| |||
בית הכנסת בבובובה שנוסד ב-1778 | |||
מדינה | פולין | ||
---|---|---|---|
פרובינציה | פולין קטן | ||
ראש העיר | ואצלאב ליגזה (Vaclav Ligęza) | ||
תאריך ייסוד | 1339 | ||
שטח | 7.2 קמ"ר | ||
גובה | 192 מטרים | ||
אוכלוסייה | | ||
‑ בעיר | 3,094 (31 במרץ 2021) | ||
קואורדינטות | 49°42′N 20°56′E / 49.700°N 20.933°E | ||
אזור זמן | UTC +1 | ||
http://www.bobowa.pl | |||
בובובה (בפולנית: Bobowa, ביידיש: באבאוו) היא עיירה בדרום פולין, על נהר ביאלה טרנובסקה, באזור ההיסטורי של פולין קטן, 18 ק"מ ממערב לגורליצה ו-83 ק"מ דרום-מזרחית לבירת המחוז קרקוב. בובובה היא מקום ייסודה של חסידות בובוב.
בבובובה היה יישוב סלאבי מבוצר, שככל הנראה נהרס במאה ה-13, עם פלישת המונגולים למזרח אירופה. בובובה קיבלה זכויות עיר ב-1339. ב-1346 כבר הייתה בעיר כנסייה, מאוחר יותר הוקם בה בית משפט, ועד 1460 הוקמו בעיר עוד שתי כנסיות עץ.
באמצע המאה ה-16 הייתה בובובה מרכז של הרפורמציה הפרוטסטנטית. בעקבות חלוקת פולין הראשונה ב-1772 עברה בובובה לשטח גליציה שבשליטת אוסטרו-הונגריה.
ב-1918 נכללה בובובה בשטח פולין, וב-1934 נשללו מבובובה זכויות העיר. ב-1939, עם פלישת גרמניה לפולין, כבשו הגרמנים את בובובה. ב-1945 כבש הצבא האדום את בובובה, והיישוב נכלל בתחומי פולין הקומוניסטית.
ב-2009 שבה וקיבלה בובובה זכויות עיר.
בעיירה כנסייה מהמאה ה-14, ובית קברות מהמאה ה-15, מוקף בחומה בעלת מאפיינים אמנותיים שנבנתה במאה ה-17. בעיירה גם בית אחוזה מהמאה ה-17, המכונה "הטירה" בפי המקומיים. הבניין היה במשך המאה ה-17 בידי מאמיני הכנסייה היוניטריאנית, אשר שרפו את מתיהם, והטמינו אותם בכדים, אשר עד היום נמצאים בקירותיו המסיביים של הבניין. כמו כן, בעיירה בית כנסת שנבנה ב-1778.
בעיירה תעשיית תחרה ייחודית, ומאז שנת 2000 מתקיים בה פסטיבל תחרה שנתי.
ב-1765 ישבו בבובובה כ-44 משפחות יהודיות, ומשפחות נוספות התגוררו בכפרים הסמוכים לעיירה. יהודי המקום התפרנסו בעיקר מרוכלות ומפונדקאות. בשנת 1893 קבע בעיירה את חצרו הרב שלמה הלברשטאם, מייסד חסידות באבוב.
בנובמבר 1918 נפגעו יהודי העיירה מפרעות של איכרי הסביבה וחיילי הצבא הכחול, ובשנות השלושים נפגעה הקהילה מהחרם הפולני על המסחר היהודי.
בין מלחמות העולם פעלו בעיירה מפלגות ציוניות שונות, וכן תנועות הנוער "השומר הדתי" ו"ברוריה". ערב מלחמת העולם השנייה חיו בבובובה 658 יהודים.
בובובה נכבשה בידי הגרמנים ב-7 בספטמבר 1939. באותה עת הגיעו לעיירה מאות פליטים יהודים מהסביבה, ומספר תושבי המקום היהודים הגיע לכ-1,500. הפליטים הסתייעו בסניפי יס"ס וצנטוס שהוקמו בעיירה.
באוקטובר 1941 הוקם בעיירה גטו, ובמספר מקרים רצחו בו אנשי אס-אס עשרות יהודים, ובהם נכבדי הקהילה.
באוגוסט 1942 רצחו אנשי גסטפו כ-400 מיהודי הגטו ביער דוברי הסמוך. כ- 200 גברים יהודים הועברו למחנה עבודה בבייז'אנוב. יתר יהודי הגטו גורשו באותו החודש לגטו גורליצה, ומשם הועברו למחנה ההשמדה בלז'ץ.