דניאל הרשקוביץ

דניאל הרשקוביץ
דניאל הרשקוביץ, 2013
דניאל הרשקוביץ, 2013
לידה 2 בינואר 1953 (בן 71)
ט"ו בטבת ה'תשי"ג
חיפה, ישראל עריכת הנתון בוויקינתונים
מדינה ישראלישראל ישראל
השכלה
מפלגה הבית היהודי עריכת הנתון בוויקינתונים
שר המדע והטכנולוגיה ה־23
6 במאי 2009 – 18 במרץ 2013
(3 שנים)
תחת ראש הממשלה בנימין נתניהו
חבר הכנסת
24 בפברואר 2009 – 5 בפברואר 2013
(4 שנים)
כנסות 18
נציב שירות המדינה ה־15
12 בספטמבר 2018 – 12 בדצמבר 2024[1]
(6 שנים)
תחת ראשי הממשלה בנימין נתניהו, נפתלי בנט, יאיר לפיד
רב שכונת אחוזה בחיפה ה־3
2002–הווה
(כ־22 שנים)
תפקידים בולטים נוספים
תרומות עיקריות
לעריכה בוויקינתונים שמשמש מקור לחלק מהמידע בתבנית
הרשקוביץ עם חתני פרס נובל הפרופסורים ישראל אומן, אהרן צ'חנובר ועדה יונת
דניאל ושמעונה הרשקוביץ בבית שגריר ארצות הברית בישראל דן שפירו ורעייתו ג'ולי פישר, לרגל חגיגות 4 ביולי 2015

הרב דניאל הרשקוביץ (נולד ב-2 בינואר 1953, ט"ו בטבת ה'תשי"ג) הוא פוליטיקאי ומתמטיקאי ישראלי, מכהן כרב שכונת אחוזה בחיפה. הוא פרופסור אמריטוס למתמטיקה וכיהן כיו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ), כנשיא אוניברסיטת בר-אילן, כשר המדע והטכנולוגיה, כיושב ראש מפלגת "הבית היהודי" וחבר הכנסת מטעמה בכנסת ה-18, כדיקן הפקולטה למתמטיקה בטכניון וכנציב שירות המדינה.

ביוגרפיה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל הרשקוביץ נולד בחיפה לדוד אהרן הרשקוביץ ושרה נעמי לבית שלזינגר, ניצולי השואה מהונגריה. האב, ניצול אושוויץ, נפצע במלחמת העצמאות ועבד במשרד המסחר והתעשייה. האם, נצר למשפחת רבנים (אביה היה צאצא דור 11, בן אחר בן, מרבי מרדכי יפה "בעל הלבושים"), ניצלה בילדותה בבודפשט ברכבת קסטנר, ובישראל לימדה במכללת שאנן. הרשקוביץ סיים בגיל 16.5 את לימודיו התיכוניים בתיכון הדתי לבנים "יבנה" בחיפה ולאחר מכן למד בישיבת מרכז הרב בירושלים, אך לדבריו "לא הפכתי להיות קוקניק"[2].

שירת למעלה מחמש שנים בחיל המודיעין והגיע לדרגת רב-סרן. את השכלתו האקדמית רכש בטכניון – תואר ראשון, תואר שני ותואר דוקטור – כולם במתמטיקה. המנחה שלו לדוקטורט היה פרופסור אברהם (אבי) ברמן. במשך כשלוש שנים כיהן כפרופסור באוניברסיטת ויסקונסין–מדיסון בארצות הברית. החל משנת 1996 כיהן כפרופסור מן המניין בפקולטה למתמטיקה שבטכניון (לימים פרופסור אמריטוס). בין השנים 1996–1999 שימש כראש היחידה ללימודי המשך ולימודי חוץ של הטכניון, בין השנים 2000–2004 כיהן כדיקן הפקולטה למתמטיקה, ובשנים 2005–2009 כיהן כיו"ר ארגון הסגל האקדמי בטכניון. הוא מחזיק בקתדרה ע"ש יוג'ין ומרלין שפירו.

הרשקוביץ פרסם כ-90 מאמרים מדעיים. שימש חבר בוועדות המארגנות של כינוסים מדעיים בינלאומיים רבים, ובחלק מן המקרים אף עמד בראש הוועדה המארגנת. היה העורך הראשי של כתב העת המדעי "The Electronic Journal of Linear Algebra" ועורך בכיר של כתב העת המדעי "Linear Algebra and its Applications". בין 2002 ל-2008 כיהן כנשיא האגודה הבינלאומית לאלגברה ליניארית. שימש כנשיא אוניברסיטת בר-אילן מאוקטובר 2013[3] עד אוקטובר 2017. בתחילת מרץ 2018 מונה ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ולפיתוח (המולמו"פ). שר המדע והטכנולוגיה, אופיר אקוניס, אמר כי "פרופ' דניאל הרשקוביץ מביא לתפקיד שילוב ייחודי של עולם האקדמיה והמחקר עם היכרות מעמיקה מבפנים של עולם הממשל והמדיניות. שילוב זה עושה אותו ראוי ומתאים במיוחד לתפקיד."[4]

לצד עיסוקיו האקדמיים, מכהן הרשקוביץ כרבה של שכונת אחוזה בחיפה. הוא הוסמך לרבנות על ידי הרב שאר ישוב כהן, הרב שלמה שלוש והרב נחמיה ראטה (תשנ"ה), ובעל כושר לרבנות שכונה מהרבנות הראשית לישראל (תשס"א). לפי בקשת הרב בנימין זאב בנדיקט והקהילה הדתית בשכונת אחוזה, החל למלא מניסן תשנ"ז (1997) את מקומו של הרב בנדיקט בפעילויות השונות באחוזה (העברת שיעורי תורה, תשובות לשאלות הלכתיות, מכירת חמץ, סידור חופה וקידושין ועוד). בניסן תשס"ג (2003) הוכתר רשמית כרב השכונה. הרב הרשקוביץ מעביר שיעורים ביהדות בקהילות שונות בחיפה וברחבי הארץ.

בין הפעילויות הציבורית שלו בעבר ובהווה: נשיא בית הדין המשמעתי של הטכניון, יו"ר חבר הנאמנים של מכללת שאנן, חבר בחבר הנאמנים של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים - מכון לב, חבר במועצה האקדמית של המכללה האקדמית הערבית לחינוך בישראל - חיפה, חבר בחבר הנאמנים של המכללה האקדמית נתניה, חבר מועצת ההסמכה של לשכת המבקרים הפנימיים בישראל, חבר ועדת החינוך של עיריית חיפה, חבר בפורום לאחריות לאומית, חבר במועצת החוקה - חיפה והצפון של "חוקה בהסכמה" מטעם המכון הישראלי לדמוקרטיה, חבר בוועדת ההיגוי העליונה ללימודי מדע וטכנולוגיה של מערכת החינוך, יו"ר הוועד המנהל של המרכז להשתלמות מורים במדעים וטכנולוגיה, חבר הוועד המנהל של המרכז לחינוך יהודי באוניברסיטת חיפה, עמית במכון לאסטרטגיה ציונית, חבר ועדת האתיקה וועדת החולה הנוטה למות של בית החולים כרמל, וחבר בארגון הרבנים "בית הלל" שפועל ליצור מנהיגות תורנית מחוברת לחברה הישראלית. נמנה עם חבר השופטים להענקת פרס ישראל לשנת תשע"ה.

על פועלו, זכה הרשקוביץ להוקרה רבה, בישראל ומחוצה לה. בין היתר, קיבל בשנת 1982 את פרס לנדאו למחקר. בשנת 2008 קיבל את מגן נגיד רוטרי לסובלנות[5]. בשנת 2011 קיבל את התואר עמית כבוד של בית הספר הגבוה לטכנולוגיה בירושלים[6], בשנת 2013 קיבל את עיטור הכבוד "Marin Drinov "with ribbon של האקדמיה הבולגרית למדעים, בשנת 2014 קיבל תואר כבוד של המכללה האקדמית נתניה[7], בשנת 2015 קיבל את התואר עמית כבוד של מכללת שאנן[8], ובשנת 2017 קיבל את עיטור הכבוד Order of Merit של ממשלת הונגריה (אנ'). הרשקוביץ קיבל גם את אות יקיר העיר חיפה לשנת 2021[9].

פעילותו הפוליטית והציבורית

[עריכת קוד מקור | עריכה]

הרשקוביץ נמנה עם מנסחי אמנת כנרת השואפת ליצור מכנה משותף לזרמים והמחנות השונים ציבור היהודי (ימין-שמאל, דתיים-חילוניים וכו') ואף חתם עליה יחד עם שורה של אנשי ציבור מהימין ומהשמאל.

ב-8 בדצמבר 2008, נבחר ליו"ר מפלגת "הבית היהודי"[10], התארגנות פוליטית חדשה שהורכבה מהמפד"ל, מולדת ותקומה. הבחירה נעשתה על ידי מועצה ציבורית עצמאית, מבין שלושה מועמדים אחרים והוצב בראש הרשימה. זמן קצר לאחר מכן, עוד בטרם הוגשו הרשימות, פרשו מולדת ותקומה מהבית היהודי והתמודדו במסגרת האיחוד הלאומי שהוקם מחדש. הרשקוביץ נבחר לכנסת ה-18 לאחר ש"הבית היהודי" זכו ב-3 מנדטים בכנסת ה-18. עם הצטרפות המפלגה לממשלת ישראל ה-32 הוא מונה לשר המדע והטכנולוגיה, משרד שנולד מפיצול משרד המדע, התרבות והספורט למשרד המדע והטכנולוגיה ומשרד התרבות והספורט.

ב-2009 הביא למינויו של שר-שלום ג'רבי, למנכ"ל משרד המדע והטכנולוגיה. המינוי זכה לתמיכת היועץ המשפטי לממשלה מני מזוז, חרף התנגדותה של ועדת המינויים בראשות נציב שירות המדינה, שקבעה כי הזיקה הפוליטית של ג'רבי חזקה מדי, ואילו כישוריו אינם עונים על דרישות הסף לתפקיד[11][12]. בעקבות עתירה של התנועה לאיכות השלטון, ביטל בג"ץ את המינוי וקבע כי ההחלטה חורגת ממתחם הסבירות המינהלית[13] וכי ההחלטה "נגועה בחוסר סבירות קיצוני" והממשלה "סטתה מתנאי הסף שהיא עצמה קבעה לתפקיד"[12].

בתפקידו כשר המדע פעל הרשקוביץ ליצירת שילוב בין תורה למדע, ובמסגרת זו הוציא קול קורא לתמיכה ממשלתית ביוזמות מסוג זה.[דרוש מקור] הרשקוביץ עמד בראש ועדת השרים לשיקום מפוני גוש קטיף וצפון השומרון, והיה אחראי על מנהלת השירות הלאומי, שהועברה בהסכם הקואליציוני לאחריות משרד המדע והטכנולוגיה.

באוקטובר 2013, לקראת הבחירות לכנסת ה-19 והפריימריז למפלגת הבית היהודי, הודיע הרשקוביץ על פרישתו מהמירוץ לראשות המפלגה ועל תמיכתו בחה"כ זבולון אורלב. לאחר זכייתו של בנט, פרש הרשקוביץ מהחיים הפוליטיים[14], ומעט לאחר מכן מונה לנשיא אוניברסיטת בר-אילן[15].

נציב שירות המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ב-12 בספטמבר 2018 אישרה הממשלה את מינויו לנציב שירות המדינה[16]. הוועדה למינויו בראשות השופט חנן אפרתי אישרה את המינוי אך גינתה את ניסיונו בעבר למנות את מזכ"ל הבית היהודי למנכ"ל משרד המדע. כמו כן קבעה הוועדה כי השכלתו של הרשקוביץ אינה רלוונטית לתפקיד[17].

במסגרת התפקיד ביקש הרשקוביץ להאציל סמכויות ניהול שוטפות בגזרת ההון האנושי למנכ"לים של משרדי הממשלה ויחידות הסמך. לגישתו, הנציבות תתמקד בגיוסים, הכשרות ובניית עתודות ניהוליות[18]. הרשקוביץ גם הרחיב את האפשרות של עובדי מדינה לעבוד מהבית[19]. עם מינויו הצהיר, כי הוא רוצה להפחית את הרגולציה על המינויים, וכי הוא בעד טוהר מידות, "אך נגד טהרנות"[20].

בתקופת כהונתו היה עיכוב ניכר במינוי בכירים, בהם מנכ"לים של משרדי ממשלה, פרקליט המדינה, מפכ"ל המשטרה, נציב בתי הסוהר, החשב הכללי, מנהל אגף התקציבים ומנהלי רשויות ממשלתיות. זאת בעקבות המשבר הפוליטי[21][22].

כחלק מהרפורמה שהעבירה הנציבות בהמשך לפיילוט משנת 2017 (לפני תחילת כהונתו של הרשקוביץ), שהעבירה סמכויות קביעת תקנים של כוח אדם בשירות המדינה ממנה לגופים הממשלתיים: משרדי הממשלה, יחידות הסמך ובתי החולים יוכלו לקבוע בעצמם משרות, תקנים, דרגות ומסלולי קידום. אישר הרשקוביץ מינוי של בעלי תפקידים ללא מכרז. הגופים חולקו ל-3 קבוצות מבחינת העברת הסמכויות: תקינה מלאה (כל הסמכויות עוברות), חלקית (רק חלק מהסמכויות עוברות) וקבוצה שתיוותר מחוץ לאצילת הסמכויות[23].

בתפקידו כנציב שירות המדינה קבע כי אדם פסול לשרת בתפקיד ציבורי, אפילו אם החוק מתיר לו, במידה והוא כשל מוסרית. הרשקוביץ פסל מינוי של רופא, שזכה במכרז של שירות המדינה, כי בעברו הורשע בפדופיליה. אותו רופא תבע את הנציבות בבית הדין לעבודה - וזכה בתביעה. הרשקוביץ, בשם הנציבות, עתר לבג"ץ, שהפך את פסיקת בית הדין לעבודה והצדיק את העיקרון שקבע הנציב הרשקוביץ[24].

ב-2023 בעקבות עבודה משותפת של הסתדרות עובדי המדינה עם הממונה על משרדי הממשלה ואגף בכיר גיוס ומכרזים בנציבות שירות המדינה, הכריז על פיילוט לשנתיים לפיו עובדי מדינה ותיקים, ללא השכלה אקדמית, יוכלו להתמודד במכרזי כוח אדם בשירות המדינה, כאשר הם בעלי ניסיון מקצועי רלוונטי, עשיר ומשמעותי[25].

ב-8 בספטמבר 2024 האריכה ממשלת ישראל את כהונתו כנציב שירות המדינה עד ל-12 בדצמבר[26].

ביקורת על תפקודו כנציב שירות המדינה

[עריכת קוד מקור | עריכה]

ביקורת הופנתה לתפקודו של הרשקוביץ כנציב שירות המדינה, בכלל זה על מינויים לא ראויים, משרות שלא אוישו זמן רב, תלונות לנציבות שנותרו ללא מענה והפרות בכירים שלא טופלו על ידו[27][28]. אלה כללו בין השאר את מינויו הזמני של צחי ברוורמן לתפקיד מנכ"ל משרד ראש הממשלה, במקביל לתפקידו כמזכיר הממשלה, למרות ניגוד העניינים המוסדי; עבירות משמעת הנוגעות לעיסוק בפוליטיקה שבוצעו על ידי צחי ברוורמן בהיותו מזכיר הממשלה, שלא טופלו כראוי; התנהלותה של דרורית שטיינמץ, מנהלת תחום תקציבים ופרויקטים במשרד ראש הממשלה, שמבקר הפנים של המשרד כתב אודותיה דוח חמור, לרבות חשש לעבירות פליליות. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן מתח ביקורת על ריכוז הסמכויות הגדול שבידיה, שהטיפול בה נגרר במשך שנים;[27] מינויו של משה בן זקן, מקורבה של מירי רגב ואיש ליכוד, לתפקיד מנכ"ל משרד התחבורה, חצי שנה לאחר שאותה ועדה בהרכב שונה שללה את המינוי מפאת חוסר ניסיונו הרלוונטי לתפקיד,[27] ומינויה של מירב שטרן, שלא עמדה בתנאי הסף, למנהלת הרשות לקידום מעמד האישה[29].

הופנתה ביקורת גם לכך שהרשקוביץ וקודמו בתפקיד משה דיין בצעו רק באופן חלקי רפורמה בכח האדם בנציבות. מבקר המדינה מתניהו אנגלמן הקדיש דוח ביקורת לנושא זה[30][31][32].

בקיץ 2021 הורה הרשקוביץ לשנות מודעה שכללה לשון א-מגדרית עם נקודה, באופן הנוגד את כללי האקדמיה ללשון העברית[33]. ביולי 2023 הורה הרשקוביץ להפסיק לפרסם מכרזים וחוזרים על תפקידים באמצעות לוכסן המאפשר פנייה לשני המינים, ולפרסמם רק בלשון זכר סתמי בהתאם לכללי האקדמיה ללשון העברית[34]. מוסדות אקדמיה[35], חברות ציבוריות[36] וכן ארגוני נשים[37] תקפו הנחיה זו בטענה לאי שוויון מגדרי והצהירו כי המדיניות שלהם תמשיך לכלול פנייה לשני המינים. בנציבות הציעו שיטות שונות להדגשה של הפנייה השוויונית לנשים ולגברים, התואמות את כללי האקדמיה ללשון העברית ואת חוק שוויון ההזדמנויות בעבודה[38].

עמדותיו

[עריכת קוד מקור | עריכה]

בריאיון לערוץ 7 הצהיר הרשקוביץ על מחויבתו לעקרון של "ארץ ישראל לעם ישראל לפי תורת ישראל" ולערכי הציונות הדתית.

על ההתנתקות אמר: "כעיקרון הייתי נגד ההתנתקות, אבל חלק גדול מההתנגדות שלי לא נבע מטעמים הלכתיים. חשבתי שלפינוי יישובים יש היבט ערכי חמור, ושעצם הנסיגה מסוכנת כי היא מעודדת טרור, ושבכל מקרה אסור לוותר באופן חד צדדי על קלפי מיקוח."

ערב פגישת ראש הממשלה בנימין נתניהו עם נשיא ארצות הברית ברק אובמה בחודש מאי 2009, ובעת שגורמי שמאל מחו על פרסומה של תוכנית ממשלה להרחבת יישוב בבקעה, אמר הרשקוביץ: "שוב מסתבר שהבעיה של מדינת ישראל אינה אובמה. מדובר בניסיון ציני של גורמי שמאל לחנוק את ההתיישבות בכל מחיר וליצור תקרית מדינית מדומה, על רקע סיור קבלנים בבקעת הירדן".

את נאומו האחרון בכנסת הקדיש לנושא השוויון בנטל וחובת הגיוס. בנאומו קבע הרשקוביץ, כי "השירות הצבאי אינו 'נטל' – זו זכות". הוא חזר על עמדתו זו גם בראיון ל"מקור ראשון"[20].

חיים אישיים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

דניאל הרשקוביץ מתגורר בשכונת אחוזה בחיפה. הוא נשוי לשמעונה, לשעבר מנהלת בית הספר "אבן גבירול" שהוא חטיבת ביניים ותיכון חינוך מיוחד. לזוג שלושה בנים ושתי בנות.

בתו הבכורה היא ד"ר פנינה נויבירט - שופטת בבית המשפט המחוזי בירושלים[39][40], שהייתה נשואה לרב רונן נויבירט, ממייסדי ארגון הרבנים "בית הלל". בנו השני הוא הרב ד"ר צחי הרשקוביץ - מרצה בכיר במחלקה לפילוסופיה יהודית באוניברסיטת בר-אילן, ובעבר רב קהילת "נצח שלמה" בפתח תקווה ור"מ בישיבת אורות שאול.

מכתביו ומאמריו התורניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]

לקריאה נוספת

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  • הערך "דניאל הרשקוביץ" בלקסיקון החיפאים, אישים ודמויות בחיפה, מאת ד"ר שי חורב, דוכיפת הוצאה לאור, עמ' 143, 2018, חיפה.

קישורים חיצוניים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
ויקישיתוף מדיה וקבצים בנושא דניאל הרשקוביץ בוויקישיתוף

הערות שוליים

[עריכת קוד מקור | עריכה]
  1. ^ צבי זרחיה, לראשונה: שירות המדינה ללא נציב; המשנה ליועמ"שית מזהיר את נתניהו, באתר כלכליסט, 13 בדצמבר 2024
  2. ^ חגי סגל, "רב תחומי", מקור ראשון, 10 בפברואר 2006
  3. ^ פרופ' דניאל הרשקוביץ החל את כהונתו כנשיא החדש של אוניברסיטת בר-אילן, באתר אוניברסיטת בר-אילן, 1 באוקטובר 2013
  4. ^ נתי יפת, ‏דניאל הרשקוביץ מונה ליו"ר המועצה הלאומית למחקר ופיתוח, באתר גלובס, 7 במרץ 2018
  5. ^ הכנס להבנה בין הדתות, בית הגפן חיפה - מועדון רוטרי חיפה, באתר www.rotaryhaifa.org.il
  6. ^ אריה יואלי, ‏מכון לב העניק תואר עמית כבוד לרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, באתר "סרוגים", 25 במאי 2011
  7. ^ מכללת נתניה העניקה תואר כבוד לרב פרופ' דניאל הרשקוביץ, באתר מכללת נתניה (ארכיון)
  8. ^ רעות הדר, "אנו לא באתחלתא דגאולה אלא בגאולה עצמה", באתר ערוץ 7, 4 ביוני 2015
  9. ^ הכירו את יקירי העיר חיפה לשנת 2021
  10. ^ הרב דניאל הרשקוביץ נבחר ליו"ר מפלגת "הבית היהודי", באתר ynet, 8 בדצמבר 2008
  11. ^ רוני סופר, בניגוד לעמדת ועדת המינויים: שר-שלום ג'רבי מונה למנכ"ל משרד המדע, באתר ynet, 5 ביולי 2009
  12. ^ 1 2 חן אגרי, מהפכת המשילות, באתר העין השביעית, 26 במרץ 2024
  13. ^ בג"ץ 5657/09 התנועה למען איכות השלטון בישראל נ' ממשלת ישראל ואחרים, ניתן ב־24 בנובמבר 2009
    אביעד גליקמן, בג"ץ ביטל מינוי מנכ"ל משרד המדע: "לא סביר", באתר ynet, 24 בנובמבר 2009
  14. ^ עידן יוסף, הרשקוביץ פורש מהמירוץ בבית היהודי, באתר News1 מחלקה ראשונה, 22 באוקטובר 2012
  15. ^ תומר ניר, ‏הרב דניאל הרשקוביץ מונה לנשיא אוניברסיטת בר אילן, באתר "סרוגים", 20 במאי 2013
  16. ^ אתר למנויים בלבד אבי וקסמן, הממשלה אישרה את מינויו של פרופ' דניאל הרשקוביץ לנציב שירות המדינה, באתר TheMarker‏, 12 בספטמבר 2018
  17. ^ אדריאן פילוט, הוועדה אישרה את מינוי נציב שירות המדינה החדש אך לא חסכה ביקורת, באתר כלכליסט, 12 בספטמבר 2018
  18. ^ אדריאן פילוט, הרשקוביץ יגדיל את הגמישות הניהולית למשרדי הממשלה, באתר כלכליסט, 18 ביוני 2020
  19. ^ אורן דורי, ‏ההנחיה החדשה שתשנה את תנאי העסקתם של מאות אלפי עובדי מדינה, באתר גלובס, 13 באוקטובר 2022
  20. ^ 1 2 אתר למנויים בלבד מיכאל טוכפלד, ‏"מטבע הדברים, יש לא מעט אנשים המצפים למעידה שלי", בעיתון מקור ראשון, 10 באוקטובר 2018
  21. ^ טל שלו‏, הרשימה המלאה נחשפת: 60 המינויים המעוכבים עקב משבר הליכוד-כחול לבן, באתר וואלה, 16 בדצמבר 2020
  22. ^ נדיב מרדכי‏, בדחיית המינויים הבכירים, הממשלה שוללת מהציבור זכות בסיסית, באתר וואלה, 20 בנובמבר 2020
  23. ^ אדריאן פילוט, נציבות שרות המדינה "שחררה" לשרים אלפי מינויים במשרדיהם, באתר כלכליסט, 29 בנובמבר 2020
  24. ^ במוצאי שבתות אימא אסרה עלי ללמוד והכריחה אותי לצאת עם חברים, באתר m.news1.co.il
  25. ^ ניצן צבי כהן, ‏שירות המדינה יאפשר לעובדים ללא השכלה אקדמית להתמודד במכרזים, באתר דבר העובדים בארץ ישראל, 13 בפברואר 2023
  26. ^ אתר למנויים בלבד יהונתן ליס, הממשלה אישרה את הצעת נתניהו להאריך את כהונת נציב שירות המדינה, באתר הארץ, 8 בספטמבר 2024
  27. ^ 1 2 3 טל שניידר, איש הדממה, באתר זמן ישראל, 4 ביולי 2021
  28. ^ אתר למנויים בלבד ירדן בן גל הירשהורן, "אתה נושא באחריות למחדל": הקולגות של נציב שירות המדינה דניאל הרשקוביץ עולים למתקפה, באתר TheMarker‏, 18 בנובמבר 2023
  29. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, אשת מקצוע במשרד ממשלתי? גם הכיסא שלך מתנדנד, באתר TheMarker‏, 18 ביוני 2023
  30. ^ אתר למנויים בלבד טלי חרותי-סובר, הגוף האחראי על 80 אלף עובדי הממשלה נטש את הרפורמה שיזם, באתר TheMarker‏, 4 במאי 2020
  31. ^ טל שניידר, איש הדממה, באתר זמן ישראל, 4 ביולי 2021
  32. ^ מבקר המדינה, נציבות שירות המדינה - הובלת ניהול ההון האנושי בשירות המדינה, ‏התש"ף-2020
  33. ^ יהונתן גוטליב, שונתה המודעה הא-מגדרית של נציבות שירות המדינה, באתר ערוץ 7, 3 באוגוסט 2021
  34. ^ טל שלו‏, מרב מיכאלי שומעת? בשירות המדינה יפרסמו רק בלשון זכר, באתר וואלה, 12 ביולי 2023
  35. ^ אוניברסיטת ת"א נגד נציב שירות המדינה: זה הצעד החריג שהכריזה, באתר אייס, 16 ביולי 2023
  36. ^ מערכת וואלה! חדשות‏, בניגוד להחלטת נציבות שירות המדינה: בחברת החשמל יפרסמו משרות בלשון נקבה בלבד, באתר וואלה, 15 ביולי 2023
  37. ^ טל שלו‏, ארגוני הנשים נגד ההחלטה לפרסם מכרזים בלשון זכר בלבד: "פוגעת בשוויון ההזדמנויות", באתר וואלה, 13 ביולי 2023
  38. ^ אתר למנויים בלבד ישי אלמקייס, ‏בנציבות החליטו לא לסרבל את העברית, באוניברסיטאות הודיעו שיפנו לכולם ולכולן, בעיתון מקור ראשון, 17 ביולי 2023
  39. ^ יעל פרידסון ויונתן אוריך, ד"ר פנינה נויברט מונתה לשופטת, באתר nrg‏, 21 במאי 2014
  40. ^ הישג למגזר: גדעון סער מינה 5 שופטים סרוגים לבתי המשפט המחוזיים, באתר כיפה, 11 באפריל 2022


שרי החדשנות, המדע והטכנולוגיה בממשלת ישראל
יובל נאמן • גדעון פת • עזר ויצמן • אמנון רובינשטיין • שמעון שטרית • שולמית אלוני • זאב בנימין בגין • בנימין נתניהו • מיכאל איתן • סילבן שלום • אהוד ברק • מתן וילנאי • אליעזר זנדברג • אילן שלגי • ויקטור בריילובסקי • אריאל שרון • מתן וילנאי • רוני בר-און • אופיר פינס-פז • יולי תמיר • ראלב מג'אדלה • בנימין נתניהו • דניאל הרשקוביץ • יעקב פרי • בנימין נתניהו • דני דנון • אופיר אקוניס • יזהר שי • חילי טרופר • אורית פרקש-הכהן • אופיר אקוניס • גילה גמליאל סמל מדינת ישראל
נשיאי אוניברסיטת בר-אילן
פנחס חורגין • יוסף חיים לוקשטיין • משה ימר • עמנואל רקמן • מיכאל אלבק • צבי ארד • שלמה אקשטיין • משה קוה • דניאל הרשקוביץ • אריה צבן
נציבי שירות המדינה
זאב שרף • יצחק מלמד • דוד רוזוליו • ראובן שרי • יעקב ניצן • אברהם פרידמן • איתן יעקובסון • אליעזר הכסטר • אברהם נתן • עמנואל שרון • מאיר גבאי • יצחק גל-נור • שמואל הולנדר • משה דיין • אהוד פראוור (ממלא מקום) • דניאל הרשקוביץ סמל נציבות שירות המדינה