לידה |
20 במאי 1946 (בן 78) טימישוארה, חבל באנאט, ממלכת רומניה |
---|---|
ענף מדעי | מתמטיקה |
מקום לימודים | |
מנחה לדוקטורט | מייקל עטיה, ויליאם בראודר |
מוסדות |
|
תלמידי דוקטורט | יאן גרוינובסקי, Kirsten Bremke, C. Kenneth (Chenteh) Fan, Eric Nathan Sommers, Konstanze Christina Rietsch, Julia Chislenko, Kevin Rory McGerty, Anthony Henderson, John Columba Kelly, Ting Xue, Paul Lees, Nigel Robert O'Brian, Xuhua He, Corrado de Concini, Oh Kang Kwon, Nicolas Spaltenstein, Gregory Michael Lawton, Robert Bedard, James Michael Smelt, Dongkwan Kim |
פרסים והוקרה |
|
ג'ורג' לוסטיג (באנגלית: George Lusztig; שמו בלידה: Gheorghe Lusztig (ברומנית, כתיב שם המשפחה הוא בהונגרית); נולד ב-20 במאי 1946 בטימישוארה, ברומניה) הוא מתמטיקאי אמריקאי יהודי יליד רומניה, שנודע בתרומותיו לתורת ההצגות, במיוחד בתחום החבורות האלגבריות. הן כוללות מושגי יסוד כמו יריעת דלין-לוסטיג ופולינומי קשדן-לוסטיג[1]. הוא פרופסור למתמטיקה בקתדרת עבדון-נור במכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס. בשנים כיהן שם כפרופסור בקתדרה על שם נורברט וינר. להערכתו של רוג'ר וו. קרטר שעבד איתו, "התרומה של לוסטיג מתאפיינת ברמה גבוהה של מקוריות, הקיף עצום של נושאים, וירטואוזיות טכנית ניכרת ועומק מיוחד בגישתו לסוגיות. אין כל הפרזה בטענה כי ג'ורג' לוסטיג הוא אחד מגדולי המתמטיקאים של תקופתנו". לדעת סולומון מרכוס, לצד יאנוש בויאי ווירג'יל ווייקולסקו, לוסטיג הוא אחד מ"שלושת גדולי המתמטיקאים" שנולדו בשטחי רומניה של ימינו.
ג'ורג' לוסטיג נולד בשנת 1946 במשפחה יהודית בעיר טימישוארה, שבחבל באנאט בדרום-מערב רומניה. כתלמיד תיכון השתתף וזכה במדליות כסף באולימפיאדות בינלאומיות למתמטיקה בשנים 1963 ו-1962. לימים בריאיון לעיתון הזכיר באסירות תודה את מוריו בתיכון, ובייחוד את מורתו למתמטיקה, מריה נוימן, שהייתה מאוחר יותר מרצה באוניברסיטת טימישוארה.
בשנת 1968 סיים לוסטיג תואר ראשון בפקולטה למתמטיקה באוניברסיטת בוקרשט. שני מחקריו הראשונים, שפורסמו בשפה הרומנית היו: Un mod de geometrie plană afină pe un câmp finit (סוג גאומטרית מישור אפינית על שדה סופי) (1965) ו- Construcția unui fascicul universal pe poliedre arbitrare (בניית אגד אוניברסלי בפאונים שרירותיים) (1966) מאמריו של לוסטיג (חלקם פורסמו בצרפתית) עוררו את תשומת לבו של המתמטיקאי הבריטי מייקל עטייה. אחרי שסיים לוסטיג את התואר הראשון בשנת 1968 נאמר לו כי לא יוכל להישאר במרכז אוניברסיטאי וכי לכל היותר יוכל להתמנות מורה בתיכון בעיר סיביו. עם זאת בסופו של דבר מומחה בגאומטריה באוניברסיטת טימישוארה, הפרופסור דן פפוק, הציע לו להישאר באוניברסיטה. לוסטיג הסכים בשמחה. מאוחר יותר הורשה על ידי השלטונות לנסוע לחו"ל ולהשתתף בכנס באיטליה, משם הוא נסע לאנגליה, לאוניברסיטת ווריק ואוקספורד. באוקספורד, בה שהה חודשיים, פגש לוסטיג את פרופ' מייקל עטייה, שהזמין אותו לפרינסטון, בארצות הברית, למכון למחקר מתקדם, מוסד שבו עטייה התמנה זה עתה כפרופסור. בשובו לטימישוארה פנה לוסטיג לשלטונות הקומוניסטים עם בקשה לאשר לו יציאה לפרינסטון, אך בקשתו נדחתה. באותה תקופה הוא קיבל אישור נסיעה לכנס בעיר בון בגרמניה למשך שבוע. מבון החליט לוסטיג לנסוע לפרינסטון ולא לחזור לרומניה ולמשטר השרירותי שלה.
במכון למחקר מתקדם בפרינסטון השתלם לוסטיג אצל מייקל עטייה למשך שנתיים. הוא סיים את התואר השני ואחר כך, בשנת 1971 את הדוקטורט, תחת הדרכתו של ויליאם בראודר, עם עבודה שדנה ב"משפט האינדקס של אופרטורים אליפטיים, תחת הכותרת „Novikov's Higher Signature and Families of Elliptic Operators”.
בשנת 1978 קיבל לוסטיג משרת הוראה בפקולטה למתמטיקה של MIT. בשנים 1999–2009 הוא כיהן כפרופסור מן המניין כראש הקתדרה על שם נורברט וינר ואחר כך בראש הקתדרה על שם עבדון-נור. המשיך לעסוק בתורת ההצגות. בשנת 1984 הוא הצביע על כל הצגות החבורות לי השפוטות הסופיות. במאמר "הצגת החבורות קוקסטר והאלגברות הקה" (Representation of Coxeter groups and Hecke algebras, (Inventiones Mathematicae כרך 53, 1979, ע'165) הנהיגו קשדן ולוסטיג את הפולינום הנושא את שמם (וניסחו את ההשערות קשדן-לוסטיג). בשנת 1980 הם מצאו פירוש לקוהומולוגיית חיתוך של גורסקי ומקפרסון. בכנס הבינלאומי של המתמטיקאים בקיוטו בשנת 1990 דיווח לוסטיג על יישום שיטות "גאומטריות" אלו בתורת ההצגות (Intersection Cohomology Methods in Representation Theory). בסוף שנות ה-1980 הוא עסק גם בחבורות קוונטיות (שהוגדרו על ידי ולדימיר דרינפלד ומיצ'יו ג'ימבו).
עם תלמידיו נמנים קוראדו דה קונצ'יני ויאן גרוינובסקי.
בשנת 1972 התחתן לוסטיג עם מיכל-נינה אברהם ומנישואים אלו נולדו שתי בנות. בשנת 2000 הוא התגרש ובשנת 2003 נשא לאישה את גונגג'ין לי. אחת מבנותיו היא אייריני לוסטיג, אשת קולנוע, במאית הסרט התיעודי "בנייה מחדש" ("Reconstruction"). החל משנת 1994 בזמנו הפנוי עושה לוסטיג תרגילי יוגה. כמו כן הפך לצמחוני[2].
בנוגע לחווייתו כיהודי, התבטא פעם לוסטיג בריאיון: "אינני דתי. אבל יהדותי מילאה תפקיד חשוב, גם בבחירתי במתמטיקה, שנראתה לי העיסוק הרחוק ביותר מן המגע עם פוליטיקה, וכן תחום שבו היו לי הסיכויים הגדולים ביותר להיות מוערך באובייקטיביות. הייתה ליהדותי משקל גם בעזיבתי את רומניה. העובדה שלא קיבלתי משרת מחקר ברומניה נגרמה במאה אחוז על ידי מוצאי היהודי, נאמר לי זאת אז ואישרו לי את העובדה הזאת גם מאוחר יותר. בעת הדיונים על בקשתי לקבל המלצה לפרינסטון, סברו שהוזמנתי לשם בגלל הקשרים שלי כיהודי[2].
Matematicianul descoperă ceea ce pre-există "המתמטיקאי מגלה דברים שמקדימים את הקיום" באתר הרומני Liter.net