ברט אנדרסון

ברט אנדרסון
Brett Anderson
ברט אנדרסון
ברט אנדרסון
לידה 29 בספטמבר 1967 (בן 57)
Lindfield, הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
שם לידה ברט לואיס אנדרסון
מוקד פעילות הממלכה המאוחדת עריכת הנתון בוויקינתונים
תקופת הפעילות מ-1989
מקום לימודים יוניברסיטי קולג' לונדון עריכת הנתון בוויקינתונים
עיסוק מוזיקאי, מלחין ופסנתרן
סוגה רוק, גלאם רוק, רוק קל, פופ, פופ רוק
שפה מועדפת אנגלית עריכת הנתון בוויקינתונים
כלי נגינה פסנתר, גיטרה
חברת תקליטים Drowned in Sound עריכת הנתון בוויקינתונים
שיתופי פעולה בולטים סווייד ו-The Tears
www.brettanderson.co.uk
פרופיל ב-IMDb
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית

ברט לואיס אנדרסון (באנגלית: Brett Anderson; נולד ב-29 בספטמבר 1967) הוא זמר וכותב שירים בריטי, סולן הלהקות סווייד ו-The Tears. ב-2007 הוציא את אלבום הסולו הראשון שלו. כיום פועל כסולן ומנהיג להקת סווייד במקביל לקריירת הסולו שלו.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אנדרסון נולד בעיירה בשם לינדפילד,מרכז סאסקס; ליד היוורדס הית' שבדרום אנגליה.

בנעוריו, אנדרסון ניגן על גיטרה בלהקות כמו The Pigs and Geoff, שכללה את מאט אוסמן, באסיסט סווייד לעתיד. סווייד נוסדה ב-1989 על ידי הבסיסט מאט אוסמן, ברט אנדרסון שהיה סולן הלהקה ובת-זוגו, ג'סטין פרישמן שניגנה בגיטרת קצב. השלושה פרסמו מודעה במגזין המוזיקה NME בחיפוש אחר גיטריסט נוסף, וכך מצאו את ברנרד באטלר שהצטרף כנגן גיטרה ראשית. עם מכונת תופים במקום מתופף, חתמה הלהקה בלייבל RML Records מהעיר ברייטון. לאחר מכן הצטרף אליהם מייק ג'ויס (מי שהיה מתופף הסמית'ס לשעבר) כמתופף, ובסופו של דבר צורף סיימון גילברט כמתופף קבוע, כשג'סטין פרישמן, עזבה את הלהקה והקימה את אלסטיקה.

סווייד הייתה ללהקה בריטית מצליחה שפעלה עד 2003. הלהקה נחשבת לאחת מלהקות היסוד של זרם הבריטפופ וזכתה להצלחה רבה בבריטניה ואירופה במהלך שנות ה-90 ולשבחי הקהל והביקורת כאחד.

עוד לפני שהאלבום הראשון של סווייד הופיע בחנויות, העדפתו המינית של ברט העסיקה רכילאים. סגנון לבושו האנדרוגיני, בשילוב אלמנטים נוספים כמו תמונת אלבום וקליפ בהם לא ברור מינם של המופיעים בהם, הביאו להעדפתו המינית של אנדרסון תשומת לב תקשורתית. אנדרסון גם היה מכור לקראק והירואין מספר שנים, מה שהשפיע אף על פעילות הלהקה.

לאחר התפרקותה של סווייד ב-2003, ייסדו אנדרסון ומי שהיה גיטריסט סווייד, ברנרד בטלר, את להקת The Tears. הלהקה הוציאה את האלבום Here Come the Tears, שכלל את הסינגלים Refugees ו-Lovers. שיתוף פעולה זה בא בהפתעה לרבים, לאחר שבתקופת הקלטות אלבומה השני של להקת סווייד, חל סכסוך שפורסם בתקשורת הבריטית בין בטלר ואנדרסון על הפקת האלבום. סכסוך זה הוא שהוביל בסופו של דבר, לעזיבתו של בטלר באמצע הקלטות האלבום השני. בסוף שנת 2006 הודיעה אנדרסון באופן רשמי כי ההרכב מקפיא את פעילותו לטובת הוצאת אלבום סולו הבכורה שלו, ולאחריו יצא אלבומו השני של ההרכב - דבר שלבסוף לא מומש.

באופן עצמאי, אנדרסון שיתף פעולה עם סטינה נורדנסטם ואפשר לשמוע את קולו באלבום This Is Stina Nordenstam. בין השאר הקליט דואט עם ג'יין בירקין ב-1995 (שהופיע באוסף שלה שיצא מאוחר יותר, ב-98'); והשתתף בחידוש לשירו של לו ריד, Perfect Day למען ילדים נזקקים ושר את השורה "You're going to reap just what you sow" ("מה שזרעת, תקצור") שקיבלה משמעות חדשה ובאה כביקורת על הזנחת הילדים.

ב-2006 פרסם אנדרסון פרטים על אלבום סולו שהוא מתכוון להוציא. הפרסום היווה פריצת דרך בעולם המוזיקלי, היות שאנדרסון העלה לאתר YouTube סרטוני וידאו המתעדים את תהליך העבודה על שירי האלבום בדירתו הפרטית. האלבום יצא במרץ 2007, תחת השם "Brett Anderson (אלבום)". הסינגל הראשון מאלבום זה היה Love Is Dead שהגיע למקום 42# במצעד הבריטי.

אנדרסון הגיע עם סווייד לישראל לשלוש הופעות. הוא הגיע פעם נוספת להופעה בתל אביב ב-22 באוגוסט 2007 במסגרת סיבוב ההופעות לאלבום הסולו שלו. בסיבוב הופעות זה שר אנדרסון הן שירים מאלבומו החדש והן שירים מסווייד. אחד מהגיטריסטים שליווה אותו במהלך סיבוב הופעות זה היה מאט אוסמן, לשעבר מסווייד אף הוא. באותה שנה הוציא אנדרסון שני אלבומים כפולים בהופעה חיה שנמכרו במהדורה מוגבלת של 1500 עותקים כל אחד.

בשנת 2008 הוציא אנדרסון את אלבום הסולו השני שלו Wilderness. בסופה של אותה שנה, שיתף פעולה עם המוזיקאי הישראלי אביב גפן, במספר הופעות שהתקיימו בבריטניה ובישראל. בהופעות אלו לצד השניים ניגנו רביעיית כלי מיתר והקלידן ערן מיטלמן.

בנובמבר 2009 יצא אלבום הסולו השלישי של אנדרסון "Slow Attack", כשהחל מאוגוסט של אותה שנה העלה אנדרסון גרסאות גולמיות לחלק משירי האלבום לאתר YouTube. עוד באותה שנה יצא ספר שיריו הראשון של אנדרסון: The Words of Brett Anderson. בספר פורסמו שירים שכתב מאז שנת 1992 שחלקם טרם פורסמו.

בראשית שנת 2010 שב אנדרסון אל אולפן ההקלטות במטרה להקליט את אלבום האולפן הרביעי שלו שעתיד לצאת בספטמבר 2011. במקביל, שבה להופיע להקת סוויד בהרכבה האחרון כשמופע החזרה התקיים במסגרת מופע התרמה חד-פעמי ברויאל אלברט הול. ב-1 ביולי 2011 הופיע אנדרסון בישראל כחלק ממסע ההופעות של להקת סוויד. במסגרת זו יצאה גם מהדורה חדשה ומורחבת של כל אלבומי הלהקה, שנערכה על ידי אנדרסון.

ב-26 בספטמבר יצא "Black Rainbows", אלבום הסולו הרביעי של אנדרסון בחברת EMI. ימים ספורים לאחר מכן, יצא אלבום ההופעה הכפול Live at Koko. בפברואר 2012 התארח אנדרסון בהקלטת אחד משירי אלבום ההרכב בלקפילד בו שותף אביב גפן. במרץ 2012 יצא בהוצאה מוגבלת מארז הכולל את הופעת האיחוד שקיימה סוויד באלברט הול בשנת 2010. באותה שנה חזרה הלהקה להקליט אלבום חדש ואנדרסון הפסיק את פעילותו כמוזיקאי עצמאי.

בינואר 2013 הוציאה סוויד את הסינגל "Barriers", כסנונית ראשונה מתוך האלבום Bloodsports שיצא בהמשך השנה. האלבום, שיצא לאחר תקופה ארוכה של הפסקה מפעילות הלהקה, זכה לביקורות אוהדות במיוחד כמו זו של מבקר המוזיקה של הדיילי טלגרף שהעניק לו ציון חמישה כוכבים.

ב-2014 השתתף אנדרסון באלבום הסולו של המוזיקאי קרייג ארמסטרונג, ובמסגרת זו שר את השיר Crash. ב-30 ביולי 2015 שבה להקת סוויד להופעה נוספת בתל אביב. ב-2016 הוציאה הלהקה את אלבומה השביעי - Night Thoughts, בו השתתף אנדרסון בכתיבת כל השירים. שנה לאחר מכן הוציא אנדרסון מארז של אלבומי הסולו Collected Solo Work, הכולל כמה שירים שלא פורסמו עד כה. ב-2018 פרסם את האוטוביוגרפיה Coal Black Mornings ובהמשך השנה יצא אלבומה השמיני של סוויד - The Blue Hour.

ב-2019 התארח אנדרסון במופע של אביב גפן שהתקיים באמפי בראשון לציון ובקיץ אותה שנה חזר והופיע באמפי עם להקת סוויד שהיה זה לה ביקורה השישי בישראל. בינואר 2021 השתתף ב"Death Songbook" שבמסגרת זו הוקלטו חידושים לשירים העוסקים במוות ובאהבה בעיבודים מיוחדים לתזמורת Paraorchestra.

דיסקוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי אולפן

[עריכת קוד מקור | עריכה]

אלבומי הופעה

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • Live at Union Chapel - 2007
  • Live at Queen Elizabeth Hall - 2007
  • Live at Koko - 2011

אוספים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • 2017 - Collected Solo Work

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא ברט אנדרסון בוויקישיתוף