לידה |
25 בינואר 1834 פרנקפורט |
---|---|
פטירה |
22 בינואר 1902 (בגיל 67) פרנקפורט, הקיסרות הגרמנית |
מקום קבורה | בית הקברות המרכזי של פרנקפורט |
מקום לימודים | שטדלשולה |
תחום יצירה | ציור |
זרם באמנות | הרומנטיקה |
יצירות ידועות | Marine, painting |
אוטו שולדרר (בגרמנית: Otto Scholderer; 25 בינואר 1834 – 22 בינואר 1902) היה צייר גרמני.[1]
שולדרר נולד בפרנקפורט. עם סיום לימודיו הלך שולדרר לאקדמיה לאמנויות סטדל בפרנקפורט בשנת 1849, שם שהה עד 1851. בין מוריו היו היסטוריון האמנות יוהאן דייוויד פסבאנט והצייר יאקוב בקר. לאחר מכן, שולדרר התבסס בסטדל כצייר עצמאי. בתקופה זו החלה את ידידותו עם ויקטור מילר, והפך לגיסו בשנת 1868.
באמצעות מילר התוודע שולדרר ליצירותיו של גוסטב קורבה. שולדרר ערך כמה טיולי לימוד קצרים לפריז בין השנים 1857–1858, שם התיידד עם אנרי פנטין-לטור ואדואר מאנה, וניתן לראות את השפעתם בעבודתו שלאחר מכן. פנטין-לטור תיאר את שולדרר בתמונתו Studio aux Batignolles. החל משנת 1858 עבד שולדרר והתגורר בעיקר בקרונברג בטאונוס, שם עמיתיו כללו את אנטון בורגר, פטר ברניץ ולואי אייזן; הוא היה קרוב למושבת הציירים קרונברגר.
בשנת 1866 התבסס שולדרר בדיסלדורף והתיידד עם הנס תומה. עם תומה, שולדרר נסע בשנת 1868 לפריז וחזר לגרמניה זמן קצר לפני פרוץ מלחמת צרפת–פרוסיה. בתקופה זאת התבסס שולדרר במינכן, חידש את ידידותו עם וילהלם לייבל והפך לאחד מאמני לייבל-קרייס (חוג לייבל).
בתחילת 1871 נסע ללונדון ועבד שם עד סתיו 1899, התחתן שם עם אשתו לואיז בשנת 1871. לאחר 1899 שב שולדרר לעיר הולדתו פרנקפורט, שם נפטר בגיל כמעט 68 שנים ב־22 בינואר 1902.
בנו היחיד, היה הביבליוגרף (יוליוס) ויקטור שולדרר (1880–1971).[2]
האמנות של אוטו שולדרר, שנשלטה בתחילה על ידי נופים, כללה מאוחר יותר בעיקר דיוקנאות וטבע דומם.
הקשר החשוב שלו בין התקופה הרומנטית לאימפרסיוניסטים ניכר בעבודתו.