הזרם הפטריוטי החופשי
 |
ערך ללא מקורות
| |
| ערך ללא מקורות | |
 | |
| דגל המפלגה | |
| מדינה |
 לבנון |
|---|---|
| מייסד |
מישל עאון  |
| מנהיגים |
מישל עאון |
| תקופת הפעילות |
2003–הווה (כ־21 שנים) |
| אידאולוגיות |
דמוקרטיה נוצרית לאומיות אזרחית |
| מטה |
לבנון |
| מיקום במפה הפוליטית | מרכז-ימין |
| נציגויות בפרלמנטים | |
| הפרלמנט הלבנוני |
17 / 128 |
| הקבינט הלבנוני |
6 / 24 |
|
www | |
  | |
הזרם הפטריוטי החופשי (בערבית: التيار الوطني الحر) המכונה גם "הזרם העאוני" (التيار العوني) הוא מפלגה נוצרית לבנונית, בראשות מישל עאון, גנרל לשעבר ומפקד צבא לבנון שכיהן כראש ממשלת המעבר בסוף תקופת מלחמת האזרחים הלבנונית בשנים 1988–1990. הזרם הוכרז רשמית כמפלגה ב-8 בספטמבר 2005.
המפלגה גורפת את מירב קולותיה מקרב הציבור הנוצרי, אך זוכה לפופולריות מסוימת גם בקרב המוסלמים, בשל היותו של עאון עושה דברם של בעלי אינטרסים מוסלמיים במדינות זרות. הזרם הפטריוטי תומך בחילוניות וכן בזכותם של גולים לבנונים להשתתף בבחירות במדינה. המפלגה היא בעלת בריתה של חזבאללה, ומשתייכת לקואליציית 8 במרץ.
חזרת עאון מגלות
[עריכת קוד מקור | עריכה]עאון סיים 15 שנות גלות בחזרתו ללבנון ב-7 במאי 2005, 11 ימים לאחר נסיגת הצבא הסורי מאדמת לבנון. הוא ערך מסיבת עיתונאים קצרה בשדה התעופה הבינלאומי של ביירות לפני שהמשיך עם פמלייתו לבקר בקבר החייל האלמוני של קורבנות מלחמת האזרחים. לאחר תפילה והכרת תודה לאזרחי לבנון, סר עאון לקברו של ראש ממשלת לבנון לשעבר רפיק אל-חרירי, לחלוק לו כבוד. לאחר מכן, נסע לבקר את סמיר ג'עג'ע שהיה עדיין כלוא באותו זמן. ביקורו המשיך בכיכר השהידים, שם התקבל בברכה על ידי לבנונים רבים שהגיעו לראותו מכל רחבי המדינה.
מאז הגעתו מתגורר עאון בדירה חדשה במחוז ריבייה, ושם ביקרה אותו משלחת גדולה של חברי הכוחות הלבנוניים שהיו אויביו בעבר. עאון וסיתרידה ג'עג'ע, רעייתו של סמיר ג'עג'ע הכלוא, התפייסו בפומבי ועאון קרא לשחררו מהכלא. מבקרים נוספים בימים הבאים היו דורי שמעון מנהיג המפלגה הליברלית הלאומית (לבנון), סולאנג' ג'ומאייל, נאילה מעווד (רעייתו של הנשיא המנוח רנה מעווד), וחבר הפרלמנט מהאופוזיציה בוטרוס חרב. הפטריארך נסראללה בוטרוס ספיר מהכנסייה המרונית שלח גם כן משלחת לקבל את פניו, ואפילו המפלגה השיעית חזבאללה שלחה נציגים לקבל את פניו.
הבחירות ועליית הזרם הפטריוטי החופשי
[עריכת קוד מקור | עריכה]בבחירות בשנת 2005 עלה הזרם הפטריוטי עם מצע סדור שכלל רפורמות כלכליות ופוליטיות, מה שגרף את תמיכתם של נוצרים לבנונים רבים.
מזכר ההבנות בין הזרם לחזבאללה
[עריכת קוד מקור | עריכה]בשנת 2006 חתמה המפלגה על מזכר הבנות עם חזבאללה, המסדיר את יחסיהם ודן בתנאים לפירוקו של חזבאללה מנשקו. התנאי השני והשלישי לפירוקם היה חזרתם של אסירים לבנונים מבתי הכלא בישראל ועריכת תוכנית הגנתית להגנת המדינה מפני האיום הישראלי. ההסכם גם דן בחשיבות הגדולה של קיום יחסים תקינים עם סוריה ובקשה למידע בנושא האסירים הפוליטיים הלבנונים הכלואים בסוריה.
באופוזיציה - 2006
[עריכת קוד מקור | עריכה]תומכי המפלגה השתתפו בהפגנות המוניות במרכז ביירות, יחד עם תומכי אמל וחזבאללה ודרשו מראש הממשלה פואד סניורה להתפטר.
בממשלה - 2008
[עריכת קוד מקור | עריכה]ב-11 ביולי 2008 נבחרו לממשלה חברי הזרם, סגן ראש הממשלה עיסאם אבו ג'מרה, ג'בראן באסיל שר התקשורת ומאריו עאון השר לעניינים חברתיים. הייתה זו הפעם הראשונה בה חברי הזרם נכנסו לממשלה לבנונית כלשהי.
המפלגה נחלשה מאוד בבחירות 2022 ואיבדה כמעט חצי ממושביה.
בשנת 2023 העיתונאית דימא סאדק נשפטה למאסר וקנס על פרסום בגנות המפלגה[1].
אורנג' טי-וי
[עריכת קוד מקור | עריכה]הזרם הפטריוטי החופשי השיק את תחנת הטלוויזיה שלו, Orange TV, ב-20 ביולי 2007, וכן השיק ב-1 ביוני 2009 תחנת רדיו שנקראת "סות אל-מדה" (קול המרחב).
קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
אתר האינטרנט הרשמי של הזרם הפטריוטי החופשי
הזרם הפטריוטי החופשי, ברשת החברתית אקס (טוויטר)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]| בקרת זהויות |
|
|---|