ל-20 בינואר 2024 |
אדם ג'ון פורשו (באנגלית: Adam John Forshaw; נולד ב-8 באוקטובר 1991) הוא כדורגלן אנגלי המשחק בעמדת הקשר בפליימות' ארגייל מהצ'מפיונשיפ.
הוא החל את הקריירה שלו באקדמיית הכדורגל של אברטון מהפרמייר ליג והפך לשחקן בולט במדי ברנטפורד, בשורותיה זכה בפרס שחקן השנה של הפוטבול ליג הראשונה לעונת 2013/2014.
פורשו הצטרף לאקדמיית הכדורגל של אברטון בגיל שבע[4]. לפני תחילת עונת 2008/2009 קיבל הצעה למלגה כשחקן שנה ראשונה והפך תוך זמן קצר לשחקן הרכב בקבוצת הנוער עד גיל 18[5]. לקראת סיומה של אותה עונה, שלוותה בפציעות רבות, ערך פורשו את משחק הבכורה שלו במדי קבוצת המילואים של אברטון, כאשר פתח ושיחק משחק מלא בניצחון 0–2 על קבוצת המילואים של ויגאן את'לטיק[6]. מאמן אברטון, דייוויד מויס, זימן את פורשו לקבוצה הבוגרת לקראת המשחק חסר החשיבות במסגרת הליגה האירופית מול באטה בוריסוב ב-17 בדצמבר 2009, במהלכו שיחק 90 דקות[7]. במהלך עונת 2009/2010 הוא ישב על ספסלה של אברטון במשחק ליגה אחד ובמשחק גביע אחד[8], ורשם את מספר ההופעות הרב ביותר בקבוצת המילואים לאותה עונה[9].
ב-9 באפריל 2011 ערך את הופעת הבכורה שלו בפרמייר ליג, כאשר נכנס כמחליף בדקה ה-82 במשחק בו גברה אברטון על וולברהמפטון וונדררס בתוצאה 0–3, וישב על הספסל במהלך שלושה משחקים נוספים לקראת סיום עונת 2010/2011[10]. ביוני 2011 האריך פורשו את חוזהו באברטון בעונה נוספת ובמהלכה ישב על ספסל הקבוצה בשני משחקים, שיחק כמושאל במשך חודש בברנטפורד ונבחר לשחקן העונה של קבוצת המילואים. פורשו לא קיבל הצעה נוספת להארכת חוזה ושוחרר מאברטון במאי 2012[11].
ב-24 בפברואר 2012 הצטרף פורשו בהשאלה לברנטפורד מהפוטבול ליג הראשונה בחוזה לחודש אחד[12], ולמחרת כבר שותף כמחליף כשנכנס בדקה ה-69 בתיקו 0-0 מול סקנת'ורפ יונייטד[13]. פורשו שותף בשבעה משחקים במדי ברנטפורד, ושב לאברטון לאחר שלסתו נשברה ב-24 במרץ, במהלך המשחק בו ניצחה קבוצתו את רוצ'דייל בתוצאה 0–2[14][15].
במאי 2012 הצטרף פורשו לברנטפורד בחוזה קבוע לשנתיים שפרטיו לא פורסמו[16]. ב-22 בספטמבר 2012 הבקיע פורשו את שער הבכורה שלו כשחקן מקצועי בניצחון 0–1 על אולדהאם אתלטיק[17]. ב-26 בפברואר 2013 הורחק פורשו לראשונה בקריירה שלו לאחר שספג שני כרטיסים צהובים שהומרו לכרטיס אדום במשחק הליגה בו ניצחה קבוצתו את קראולי טאון בתוצאה 1–2[18]. לאחר שהחמיצה את ההעפלה האוטומטית לצ'מפיונשיפ בשל ההפסד בתוצאה 0–1 לדונקסטר רוברס ב-28 באפריל[19], היה זה פורשו שהבקיע את השער המכריע בבעיטות ההכרעה במשחק חצי גמר הפלייאוף מול סווינדון טאון ב-7 במאי, שהעלה את ברנטפורד למשחק הגמר[20]. פורשו פתח בהרכב במשחק הגמר מול יאוביל טאון שנערך באצטדיון ומבלי ב-19 במאי, אך הפסד בתוצאה 1–2 הותיר את ברנטפורד בפוטבול ליג הראשונה לעונה נוספת[21]. במהלך עונת 2012/2013 שותף פורשו ב-53 משחקים, הבקיע שלושה שערים ובישל שבעה[22].
ב-27 ביוני 2013 חתם על חוזה חדש לשלוש שנים בברנטפורד, והבקיע את שערו הראשון לעונת 2013/2014 ב-10 באוגוסט במשחק הליגה בו ניצחה קבוצתו את שפילד יונייטד בתוצאה 1–3[23][24]. עקב פציעתו של קווין או'קונור, שהיה המבצע הקבוע של בעיטות העונשין בקבוצה, קיבל פורשו את התפקיד והבקיע את שערו השלישי מהנקודה הלבנה (וחמישה שערים בסך הכול מפתיחת העונה) מול פרסטון נורת' אנד ב-21 בדצמבר, שהסתיים בניצחון קבוצתו בתוצאה 0–3[25]. רצף של 24 משחקים בהרכב הפותח הסתיים כאשר נעדר פורשו מהמשחק בו ניצחה ברנטפורד את פורט וייל בתוצאה 0–2 בשל פציעה בשריר האחורי של השוק[24][26]. ב-16 במרץ 2014 נבחר לשחקן המצטיין של הפוטבול ליג הראשונה לעונת 2013/2014[27]. ב-12 באפריל הורחק הורחק בכרטיס אדום בפעם השנייה בקריירה שלו במשחק ההפסד 0–1 מול סווינדון טאון[28], וההשעיה מהמשחק הבא גרמה לכך שלא השתתף במשחק בו גברה ברנטפורד על פרסטון נורת' אנד, שהבטיח את ההעפלה האוטומטית של הקבוצה לצ'מפיונשיפ[29]. משחקו האחרון לאותה עונה התקיים ב-21 באפריל מול מילטון קינס דונס, שהסתיים תיקו 2–2, ולאחריו עבר ניתוח במטרה לתקן פציעה טורדנית בקרסולו[30]. במהלך עונת 2013/2014 השתתף ב-40 משחקים במדי ברנטפורד, הבקיע שמונה שערים ובישל ארבעה[24]. הוא נכלל בנבחרת העונה של הפוטבול ליג הראשונה מטעם התאחדות הכדורגלנים המקצוענית (PFA)[31] וגם בנבחרת העונה מטעם מנהלת הפוטבול ליג הראשונה[32].
לאחר שהחמיץ את משחק ההכנה הראשון של ברנטפורד לעונת 2014/2015, הודיע מאמנה, מארק וורברטון, שפורשו ישתתף במשחקים האחרונים שלפני פתיחת העונה [33]. בתחילת אוגוסט קיבל הוראה שלא להגיע למתקן בו נערכו אימוני הקבוצה, זאת בשל שתי הצעות "בלתי מתקבלות על הדעת" מצד יריבתה של ברנטפורד בליגה, ויגאן את'לטיק, לרכוש אותו[34]. לאחר פציעה בשרירי מיתר הברך, שמנעו ממנו להשתתף במשחקי הליגה הראשונים לעונה, פורסם ב-25 באוגוסט כי המועדונים הגיעו להסכמות ביניהם בנוגע למעבר של פורשו מברנטפורד אל ויגאן, וכי השחקן רשאי לפתוח בשיחות בנוגע לתנאיו[35]. הוא עזב את ברנטפורד ב-1 בספטמבר, לאחר שערך 100 הופעות והבקיע 11 שערים בשנתיים בהן שיחק במועדון[36].
ב-1 בספטמבר 2015 הצטרף פורשו לוויגאן את'לטיק בחוזה לארבע שנים, תמורתו קיבלה ברנטפורד סכום שלא פורסם[37], אך הוערך בכ-2.5 מיליון פאונד[38]. המעבר איחד בין פורשו למאמנו הקודם בברנטפורד, אובה רוסלר. המעבר הפך לכישלון כאשר רוסלר פוטר בנובמבר, ופורשו עזב את ויגאן ב-28 בינואר 2015, לאחר ששותף ב-17 משחקים והבקיע שער אחד[39][40].
ב-28 בינואר 2015 הצטרף פורשו בחוזה לשלוש שנים וחצי למידלסברו מהצ'מפיונשיפ, תמורת סכום שלא פורסם[41], והוערך בכשני מיליון פאונד[42]. למשך שארית עונת 2014/2015 שותף פורשו ב-20 משחקים וחווה כישלון נוסף במשחק גמר פלייאוף[43], כאשר צפה מהספסל בהפסדה של מידלסברו לנוריץ' סיטי בתוצאה 0–2, בסיומו העפילה האחרונה לפרמייר ליג[44].
פורשו רשם 34 הופעות והבקיע שני שערים במהלך העונה המוצלחת של 2015/2016[45], בסיומה העפילה אוטומטית מידלסברו לפרמיירליג לאחר שסיימה את הליגה במקום השני[46][47]. באוגוסט 2016 חתם על חוזה חדש לארבע שנים ובנובמבר החלו דיווחים על כך שמאמן נבחרת אנגליה, גארת' סאות'גייט, עוקב אחר ביצועיו ושוקל לצרפו לסגל[48][49][50]. הוא שיחק ב-35 משחקים בעונת 2016/2017, בסיומה נשרה מידלסברו בחזרה לצ'מפיונשיפ[51].
פורשו שותף ב-14 משחקים בחצי הראשון של עונת 2017/2018, לפני שעזב את מידלסברו בינואר 2018[52][53]. בשלוש השנים בהן שיחק באצטדיון ריברסייד רשם פורשו 103 הופעות בכל המסגרות, הבקיע שני שערים ובישל ארבעה[54].
ב-18 בינואר 2018 הועבר פורשו ללידס יונייטד מהצ'מפיונשיפ תמורת סכום של 4.5 מיליון פאונד וחתם במועדון על חוזה לארבע שנים וחצי[55].
פורשו ערך את הבכורה שלו בלידס יונייטד במשחק התיקו 0–0 מול האל סיטי ב-30 בינואר 2018[56]. לאחר שפתח בכל המשחקים עד לאותו זמן, החמיץ פורשו את המשחק מול מועדונו-לשעבר ברנטפורד ב-24 בפברואר בשל צירי לידה שעברה אשתו, והסתיים בניצחון קבוצתו בתוצאה 0–1[57]. ב-17 במרץ, במהלך משחק מול שפילד ונסדיי הוחמרה פציעה קודמת שלו ברגלו, מה שהגביל את מספר המשחקים בהם שותף עד לסיום העונה[58].
במהלך ההכנות לעונת 2018/2019 נפצע פורשו באחת מאצבעות רגליו, ובאוגוסט נאלץ לעבור ניתוח אשר היה אמור להשביתו מפעילות למשך שמונה שבועות[59], אך ב-15 בספטמבר הוא שב לסגל ושותף כמחליף בתיקו 1–1 מול מילוול[60].
פורשו זכה לתשבחות על הופעתו לאחר שהוסב לעמדת הקשר הגנתי במשחק ב-11 בינואר 2019 מול דרבי קאונטי, שהסתיים בניצחון בתוצאה 0–2[61]. במהלך עונת 2018/2019 שותף פורשו ב-32 משחקים בכל המסגרות, אך בעקבות הפסד לוויגאן את'לטיק סיימה לידס את העונה במקום השלישי, המוליך למשחקי הפלייאוף על ההעפלה לפרמייר ליג והחמיצה את ההעפלה האוטומטית[62]. פורשו פתח בהרכב במשחק הראשון מתוך שניים של שלב חצי-הגמר מול הקבוצה שסיימה את העונה במקום השישי, דרבי קאונטי. הוא נפצע במהלך המחצית הראשונה של המשחק שהתקיים בפרייד פארק, והסתיים בניצחון לידס בתוצאה 0–1. במשחק השני בין הקבוצות נוצחה לידס בתוצאה 4–2, ו-4–3 בסיכום שני המשחקים וכתוצאה מכך הודחה[63], כאשר דרבי קאונטי עולה לשלב הגמר, בו נוצחה על ידי אסטון וילה, שהעפילה לפרמייר ליג[64].
פורשו הופיע בסדרה הדוקומנטרית על לידס יונייטד בהפקת פריים וידאו, "קחו אותנו הביתה", שתיעדה את עונת 2019/2018 של המועדון ושידורה החל באוגוסט 2019[65][66].
ב-8 באוגוסט 2019 פורסם כי לידס דחתה מספר הצעות מקבוצות אחרות לרכוש את פורשו ושחקנים נוספים במהלך חלון ההעברות של ינואר אותה שנה, במטרה לעלות לפרמייר ליג בסיום העונה הבאה[67].
פורשו פתח את עונת 2019/2020 בצורה טובה, לצד מטאוש קליך וקלווין פיליפס במרכז הקישור, אך לאחר שבעה משחקים נפצע בירכו. תחילה הוגדרה פציעתו כקלה, אך ב-16 בינואר 2020, לאחר 16 שבועות בחוץ, חשף מאמנו, מרסלו ביילסה, כי הוא עדיין מתקשה להתאושש ממנה[68]. בפברואר נשלח פורשו למרפאת סטידמן שבקולורדו, ארצות הברית, לניתוח, אשר השבית אותו מפעילות עד לסוף העונה[69]. לאחר שעונת הכדורגל האנגלית הופסקה במרץ 2020 בשל התפרצות נגיף הקורונה חודשה הליגה במהלך יוני, ולידס העפילה לפרמייר ליג לאחר היעדרות של 16 שנים, תוך שהיא זוכה באליפות הצ'מפיונשיפ לאחר סיום מוצלח של העונה[70].
עד ינואר 2021 החמיץ פורשו יותר משחקים במדי לידס מאשר כאלה בהם שותף. במסיבת עיתונאים ב-25 בינואר הודה ביילסה כי: "הבעיה של פורשו לוקחת זמן רב יותר. הוא לא שיחק במשך יותר משנה. חוות הדעת הרפואית שקיבלנו אודות מצבו סבורה שייתכן שישוב לשחק בעתיד הלא רחוק. פורשו הוא מקצוען הדואג מאוד למצבו הבריאותי ולכן אני סבור שברגע שבעייות הפציעה ייפתרו הוא יהיה מסוגל לשוב מהר מאוד"[71].
פורשו שב לשחק ב-16 באפריל 2021 במשחק במסגרת קבוצת המילואים של לידס, אך פציעה קלה במיתר הברך גרמה לו להיעדר ממשחקי הקבוצה הבכירה לפרק זמן נוסף[72].
לאחר תקופת הכנה מוצלחת לקראת עונת 2021/2022 הוא פתח לראשונה לאחר שנתיים של היעדרות ממשחקים רשמיים, כששיחק במשך 60 דקות מול קרו אלכסנדרה במסגרת גביע הפוטבול ליג ב-24 באוגוסט 2021[73]. הוא שותף במשחק הליגה הראשון שלו לעונת 2021/2022 מול סאות'המפטון ב-16 באוקטובר, כשנכנס כמחליף בדקה ה-64 במקומו של רודריגו מורנו[74]. ב-7 בנובמבר שיחק בהרכב הפותח במסגרת משחק הליגה מול לסטר סיטי, משחקו הראשון כפותח בפרמייר ליג לאחר יותר מארבע שנים[75]. ב-14 בינואר 2022 האריך פורשו את חוזהו בלידס יונייטד, עד קיץ 2023[76]. ב-22 באפריל נפצע בברכו במהלך אימון קבוצתו וסיים את העונה[77].
ב-13 באוגוסט 2022 ערך את הופעת הבכורה שלו לעונת 2022/2023, כשנכנס כמחליף לקראת סיום המשחק מול סאות'המפטון, שהסתיים בתוצאה 2–2[78]. הוא פתח לראשונה בהרכב ב-24 באוגוסט, בניצחון 1–3 על ברנסלי במסגרת הסיבוב השלישי של גביע הפוטבול ליג[79]. ב-28 בדצמבר פתח בהרכב לראשונה לעונה במשחק ליגה, שהסתיים בהפסד קבוצתו למנצ'סטר סיטי בתוצאה 1–3[80]. בסיום העונה נשרה לידס לצ'מפיונשיפ וב-1 ביולי 2023 הסתיים חוזהו ופורשו עזב את הקבוצה.
ב-26 באוגוסט 2023 חתם לעונה אחת בנוריץ' סיטי מהצ'מפיונשיפ[81]. הוא ערך את הופעת הבכורה שלו בקבוצה כמחליף במסגרת גביע הפוטבול ליג ב-29 באוגוסט, בניצחון 0–1 על בריסטול סיטי[82]. בליגה ערך בכורה ב-20 בספטמבר, כשנכנס כמחליף בהפסד 0–2 ללסטר סיטי[83].
ב-19 בינואר 2024 חתם בפליימות' ארגייל מהצ'מפיונשיפ בהעברה חופשית.[84]
מעודכן ל-23 בספטמבר 2023
מועדון | עונה | ליגה | גביע | גביע הליגה | אחר | סה"כ | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
ליגה | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | הופעות | שערים | ||
אברטון | 2009/2010 | פרמייר ליג | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1[א] | 0 | 1 | 0 |
2010/2011 | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | — | 1 | 0 | |||
2011/2012 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | — | 0 | 0 | |||
סה"כ | 1 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 2 | 0 | ||
ברנטפורד (השאלה) | 2011/2012 | הפוטבול ליג הראשונה | 7 | 0 | — | — | — | 7 | 0 | |||
ברנטפורד | 2012/2013 | 43 | 3 | 6 | 0 | 1 | 0 | 3[ב] | 0 | 53 | 3 | |
2013/2014 | 39 | 8 | 1 | 0 | 0 | 0 | — | 40 | 8 | |||
סה"כ | 89 | 11 | 7 | 0 | 1 | 0 | 3 | 0 | 100 | 11 | ||
ויגאן את'לטיק | 2014/2015 | פוטבול ליג צ'מפיונשיפ | 16 | 1 | 1 | 0 | 2 | 0 | — | 17 | 1 | |
מידלסברו | 2014/2015 | פוטבול ליג צ'מפיונשיפ | 18 | 0 | — | — | 2[ג] | 0 | 20 | 0 | ||
2015/2016 | 29 | 2 | 1 | 0 | 4 | 0 | — | 34 | 2 | |||
2016/2017 | פרמייר ליג | 34 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 35 | 0 | |
2017/2018 | פוטבול ליג צ'מפיונשיפ | 11 | 0 | 0 | 0 | 3 | 0 | 0 | 0 | 14 | 0 | |
סה"כ | 92 | 2 | 1 | 0 | 8 | 0 | 2 | 0 | 103 | 2 | ||
לידס יונייטד | 2017/2018 | פוטבול ליג צ'מפיונשיפ | 12 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 12 | 0 |
2018/2019 | 30 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 1[ג] | 0 | 32 | 0 | ||
2019/2020 | 7 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | — | 7 | 0 | |||
2020/2021 | פרמייר ליג | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | 0 | |
2021/2022 | 22 | 0 | 1 | 0 | 3 | 0 | — | 26 | 0 | |||
2022/2023 | 12 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | — | 13 | 0 | |||
סה"כ | 83 | 0 | 2 | 0 | 4 | 0 | 1 | 0 | 90 | 0 | ||
נוריץ' סיטי | 2023/2024 | פוטבול ליג צ'מפיונשיפ | 2 | 0 | 0 | 0 | 1 | 0 | 0 | 0 | 3 | 0 |
סה"כ בקריירה | 283 | 14 | 11 | 0 | 15 | 0 | 7 | 0 | 316 | 14 |
{{cite web}}
: (עזרה)