ג'ון לוקאס
 | |
| ג'ון לוקאס | |
| לידה |
14 בינואר 1890 קירניסוויל, וירג'יניה המערבית, ארצות הברית  |
|---|---|
| פטירה |
24 בדצמבר 1949 (בגיל 59) בסיס הצי האגמים הגדולים, אילינוי, ארצות הברית |
| מקום קבורה |
בית הקברות הלאומי ארלינגטון  |
| מדינה |
ארצות הברית |
| כינוי |
"לוק הזקן" "הדוד לוק" |
| השכלה | |
| השתייכות |
 צבא ארצות הברית |
| תקופת הפעילות | 1911–1949 (כ־38 שנים) |
| דרגה |
 מייג'ור גנרל |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד הדיוויזיה ה-3 מפקד הקורפוס ה-3 מפקד הקורפוס ה-2 מפקד הקורפוס ה-6 מפקד הארמייה ה-14 מפקד הארמייה ה-15 מפקד הארמייה הרביעית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
 מדליית השירות המצוין (2)  מדליית השירות המצוין של הצי  כוכב הכסף  לב הארגמן | |
  | |
מייג'ור גנרל ג'ון פורטר לוקאס (באנגלית: John Porter Lucas; 14 בינואר 1890 - 24 בדצמבר 1949) היה מפקד בכיר בצבא ארצות הברית אשר פיקד על ארמיות במהלך מלחמת העולם השנייה.
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]תחילת דרכו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוקאס נולד ב-14 בינואר 1890, בעיר קירניסוויל, שבווירג'יניה המערבית. הוא למד באקדמיה הצבאית של ארצות הברית (וסט פוינט), וסיים אותה בשנת 1911. הוא החל דרכו הצבאית בחיל הפרשים, ושרת בפיליפינים עד שהוחזר לארצות הברית באוגוסט 1914. באוקטובר של אותה שנה, הוא הוצב ברגימנט הפרשים ה-13, אשר הוצב בקולומבוס שבניו מקסיקו. בינואר 1915 הוא מונה למפקד המקלענים של הרגימנט. ב-9 במרץ 1916 הותקפה העיירה קולומבוס בידי גדוד פושטים מקסיקניים של פנצ'ו וייה, במה שנודע כקרב קולומבוס. במהלך הקרב, התבלט לוקאס באומץ לבו, כאשר פילס את דרכו יחף בין שורות התוקפים והגיע אל מגדל השמירה של המחנה, ואז הפעיל את המקלע במגדל וירה עד שהתרכזו סביבו שאר החיילים. לאחר מכן תמרן אותם לוקאס להדוף את המתקפה. לאחר מכן השתתף במשלחת העונשין למקסיקו, שנערכה כתגמול לפשיטותיו של וייה.
באוגוסט 1917 הועבר לדיוויזיה ה-33, וב-15 בינואר 1918 קיבל פיקוד על גדוד במסגרת הדיוויזיה. עם הצטרפותה של ארצות הברית למלחמת העולם הראשונה, נשלחה הדיוויזיה כולה לצרפת כדי ללחום בחזית המערבית. ב-23 ביוני של אותה שנה, פגע בו פגז גרמני ליד אמיין. הוא נפצע קשה, ופונה לבית חולים באנגליה. לאחר מכן נשלח לחופשת הבראה בארצות הברית, ולא הספיק לקחת עוד חלק במלחמה. ב-31 באוקטובר 1918 הוא הועלה לדרגת קפטן.
בין 1919–1920 היה מדריך צבאי, ובשנת 1920 קודם לדרגת מייג'ור ונכנס ללמוד בבית הספר לתותחנות שדה בפורט סיל, אוקלהומה. בשנת 1921 סיים את לימודו, והפך למדריך בבית הספר הנ"ל עד 1923. שימש בתפקידים שונים עד שנת 1927, עת מונה למפקד גדוד ברגימנט התותחנים ה-82. מ-1932 עד 1936 עבד במחלקת כוח האדם של משרד המלחמה, ומיולי עד אוקטובר 1940 שימש כמפקד רגימנט התותחנים ה-1, ולאחר מכן שימש כמפקד של בריגדת התותחנים של הדיוויזיה ה-2. ביולי 1941 קיבל במפתיע את הפיקוד על הדיוויזיה ה-3.
פעילותו במלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]לוקס נכנס לתפקידו כמפקד הדיוויזיה ה-3 בספטמבר 1941, ואימן אותה בפורט לואיס, וושינגטון. באפריל 1942 קיבל פיקוד על הקורפוס ה-3, ופיקד עליו עד מאי 1943. ב-9 בספטמבר של אותה שנה קיבל את הפיקוד על הקורפוס ה-2, ופיקד עליו במשך עשרה ימים בלבד. ב-20 בספטמבר הועבר לפקד על הקורפוס ה-6, אשר הוצב בסיציליה במסגרת המערכה בסיציליה. הקורפוס השתתף כחלק מהארמייה החמישית של מארק קלארק בפלישת בעלות הברית לאיטליה. הקורפוס שלו הגיע לנאפולי ב-1 באוקטובר, אגב קרבות דמים כנגד הארמייה העשירית הגרמנית. ב-6 באוקטובר הגיעו בעלות הברית אל הנהר וולטורנו. הנהר היה מכשול טבעי, שהבטיח מפני מתקפת נגד בכיוון נאפולי. מאחוריו היה קו מגננה חזק של הגרמנים, שלא אפשר התקדמות ללא היערכות וקבלת אספקה ראויה. בחזית האיטלקית השתרר קיפאון, שאפשר לגרמנים לבצר את צפון איטליה. ב-22 בינואר 1944 פתחו בעלות הברית במתקפה על הגרמנים (קרב אנציו) בניסיון לשבור את הקיפאון[1]. לוקאס היה ספקני מאוד באשר לסיכויי ההצלחה של התוכנית, והתקדמותו הייתה אטית והססנית מאוד, וכמעט הרסה את המבצע כולו. קלארק מינה את לוסיאן טראסקוט כמפקד הקורפוס ה-6, ואת לוקאס מינה כראש מטהו.
לאחר שלושה שבועות חזר לוקאס לארצות הברית, ומונה כמפקד הארמייה ה-14. יחידה זו הייתה מזויפת, ומטרתה הייתה להטעות את הגרמנים ולגרום להם לחשוב כי בעלות הברית מתכננות נחיתה בפה-דה-קאלה, ובכך להפחית את מוכנותם לקראת הפלישה לנורמנדי. הארמייה כללה טנקי דמה שנעשו מעיסת נייר וגומי, מפקדות מדומות, נחתות דמה, ומטבחי שדה שפלטו עשן. באוגוסט של אותה שנה פורקה הארמייה ה-14, ולוקאס התמנה כמפקד הארמייה ה-15. הוא החזיק בתפקיד עד נובמבר 1944, עת הועבר לפקד על הארמייה הרביעית עליה פיקד עד סוף המלחמה.
אחריתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-1946 מונה לראש קבוצת יועצים צבאיים אמריקניים שנשלחה לסייע לצ'יאנג קאי שק במלחמת האזרחים הסינית. ב-1948 חזר לארצות הברית ומונה לראש המטה של הארמייה החמישית שהוקמה מחדש והוצבה בשיקגו. הוא נפטר באופן פתאומי ב-24 בדצמבר 1949, בבסיס הצי האגמים הגדולים בשיקגו, והוא בן 59.
בסרט "אנציו", דמותו של מייג'ור גנרל ג'ק לזלי (ארתור קנדי) ככל הנראה מבוססת על דמותו של לוקאס.
לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- ג'ון לוקאס, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גל פרל פינקל,המערכה על אנציו - חצי־גשר על פני תהום, כתב העת "בין המערכות" באתר צה"ל, 25 בנובמבר 2020.