בוריס הולבן
 | |
| צילום אחרי מלחמת העולם השנייה בצרפת | |
| לידה |
20 באפריל 1908 אוטאץ', ממלכת רומניה  |
|---|---|
| פטירה |
27 ביוני 2004 (בגיל 96) אטאמפ, צרפת |
| מקום קבורה |
בית הקברות באנייה |
| מדינה |
צרפת, רומניה |
| דרגה |
גנרל |
| עיטורים | |
| |
  | |
בוריס הולבן (בצרפתית: Boris Holban; 20 באפריל 1908 – 27 ביוני 2004) היה חייל יהודי רומני, פעיל קומוניסטי מראשי תנועת ההתנגדות הצרפתית בימי מלחמת העולם השנייה. לאחר המלחמה שירת בכוחות המזוינים של רומניה והגיע לדרגת גנרל.
קורות חיים
[עריכת קוד מקור | עריכה]נולד בשם ברוך ברוכמן בעיירה אוטאץ' במזרח בסרביה (אז בתחומי האימפריה הרוסית, כיום במולדובה), למשפחה יהודית מהמעמד העובד. ב-1923 הותר גם ליהודים לקבל אזרחות וכך, בין היהודים שהפכו לאזרחי רומניה היה גם הולבן, בן ה-15.
ב-1929 התגייס למפלגה הקומוניסטית הרומנית שנאלצה לפעול במחתרת ולכן אימץ לעצמו את הכינוי "בוריס הולבן", שהפך לימים לשמו הרשמי. שנה אחר כך אף נאסר לתקופה קצרה בשל פעילותו הפוליטית הבלתי חוקית הזו. הוא השתחרר מהכלא וגויס לצבא הרומני כנגד רצונו, ערק מהשירות וב-1932 נאסר שוב, הפעם בשל עריקה.
ב-1936 ברח לצ'כוסלובקיה מפני השלטונות הרומניים, שהמשיכו לרדוף אחריו בשל פעילותו הפוליטית. במשך השנתיים בערך, בהן שהה במדינה זו, הוא למד הנדסת טקסטיל, מקצוע שעוד ישרת אותו בהמשך חייו.
ביולי 1938 עבר לצרפת והצטרף למפלגה הקומוניסטית הצרפתית, מתוך כוונה להצטרף אל הבריגדות הבינלאומיות שלחמו במלחמת האזרחים בספרד, אך זה כבר היה קרוב לסיומה של אותה מלחמה והוא לא השתתף בה בסופו של דבר.
במלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בפרוץ מלחמת העולם השנייה התנדב לצבא צרפת. השתתף בקרבות עם הגרמנים ובמאי 1940 נפל בשבי. הוא נמלט מהשבי בעזרת המחתרת הצרפתית, ואז שב לפריז והצטרף לקבוצת לוחמי מחתרת, חברי המפלגה הקומוניסטית.
במרץ 1942 הולבן הצליח לאחד קבוצות שונות של הרזיסטנס, מורכבות מאזרחים זרים תושבי צרפת בני לאומים שונים ובהם יהודים, למחתרת אחת שנקראה F.T.P-M.O.I. בוריס הולבן הפך למפקד הצבאי הראשון של הסקציה הפריזאית בארגון. הקבוצה בפיקודו ביצעה מעל 90 פעולות חבלה וחיסול נגד חיילים גרמנים ומשתפי פעולה צרפתים. באוגוסט 1943 הוא הודח מהפיקוד והוחלף על ידי מיסאק מאנושיאן כיוון שסירב להגביר קצב הפעולות מחשש שהדבר יביא לחשיפתם. לאחר עזיבתו את הקבוצה בפיקודו של מאנושיאן, היא אכן נתפסה על ידי הגסטפו בנובמבר 1943 וכל חבריה הוצאו להורג.
הולבן המשיך ללחום בגרמנים בקבוצה מחתרתית אחרת.
לאחר שחרור פריז על ידי בעלות הברית, הוא הצטרף לצבא צרפת ובמסגרתו נלחם בגרמנים עד סוף המלחמה.
אחרי המלחמה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1946 חזר הולבן לרומניה והצטרף לשורות הצבא הרומני, שנבנה בחסות הצבא האדום ששהה על אדמת רומניה כחיל כיבוש. הוא שירת כקצין פוליטי. במהלך שירותו הגיע לדרגת גנרל. בתחילת שנות ה-50, במסגרת "טיהור", סולק מן הצבא יחד עם כל הקצינים היהודים. לאחר פרישתו הכפויה מהצבא עבד כמהנדס במפעל טקסטיל עד פרישתו לנמלאות בשנת 1970.
בשנת 1979 הצליח לקבל אשרת יציאה מרומניה לצרפת כתייר, כדי להשתתף בחגיגות 35 שנה לשחרור פריז. מאז לא שב לרומניה ונשאר בצרפת. ב-1984 קיבל אזרחות צרפתית, וב-1994 העניק לו נשיא צרפת פרנסואה מיטראן את אות לגיון הכבוד על פועלו כלוחם רזיסטנס בימי מלחמת העולם השנייה.