גוסטב שלייכר
 | |||||||||
| לידה |
19 בנובמבר 1823 דרמשטאדט, הדוכסות הגדולה של הסן   | ||||||||
|---|---|---|---|---|---|---|---|---|---|
| פטירה |
10 בינואר 1879 (בגיל 55) וושינגטון די.סי., ארצות הברית .svg){kind=small} | ||||||||
| מדינה |
ארצות הברית | ||||||||
| השכלה |
Friedrich-Eugens-Gymnasium Stuttgart | ||||||||
| מפלגה |
 המפלגה הדמוקרטית | ||||||||
| |||||||||
  | |||||||||
גוסטב שלייכר (באנגלית: Gustav Schleicher; 19 בנובמבר 1823 – 10 בינואר 1879) היה חבר בית הנבחרים של ארצות הברית דמוקרטי מטקסס יליד גרמניה. הוא היה מהנדס ששירת לזמן קצר בבית המחוקקים של טקסס, והיה ותיק צבא הקונפדרציה.[1]
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]ראשית חייו
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלייכר נולד ב-19 בנובמבר 1823 בדרמשטאדט, הדוכסות הגדולה של הסן הגרמנית. הוא למד באוניברסיטת גיסן ולמד הנדסה. הוא סייע בבניית מסילות ברזל מוקדמות באירופה.
הוא, הרמן ספיס וד"ר פרדיננד לודוויג הרף היו בין המנהיגים בקבוצת אינטלקטואלים שהיגרו לטקסס והקימו קומונה של פישר-מילר לנד גרנט, שנקראה בטינה על שם הדמות הספרותית הגרמנית וחוזת החברה בטינה פון ארנים, על הגדות של נהר לאנו בשנת 1847.[2] על פי ה-Handbook of Texas Online, "הקהילה נועדה להוכיח את אמיתותם של האידיאלים הקומוניסטיים ולהאיר את הדרך להקלה על הצרות באירופה, שהובילו לניסיונות ספורדיים למהפכה ולימים היו אמורים להוביל למהפכות בגרמניה של 1848".[2]
הפוליטיקה של טקסס ומלחמת האזרחים האמריקאית
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלייכר התאכזב מהניסוי בבטינה (אומרים שהוא ציין ש"ככל שהגברים היו גדולים יותר, הם דיברו יותר, עבדו פחות ואכלו יותר")[2] ועבר לסן אנטוניו. בסן אנטוניו, הוא עבד עם אחרים כדי להקים את חברת גשר גואדלופה לבנות גשר אגרה על פני נהר גואדלופה על הכביש הראשי בין סן אנטוניו לניו בראונפלס. הוא גם היה גורם מרכזי בהקמת מסילת הברזל של סן אנטוניו ומפרץ מקסיקו והוא החל לבנות מסילת ברזל מפורט לאבאקה לסן אנטוניו עם הגנרל ג'וזף א' ג'ונסטון שהוצב בטקסס.[2]
בשנת 1852 הפך שלייכר לאזרח אמריקאי ונבחר לבית הנבחרים של טקסס, שם כיהן קדנציה אחת בבית המחוקקים החמישי של טקסס. בין השנים 1854 – 1861 שלייכר היה מודד של מחוז בקסר, שכלל את רוב השטח מסן אנטוניו ועד אל פאסו. במהלך תקופה זו הוא רכש בעלות על נחלות קרקע נרחבות ברמת אדוארדס. ב-1856 התחתן שלייכר עם אליזבת טינסלי הווארד. החל משנת 1858, הוא וגיסו, היינריך דרסל, פרסמו את העיתון בשפה הגרמנית בסן אנטוניו, Texas Staats-Zeitung. שלייכר היה מייסד שותף של חברת המים של סן אנטוניו ב-1858 ושל מכללת אלאמו ב-1860.
הוא נבחר לסנאט של טקסס בשנת 1859 וייצג את המחוז ה-31 שהכיל טריטוריה ממערב לסן אנטוניו: מחוזות גילספי, מדינה ואוואלדה. כמו רוב המהגרים הגרמנים, שלייכר התנגד להתנתקותה של טקסס מהאיחוד. עם זאת, לאחר שמדינתו המאמצת הצטרפה לקונפדרציה, שלייכר הפך לקפטן בצבא הקונפדרציה, האחראי על כוח ההנדסה של גנרל ג'ון ב. מגרודר.[2]
אחרי המלחמה וכהונה בקונגרס
[עריכת קוד מקור | עריכה]שלייכר עסק בעריכת דין בסן אנטוניו כאשר מלחמת האזרחים הסתיימה וחידש את עבודתו בפיתוח מסילות ברזל. הוא רשום כאחד היזמים של מסילות הרכבת של קולומבוס, סן אנטוניו וריו גרנדה ושימש כמהנדס לבניית מסילת הברזל של המפרץ, מערב טקסס ופסיפיק, שנפרסה מאינדיאנולה, טקסס לקוארו, טקסס. לפי ה-Handbook of Texas Online, "הוא ייסד את העיר האחרונה כתחנת ביניים ועבר אליה זמן קצר לאחר מכן, ב-1872".[2]
בשנת 1874, הוא נבחר לקונגרס לייצג את המחוז השישי כשהוא הוקם לראשונה. הוא נבחר מחדש לשתי קדנציות נוספות וכיהן כחבר בוועדת הדרכים והאמצעים, ועדת החוץ ולאחר מכן כיו"ר ועדת התעלות והמסילות של בית הנבחרים.
פעילותו לתמיכה בתקן הזהב הקנתה לו מתמודד במסגרת הפריימריז הדמוקרטית בדמותו של ג'ון אירלנד, ושלייכר נאלץ לנהל קמפיין מר לפני שנבחר מחדש ב-1878.[2] הוא מת ב-10 בינואר 1879, חודשיים לפני תחילת כהונתו השלישית. נאום זיכרון של מנהיג הרפובליקנים, ג'יימס א. גארפילד, היה יותר מאשר נימוס עבור חבר זוטר שנפטר במפלגת האופוזיציה, והעיד על עומק הרגש כלפי שלייכר.
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- גוסטב שלייכר, באתר המדריך הביוגרפי של הקונגרס של ארצות הברית (באנגלית)
- גוסטב שלייכר, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|