אנה לסנאי

אנה לסנאי
Lesznai Anna
לידה 3 בינואר 1885
Nižný Hrušov, סלובקיה עריכת הנתון בוויקינתונים
פטירה 2 באוקטובר 1966 (בגיל 81)
ניו יורק, ארצות הברית עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה Moscovitz Amália עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה הונגריה עריכת הנתון בוויקינתונים
מקום קבורה בית הקברות קרפשי עריכת הנתון בוויקינתונים
שפות היצירה הונגרית עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות 1915–1966 (כ־51 שנים) עריכת הנתון בוויקינתונים
בן או בת זוג
צאצאים Andrew Jaszi עריכת הנתון בוויקינתונים
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

אנה לסנאי (במקור עמליה מוסקוביץ ומכאן כינויה "מאלי" בין חבריה. בהונגרית: Lesznai Anna; ניז'ני הרושוב, 3 בינואר 1885 – ניו יורק, 2 באוקטובר 1966) הייתה משוררת, סופרת, גרפיקאית ואמנית הונגרייה-יהודייה. חברה אורחת בחוג השמונה (ציירים) (Nyolcak; פעל בשנים 1909–1919), שהיה קבוצת האמנים האוונגרדים ההונגריים המשמעותית ביותר בראשית המאה העשרים.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אביה היה גזה מוסקוביץ, בעל אדמות יהודי ואמה הרמינה דויטש. חוויות ילדות באחוזתו של אביה ליוו אותה במשך כל ימי חייה. בילדותה למדה רקמה עממית מנשות איכרות באחוזת אביה ואחר כך למדה אומנות שימושית אצל שאנדור ביהארי בבודפשט ואצל לוסיין סימון בפריז. בן דודה לאיוש הטווני קידם את פרסום שיריה הראשונים בכתב העת הספרותי החשוב ניוגט, שהטוואני היה ממייסדיו. המשורר אנדרה אדי שם לב לכרך הראשון של שיריה (שירים חוזרים הביתה) ושיבח אותם בביקורתו. בין 1913 לבין 1918 היא הייתה אשתו של אוסקר יאסי.

היא הייתה קרובה לקבוצה האמנים של חוג השמונה (ציירים) וביניהם הציירים לאיוש טיהני, דז'ה אורבן, בלה צובל, דז'ה ציגאני רוברט ברניי, ברטלן פּוֹר (למעשה משמונת החברים בחוג שישה היו יהודים. יתרה מזאת שלושת האורחים בחוג וביניהם אנה לסנאי היו גם הם יהודים). אך היא הייתה רק חברה חיצונית, אורחת. בשנת 1911 היא הציגה במסגרת הקבוצה קישוטים פולקלוריסטיים. היא גם עיצבה את הכריכה הקדמית למהדורות הראשונות של כרכי השירה של המשורר אנדרה אדי. בין חבריה היו בנוסף לאדי, מרגיט קאפקה, בלה באלאז' וג'רג' לוקאץ'. קשרי ידידות חיברו אותה לכתב העת ניוגט, לכתב העת "המאה העשרים" ולחוג יום ראשון. בשנת 1919 היגרה לווינה והתגוררה שם. היא נישאה לצייר ההונגרי-יהודי טיבור גרגיי (גרינשטיין). בשנת 1930 חזרו לבודפשט. בשנת 1932 הייתה לה תערוכה עצמאית במוזיאון ארנסט.

בסוף שנות ה-30 של המאה ה-20 נאלצה להגר שוב מהונגריה בשל החוקים האנטישמיים, האנטי-יהודיים ומשנת 1939 התגוררה בארצות הברית. היא לימדה אמנות בניו יורק. בשנות חייה האחרונות ביקרה לעיתים קרובות בבודפשט.

עבודותיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

היא נחשבת לאחת המשוררות הטובות ביותר בהונגריה.[1] המוטיבים העיקריים משיריה הליריים הם הגן, האדמה, העץ, הפרח ואלה מעוררים את האחדות הקדומה. היא בעצמה איירה את ספרי סיפורי הילדים שלה, והתמונות בספרים מקבלות דגש חזק יחד עם הטקסט. הרומן האוטוביוגרפי שלה, "בראשית היה הגן" מהווה זיכרון ותמונת התקופה כאחד. תמונות סיפורי הילדים שלה, עטיפות הספרים, האיורים, עבודות ההטקסטיל בעיצובה, בהן השתמשה באלמנטים דקורטיביים, בצבעים עשירים ועליזים של אמנות עממית הונגרית, הפכו אותו לנציגה בולטת של האר נובו ההונגרי.[2] הטקסטילים שלה בסגנון אר נובו התפרסמו לרוב בכתבי עת לאמנות בת זמננו.

כתיבתה הספרותית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בשפת המקור:

  • Hazajáró versek. Költemények; Nyugat, Bp., 1909
  • A kis kék pillangó utazása (Bécs, 1913)
  • Mese a bútorokról és a kis fiúról; ill. szerző; Kner Ny., Gyoma, 1918
  • Édenkert. Versek; Kner, Gyoma, 1918
  • Eltévedt litániák; Libelli, Bécs, 1922
  • Virágos szerelem. Magyar szerelmes versek gyűjteménye; összeáll., ill. Lesznai Anna; Pantheon, Bp., 1932
  • Spätherbst in Eden. Roman (Kezdetben volt a kert); németből ford. Ernst Lorsy; Stahlberg, Karlsruhe, 1965
  • Kezdetben volt a kert. Regény; Szépirodalmi, Bp., 1966
  • Köd előttem, köd utánam. Válogatott versek; utószó Hajnal Anna; Szépirodalmi, Bp., 1967
  • A tervezés művészete. Előadások; ford. Néray Katalin; Népművelési Intézet–Városi Tanács V. B., Bp.–Hatvan, 1976 (Hatvany Lajos Múzeum füzetei)
  • A kis pillangó utazása Lesznán és a szomszédos Tündérországban; ill. szerző; Móra, Bp., 1978 (angolul és németül is)
  • Lesznai képeskönyv. Lesznai Anna írásai, képei és hímzései; összeáll. Gergely Tibor, utószó Szabadi Judit, Vezér Erzsébet; Corvina, Bp., 1978
  • Dolgok öröme; vál., szöveggond., utószó Vezér Erzsébet; Szépirodalmi, Bp., 1985
  • Idődíszítés. Mesék és rajzok; szerk. Szilágyi Judit, utószó Boldizsár Ildikó; Petőfi Irodalmi Múzeum–Hatvany Lajos Múzeum–Nemzeti Tankönyvkiadó, Bp.–Hatvan, 2007
  • Wahre Märchen aus dem Garten Eden; németre ford. Hecker András, Russy Ilka, szerk., előszó Fehéri György; Das Arsenal, Berlin, 2008
  • Sorsával tetováltan önmaga. Válogatás Lesznai Anna naplójegyzeteiből; mellékletek Török Petra; Petőfi Irodalmi Múzeum–Hatvany Lajos Múzeum, Bp.–Hatvan, 2010
  • Kezdetben volt a kert, 1-2.; utószó Kőbányai János; Múlt és Jövő, Bp., 2015 (Hágár)

בתרגום לעברית:

  • שירים בדרך הביתה. חרוזים. ניוגט, עמ', 1909
  • מסע הפרפר הכחול הקטן (וינה, 1913)
  • אגדה על רהיטים והילד הקטן. דיומה, 1918
  • גן עדן. שירים ; דיומה, 1918
  • ליטאניות אבודות ; ליבלי, וינה, 1922
  • אהבה פרחונית. אוסף שירי אהבה הונגריים ; אנה לסנאי; הוצאת פנתאון, ב., 1932
  • Spätherbst in Eden. Roman (בהתחלה היה גן) ; תרגום מגרמנית ארנסט לורשי; שטלברג, קרלסרוהה, 1965
  • בהתחלה היה גן. רומן ; עמ', 1966
  • ערפל לפני, ערפל אחרי. שירים נבחרים ; 1967
  • אומנות העיצוב. מצגות ; 1976 (חוברות של מוזיאון לאיוש הטווני)
  • המסע של הפרפר הקטן לְלסנה ולארץ הפיות השכנות ; 1978 (באנגלית ובגרמנית כאחד)
  • ספר תמונות של לסנאי. כתבי אנה לסנאי, תמונות ורקמה ; טיבור גרגיי, Corvina, Bp., 1978
  • שמחת הדברים ; 1985
  • זמן קישוט. סיפורים ורישומים ; עריכה, כתיבה, יודית סילאג'י, אחרית דבר אילדיקו בולדיז'אר; מוזיאון פטפי לספרות - מוזיאון לאיוש הטווני - 2007
  • Wahre Märchen aus dem Garten Eden ; מתורגם לגרמנית. עורכת הקדמה ג'רג' פהרי; דאס ארסנל, ברלין, 2008
  • הגורל עצמו מקועקע. מבחר מתוך היומן של אנה לסנאי ; הערות פטרה טורוק; המוזיאון הספרותי של פטפי-מוזיאון לאיוש הטווני, בודפשט-הטוון, 2010
  • בראשית היה גן ; אחרית דבר יאנוש קבנאי; עבר ועתיד, עמ'

ראו גם

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Lesznai Anna az Írónők a hálón 1880-1945 oldalán
  • Szilágyi Judit: A mese mint világnézet és műfaj. Lesznai Anna – mesén és túl = Nő, tükör, írás. Értelmezések a 20. század első felének női irodalmáról, szerk. Varga Virág – Zsávolya Zoltán. Budapest, Ráció, 2009, 332-346. o.
  • Földes Györgyi: "Hogy engem lássál nézd meg kedves a kertet". A női én és a metafizikai én Lesznai Anna lírájában = Nő, tükör, írás. Értelmezések a 20. század első felének női irodalmáról, szerk. Varga Virág – Zsávolya Zoltán. Budapest, Ráció, 2009, 347-368. o.
  • Eisemann György: Egy átlényegülés lírai beszéde. Lesznai Anna: Tavasz Isten = Nő, tükör, írás. Értelmezések a 20. század első felének női irodalmáról, szerk. Varga Virág – Zsávolya Zoltán. Budapest, Ráció, 2009, 369-376. o.
  • Zsávolya Zoltán: Szövegalapzat, műfajiság, autonómia. Lesznai Anna nagyregénye mint élet(műv)ének foglalata = Nő, tükör, írás. Értelmezések a 20. század első felének női irodalmáról, szerk. Varga Virág – Zsávolya Zoltán. Budapest, Ráció, 2009, 377-391. o. ISBN 978-963-9605-73-2
  • R. Bajkay Éva: Lesznai Anna kiállítása. Budapest, Magyar Nemzeti Galéria, 1976. június-július; Magyar Nemzeti Galéria, Bp., 1976
  • Vezér Erzsébet: Lesznai Anna élete; Kossuth, Bp., 1979 (Nők a történelemben)
  • Török Petra: Formába kerekedett világ. Lesznai Anna művészete és hagyatéka a hatvani Hatvany Lajos Múzeumban; Hatvany Múzeum, Hatvan, 2001
  • Lesznai Anna. Lesznai Anna emlékkiállítás. SZNM-SZMKM, Brämer kúria, Pozsony, 2008. január 23–április 29.; Hagyományok és Értékek Polgári Társulás–A Szlovákiai Magyar Kultúra Múzeuma, Pozsony, 2008
  • Meseszövés. Lesznai Anna tiszteletére írták a gyerekek; szerk. Boldizsárné Kovács Gizella; Nemzeti Tankönyvkiadó, Bp., 2008
  • Menyhért Anna: Női irodalmi hagyomány. Erdős Renée, Nemes Nagy Ágnes, Czóbel Minka, Kosztolányiné Harmos Ilona, Lesznai Anna; Napvilág, Bp., 2013
  • Zsávolya Zoltán: Elágazó ösvényen. Tanulmányok a magyar modernség női irodalmáról; Orpheusz, Bp., 2016
  • Lesznai Anna: Köd előttem, köd utánam (válogatott versek)
  • Asszonysorsok a huszadik században
  • Versei
  • Elektronikus Felsőoktatási Tankönyv- és Szakkönyvtár
  • Életrajz
  • Budapesti Ujságirók Egyesülete Almanachja 1911. Szerk. Eötvös Leó és Szabados Sándor. Budapesti Ujságirók Egyesület, Bp., 1911.
  • Gyurgyák János: A zsidókérdés Magyarországon. Bp., Osiris, 2001.
  • Hungarians in America. Edited by Szy, Tibor. New York City, Hungarian University Association, Inc, 1963.
  • Hatvani lexikon. Szerk. és írta Petheő Károly, Fazakas Zsigmondné, Kocsári Istvánné. Hatvan, Ady Endre Városi Könyvtár, 1996.
  • Kortárs magyar írók 1945-1997. Bibliográfia és fotótár. Szerk. F. Almási Éva. Bp., Enciklopédia Kiadó, 1997, 2000.
  • Kortárs magyar írók kislexikona 1959-1988. Főszerk. Fazakas István. Bp., Magvető, 1989.
  • Kortárs Magyar Művészeti Lexikon. Főszerk. Fitz Péter. Bp., Enciklopédia Kiadó, 1999-2001.
  • Magyar költőnők antológiája. Összeáll. S. Sárdi Margit, Tóth László. Bp., Enciklopédia, 1997.
  • Magyar művészeti kislexikon. Főszerk. Körber Ágnes. Bp., Enciklopédia Kiadó, 2002.
  • Magyar életrajzi lexikon I-II. Főszerk. Kenyeres Ágnes. Bp., Akadémiai Kiadó, 1967-1969.
  • Nagy Csaba: A magyar emigráns irodalom lexikona. Bp., Argumentum Kiadó-Petőfi Irodalmi Múzeum és Kortárs Irodalmi Központ, 2000.
  • Művészeti lexikon. Fel. szerk. Lajta Edit. Bp., Akadémiai Kiadó, 1965-1968.
  • Magyar Nagylexikon. Főszerk. Élesztős László (1-5. k.), Berényi Gábor (6. k.), Bárány Lászlóné (8-). Bp., Akadémiai Kiadó, 1993-.
  • Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Bp., Zsidó Lexikon, 1929.
  • Borbándi Gyula: Nyugati magyar irodalmi lexikon és bibliográfia. Bp., Hitel, 1992.
  • Révai Új Lexikona. Főszerk. Kollega Tarsoly István. Szekszárd, Babits, 1996-.
  • Szabó Lilla: Szlovákiai magyar könyvművészet 1918-1945. Bp., Méry Ratio, 2011.
  • Amerikai magyarok arcképcsarnoka. Főszerk. Tanka László. Szerk. Balás Róbert. Bp., Médiamix Kiadó. 2003.
  • Új magyar életrajzi lexikon. Főszerk. Markó László. Bp., Magyar Könyvklub.
  • Könnyű László: Az amerikai magyar irodalom története. Szemelvényekkel. (New York, 1961)
  • Irodalmi Újság (London, Párizs); 1966/15. (S. A.)

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא אנה לסנאי בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ Képzőművészet Magyarországon
  2. ^ Csűrös Miklós szócikke alapján,