הנס שפיידל
 | |
| הנס שפיידל | |
| לידה |
22 באוקטובר 1897 מצינגן, האימפריה הגרמנית  |
|---|---|
| פטירה |
22 בנובמבר 1984 (בגיל 87) באד הונף, גרמניה המערבית  |
| מקום קבורה |
בית הקברות פראג בשטוטגרט  |
| מדינה |
גרמניה |
| השכלה |
אוניברסיטת הומבולדט של ברלין |
| צאצאים |
Hans Helmut Speidel |
| השתייכות |
האימפריה הגרמנית רפובליקת ויימאר  גרמניה הנאצית גרמניה המערבית נאט"ו |
| תקופת הפעילות |
1914–1945 1955 – 1963 |
| דרגה |
 גנרל לוטננט (ורמאכט) גנרל 4 כוכבים (נאט"ו) |
| תפקידים בשירות | |
| המפקד הכללי של כוחות הקרקע של נאט"ו | |
| פעולות ומבצעים | |
|
מלחמת העולם הראשונה מלחמת העולם השנייה | |
| עיטורים | |
  | |
הנס שפיידל (בגרמנית: Hans Speidel; 22 באוקטובר 1897 – 22 בנובמבר 1984) היה גנרל בורמאכט, ממשתתפי קשר העשרים ביולי ולאחר מלחמת העולם השנייה - מפקד כוחות נאט"ו.
מלחמת העולם הראשונה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפיידל נולד במצינגן ב-22 באוקטובר 1897, והתגייס לצבא הקיסרות הגרמנית ב-1914, עבר קורס קצינים והשתתף בקרבות בקרב על הסום, בפלנדריה ובקרב קמברה (1917). בסוף המלחמה שימש כשליש גדודי וזכה בצלב הברזל דרגה ראשונה ושנייה.
בין המלחמות
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפיידל המשיך בשירות קבע ברייכסווהר. בתמיכת הצבא למד באוניברסיטת טיבינגן היסטוריה וכלכלה ובשנת 1925 קיבל בהצטיינות תואר של PhD.
ב-1933 מונה כעוזר לנספח הצבאי הגרמני בצרפת. ערב המלחמה הועלה לדרגת אוברסט-לויטננט.
מלחמת העולם השנייה
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפיידל השתתף במערכה על צרפת ובאוגוסט 1940 מונה לראש המטה של המפקד הצבאי בצרפת.
ב-1942 הועבר לחזית המזרחית ושימש כראש מטה הקורפוס ה-5. ב-1943 מונה לראש מטה קבוצת ארמיות דרום. ב-1 בינואר 1944 הועלה לדרגת גנרל לויטננט. הוא השתתף במערכות בויאזמה, חרקוב וקרב קורסק. הוא עוטר בצלב האבירים של צלב הברזל.
ב-אפריל 1944 הועבר לחזית המערבית והתמנה לראש מטה קבוצת ארמיות B תחת פיקודו של ארווין רומל.
ב-6 ביוני 1944 היה שפיידל המפקד בפועל של קבוצת ארמיות B לאחר שרומל יצא יום לפני כן לחופשה בביתו בגרמניה[1]. שפיידל ורונדשטט טלפנו לביתו של היטלר בברכטסגאדן כדי לבקש רשות ממנו להפעיל את כוחות השריון נגד הפולשים כי הייתה פקודה של היטלר שאסרה להפעיל אותם ללא אישור ממנו. גנרל אלפרד יודל ענה כי היטלר ישן ואין אפשרות להעירו. כשהוא התעורר ונתן רשות היה כבר מאוחר מידי כי הכוחות הפולשים יצרו כבר ראשי גשר גדולים. שפיידל והמפקד הצבאי בפריז גנרל דיטריך פון כולטיץ פעלו לביטול הוראתו של היטלר להרוס את פריז.
קשר העשרים ביולי
[עריכת קוד מקור | עריכה]שפיידל היה בחוג הפנימי של הקושרים נגד היטלר. הוא הכניס בסוד הקשר את רומל מפקדו, את גנרל גינתר פון קלוגה שהיה מפקד החזית המערבית ואת גנרל קרל-היינריך פון שטילפנגל שהיה המושל הצבאי של צרפת שאסר 1200 אנשי גסטפו ואס אס בפריז כשהגיעו הידיעות על מות היטלר. לאחר כישלון הקשר, אולצו רומל ופון קלוגה להתאבד ופון שטילפנאגל הוצא להורג. לגסטפו לא היו הוכחות נגדו. הוא נעצר ב-7 בספטמבר 1944 ונכלא בכלא הגסטפו בברלין. למרות החקירות הבלתי פוסקות הוא לא התבלבל ולא הודה בכל מעורבות בקשר. לבסוף הועמד לפני בית משפט צבאי משמעתי שישבו בו וילהלם קייטל, היינץ גודריאן וגרד פון רונדשטט שהחליטו לסלקו מהצבא. החלטה זו מנעה מלהעמידו לפני בית הדין העממי של רולנד פרייזלר שהיה גוזר עליו פסק דין מוות.
הוא הועבר למעצר בכלא של הגסטפו ליד אגם קונסטנץ בדרום גרמניה. באחד הלילות הצליח להימלט ביחד עם עשרים אסירים ומצא מקום מקלט אצל כומר קתולי שהסתיר את הקבוצה. הוא שוחרר על ידי כוחות אמריקאים ב-29 באפריל 1945.
מפקד בנאט"ו
[עריכת קוד מקור | עריכה]לאחר המלחמה שימש כמרצה להיסטוריה מודרנית באוניברסיטת טיבינגן וכתב ספר על פלישת בנות הברית ב-1944.
הוא שימש כיועץ לקנצלר קונראד אדנאואר בנושא הקמת הצבא הגרמני החדש - הבונדסוור. ב-1955 נטל חלק במשא ומתן להצטרפות גרמניה לברית נאט"ו וב-1957 התמנה למפקד הכללי של כוחות הקרקע של נאט"ו במרכז אירופה והועלה לדרגת גנרל עם ארבעה כוכבים. ב-1963 התפטר בלחצו של שרל דה גול שלא יכול היה לקבל שגנרל לשעבר של הוורמאכט ישרת בראש נאט"ו.
ב-22 בנובמבר 1984 מת שפיידל בעיר באד הונף, והוא בן 87 שנים.
ראו גם
[עריכת קוד מקור | עריכה]לקריאה נוספת
[עריכת קוד מקור | עריכה]קישורים חיצוניים
[עריכת קוד מקור | עריכה]
- הנס שפיידל, באתר spartacus
- הנס שפיידל, באתר world war II
- גנרל שפיידל מבקר באקדמיה הצבאית המלכותית בסנדהרסט, באתר Pathé
- קברו של שפיידל, באתר gravestone
- מודעת פטירה של שפיידל, הניו יורק טיימס, 29 בנובמבר 1984
- הנס שפיידל, באתר "Find a Grave" (באנגלית)
הערות שוליים
[עריכת קוד מקור | עריכה]- ^ גם בתחילת קרב אל-עלמיין השלישי היה רומל בחופשה בביתו בגרמניה