לידה |
14 באפריל 1966 (בן 58) רמת הכובש, ישראל |
---|---|
מדינה | ישראל |
השכלה |
|
השתייכות | צבא הגנה לישראל |
תקופת הפעילות | מ-1985 |
דרגה | אלוף |
תפקידים בשירות | |
| |
פעולות ומבצעים | |
איתי וירוב (נולד ב-14 באפריל 1966) הוא קצין בצה"ל בדרגת אלוף, ששימש כמפקד מפקדת העומק ומפקד המכללות הצבאיות. קודם לכן שימש ראש מטה זרוע היבשה, מפקד אוגדת עזה, קצין חי"ר וצנחנים ראשי ומפקד חטיבת כפיר.
וירוב נולד וגדל בקיבוץ רמת הכובש. התגייס לצה"ל בשנת 1985, התנדב לצנחנים, למסלול בני משקים בגדוד הנח"ל המוצנח. עבר מסלול הכשרה כלוחם, קורס מ"כים חי"ר וקורס קציני חי"ר. בסיום הקורס שב לגדוד הנח"ל המוצנח, ומונה למפקד מחלקה. באוגוסט 1989 התמנה למפקד פלוגת מסלול בגדוד. הייתה זו הפלוגה הראשונה של גדוד 50 שחייליה התגייסו ישירות לחטיבה, שלא דרך מסלול בני משקים או נח"ל מוצנח. בשנת 1991 מונה למפקד הפלוגה המסייעת בגדוד 101. בשנת 1992 מונה לסגן מפקד בא"ח צנחנים. בהמשך מונה לקצין אג"ם של חטיבת הצנחנים[1]. לאחר מכן השלים הסבה מלאה לחיל השריון, לימודים בפו"ם ותואר ראשון בכלכלה[2].
בשנת 1997 הועלה לדרגת סא"ל ומונה למפקד גדוד 101, ושימש בתפקיד עד שנת 1999, הוא הוביל את הגדוד בין היתר בלחימה בדרום לבנון מול חזבאללה[3]. בשלהי 1998 העיר לו הרמטכ"ל, שאול מופז, לאחר שתיחקר אישית אירוע שבו חדר מחבל חזבאללה למוצב סוג'וד שבדרום לבנון, שאויש על ידי לוחמי הגדוד, והצליח להימלט ללא פגע. מופז הדיח מתפקידי לחימה את מפקד המחלקה שאיישה את המוצב, וכן את סמל המחלקה ולוחם שנאבק במחבל והבריח אותו, מכיוון שלא חתרו למגע והרגו את המחבל. כמו כן העיר לכל שרשרת הפיקוד[4], ובהם מפקד הגדוד, וירוב, אשר מחה על כך[5]. מופז ניצל את האירוע כדי לחדד לפקודיו את חשיבות ערך הניצחון בלחימה בעיניו, בכל מפגש ומפגש עם האויב, באומרו: ”בסופו של יום, אנחנו צריכים לנצח”[6]. ביוני 1999 הוביל כוח מן הגדוד שנתקל בחוליה בת ארבעה מחבלים בסמוך למוצב ריחן ומפקדו נפצע[7], הכוח בפיקודו לחם במחבלים בשטח סבוך והררי והרגם[8]. בשנת 1999 מונה למפקד בא"ח צנחנים שהיה ממוקם באותה העת בסמוך לסנור, בתקופתו כמפקד הבסיס הנהיג מדיניות חדשה בטירונות הצנחנים, שדגלה בהימנעות מענישה ובמתן גמול לחיילים מצטיינים[9]. לאחר פרוץ האינתיפאדה השנייה, נאלץ להתמודד עם ירי לעבר הבסיס והנחת מטעני חבלה על הצירים המובילים אליו, אך התנגד לפינויו והעברתו למקום אחר, כדי שלא ייווצר הרושם של נסיגה תחת אש המחבלים, צעד שהתבצע לבסוף לאחר סיום תקופת כהונתו[10]. את תפקידו סיים בשנת 2001. לאחר מכן יצא ללימודי תואר שני באסטרטגיה צבאית, בקולג' המלכותי לביטחון לאומי (RCDS) בבריטניה.
בשנת 2003 הועלה לדרגת אל"ם ומונה למפקד עוצבת חירם, ושימש בתפקיד עד שנת 2005. בהמשך מונה למפקד המכללה לפיקוד טקטי ובמקביל למפקד חטיבה 55 בין השנים 2005–2007, והוביל את החטיבה בין היתר במהלך מלחמת לבנון השנייה[11]. בין פעולות החטיבה היה מבצע איגוף מוצלח של חזבאללה בסיום המלחמה[12][13], במהלכו חבר כוח מן החטיבה בפיקודו לכוח שהוטס במסוקים ללבנון, והשתלט על מרחב הכפרים יעטר־זיבקין. לאחר מכן השמיד הכוח משגרי רקטות וקטיושות והרג מספר פעילי חזבאללה[14]. החטיבה זכתה לפרס ממפקד זרוע היבשה על פעולותיה במלחמה[15]. ב-5 באוגוסט 2007 מונה למפקד חטיבת כפיר, ושימש בתפקיד עד 20 באוגוסט 2009. לאחר לימודים במב"ל מונה לפקד בשנית על חטיבה 55 בין השנים 2010–2011, ובמקביל שימש כמפקד קורס מג"דים בקורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים.
ב-23 בינואר 2012 הועלה לדרגת תא"ל ומונה למפקד קורס מפקדי פלוגות ומפקדי גדודים, ובמקביל פיקד על פרויקט בזרוע היבשה[16], ושימש בתפקידים אלו עד ספטמבר 2012. ב-13 בספטמבר 2012 מונה לקצין חי"ר וצנחנים ראשי[17], ושימש בתפקיד עד 1 ביולי 2014. ב-31 באוגוסט 2014 מונה למפקד אוגדת עזה[18], ושימש בתפקיד עד 19 במאי 2016. בתחילת יוני 2016 מונה לראש מטה זרוע היבשה, ושימש בתפקיד עד אפריל 2018. לאחר מכן שימש כפרויקטור במטה הכללי.
ב-5 באוגוסט 2018, מפקד פיקוד המרכז, נדב פדן, מינה ועדת חקירה בראשותו של תא״ל וירוב, על מנת לחקור את נסיבות פציעתם של מספר חיילים, בשורה של אירועים חריגים שאירעו בחטיבת עוז.
ב-10 במרץ 2019 הועלה לדרגת אלוף וב-11 במרץ נכנס לתפקידו כמפקד המכללות הצבאיות[19]. ב-18 באוגוסט 2020 מונה במקביל למפקד מפקדת העומק[20][21].
ב-16 ביולי 2023 סיים את תפקידו כמפקד המכללות הצבאיות ומפקדת העומק[22].
וירוב מתגורר בקיבוץ מעלה גלבוע, נשוי ליעל, אב לשישה וסב לנכדה. בעל תואר ראשון בכלכלה, ותואר שני באסטרטגיה צבאית מהקולג' המלכותי לביטחון לאומי (RCDS) בבריטניה.
כמפקד חטיבת כפיר העיד במשפטו של סגן אדם מלול, סגן מפקד פלוגה בגדוד שמשון, שהואשם כי במהלך פעילות מבצעית בשומרון הכה בידו פלסטיני. על השאלה האם יש מקום לנקוט באלימות פיזית כלפי אזרחים, השיב:
בעקבות דבריו ננזף על ידי מפקד פיקוד המרכז, גדי שמני, ונרשמה לחובתו הערה פיקודית[24]. פנייה של האגודה לזכויות האזרח, ליועץ המשפטי לממשלה, בקריאה לפתוח נגדו בהליכים פליליים, נענתה בשלילה, לאחר שהיועץ הודיע כי הוא מסתפק בטיפול המשמעתי שננקט בתוך הצבא. עתירה לבית המשפט הגבוה לצדק של תנועת יש דין, כנגד הרמטכ"ל, גבי אשכנזי, הובילה להוראת הפרקליט הצבאי הראשי לפתוח בחקירה פלילית[25], שנסגרה לאחר שהפצ"ר קבע ש"מכלל חומר החקירה עולה שבמסגרת תפקידו כמפקד חטיבת כפיר, לא העביר מסרים בלתי חוקיים בכל הנוגע להתנהלות חיילי החטיבה בלחימה בכלל ומול אוכלוסייה אזרחית בפרט, וכן כי לא נקט בעצמו באלימות כלפי האוכלוסייה המקומית, או שהיה עד להתנהלות מעין זו". הפצ"ר אף שיבח אותו ש"מהחקירה עולה כי פעל להטמעת נהלים וביצוע פעילויות חינוכיות ופיקודיות שמטרתן מניעת התנהגות בלתי חוקית כלפי האוכלוסייה המקומית" וכן "לא חסך במאמצים והשתמש בכל במה אפשרית כדי להבהיר לפקודיו את הנורמות שיש לנהוג לפיהן"[26].