אלון מזרחי

אלון מזרחי
מזרחי במהלך משחק כדורגל חופים, בתנועת האווירון שהפכה לסמל ההיכר שלו
מזרחי במהלך משחק כדורגל חופים, בתנועת האווירון שהפכה לסמל ההיכר שלו
מידע אישי
לידה 22 בנובמבר 1971 (בן 53)
תל אביב, ישראל
גובה 1.78 מטר
עמדה חלוץ
מועדוני נוער
1980–1988 בני יהודה
מועדונים מקצועיים כשחקן*
שנים מועדונים הופעות (ש)
1988–1993
1990–1991
1993–1999
1994
1995
1995–1997
1999–2000
2000–2001
2001–2003
2003
2003–2004
2004
2004–2005 		בני יהודה
הפועל תל אביב
מכבי חיפה
← מכבי תל אביב
← עירוני אשדוד
← בני יהודה
ניס
בית"ר ירושלים
הפועל כפר סבא
מכבי אחי נצרת
הפועל באר שבע
בני יהודה
הפועל באר שבע
סך הכול: 		66 (46)
18 (4)
91 (63)
10 (1)
14 (9)
44 (31)
19 (4)
50 (21)
50 (22)
7 (1)
23 (8)
9 (0)
22 (8)
421 (218)
נבחרת לאומית כשחקן
1992–2001 נבחרת ישראל בכדורגל ישראל 37 (17)
קבוצות כמאמן
2008–2009
2013
2013 		הפועל יהוד
הפועל כפר סבא
הפועל פתח תקווה
* הנתונים מתייחסים למשחקי הליגה בלבד

אלון מזרחי (נולד ב-22 בנובמבר 1971) הוא כדורגלן עבר ישראלי ששיחק בעמדת החלוץ, כוכב נבחרת ישראל בשנות ה-90. כינויו הוא "האווירון" בהתאם לתנועת האווירון שנהג לעשות אחרי הבקעת כל שער. הוא אחד מששת השחקנים היחידים (יחד עם יוסי קרמר, איתי שכטר, שון גולדברג, שלומי אזולאי ומאור בוזגלו) ששיחקו בקריירה שלהם בכל "ארבע הגדולות" של הכדורגל הישראלי.

קריירה כשחקן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרחי גדל בקבוצת הנוער של בני יהודה תל אביב ועלה לקבוצה הבוגרת כשזו זכתה באליפות בשנת 1990, אם כי לא היה לו חלק משמעותי בתואר. כשלא מצא את מקומו בהרכב הקבוצה, הושאל במהלך עונת 1990/1991 להפועל תל אביב שעלתה בעונה הקודמת בחזרה לליגה הבכירה, ושם עשה את צעדיו הראשונים בליגה. ב-20 באפריל 1991 כבש במדי הפועל תל אביב את שערו הראשון בליגה הישראלית הבכירה, במשחק מול הפועל צפרירים חולון. בסך הכל כבש ארבעה שערי ליגה ב-18 הופעות במדי הפועל תל אביב, בתום העונה חזר מזרחי לבני יהודה והפך לאחד החלוצים המובילים בליגה כשהוא כובש שערים רבים ומככב בקבוצה לצידם של ניקולאי קודריצקי וחיים רביבו. בעונת 1991/1992 ובעונת 1992/1993 הוכתר פעמיים ברציפות למלך שערי הליגה (עם 20 ו-26 שערים בהתאמה).

לקראת עונת 1993/1994 נרכש מזרחי על ידי יעקב שחר והוחתם במכבי חיפה, עמה זכה באליפות כבר בעונתו הראשונה במועדון, לצידם של אייל ברקוביץ' וראובן עטר. הקבוצה לא הפסידה אף משחק ומזרחי הוכתר למלך שערי הליגה בפעם השלישית ברציפות. מזרחי שבר שיא אישי כאשר כבש 28 שערים בליגה באותה עונה והתקרב לשיאו של ניסים אלמליח (30 שערים בעונה). בעונת 1994/1995 הושאל מזרחי למכבי תל אביב, אך לא הצליח להתאקלם שם והושאל בהמשך העונה לעירוני אשדוד, עמה ירד לליגת המשנה.

מאוחר יותר חזר מזרחי לקדנציות נוספת בבני יהודה ובמכבי חיפה, לה עזר לזכות ב-1998 בגביע המדינה ולהעפיל לרבע גמר גביע המחזיקות בעונה הבאה. באמצע העונה קיבל מזרחי הצעה מקבוצת ניס מהליגה השנייה בצרפת והתעקש לעזוב, למורת רוחם של מכבי חיפה ואוהדיה, שהאשימו אותו בנטישה באמצע מאבק חשוב. בעקבות עזיבת מזרחי, איבדה חיפה את המחץ בהתקפה וסיימה את העונה ללא תארים. מזרחי לא זכה להצלחה בניס אך כבש בניצחון הגדול של נבחרת ישראל 0 - 5 על נבחרת אוסטריה בסוף אותה עונה (1999). בעונה הבאה נאלץ לעזוב את ניס עקב בעיות כלכליות של המועדון וסכסוך עם הבעלים.

במהלך עונת 1999/2000 חתם מזרחי בבית"ר ירושלים, ובמדיה שיחק עד תום עונת 2000/2001 והבקיע 21 שערים ב-50 משחקים בליגה. ב-10 בספטמבר 2000 היה שותף מזרחי בזכייתה של הקבוצה ב"גביע השלום", טורניר שנערך בסטדיו אולימפיקו ברומא. מזרחי הבקיע שני שערים מתוך שבעה שהבקיעה הקבוצה בניצחון 7–0 נגד אלוקאס מירדן במשחק שאורכו היה מחצית אחת, 45 דקות. מזרחי היה שותף גם לניצחון נגד רומא באותו טורניר[1]. בהמשך העונה הואשם מזרחי על ידי המאמן אלי גוטמן בהדלפות מחדר ההלבשה של בית"ר ולא שותף במשחקיה מינואר 2001 ועד לעזיבתו של גוטמן, שהוחלף על ידי ניסים בכר.

לאחר שעזב את בית"ר ירושלים שיחק מזרחי במספר קבוצות נוספות, ועד שנת 2005 שיחק במדי הפועל באר שבע, שם שבר את שיא הבקעות השערים והפך למלך השערים של הליגה הישראלית בכל הזמנים. לפני תחילת עונת 2005/2006, בגיל 34, הודיע מזרחי על פרישה ממשחק פעיל. למרות זאת, הוא חתם בקבוצת מכבי עמישב פתח תקווה מליגה ב' ונימק את המהלך ממניעים התנדבותיים. במשחקו הראשון של מזרחי בקבוצה, מול בית"ר כפר סבא, הגיעו 1,500 צופים כדי לראותו. לאחר מספר משחקים במדי עמישב החליט מזרחי לפרוש בטענה שמיצה את הכוונה שלשמה בא מלכתחילה.

נבחרת ישראל

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרחי הוא מלך השערים של הנבחרת הצעירה של ישראל בכל הזמנים, עם 15 שערים אשר כבש ב-13 הופעות. לזכותו של מזרחי 37 הופעות במדי נבחרת ישראל, בהן כבש 17 שערים.

ב-2 בדצמבר 1992 ערך את הופעות הבכורה שלו בנבחרת, במשחק מול נבחרת בולגריה באצטדיון רמת גן במסגרת מוקדמות מונדיאל 1994. ב-24 במרץ 1993 כבש לראשונה במדי נבחרת ישראל, צמד שערים במשחק ידידות מול נבחרת רוסיה בקריית אליעזר. במשחקי מוקדמות יורו 2000 היה מזרחי מלך השערים של הנבחרת, עם חמישה שערים בשבע הופעות, כולל צמד בניצחון 3–0 על קפריסין. את הופעתו האחרונה בנבחרת ערך מזרחי ב-2 ביוני 2001, בניצחון 3–0 על ליכטנשטיין במוקדמות מונדיאל 2002.

אלון היה מלך השערים הישראלי בכל המסגרות עם 334 שערים עד ספטמבר 2021, אז ערן זהבי כבש צמד במחצית הראשונה של משחק הנבחרת הלאומית מול איי פארו ובכך הגיע ל-336 שערים בכל המסגרות.

קריירה כמאמן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לאחר פרישתו, החל מזרחי לאמן ולשחק בליגה הישראלית בכדורגל חופים. בעונת 2008/2009 חתם מזרחי בהפועל יהוד מליגה ג' והוא שימש כמאמנה עד לחודש מרץ של 2009‏[2].

בעונת 2009/2010 עבד אלון מזרחי עם שלומי ארבייטמן על שיפור ההתמצאות ברחבה ויכולת הסיום מול השער[3]. באותה עונה כבש ארבייטמן 28 שערים במדי מכבי חיפה ובכך השווה את שיאו של מזרחי מעונת 1993/1994.

במאי 2010 מונה מזרחי למאמן החלוצים של מכבי פתח תקווה. במסגרת תפקידו עבד בעיקר עם הנוער, אך לעיתים גם עם חלוצי הקבוצה הבוגרת[4].

בפברואר 2011 מונה מזרחי למאמן החלוצים של קבוצת הפועל רמת השרון[5]. במסגרת תפקידו עבד בעיקר עם הנוער, אך לעיתים גם עם חלוצי הקבוצה הבוגרת.

בנובמבר 2012 מונה מזרחי למנג'ר הפועל כפר סבא[6], ובדרך לאחר החלפת המאמן, גם אימן זמנית את הקבוצה הבוגרת, אך כעבור פחות מחודשיים עזב את תפקידו בשל קשיים בהעברת הבעלות בקבוצה.

בינואר 2013 מונה מזרחי למאמן הפועל פתח תקווה[7]. מזרחי לא הצליח להוביל את הקבוצה בחזרה לליגת העל, ובתום העונה סיים את תפקידו[8].

ב-12 בדצמבר 2016 מונה לנציג הבעלים של בני יהודה, ברק אברמוב[9]. מזרחי סיים את תפקידו לקראת סוף העונה.

קריירה טלוויזיונית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשנת 2006 הנחה מזרחי תוכנית אירוח בטלוויזיה בשם "בסלון עם האווירון" בערוץ אגו ושיחק בטלנובלה "האלופה" בתור מאמן קבוצת הכדורגל הכוח ירושלים.

מזרחי שימש פרשן כדורגל בערוץ הספורט ובהמשך עבר ל-ONE שם הוא כותב טורי דעה באתר וחבר בצוות התוכנית "המנהלת" המשודרת בערוץ ONE.

בנובמבר 2018 השתתף בפרסומת לבזק, לצידם של גידי גוב ועומר אדם.

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

מזרחי למד בבית הספר היסודי משה הס בתל אביב, בחטיבת הביניים יוסף קלמן ברמת השרון ובתיכון עירוני י"א בתל אביב.

ב-1992 התחתן מזרחי עם ורד. הם התגוררו ברמת השרון ולהם שלושה ילדים. ב-2020 התגרש הזוג. בתם האמצעית, סאן, היא דוגמנית בינלאומית.[10]

ב-22 בספטמבר 2008 מזרחי הצטרף למפלגת צדק חברתי ושובץ במקום החמישי ברשימת המפלגה למועצת עיריית תל אביב-יפו.

באפריל 2013 הגיש לבית המשפט בקשה להכריז עליו כפושט רגל[11].

תארים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
בני יהודה
מכבי חיפה
תארים אישיים

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
מיזמי קרן ויקימדיה
ויקיציטוט ציטוטים בוויקיציטוט: אלון מזרחי
ויקישיתוף תמונות ומדיה בוויקישיתוף: אלון מזרחי

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ זכיית בית"ר ירושלים בגביע השלום ברומא
  2. ^ אורן קורנפלד‏, הפועל יהוד מתנדנדת, אלון מזרחי עזב, באתר וואלה, 23 במרץ 2009
  3. ^ יונתן הללי, "המטרה היא לבנות מחדש את המותג שלומי ארבייטמן", באתר nrg‏, 29 בספטמבר 2009
  4. ^ אלמוג שריד, חידוש במכבי פתח תקווה: אלון מזרחי מונה למאמן חלוצים, באתר nrg‏, 26 במאי 2010
  5. ^ אלמוג שריד, אלון מזרחי נחת בעירוני רמה"ש, באתר nrg‏, 16 בפברואר 2011
  6. ^ זיו אברג'יל, ‏פרסום ראשון: אלון מזרחי מונה למנג'ר הפועל כפ"ס, באתר ערוץ הספורט, 6 בנובמבר 2012
  7. ^ זיו אברג'יל, ‏אלון מזרחי חתם כמאמן הפועל פתח תקווה, באתר ערוץ הספורט, 21 בינואר 2013
  8. ^ זאב גולדשמיט, הפועל פ"ת: אלון מזרחי יעזוב, ניסן יחזקאל יחליפו, באתר ynet, 1 במאי 2013
  9. ^ רועי זריהן, ‏שוב בבית: מזרחי יצטרף להנהלת בני יהודה, באתר ערוץ הספורט, 12 בדצמבר 2016
  10. ^ איתי יעקב, סאן מזרחי, בתם של ורד ואלון מזרחי, ממריאה באופנה: "לא גידלו אותי לדוגמנות מגיל צעיר", באתר ynet, 21 בפברואר 2022
  11. ^ אלון מזרחי הכריז כי פשט רגל, חייב 1.1 מיליון ש"ח, באתר ONE‏, 18 באפריל 2013
  12. ^ Cup Winners Cup Topscorers באתר rsssf


מלך השערים של גביע אירופה למחזיקות גביע
1961: האמרין • 1962: גרץ' • 1963: אספרוחוב וגריבס • 1964: מסקרניאס • 1965: קרקהופס, מאשק ומראץ • 1966: אמריך • 1967: קלאסן • 1968: זלר • 1969: רוהל • 1970: לובאנסקי • 1971: לובאנסקי • 1972: אוזגוד • 1973: לוצ'אנו קארוג'י • 1974: היינקס • 1975: ואן דר קיילן • 1976: רנסנברינק • 1977: מילאנוב • 1978: חריטר, ואן דר אלסט וקלר • 1979: אלטובלי • 1980: קמפס • 1981: קרוס • 1982: וורדקרס ושנגליה • 1983: סנטיאנה • 1984: חראצ'וב, מקגי ומורוזוב • 1985: גזאייב, גריי ופננקה • 1986: בלאנוב, בלוחין, ליפמן וזאברוב • 1987: בוסמן • 1988: קסקאוול • 1989: סטויצ'קוב • 1990: ויאלי • 1991: באג'ו • 1992: ליפצ'יי • 1993: צ'רניאטינסקי • 1994: אנדונוב, ג'ס, קירסטן ומזרחי • 1995: רייט • 1996: סאמק • 1997: פאולר • 1998: לואיסו • 1999: מזרחי
מלך השערים של ליגת העל
1950: מרימוביץ' • 1952: גלזר • 1954: שפיגל • 1955: אלמליח • 1956: א. לוי ומיכאלוב • 1957: גינזבורג • 1958: ר. לוי • 1959: אמר • 1960: ר. לוי • 1961: רצאבי וש. לוי • 1962: ש. לוי ונזרי • 1963: רצאבי • 1964: אשכנזי • 1965: אשכנזי וי. מזרחי • 1966: שפיגלר ורומנו • 1968: שפיגלר • 1969: שפיגלר • 1970: רומנו • 1971: בן רימוז' • 1972: שהרבני • 1973: רומנו • 1974: אלון • 1975: רומנו • 1976: מכנס • 1977: פרץ • 1978: לביא • 1979: מכנס ומיאלי • 1980: לביא • 1981: פיטוסי • 1982: מכנס • 1983: מכנס • 1984: לביא • 1985: לביא • 1986: מלמיליאן ורבינזון • 1987: יאני • 1988: ארמלי • 1989: טבק • 1990: מלמיליאן • 1991: לוין • 1992: א. מזרחי • 1993: א. מזרחי • 1994: א. מזרחי • 1995: רביבו ותורג'מן • 1996: רביבו • 1997: קקון • 1998: א. מזרחי • 1999: קוביקה • 2000: טובי • 2001: נמני • 2002: רפואה • 2003: הולצמן ואברג'יל • 2004: הולצמן וחיים • 2005: קולאוטי • 2006: הולצמן • 2007: עזרן • 2008: יבואה • 2009: אבו חצירא, יצחקי ועטר • 2010: ארבייטמן • 2011: תמוז • 2012: א. סבע • 2013: עטר • 2014: זהבי • 2015: זהבי • 2016: זהבי • 2017: קיארטאנסון • 2018: ד. סבע • 2019: שהר • 2020: רוקאביציה • 2021: רוקאביציה • 2022: אצילי • 2023: אצילי • 2024: זהבי ודוד
מאמני הפועל פתח תקווה
וגנר (1934–1936) • לאומי (1937–1939) • אלעזר (1939–1941) • ש. פוליאקוב (1942–1946) • מ. פוליאקוב (1947–1952) • וארון (1952–1953) • מ. פוליאקוב (1953–1955) • וארון (1955–1956) • גיבונס (1956–1957) • שפיגל (1957–1958) • גיבונס (1958–1960) • מולנר (1960–1961) • יובאנוביץ' (1961–1963) • מילושביץ' (1963–1964) • שמילוביץ' (1964–1966) • פלפי (1966–1967) • סטלמך (1967–1969) • באלין (1969–1972) • רוזנבוים (1972–1973) • קופמן (1973–1975) • קופמן (1976–1977) • קפיטולניק (1977–1978) • רז (1978) • שינפלד (1978–1979) • סינגל (1979–1980) • שנהר (1980) • לבקוביץ' (1980–1981) • שניאור (1981) • קופמן (1981–1982) • קפיטולניק (1982–1983) • בר-נור (1983–1986) • גרנט (1986–1991) • זלצר (1991–1992) • פיברניק (1992) • שווייצר (1992–1993) • לנדאו (1993) • מאירי (1993–1994) • רמלר (1994) • מחפוד (1994) • ג. לוי (1994–1996) • לוין (1996–1998) • שפיגל (1998–1999) • לוין (1999–2000) • א. כהן (2000–2001) • גוטמן (2001–2002) • לוין (2002) • דוד (2002–2005) • קשטן (2005) • ר. כהן (2005) • לוין (2005–2006) • לחמן (2006–2007) • מלמיליאן (2007–2008) • קוזושווילי (2008) • מחפוד (2008–2009) • זאב זלצר (2009) • ניראון (2009) • אלימלך (2009) • מחפוד (2009–2010) • יובל נעים (2010–2011) • גילי לנדאו (2011–2012) • אלי מחפוד (2012–2013) • מזרחי (2013) • יחזקאל (2013–2014) • בר-און (2014–2015) • קורצקי (2015–2016) • צרפתי (2016) • נעים (2016) • נימני (2016) • הוכנבוים (2016–2017) • קריספין (2017) • גולן (2017–2018) • קשטן (2018) • דגו (2018–2019) • נוסבאום (2019–2020) • דגו (2020) • שאבו (2020–2021) • סבן (2021) • טסלפפה (2021-2024) • לם (2024) • פרץ (2024-)