בסיס חיל האוויר המלכותי מרהאם
 | |||||||||||||||
| F-35 לייטנינג של טייסת 617 נוחת במרהאם ומאוחריו טורנדו במהלך תקופת החפיפה בין המערכים, 2018. | |||||||||||||||
| נתוני השדה | |||||||||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| |||||||||||||||
| סוג השדה | צבאי | ||||||||||||||
| תקופת הפעילות | 1916–הווה (כ־108 שנים) | ||||||||||||||
| מפעיל | חיל האוויר המלכותי | ||||||||||||||
| בעלים | משרד ההגנה של בריטניה | ||||||||||||||
| עיר סמוכה | מרהאם, נורפוק | ||||||||||||||
| קואורדינטות | 52°38′54″N 0°33′02″E / 52.6483°N 0.550556°E | ||||||||||||||
| גובה מעל פני הים | 23 מטר | ||||||||||||||
| אתר רשמי | |||||||||||||||
| מסלולי טיסה | |||||||||||||||
| |||||||||||||||
  | |||||||||||||||
בסיס חיל האוויר המלכותי מרהאם (אנגלית: RAF Marham) הוא בסיס של חיל האוויר הבריטי, השוכן במחוז נורפוק שבאנגליה. הוא אחד מבסיסי הטיסה המבצעיים העיקריים של חיל האוויר המלכותי ומוצב בו בין היתר כוח מטוסי הקרב לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II העיקרי של החיל, הכולל כיום את טייסת 617 וטייסת 207.
היסטוריה
[עריכת קוד מקור | עריכה]
בסיס מרהאם נפתח באוגוסט 1916 סמוך לבסיס נרבורו (שנסגר לאחר סיום מלחמת העולם הראשונה) בתור מנחת לילי, לאחר מספר חודשים הועבר לגיס התעופה המלכותי וטייסת 51 הוצבה בו. לאורך המלחמה שימש הבסיס למשימות הגנה אווירית כנגד התקפות צפלין בשמי אזור נורפק, לצד משימות ההגנה, שימש הבסיס גם לאימון טיסות ליליות על בסיס טייסת האימון 191 (לילי). לאחר המלחמה, במאי 1919 הועברה טייסת 51 לבסיס חיל האוויר המלכותי הורנצ'רץ' בצפון-מזרח לונדון ובסיס מרהאם נסגר.
בתחילת 1935 הוחלט לפתוח מחדש את מרהאם ועבודות בניית התשתיות והרחבת המנחת החלו, ב-1 באפריל 1937 מרהאם נפתח מחדש כבסיס תחת פיקוד להק 3 של פיקוד המפציצים. במאי הוצבה בבסיס טייסת 38 עם מפציצי פיירי הנדון וחודש לאחר מכן הוצבה גם טייסת 115 בבסיס עם מפציצי הנדלי פייג' הארו, בחודשים שקדמו לפרוץ מלחמת העולם השנייה שתי הטייסות הועברו למפציצי ויקרס ולינגטון. בנובמבר 1940 הועברה טייסת 218 לבסיס, גם היא טייסת מפציצי ולינגטון, עד שבדצמבר 1941 היא קיבלה גם מפציצי שורט סטירלינג ולחמה על בסיס שני סוגי המפציצים עד אמצע 1942. במהלך 1941 טייסת 105 הוצבה אף היא בבסיס עם מטוסי דה הבילנד מוסקיטו, בבסיס התנהלו מספר ניסויים ופרויקטים של ניווט מפציצים כגון פרויקט "אבוב" (Oboe) לניווט באמצעות גלי רדיו.
במרץ 1944 נסגר הבסיס לטובת עבודות שיפוץ והרחבה של מסלולי הנחיתה והתאמתם לשימוש מפציצים כבדים, בכך היה לבסיס אחד מבין שניים שכללו מסלולי נחיתה ארוכים מהנהוג ומותאמים למפציצים (לצד בסיס חיל האוויר סקלתורפ). עבודות השיפוץ ערכו עד לסיום המלחמה והבסיס נפתח מחדש רק בתחילת 1946 עם הקליטה של טייסת 44 עם מפציצי אוורו לינקולן, בנוסף הייתה לו חשיבות רבה לאימונים משותפים וביקורים של יחידות מפציצים כבדים מכוחות האוויר של ארצות הברית. מרהאם היה מהבסיסים הבודדים שיכלו לשמש את המפציצים הכבדים כגון ה-בואינג B-29 סופרפורטרס וה-B-52 סטרטופורטרס ומשום כך, הפך בשנותיה הראשונות של המלחמה הקרה לבסיס בעל חשיבות אסטרטגית רבה.
החל משנות ה-50 מרהאם שימש יחידות אינגליש אלקטריק קנברה ובהמשך כוח מפציצי ה-"V" של חיל האוויר המלכותי, בהם האוורו וולקן, ויקרס וליאנט וההנדלי פייג' ויקטור, מפציצים ששימשו בתור כוח ההרתעה וההפצצה האסטרטגית העיקרי אל מול איום הגוש המזרחי. בתחילת שנות ה-80 הבסיס עבר שיפוץ נרחב כחלק ממהלך קליטת מטוסי תקיפה פאנאוויה טורנדו והצמצום הדרגתי של המפציצים האטומיים הכבדים. ב-1983 טייסת 617 הוקמה מחדש והייתה לראשונה לקלוט את מטוסי הטורנדו במרהאם, כמה חודשים לאחר מכן גם טייסת 27 הוקמה מחדש במרהאם על בסיס הטורנדו.
ב-1986 טייסת 57 של מפציצי אוורו וולקן נסגרה והותירה את טייסת 55 בתור האחרונה בבסיס עם מפציצי הוולקן, ב-1993 גם טייסת 55 נסגרה, האחרונה לשרת על בסיס הוולקן בחיל האוויר המלכותי. באותה שנה טייסת 39 (צילום אווירי) הוצבה במראהם עם מטוסי אינגליש אלקטריק קנברה, בשנת 1998 כחלק מצמצום הכוחות הבריטים בגרמניה, נקלטו בבסיס גם טייסות 9 ו-31. בשנת 2006 טייסת הקנברה 39 נסגרה בבסיס, והביאה לסיום 52 שנות שירות של הקנברה במרהאם.
במרץ 2011, מטוסי טורנדו של טייסת 9 יצאו ממרהאם בטיסה של כ-4,800 קילומטרים לתקיפת מטרות בלוב כחלק ממבצע אלמאני. באותה שנה נסגרו טייסות הטורנדו 13 ו-14 כחלק מצמצום רוחבי בכוחות המזוינים של בריטניה, טייסת 14 נפתחה מחדש על בסיס מטוס הסיור קינג אייר בבסיס חיל האוויר המלכותי ודינגטון.
בשנת 2016 החל במרהאם פרויקט הרחבת תשתיות משמעותי תחת השם 'פרויקט סדן' כחלק מההכנות לקליטת מערך לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II, הפרויקט שעלותו נעמדה על כ-250 מיליון ליש"ט כלל הרחבה וחיזוק של מסלולי הטיסה, הקמת מרכז אימון חדש ושיפוץ תשתיות הבסיס. העבודות הסתיימו במהלך 2018 והטייסות החלו במהלך פרישת מטוסי הטורנדו והמעבר ללייטנינג, בפברואר טייסת 12 נסגרה ובמרץ 2019 טייסות הטורנדו האחרונות 9 ו-31 נסגרו גם הם בטקס חגיגי של פרידה מהטורנדו. ביוני 2018 נקלטו מטוסי הלייטנינג הראשונים עם הקמתה מחדש של טייסת 617, בינואר 2019 כבר הייתה מבצעית ומספר חודשים לאחריה גם טייסת 207 הוקמה מחדש והצטרפה למערך הלייטנינג.
יחידות מוצבות בבסיס
[עריכת קוד מקור | עריכה]- להק 1 (קרב)
- מפקדת מערך מטוסי לייטנינג (לוקהיד מרטין F-35 לייטנינג II)
- להק 2 (סיוע)
- כנף שיטור ואבטחה 2
- כנף הגנת הכוח 3
- מפקדת כנף הגנת הכוח 3
- טייסת מילואים 2620 (מחוז נורפוק)
- טייסת משטרה 6
- טייסת 15 רגימנט חיל האוויר המלכותי
- צוות 534, חטיבת ההנדסה ה-8 (חיל ההנדסה המלכותי)
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של בסיס חיל האוויר המלכותי מרהאם (באנגלית)- בסיס מרהאם באתר חיל האוויר המלכותי.
| בסיסי חיל האוויר המלכותי | ||
|---|---|---|
| הממלכה המאוחדת | בנסון • בולמר • ברייז נורטון • דיגבי • הלטון • הנלו • הונינגטון • ואלי • היי ויקומב • ודינגטון • ויטרינג • ודוייל • ויטון • פילינגדיילז • לימינג • לוסימות' • מרהאם • נורתהולט • סקמפטון • ספיידאדם • סנט מוגאן • סירסטון • קונינגסבי • קוספורד • שוברי |  |
| מעבר לים | אקרוטירי • אסנשן • גיברלטר • מאונט פלזנט | |