הוראס הוד
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| לידה |
2 באוקטובר 1870 לונדון, אנגליה, הממלכה המאוחדת   |
|---|---|
| פטירה |
31 במאי 1916 (בגיל 45) הים הצפוני, ליד נורווגיה |
| מדינה |
הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד |
| השכלה |
האקדמיה המלכותית הימית הבריטית |
| בן או בת זוג |
Ellen Touzalin (19 בינואר 1910–?) |
| צאצאים |
Samuel Hood, 6th Viscount Hood, Alexander Hood, 7th Viscount Hood |
| השתייכות |
 הצי המלכותי הבריטי |
| תקופת הפעילות | 1882–1916 (כ־34 שנים) |
| דרגה |
 אדמירל משנה |
| תפקידים בשירות | |
|
מפקד אה"מ היאסינת' מפקד אה"מ ברוויק מפקד אה"מ קומונוולת' מפקד מכללת הצי, אוסבורן מפקד אה"מ סנטוריון מפקד פיקוד דובר מפקד שייטת סיירות המערכה השלישית | |
| פעולות ומבצעים | |
| עיטורים | |
| |
  | |
אדמירל משנה סר הוראס למברט אלכסנדר הוּד (באנגלית: Sir Horace Lambert Alexander Hood; 2 באוקטובר 1870 – 31 במאי 1916) היה אדמירל הצי המלכותי במלחמת העולם הראשונה, ששירותו הממושך והמכובד כלל מבצעים ברחבי העולם, כשהוא מרבה להשתתף במסעות יבשתיים כחלק מחטיבת נחתים. מותו המוקדם בקרב יוטלנד בהשמדת ספינת הדגל שלו אה"מ אינווינסיבל התקבל באבל ברחבי בריטניה.
הוד היה קצין צעיר, נמרץ ופעיל ששירותו באפריקה זיכה אותו באות השירות המצוין ואשר מונה לאחר מותו לאביר מפקד מסדר האמבט כהוקרה על שירותו האמיץ ובסופו של דבר הקטלני בקרב יוטלנד, במהלכו ספינתו הייתה עסוקה כל הזמן מכניסתה לקרב וגרמה לנזק קטלני לסיירת קלה גרמנית. הוא תואר כ"אידיאל היפה של קצין הצי, בעל רוח חיים, תוסס בנפשו, בעל יוזמה, אמיץ, נאה וצעיר למראה...".
ביוגרפיה
[עריכת קוד מקור | עריכה]קריירה מוקדמת
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוד נולד ב-2 באוקטובר 1870 בסאות' סטריט, לונדון, והיה צאצא מאחד מקציני הצי המשפיעים והמנוסים ביותר, בהיותו בן-נין של האדמירל סמואל הוד, ויקונט הוד הראשון, שזכה במספר פעולות נגד הצרפתים במלחמת העצמאות האמריקאית ובמלחמות המהפכה הצרפתית. אביו היה פרנסיס וולר הוד, ויקונט הוד הרביעי ואמו אדית לידיה דראמונד וורד. הוד הצטרף לצי המלכותי בגיל 12, ושירת על ספינת הכשרה לצוערים אה"מ בריטאניה בדארטמות' בשנת 1882. הוא סיים את לימודיו בראש כיתתו בספטמבר 1885, והצטרף לאה"מ טמרייר כפרח קצונה ושירת בה במשך שנה בשייטת הים התיכון לפני שהצטרף לאה"מ מינוטאור. בשנת 1887 הוא צורף לאה"מ קליופה, סיירת קטנה שהפליגה לאוקיינוס השקט. על סיפונה חווה הוד את ההוריקן הסמואי שבו קליופה הייתה הניצולה היחידה משבע ספינות מלחמה זרות בנמל אפיה.
שירות באפריקה
[עריכת קוד מקור | עריכה]הוד השיג ציון שיא בבחינה שלו לדרגת לוטננט, והעפיל בפעם הראשונה. הוא שירת באה"מ טרפלגר זמן מה לפני שנשלח לשלוש שנים ללמוד ירי ותפקידי מטה. בשובו לים, הוא בילה תקופות קצרות על סיפון אה"מ רויאל סובריין, אה"מ וילדפייר, אה"מ סאנס פארסיל ואה"מ קמבריון. הוא מילא תפקידים אלו היטב ובשנת 1897 הומלץ לממשלת מצרים, שסיפקה לו סירת תותחים של הנילוס לפקד על משלחת הנילוס של 1898 במלחמה המהדית. במהלך פעולות אלו, הוד בלט בתפקידו כסגן מפקד לקפטן דייוויד ביטי והשתתף בפעולה בפעם הראשונה, מתן תמיכה ארטילרית בקרב אטברה ובקרב אומדורמאן. על שירותיו במבצעים אלו הועלה לדרגת קומנדר, תוך דילוג על דרגת הביניים.
במהלך מלחמת הבורים השנייה, הוד קיבל פיקוד על ספינות תובלה שלקחו אספקה לדרום אפריקה. מאוחר יותר הוא הועבר לאה"מ ראמיליס, ספינת הדגל של אדמירל לורד צ'ארלס ברספורד בים התיכון מ-9 בספטמבר 1901. הוא הועלה לדרגת קפטן ב-1 בינואר 1903,[1] וביולי אותה שנה מונה למפקד אה"מ יקינתון, ספינת הדגל של האדמירל ג'ורג' אטקינסון-ווילס בתחנת הודו המזרחית. באפריל 1904, הוד קיבל את הפיקוד העצמאי הראשון שלו כשהוביל כוח של 754 מלחים, נחתים וחיילים של רגימנט המפשייר נגד הדרווישים איליג של סומלילנד. כשהנחית את אנשיו על חוף הפוך בחושך, הוד הוביל מהחזית, השתתף באופן אישי בלחימה והדף את הדרווישים אל העורף, ועל כך הוענק לו אות השירות המצוין.
הוד שהתפרסם בפעולתו, קיבל את הפיקוד על הסיירת המשוריינת אה"מ ברוויק בשנת 1906 ובשנה שלאחר מכן מונה לנספח ימי בשגרירות בריטניה בוושינגטון די. סי. שם פגש את אלן טוזלין ניקרסון, אם אלמנה, לה נישא ב-1910. לזוג נולדו שני בנים, סמואל הוד, ויקונט הוד השישי (1910–1981) ואלכסנדר למברט הוד, ויקונט הוד השביעי (1914–1999). בשנת 1908, הוד קיבל את הפיקוד על אוניית המערכה פרה-דרדנוט אה"מ קומונוולת', בו שירת במשך שנה לפני שקיבל מינוי על החוף לפקד על מכללת המלכותי הצי, אוסבורן, שם שהה עד 1913, אז הועלה לדרגת קצין דגל. במשך שלושה חודשים הוד הניף את דגלו באוניית המערכה דרדנוט אה"מ סנטוריון לפני שהפך למזכיר הצי של הלורד הראשון של האדמירליות, וינסטון צ'רצ'יל, ביולי 1914.
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]_British_Battleship.jpg)
עם פרוץ מלחמת העולם הראשונה, ניסיונו של הוד בפעולות חוף הביא לפעולתו עם שייטת קטנה של מוניטורים מסדרת האמבר בחוף הבלגי, תוך הפגזת עמדות גרמניות והרכבי כוחות במהלך המצור על אנטוורפן ולאחר מכן במהלך הקרב על האיזר, מסייע לכוחות הבלגים להחזיק את קו החוף במהלך המרוץ אל הים.
בהמשך השנה, הוד הפך למפקד העליון של דובר ולמפקד סיירת דובר, שהופקדה על מניעת מעבר ספינות וצוללות גרמניות. הוא הועבר לפיקוד על כוח E בקווינסטאון בפקודת צ'רצ'יל ופישר, על כישלונו הנתפס בביצוע זה כאשר צוללות המשיכו לעבור את התעלה כדי לאיים על הספנות בים האירי. כוח E הורכב מסעירות ונחתות מיושנות שתפקידם היה לפטרל באזור מדרום מערב לאירלנד כדי לתת הוראות לכלי סוחר המגיעים ולהתגונן מפני התקפות של אוניות סוחר חמושות. בפברואר אזור הפעילות שלהם הוזז 200 מיילים יותר מערבה מכיוון שהם נחשבו כשלעצמם למטרות מפתות עבור צוללות. לאחר העברתו, דיווחים מודיעיניים שהתבססו על הודעות שיורטו מצוללות גרמניות הראו כי הן אכן התקשו מאוד לעבור את התעלה, וכתוצאה מכך שונו פקודותיהן לסייר ברחבי סקוטלנד במקום. לפני שצ'רצ'יל הוחלף כלורד הראשון הוא תיקן את טעותו בכך שמינה את הוד למפקד שייטת סיירות המערכה השלישית הפועלת מרוזית' שבסקוטלנד. הפיקוד של הוד כלל את שלושת סיירות המערכה מסדרת אינווינסיבל: אה"מ אינדומיטבל, אה"מ אינפלקסיבל ואוניית הדגל שלו אה"מ אינווינסיבל.
בסוף מאי 1916 הגיעה ההזדמנות היחידה של צי הקרב הבריטי להפעיל את הכוח העיקרי הגרמני בקרב יוטלנד. השייטת של הוד צורפה לצי הקרב הראשי של ג'ליקו ולפיכך לא הייתה עדה להשמדתם של שתי סיירות מערכה בריטיות בתותחיהם של הסיירות הגרמניות. בעיצומו של הקרב התקדמו סיירות המערכה לפני הצי הראשי בזכות המהירות הגבוהה יותר, הפעולה הראשונה של הכוח של הוד הייתה לחלץ את הסיירת הקלה אה"מ צ'סטר, שהופרדה מהצי הראשי כדי לספק ממסר איתות, אך לאחר מכן לה למארב של ארבע סיירות גרמניות והייתה בסכנת טביעה. הגעתו בזמן של הוד פיזרה את הספינות הגרמניות וגרמה לנזק קטלני ל-SMS ויסבאדן, שטבעה מאוחר יותר באותו הלילה עם 589 מאנשי הצוות שלה.
להתערבותו של הוד היו השפעות הרבה יותר גדולות ממה שהובנו באותה תקופה. בהסטת השייטת שלו לצפון-מערב כדי לסייע לצ'סטר, בלבל הוד בשוגג את מפקד סיירות המערכה הגרמניות אדמירל היפר להאמין שהכוח הבריטי העיקרי מתקרב מצפון-מערב והניע את נסיגתו לעבר הצי הגרמני הראשי, מעשה אשר נטען שהציל את צי סיירות המערכה הבריטיות מהשמדה. הוד צירף בינתיים את השייטת שלו לשייטת סיירות המערכה הבריטיות של אדמירל ביטי ואיתם יצר את החלוץ של צי הקרב הבריטי, שפנה כעת ישירות לגרמנים המתקרבים.
השמדת אה"מ אינבינסיבל
[עריכת קוד מקור | עריכה]כוחות החלוץ של ציי הקרב, שהורכבו מסיירות מערכה ומספינות קטנות יותר, התנגשו מעט לפני השעה 18.00. הצי הגרמני, שהיה ברשותו ציוד ירי ואיתור טווח טוב יותר, היה טוב יותר מהחילופים המוקדמים; אה"מ דיפנס, סיירת משוריינת ישנה שהייתה אוניית הדגל של אדמירל משנה סר רוברט ארבת'נוט, התפוצצה עם כל 903 אנשי צוותה, ואוניית המערכה המהירה אה"מ וורספייט ניזוקה קשות ונאלצה לצלוע בחזרה לבריטניה. השייטת של הוד לחמה בקרב קשה, אינווינסיבל מול הסוללות המשולבות של ליצו ודרפלינגר וגרמה נזק כבד לליצו, מה שאיץ את נטישת האונייה ואת טביעתה במהלך הלילה. ברגע זה, הוד קרא דרך צינור הקול לקצין היורה, "תמשיך לירות כמה שיותר מהר. אתה פועל נפלא; כל ירייה פוגעת." עם זאת, השילוב של שתי האוניות היה יותר מדי עבור אוניית הדגל של הוד, ופגז מדרפלינגר חדר לצריח "Q" של אינווינסיבל, פגיעה דומה לפגיעה שהשמידה את אה"מ קווין מרי כמה שעות לפני וכמעט השמידה את אה"מ לאיון.
תחמושת הקורדיט הלא יציבה שנישאה על ידי אינווינסיבל, יחד עם החולשה של עיצוב הצריח והשריון שלה, הביאו לפיצוץ קטסטרופלי ממחסן התחמושת של צריח "Q", שפוצץ את האונייה לשניים. שרידי הספינה טבעו במהירות, והתיישבו על הקרקעית הרדודה בעוד החרטום והירכתיים בלטו מהים. מתוך הצוות של אינווינסיבל שכלל 1,021 אנשי צוות, היו רק שישה ניצולים, שנמשו מהמים על ידי משחתות מלוות. הוד לא היה ביניהם. קרב יוטלנד היה בסופו של דבר קיפאון יקר; שני הצדדים ספגו אבדות נוספות במהלך הפעולה הלילית אך המצב האסטרטגי נותר ללא שינוי. הצי המלכותי ספג יותר מ-6,000 הרוגים, פי שלושה מהאבידות הגרמניות, אך נשאר בשליטה על הים הצפוני בעוד שצי הים הפתוח נאלץ לפרוש לנמל.
הנצחה
[עריכת קוד מקור | עריכה]כמו שאר חבריו לצוות האונייה, גופתו של הוד מעולם לא נמצאה ונשארה בשרידי אה"מ אינבינסיבל בקרקעית הים הצפוני. שרידי האונייה הם כעת קבר מלחמה מוגן, אף על פי שסבלו מתשומת לבם של בוזזים. שמו של הוד, עם כל אלה שאבדו באינבינסיבל, רשום על אנדרטת המלחמה של פורטסמות' המנוהלת על ידי ועדת חבר העמים לקברי מלחמה. אדמירל הוד מונה לאחר מותו לאביר מפקד מסדר האמבט. בעבר הוא מונה לעמית המסדר הוויקטוריאני המלכותי. זכרונותיו שנאספו נתרמו על ידי משפחתו, יחד עם אלה של אביו סמואל הוד, למרכז ארכיון צ'רצ'יל ב-1967. בשנת 1918, התבקשה אלמנתו של הוד להשיק את סיירת המערכה אה"מ הוד, על שם זקנו של הוראס הוד, שאבדה במלחמת העולם השנייה בלחימה כנגדאוניית המערכה הגרמנית ביסמרק. היא טבעה יחד עם 1,415 אנשי צוות כאשר פגז פוצץ את מחסן התחמושת. שמו של הוד רשום על אנדרטת המלחמה בכנסיית סנט בוטולף, בארטון סיגרייב, נורת'האמפטונשייר.
