גשור (ממלכה)

ערך זה עוסק בממלכה באזור הגולן הדרומי. אם התכוונתם לממלכה הנושאת את אותו השם מדרום לערי הפלשתים, ראו גשור הדרומית.

מפת ארץ ישראל המציגה בצורה סכמתית את תחומי התנחלות שבטי ישראל בכנען (ורוד). ממלכת גשור שוכנת ממזרח לכנרת

גְּשׁוּר הייתה ממלכה קטנה ששכנה באזור הגולן הדרומי, לאורך חופהּ המזרחי של הכנרת והגדה הצפונית של נחל הירמוך. ייסוד הממלכה התאפשר, ככל הנראה, בעקבות כינון ברית של ערים קטנות באזור בתקופת הברונזה התיכונה והמאוחרת שעל יסודות ברית זאת קמה, בראשית תקופת הברזל, ממלכת גשור. המידע ההיסטורי המצומצם אודות ממלכת גשור מקורו במקרא.^[1][2][3]

יש להבדיל בין ממלכת גשור לבין קבוצה נוספת שכונתה בתנ"ך בשם "גשורי" ומושבה, ככל הנראה, בדרום הארץ באזור הפלשתים.^[4][5]

מוצא הגשורים

חוקרים נחלקים בדבר מוצאם של הגשורים, בעוד שחלקם מאמינים כי מוצאם מהחורים, אחרים טוענים כי מוצאם הוא מהחתים. את הגשורים הוצע לזהות עם אחת מקבוצות הארמים שלאחר תקופה התגבשו לכדי ממלכת גשור, קביעה שמקובלת כיום על ידי מרבית החוקרים. חיזוק לטענה זאת ניתן לראות בסמיכות ציון ממלכות גשור וארם בספר דברי הימים ובכתובת ארמית לשקיא (שייך לשר המשקים) שנחשפה, בשנות ה-60 של המאה ה-20, באתר פולחני בתל עין גב (אתר המזוהה עם אחת מערי הממלכה).^[6][7]

היסטוריה

לדעתו של הארכאולוג בנימין מזר כינון ברית הערים הקטנות מהן צמחה ממלכת גשור מוזכר באחד ממכתבי אל-עמארנה:

האם לא היה זה מטעם שולם מרדך שהעיר עשתרות באה לעזור לפחל כאשר לחמו בו כל ערי ארץ גארי [גשורי]. העיר אדמו, העיר אררו, העיר משקי, העיר מגדל, העיר עין-ענב, העיר זרקי, וכאשר נכבשה העיר עיון והעיר יבילים...

— מכתב 256

לדעתו של מזר ייתכן שנפלה טעות בעת כתיבת מכתב זה והמחבר השמיט את ההברה שׁוּ מהשם גארי המוזכר. לדעתו מופיעה בתוכן המכתב תלונה של מלך עשתרות, בדבר העובדה כי ברית הערים שנקראת גשורי הפקיעה ממנו מספר ערים תוך כדי מלחמה איתו ועם מלך פחל.^[8]

אזכורים במקרא

מפת חלוקת הארץ לשבטים. נחלת שבט נפתלי בעבר הירדן המזרחי גובלת בצפון-מערב בממלכת גשור

• ממלכת גשור מוזכרת בספר דברים כגבול נחלתו של חצי שבט מנשה בעבר הירדן המזרחי:

יָאִיר בֶּן-מְנַשֶּׁה, לָקַח אֶת-כָּל-חֶבֶל אַרְגֹּב, עַד-גְּבוּל הַגְּשׁוּרִי, וְהַמַּעֲכָתִי; וַיִּקְרָא אֹתָם עַל-שְׁמוֹ אֶת-הַבָּשָׁן חַוּ‍ֹת יָאִיר, עַד הַיּוֹם הַזֶּה

— ספר דברים, פרק ג', פסוק י"ד

התנחלותם של בני שבט מנשה בעבר הירדן הותנתה בסיועם ליתר השבטים במלחמה נגד הכנענים ממערב לנהר הירדן. מתוך המסופר בהמשך הפרק, הנשים והילדים נותרו בנחלות שבעבר הירדן המזרחי ואילו הגברים הצטרפו ליתר השבטים למלחמה בכנענים, אולם כשחזרו לביתם גילו כי חלק מאדמותיהם באזור הופקעו על ידי הגשורים והארמים:

וַיִּקַּח גְּשׁוּר-וַאֲרָם אֶת-חַוּ‍ֹת יָאִיר מֵאִתָּם, אֶת-קְנָת וְאֶת-בְּנֹתֶיהָ, שִׁשִּׁים עִיר; כָּל-אֵלֶּה, בְּנֵי מָכִיר אֲבִי-גִלְעָד

— ספר דברי הימים א', פרק ב', פסוק כ"ג

בסיפור כיבושי יהושע בן נון והתנחלות השבטים בארץ כנען ניתן למצוא חיזוק נוסף למתואר לעיל:

וְלֹא הוֹרִישׁוּ בְּנֵי יִשְׂרָאֵל, אֶת-הַגְּשׁוּרִי וְאֶת-הַמַּעֲכָתִי; וַיֵּשֶׁב גְּשׁוּר וּמַעֲכָת בְּקֶרֶב יִשְׂרָאֵל, עַד הַיּוֹם הַזֶּה

— ספר יהושע, פרק י"ג, פסוק י"ג

• בספר שמואל מוזכרים העמים עליהם שלט איש בושת לאחר הכתרתו בידי אבנר בן נר:

וְאַבְנֵר בֶּן-נֵר, שַׂר-צָבָא אֲשֶׁר לְשָׁאוּל לָקַח, אֶת-אִישׁ בֹּשֶׁת בֶּן-שָׁאוּל, וַיַּעֲבִרֵהוּ, מַחֲנָיִם. וַיַּמְלִכֵהוּ, אֶל-הַגִּלְעָד, וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי, וְאֶל-יִזְרְעֶאל; וְעַל-אֶפְרַיִם, וְעַל-בִּנְיָמִן, וְעַל-יִשְׂרָאֵל, כֻּלֹּה

— ספר שמואל ב', פרק ב', פסוקים ח'–ט'

אמנם הגשורים אינם מוזכרים באופן מפורש בפסוקים המוזכרים לעיל, בתרגום השבעים לפסוקים אלה נכתב במקום וְאֶל-הָאֲשׁוּרִי, ואל-הגשורי. חוקרים רבים מסכימים כי כוונתו המקורית של המחבר הייתה, ככל כנראה, לגשור ולא לממלכת אשור הרחוקה.

• ממלכת גשור המשיכה לשמור על עצמאותה גם בימי דוד וכוננה ברית שלום עם ממלכת ישראל. הדבר בא לידי ביטוי בנישואי דוד למעכה, בתו של תלמי מלך גשור ולהולדת אבשלום ותמר:

וּמִשְׁנֵהוּ כִלְאָב, לאביגל (לַאֲבִיגַיִל) אֵשֶׁת נָבָל הַכַּרְמְלִי; וְהַשְּׁלִשִׁי אַבְשָׁלוֹם בֶּן-מַעֲכָה, בַּת-תַּלְמַי מֶלֶךְ גְּשׁוּר

— ספר שמואל ב', פרק ג', פסוק ג'

בעקבות רצח אמנון, ברח אבשלום לארמון סבו תלמי בממלכת גשור ושם שהה שלוש שנים:

וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח, וַיֵּלֶךְ אֶל-תַּלְמַי בֶּן-עמיחור (עַמִּיהוּד) מֶלֶךְ גְּשׁוּר; וַיִּתְאַבֵּל עַל-בְּנוֹ, כָּל-הַיָּמִים. וְאַבְשָׁלוֹם בָּרַח, וַיֵּלֶךְ גְּשׁוּר; וַיְהִי-שָׁם, שָׁלֹשׁ שָׁנִים

— ספר שמואל ב', פרק י"ג, פסוקים ל"ז–ל"ח

בתום שלוש השנים נקרא אבשלום לשוב לירושלים, אולם בשובו אינו מוזמן להפגש עם דוד אביו ועל כן מתלונן בפני יואב בן צרויה:

וַיֹּאמֶר אַבְשָׁלוֹם אֶל-יוֹאָב הִנֵּה שָׁלַחְתִּי אֵלֶיךָ לֵאמֹר בֹּא הֵנָּה וְאֶשְׁלְחָה אֹתְךָ אֶל-הַמֶּלֶךְ לֵאמֹר, לָמָּה בָּאתִי מִגְּשׁוּר? טוֹב לִי, עֹד אֲנִי-שָׁם; וְעַתָּה, אֶרְאֶה פְּנֵי הַמֶּלֶךְ, וְאִם-יֶשׁ-בִּי עָו‍ֹן, וֶהֱמִתָנִי

— ספר שמואל ב', פרק י"ד, פסוק ל"ב

גשור החלה לשקוע בתקופת המלחמות שניהלו אחאב ובן הדד השני מלך ארם דמשק. הממלכה חרבה במאה ה-8 לפנה"ס לאחר כיבושה של ארם דמשק בשנת 732/3 לפנה"ס על ידי תגלת פלאסר השלישי, מלך אשור^[1]

פרויקט ארץ גשור

"פרויקט ארץ גשור" הוא מיזם ארכאולוגי שנערך בראשותו של הארכאולוג משה כוכבי, מטעם אוניברסיטת תל אביב, ששם לו למטרה לחקור את ארץ גשור המקראית בחמישה אתרים מרכזיים מתקופות הברונזה והברזל (מתחם לביאה, גלגל רפאים, תל הדר, תל עין גב ותל סורג). הפרויקט החל בשנת 1986 בביצוע סקר בגולן הדרומי ונמשך עד לשנת 2004, עת נערכו חפירות באקרופוליס בתל עין גב.^[9][7]

ערי גשור

בימת פולחן ליד שער הכניסה לתל בית צידה

במסגרת פרויקט ארץ גשור והמכון לחקר הגולן נחשפו, במרוצת השנים, ארבע ערים שכיום מיוחסות לממלכת גשור.^{[1][3][7][10][11]}

• תל בית צידה - מזוהה על ידי החוקרים כעיר "צֵר" המופיעה במקרא בתחום נחלת שבט נפתלי (יהושע, י"ט, ל"ה). גודלה, עושרה וכן ביצוריה המרשימים מעידים כי הייתה עיר מרכזית ורבים מן החוקרים אף סוברים שהייתה בירת הממלכה.
• תל הדר - עיר מבוצרת המוקפת במערכת של שתי חומות מעגליות התוחמות מבנה שלטוני. מאוחר יותר עבר המרכז השלטוני לעין גב, ובמקום המשיך להתקיים כפר דייגים וחקלאים.
• תל עין גב - מרכז שלטוני מבוצר ועיר נמל בגודל של 30 דונם, המוקף בחומת סוגרים. העיר נבנתה על אחד מסעיפיה של דרך הים וחלשה על נתיב מסחר ותחבורה מרכזי בעת העתיקה.
• תל סורג - תל קטן דרום-מערבית לקיבוץ אפיק. היישוב המבוצר במקום שימש, ככל הנראה, כמצודת דרכים ארמית-גשורית אשר חיברה בין רמת הגולן למרכז השלטוני בעין גב. חלק מן החוקרים מציעים לזהות את תל סורג עם אפק, המוזכרת בסיפור מלחמות אחאב עם בן הדד השני, אחרים דוגמת יוחנן אהרוני ומשה כוכבי, מציעים לזהות את תל עין גב עם אפק ולו בשל גודלה ומרכזיותה בהשוואה לתל סורג.

בנובמבר 2020 נחשפו ממצאים מחפירת מצודת חיספין - מצודה שנחשפה בתוך מושב חיספין במסגרת חפירות הצלה. במצודה נמצאו אבן גדולה ועליה תחריט של 2 דמויות מניפות ידיים, צלמית מנגן, טבעת חרוזים ועוד. מתוארכת למאה ה-10–11. המצודה ניצבת מעל נקודת חציה נוחה של נחל אלעל. בנויה אבני גוויל גדולות ועובי חומותיה כ-1.5 מ'. חופרי המקום משערים כי המתחם נבנה לצורך שליטה אזורית על ידי ממלכת גשור.^[12]

לקריאה נוספת

• משה כוכבי, ארץ גשור: תולדות חבל ארץ בתקופת המקרא, ארץ ישראל כה (תשנ"ו), עמ' 184–201.

הערות שוליים

1. משה כוכבי, ארץ גשור, טבע וארץ, אדר ב'-ניסן תשנ"ב (מרץ 1992), חוברת מס' 248. קישור ישיר למאמר באתר עמותת סנונית.
2. איתן אבניאון, המילון האנציקלופדי של המקרא, הוצאת איתאב - בית הוצאה לאור, ראשון לציון, 2003, עמ' 152.
3. ערן גל-אור, דוד גל-אור, קום והתאהב בארץ התנ"ך: מסלולים בעקבות סיפורי המקרא, הוצאת ידיעות ספרים, ירושלים, 2015, עמ' 37.
4. קטגוריה:יהושע יג א – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
5. קטגוריה:שמואל א כז ח – ויקיטקסט, באתר he.wikisource.org
6. רות פלג, בנתיבות הגולן והחרמון, הוצאת יד בן-צבי, ירושלים, 2011, עמ' 33.
7. עונת החפירות האחרונה בתל עין-גב – סיום פרויקט ארץ גשור מאת משה כוכבי, באתר רשות העתיקות.
8. רות פלג, בנתיבות הגולן והחרמון, הוצאת יד בן-צבי, ירושלים, 2011, עמ' 32.
9. "מתחמי הגולן" - יישובים עירוניים מבוצרים מתקופת הברונזה הקדומה מאת יצחק פז, באתר רשות העתיקות.
10. רות פלג, בנתיבות הגולן והחרמון, הוצאת יד בן-צבי, ירושלים, 2011, עמ' 33-40.
11. תל בית ציידא באתר פארק הירדן.
12. נעה שפיגל, מתחם מבוצר בן 3,000 שנה נמצא בגולן: "נותן מידע על אזור שנחשב לתעלומה", באתר הארץ, 11 בנובמבר 2020