לידה |
17 בינואר 1814 פאייטוויל, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
4 באוגוסט 1857 (בגיל 43) פאייטוויל, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||||
שם מלא | ג'יימס קוקרן דובין | ||||||
מדינה | ארצות הברית | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות קרוס קריק, פאייטוויל, קרוליינה הצפונית, ארצות הברית | ||||||
השכלה | אוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל | ||||||
מפלגה | המפלגה הדמוקרטית | ||||||
| |||||||
| |||||||
חתימה | |||||||
ג'יימס קוקרן דובין (באנגלית: James Cochran Dobbin ; 17 בינואר 1814 – 4 באוגוסט 1857) היה עורך דין ופוליטיקאי אמריקאי, שכיהן כמזכיר הצי של ארצות הברית בין השנים 1853–1857.
ג'יימס דובין נולד ב-17 בינואר 1814 בפאייטוויל, קרוליינה הצפונית. סבו היה חבר הקונגרס ג'יימס קוקרן. דובין למד בבית הספר המקומי ובבית הספר ויליאם בינגהאם ובהמשך למד באוניברסיטת קרוליינה הצפונית בצ'אפל היל, שם סיים את לימודיו ב-1832. בעת לימודיו הוא היה חבר באגודה פילנתרופית. הוא למד משפטים וב-1835 התקבל ללשכת עורכי הדין והחל לעסוק בעריכת דין בעיר הולדתו.
בהמשך היה דובין מעורב בפוליטיקה ונבחר לבית הנבחרים של ארצות הברית כנציג המפלגה הדמוקרטית וכיהן בו בין השנים 1845–1847. בשנים 1848, 1850 ו-1852 הוא כיהן כחבר בית הנבחרים של קרוליינה הצפונית וב-1850 הוא היה יושב ראש הבית.
ב-1852 הוא היה נציג לוועידה הארצית של המפלגה הדמוקרטית, שם הוא סייע להבטחת מועמדותו לנשיאות של מי שנחשב ל"סוס שחור", פרנקלין פירס. כשנבחר פירס כנשיא הוא מינה את דובין כמזכיר הצי כגמול על שירותיו במסע הבחירות. דובין האמין בצי כערובה לשלום והוא ביצע רפורמות בו בתחומים שונים. במהלך כהונתו נבנו 18 מהספינות הטובות בעולם מסוגן. בחסותו יצאה ליפן משלחתו של הקומודור מת'יו פרי שנחלה הצלחה ונחתם הסכם עם המדינה האסיאתית. הוא הורה ללוטננט איזק סטריין לפקד על המשלחת למיפוי וסקר מצר היבשה דריין כצעד מקדים לכריית תעלת פנמה לקישור האוקיינוס האטלנטי לאוקיינוס השקט.
לאחר תום כהונתו כמזכיר הצי, הוא שב לפאייטוויל. ג'יימס דובין נפטר בעירו ב-4 באוגוסט 1857 ונטמן בבית הקברות קרוס קריק שבמקום. צי ארצות הברית הנציח את שמו בקריאת אוניית סיוע למשחתות על שמו. כלי שיט זה, שנכנס לשירות ב-1921, עגן בפרל הארבור בעת המתקפה שבצעו היפנים ב-1941. במקביל לתקיפת אוניות המערכה חיפשו הטייסים היפנים מטרות נוספות וניסו לתקוף את הדובין שעליה התנוסס דגל אדמירל, אך למעט נזקים מרסיסי פגזים היא לא ניזוקה. הספינה המשיכה בשירות במהלך מלחמת העולם השנייה עד שהוצאה מהשירות ב-1946.[1]