דוד אזולאי, מאי 2015 | |||||||
לידה |
5 במאי 1954 ב' באייר ה'תשי"ד מקנס, מרוקו | ||||||
---|---|---|---|---|---|---|---|
פטירה |
30 באוקטובר 2018 (בגיל 64) כ"א בחשוון ה'תשע"ט חיפה, ישראל | ||||||
מדינה | ישראל | ||||||
תאריך עלייה | 1963 | ||||||
מקום קבורה | בית הקברות סנהדריה, ירושלים | ||||||
מפלגה | אגודת ישראל, ש"ס | ||||||
| |||||||
| |||||||
| |||||||
|
דוד אזולאי (5 במאי 1954, ב' באייר ה'תשי"ד – 30 באוקטובר 2018, כ"א בחשוון ה'תשע"ט) היה השר לשירותי דת בממשלת ישראל ה־34 וחבר הכנסת מטעם סיעת ש"ס במשך כ-22 שנה. כיהן גם כסגן שר הפנים תחת השר אלי ישי (2001 - 2003) שימש בכנסת ה־15, ובכנסת ה־18 כיושב ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (עד 2011), ולאחר מכן, כיושב ראש הוועדה לפניות הציבור. היה גם יושב ראש ועדת משנה לנושא ביטחון פנים.
נולד במקנס למסעוד ופרלה, מצאצאי החיד"א[1]. בשנת 1963, בגיל 9, עלתה משפחתו לישראל והתיישבה ברכסים. כנער התייתם מאביו, ולמד בבית הילדים ציון-בלומנטל[2]. בהמשך למד בישיבה התיכונית הראשון לציון בחיפה, ושירת בצה"ל כחובש קרבי. לאחר שחרורו, למד בסמינר למורים "חזון יחזקאל"[3], ועבד כמורה בעכו בה התגורר, וגם ניהל בית ספר של החינוך העצמאי בעיר. עסק בחינוך עד לשנת 1993. במקביל, כיהן כחבר מועצת העיר עכו מטעם אגודת ישראל במשך שלוש קדנציות, מ-1978 עד 1993[4]. בין היתר היה ממונה על שירותי הרווחה, וחבר הנהלת רשת המתנ"סים העירונית. היה מקורב לרב העיר הרב שלום לופס[5].
בשנים 1993–1996 כיהן מטעם משרד הפנים כסגן ראש המועצה, ולאחר מכן כראש המועצה האזורית נחל עירון (שפורקה לאחר מכן למעלה עירון ובסמ"ה). היה חבר הוועדה הקרואה של המועצה הדתית קריית-אתא, וחבר המועצה הממונה ביישוב חצרות יסף, שהוקם עבור עולים מאתיופיה.
בשנת 1996 נבחר לראשונה לכנסת, ומהכנסת הארבע עשרה כיהן ברציפות כחבר כנסת במשך כ-22 שנים ברציפות עד מותו.
בשנים 2000–2001 כיהן כיו"ר ועדת הפנים ואיכות הסביבה של הכנסת. הרבה לעסוק בזכויות אסירים, נושא שהיה קרוב ללבו, וקיים סיורים רבים בבתי כלא.
בשנים 2001–2003 כיהן כסגן שר הפנים בממשלתו הראשונה של אריאל שרון. במהלך כהונתו במשרד הפנים מונה על ידי שר הפנים אלי ישי, לעמוד בראש צוות מקצועי שיפעל לבדיקת מעמדם של בני הפלאשמורה - ביתא ישראל ששהו במחנות באתיופיה. בצוות המקצועי היו חברים הרב שלמה משה עמאר, אז אב בית דין בפתח תקווה, שריכז את המחקר ההלכתי, דוד אפרתי לשעבר ראש מינהל האוכלוסין במשרד הפנים, ואז ראש מועצת הר אדר, הרב יוסף הדנה רבה של יהדות אתיופיה, ועורך הדין חיים קנר, עוזרו של אזולאי, שריכז את פעילות הצוות. בעקבות הוועדה ופסיקת הרב עובדיה יוסף, התקבלה החלטת ממשלה לאפשר כניסתם של שארית יהודי אתיופיה.
לאחר הבחירות לכנסת השמונה עשרה נבחר לכהונה נוספת כיו"ר ועדת הפנים והגנת הסביבה. ב-2011, הוא פינה את כיסאו לחברו לסיעה אמנון כהן, והתמנה ליושב ראש הוועדה לפניות הציבור.
בבחירות לכנסת ה-19 הוצב במקום השמיני ברשימת ש"ס. לאחר הבחירות היה חבר בוועדת הפנים והגנת הסביבה, בוועדה המיוחדת לפניות הציבור, בוועדת הכנסת ובוועדת הכספים.
בבחירות לכנסת העשרים הוצב במקום החמישי ברשימת ש"ס, ועם הרכבת הממשלה החל לכהן כשר לענייני דתות, מחודש מאי 2015. מעט לאחר כניסתו לתפקיד, התבטא בחריפות כנגד הרפורמים ואמר כי אינו יכול להגיד שהם יהודים[6], לאחר שדבריו עוררו סערה, סייג אותם[7]. כשר הממונה התנגד למתווה הכותל.
בכהונתו בכנסת היה אזולאי גם חבר בוועדת הכספים, ובוועדת החוץ והביטחון. חבר בשדולות למען הדיור הציבורי, למען העסקה ישירה, למען השתלבות תעסוקתית של המגזר החרדי, למען אנשים עם מוגבלויות, למען חיזוק הפריפריה, ולמען השלטון המקומי. כן היה יו"ר השדולה למניעת הגירה בלתי חוקית לישראל. כן פעל לסבסוד משפחתונים וצהרונים למשפחות מעוטות יכולות, לסיוע של משרד הבריאות לילדים נכים, ולסיוע למפוני גוש קטיף.
במהלך כהונתו בכנסת הגיש אזולאי כ-780 הצעות חוק, ויזם מספר חוקים, ובהם:
התמודד כ-13 שנה עם מחלת הסרטן. ב-14 במרץ 2018, עקב החמרת המחלה שתקפה אותו, התפטר מהכנסת, ואת מקומו בכנסת תפס בנו, ינון אזולאי, שמוקם במקום ה-16 ברשימת ש"ס בבחירות לכנסת העשרים. הוא המשיך לכהן כשר לענייני דת עד 12 באוקטובר, אז החליף אותו השר אריה דרעי, עקב החמרת המחלה[9].
ב-30 באוקטובר 2018 נפטר מהמחלה[10]. בהלווייתו השתתפו אלפים בהם השרים אריה דרעי, מירי רגב, זאב אלקין. הספידוהו הרבנים שלום כהן, יצחק יוסף, ושלמה משה עמאר[11]. נקבר בבית הקברות סנהדריה בירושלים[12]. יום לאחר מותו, קיימה הממשלה ישיבת אבל[13], ובנובמבר, שלושה שבועות לאחר מותו, קיימה מליאת הכנסת ישיבת אבל נוספת[14].
דוד אזולאי היה נשוי לפנינה ואב לארבעה, אחד מהם חבר הכנסת ינון אזולאי.
ב-2016 לאחר שנות מגורים רבות בעכו, עבר להתגורר בקריית שמואל בחיפה.
השרים לשירותי הדת בממשלות ישראל | ||
---|---|---|
שרי הדתות (1948–2003) | יהודה לייב מימון • חיים משה שפירא • יעקב משה טולידאנו • זרח ורהפטיג • יצחק רפאל • חיים יוסף צדוק • אהרן אבוחצירא • יוסף בורג • שמעון פרס • זבולון המר • אבנר שאקי • יצחק רבין • שמעון שטרית • בנימין נתניהו • אלי סויסה • יצחק לוי • יצחק כהן • יוסי ביילין • אשר אוחנה • אריאל שרון | |
השרים לשירותי דת (2008 ואילך): |
יצחק כהן • יעקב מרגי • נפתלי בנט • דוד אזולאי • יצחק וקנין • יעקב אביטן • מתן כהנא • נפתלי בנט • מיכאל מלכיאלי |
יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה של הכנסת | ||
---|---|---|
יושבי ראש ועדת הפנים (1949–1974): | בנימין מינץ • יוסף ספיר • נחום חת • יעקב ריפתין • מרדכי סורקיס | |
יושבי ראש ועדת הפנים ואיכות הסביבה (1974–2006): | יוסף תמיר • יורם ארידור • שלמה הלל • שושנה ארבלי-אלמוזלינו • דב שילנסקי • יהושע מצא • סאלח טריף • מיכה גולדמן • דוד אזולאי • משה גפני • יורי שטרן • ראלב מג'אדלה | |
יושבי ראש ועדת הפנים והגנת הסביבה (מ־2006): | ראלב מג'אדלה • אופיר פינס-פז • דוד אזולאי • אמנון כהן • מירי רגב • דודי אמסלם • יואב קיש • מיקי חיימוביץ' • סעיד אלחרומי • וליד טאהא • יעקב אשר |