לידה |
26 ביוני 1878 בודפשט, האימפריה האוסטרו-הונגרית |
---|---|
פטירה |
3 באפריל 1942 (בגיל 63) בודפשט, ממלכת הונגריה |
שם לידה | Schönwald Albert |
מוקד פעילות | הונגריה |
סוגה | אופרה |
כלי נגינה | צ'לו |
אלברט שיקלוש (במקור שנוואלד, בהונגרית: Siklós Albert; בודפשט, 26 ביוני 1878 – בודפשט, 3 באפריל 1942)[1] היה מלחין יהודי-הונגרי, מורה באוניברסיטה, היסטוריון מוזיקה, צ'לן, עורך עיתון.
אלברט שיקלוש נולד במשפחה יהודית כבנם של פרנץ שיינוואלד ולַאוּרָה בק. הוא היה תלמידו של יאנוש קוסלר. בין 1901 ל־1904 היה חבר מיוחד בחברה הפילהרמונית של בודפשט. הוא ערך מספר סיורי לימודים לצרפת, איטליה וגרמניה בין השנים 1903–1907. בין השנים 1905–1919 לימד בבית הספר למוזיקה פודור. משנת 1910 לימד באקדמיה למוזיקה ע"ש פרנץ ליסט. בשנת 1919 מונה כחבר בוועדת הבדיקה של המוסד "מוזיקה לאומית", ובשנת 1926 הפך ל"נציב ממשלתי" למוזיקה. משנת 1920 עד 1922 היה חבר ב"מועצה לאמנות המוזיקה". בשנים 1928 עד 1937 ערך את כתב העת "המוזיקה". הוא פרסם כמה מאמרים על ההיסטוריה של המוזיקה, על ההיסטוריה של כלי הנגינה ועל אסתטיקה מוזיקלית. הוא כתב בשנת 1923 את רוב נושאי "לקסיקון המוזיקה" בן שני הכרכים.
הוא נפטר מדלקת ריאות, ניוון שריר הלב, טרשת עורקים. אשתו הייתה אליס אדלמן.