לידה |
30 במרץ 1946 (בן 78) ג'לאל-אבאד, קירגיזסטן |
---|---|
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | ריצ'ארד א. קייבס, Hendrik S. Houthakker |
מוסדות | |
תלמידי דוקטורט | Péter Eső, Juan Carlos Hallak, Miklos Koren, Giacomo Antonio Maria Ponzetto, Faruk Ashraf Khan, Eduardo Morales, Gergely Ujhelyi, Florence Christiane Jaumotte, Davide Cantoni, Kalina Manova, Danial Lashkari, Paula Bustos, Motoshige Itō |
פרסים והוקרה |
|
אלחנן הלפמן (נולד ב-30 במרץ 1946) הוא פרופסור אמריטוס לכלכלה באוניברסיטת תל אביב.
הלפמן נולד בג'לאל-אבאד שבקירגיזסטן הסובייטית, אז חלק מברית המועצות, ועלה לישראל בשנת 1957. לאחר סיום לימודי תואר ראשון בכלכלה באוניברסיטת תל אביב המשיך את לימודיו באוניברסיטת הרווארד, אותם סיים כדוקטור בשנת 1974. באותה שנה הוא שב לארץ והצטרף לסגל אוניברסיטת תל אביב (1974 - 2004) ובמקביל, החל משנת 1997, החל לשמש פרופסור באוניברסיטת הרווארד.
במהלך השנים היה הלפמן ראש החוג לכלכלה ולמִנהל במרכז ספיר לפיתוח כלכלי (1985–1987), ראש קתדרת שרמן ליחסים כלכליים בינלאומיים באוניברסיטת תל אביב (1988 - 2004), עמית במכון הקנדי למחקר מתקדם ומשנת 2002 הוא מופקד הקתדרה לסחר חוץ באוניברסיטת הרווארד. במקביל לתפקידיו אלו היה הלפמן פרופסור אורח באוניברסיטאות ומכוני מחקר שונים ושימש חבר המועצה הלאומית לתכנון ולפיתוח, חבר המועצה המייעצת של בנק ישראל, נשיא האגודה האקונומטרית (2000),[1] נשיא האגודה הישראלית לכלכלה (1989–1991), חבר מערכת בכתבי עת מדעיים, שימש עורך כתב העת Quarterly Journal of Economics בשנים 2008–2014, חבר דירקטוריון בנק הפועלים (1993–1996) וחברת אגם.
עיקר עבודתו האקדמית מתמקדת בכלכלה בינלאומית והוא נמנה בין מייסדי תורת הסחר החדשה ותורת הצמיחה החדשה.
הלפמן הוא חתן פרס ישראל לכלכלה (1991), חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים (1988), חבר כבוד באגודה האמריקנית לכלכלה (1991), חבר זר של האקדמיה האמריקאית לאמנויות ולמדעים (1993), חתן פרס א.מ.ת (2002), חתן פרס רוטשילד (2002), חתן פרס מהלנוביס מטעם האגודה האקונומטרית (1990), חתן פרס ברנהרד-הרמס מהמכון לכלכלת עולם (1998) וחתן פרס נמרס לכלכלה (2010).[2] הלפמן נשוי ולו שתי בנות ונכדים.
פרופ' אלחנן הלפמן הוא הכלכלן הישראלי המצוטט ביותר בעולם.[3]