דונאט באנקי
 | |
| לידה |
6 ביוני 1859 בקוניבאנק, הונגריה  |
|---|---|
| פטירה |
1 באוגוסט 1922 (בגיל 63) בודפשט, ממלכת הונגריה |
| שם לידה |
Lőwinger Donát |
| מקום קבורה |
בית הקברות פרקשרטי בבודפשט |
| מקום לימודים |
האוניברסיטה לטכנולוגיה ולכלכלה של בודפשט (1881) |
| מוסדות | |
  | |
דונאט באנקי (בהונגרית: Bánki Donát, במקור לווינגר; בקוניבאנק, 6 ביוני 1859 – בודפשט, 1 באוגוסט 1922)[1] היה מהנדס מכונות הונגרי-יהודי, ממציא ופרופסור באוניברסיטה. הוא היה אחד המהנדסים המכניים הגדולים בתקופתו, פרופסור להנדסת מבנים למכונות הידרו, מדחסים וטורבינות קיטור.
משפחתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בנקי נולד במשפחה יהודית. הוריו היו ד"ר איגנץ לווינגר וברטה זלצר (בטי). אביו היה רופא, ובפרוץ המהפכה ומלחמת 49–1848 בהונגריה, אביו שהיה נשוי טרי התייצב והתנדב לצבא העממי ההונגרי שהתארגן. בצבא שימש כרופא ראשי עד לכישלון המהפכה ופירוק הצבא מנשקו. על אף היותו יהודי, ראשית חייו של אביו כקצין בצבא ההונגרי תרמו גם לחינוכו הפטריוטי של הבן דונאט. הוא נולד כילד רביעי במשפחה ומאוחר יותר כשהמשפחה גדלה לשישה ילדים היא עברה לכפר קטן אחר במרכז מערב הונגריה. בשנת 1879, והוא כבר היה סטודנט באוניברסיטה, שינה את שמו לשם הונגרי באנקי המזכיר את כפר הולדתו.[2]
עבודתו
[עריכת קוד מקור | עריכה]
באנקי סיים את לימודיו באוניברסיטת בודפשט לטכנולוגיה ולכלכלה עם תואר מהנדס מכונות. תחילה עבד כמהנדס מפעל המכונות של הרכבת ההונגרית, ואחר כך במפעלי הפלדה גנץ. משנת 1879 עד 1880 היה עוזר הוראה במחלקה למכניקה של האוניברסיטה בה למד, ומשנת 1899 עד מותו היה פרופסור מן המניין להנדסה הידראולית, מדחסים וטורבינות קיטור.
במסגרת עבודתו פגש באנקי את יאנוש צ'ונקה ונוצר ביניהם קשר עבודה הדוק. בשנת 1890 הם פיתחו את מה שכונה "מנוע באנקי-צ'ונקה", שהפך למוצר תחרותי ברמה בינלאומית של מפעלי גנץ. הוא היה אחד ממחברי הלקסיקון הגדול פאלאס בשנת 1893. ב־11 בפברואר אותה שנה רשם פטנט על קרבורטור הבנזין (מאייד) שוב יחד עם ציונקה, לפני וילהלם מייבאך, שנחשב בעיני רבים החלוץ של המאייד. בשנת 1894 הוא רשם פטנט על מנוע הפיצוץ הפנימי הראשון בלחץ גבוה, מנוע באנקי שהתפרסם בעולם. מנוע הבוכנה קורר בהתערובת מים שרוססה עליו, כך שהוא הצליח להגביר את יעילותו לרמה שבעבר קיוו שאפשר להגיע אליה.[3]
הן הגדלת הדחיסה והן הזרקת המים יושמו לראשונה על ידי באנקי, אם כי התפשטות מנוע הבאנקי נמנעה עקב הופעת מנוע הדיזל כמה שנים לאחר מכן. טורבינת באנקי, שהומצאה בשנת 1917, פתחה אפיקים חדשים לפיתוח תחנות כוח הידרואלקטריות גמדיות. בשנת 1918 המציא באנקי תוכנית רבת היקף לשימוש בכוח המים של שער הברזל על הדנובה.
הוא היה חבר ההתכתבות באקדמיה ההונגרית למדעים משנת 1911. עבור טורבינת המים זכה באנקי ארבע שנים לאחר מותו, בשנת 1926, בפרס הגדול של האקדמיה ההונגרית למדעים. את מרבית המורשת המתועדת הכתובה שלו ניתן למצוא בדיגיטציה בארכיון. בנוסף לפעילויות הנדסיות-מכניות ופטנטים משמעותיים שלו, היו חשובים תפקידי ההוראה שלו. הוא שם דגש רב על סיוע לתלמידים בהכנת הערות בכתב להרצאותיו. במהלך קריירת ההוראה שלו באוניברסיטה הוא ייסד את ההכשרה המעבדית בהנדסה.
כתביו
[עריכת קוד מקור | עריכה]בכתביו עסק בעיקר בתאוריה של מנועי גז ועקרונות התכנון של טורבינות קיטור ומכונות שפועלות על מים:
- הידראוליקה ומכונות הידראוליות שימושיות Gyakorlati hidraulika és hidrogépek (jegyzet, I–II., Bp., 1901–02)
- טורבינות קיטור Gőzturbinák. Légsűrítő gépek (kőnyomat, Bp., 1903)
- טרנספורמציית אנרגיה בנוזלים (בגרמנית) Energiaátalakulások folyadékokban (Bp., 1916, németül: Berlin: 1921)
- טורבינות מים חדשות (בגרמנית) Neue Wasserturbine (Berlin, 1917)
- התוכניות של תחנת הכוח ההידרו-אלקטרית ב"שער הברזל" A Vaskapu-vízierőmű tervezete (I–II., Bp., 1918)
- המבנה המכני של משאבות בוכנה ומדחסים Dugattyús szivattyúk és kompresszorok gépszerkezettana (Bp., 1932)
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]- מאייד הבנזין הראשון מוחזק על ידי קבוצת השימור והאיסוף של טכניקות מכניות לזכרו.
- את העותק הראשון של מנוע באנקי-צ'ונקה ניתן לראות היום במוזיאון התחבורה של בודפשט.
- על שמו נקראים כמה מוסדות חינוך:
- בכפר הולדתו, בקוניבאנק (Bakonybánk), האגודה הטכנית דונאט באנקי שומרת על זיכרון הממציא.
- במלאת 100 שנה להולדתו הונפק בול עם דיוקנו על ידי הדואר ההונגרי.
- במלאת 150 שנה להולדתו הנפיק הבנק הלאומי להונגריה מטבע זיכרון.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]- לקסיקון הונגרי לקורות חיים Magyar életrajzi lexikon I. (A–K). Főszerk. Kenyeres Ágnes. Budapest: Akadémiai. 1967. 105–106. o
- הגדולים שלנו בתחום הטכנולוגי Halmos László: Bánki Donát. In: Műszaki nagyjaink, 1. köt. Bp.: Gépipari Tudományos Egyesület, 1967. 43-93
- Terplán Zénó (szerk.): Bánki Donát (1859-1922). Emlékkönyv születésének 125. évfordulójára. Bp.: Műszaki és Természettudományi Egyesületek Szövetsége, 1984. ISBN 963 8011 734
- Terplán Zénó: Bánki Donát. In: Magyar tudóslexikon A-tól Zs-ig. Főszerk. Nagy Ferenc. Budapest: Better; MTESZ; OMIKK. 1997. 146–147. o. ISBN 963-85433-5-3
- דונאט באנקי המהנדס הגאון Gáti József: Bánki Donát. A mérnök géniusz. Bp.: Óbudai Egyetem, 2012
- דונאט באנקי(באנגלית) DONÁT BÁNKI (1859-1922) (angol nyelven). scitech.mtesz.hu. (Hozzáférés: 2018. május 20.)
- לקסיקון יהודי הונגרי Magyar zsidó lexikon. Szerk. Ujvári Péter. Budapest: Magyar Zsidó Lexikon. 1929. 84. o. Online elérés
- Korényi Zoltán – Tolnai Béla (szerk.). Az áramlástan és hőtan úttörői. Életrajzi gyűjtemény. Korényi Zoltán – Tolnai Béla (szerk.). Az áramlástan és hőtan úttörői. Életrajzi gyűjtemény
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- דונאט באנקי, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ Halálesete bejegyezve a Budapest II. ker. polgári halotti akv. 447/1922 folyószáma alatt.
- ^ Horváth Sándor. "Bánki Donát élete és munkássága". gbi.bgk.bmf.hu.
- ^ "Bánki Donát élete". Óbudai Egyetem Bánki Donát Gépész és Biztonságtechnikai Mérnöki Kar.
- ^ "Bánki Donát Szakképző Iskola Ajka". אורכב מ-המקור ב-2013-11-17.
- ^ Bánki Donát Gimnázium és Szakközépiskola Dunaújváros
- ^ Pécsi Bánki Donát utcai Általános Iskola