הנרי טונקס

הנרי טונקס
Henry Tonks

לידה	9 באפריל 1862 ברמינגהאם, הממלכה המאוחדת של בריטניה הגדולה ואירלנד
פטירה	8 בינואר 1937 (בגיל 74) לונדון, הממלכה המאוחדת
מקום לימודים	מכללת קליפטון Bloxham School

הנרי טונקס (באנגלית: Henry Tonks‏; 9 באפריל 1862 – 8 בינואר 1937) היה מנתח בריטי ומאוחר יותר שרטט וצייר נושאי דמות, בעיקר פנים וקריקטוריסט. הוא הפך למורה לאמנות משפיע.

הוא היה אחד האמנים הבריטים הראשונים שהושפעו מהאימפרסיוניסטים הצרפתים. הוא הציג עם מועדון האמנות האנגלית החדשה, והיה מקורב לרבים מהאמנים המתקדמים יותר של בריטניה הוויקטוריאנית כולל ג'יימס מקניל ויסלר, וולטר סיקרט, ג'ון זינגר סרג'נט וג'ורג' קלוזן.^[1]

ביוגרפיה

ראשית חייו

טונקס נולד בסוליהול. משפחתו הייתה בעלת בית יציקה של פליז בברמינגהאם. הוא התחנך זמן קצר בבית הספר בלוקסהאם, ואחריו במכללת קליפטון בבריסטול. הואן למד רפואה בבית החולים רויאל סאסקס בברייטון (1882–1885) ובבית החולים לונדון בוויטצ'אפל (1885–1888).

קריירה כמנתח

הוא הפך למנתח בבית החולים בלונדון בשנת 1886, בפיקוחו של סר פרדריק טרבס. הוא נבחר לעמית הקולג' המלכותי לכירורגים בשנת 1888 ועבר לבית החולים המלכותי החופשי בלונדון. הוא לימד אנטומיה בבית הספר לרפואה בבית החולים בלונדון משנת 1892.

אמן

משנת 1888 למד בערבים בבית הספר לאמנות בווסטמינסטר, בהדרכתו של פרדריק בראון. הוא הציג ציורים עם מועדון האמנות האנגלית החדשה משנת 1891 והיה חבר במועדון בשנת 1895.

בראון הפך לפרופסור לאמנות ביוניברסיטי קולג', לונדון בשנת 1892, וטונקס החל ללמד בבית הספר לאמנות. טונקס הפך ל"מורה הנודע והנורא ביותר בדורו".^{[דרוש מקור]} תלמידי טונקס בסלייד כללו את וויניפרד נייטס, דייוויד בומברג, ויליאם ליונל קלאוז, מוקול דיי, איאן פיירווטר, מארק גרטלר, הרולד גילמן, ספנסר גור, קייטי אדית גלידון, עדנה קלארק הול, אוגוסטוס ג'ון, גוו. ג'ון, פרסי ווינדהם לואיס, הייאם מאייר, ויליאם אורפן, איזק רוזנברג, ^[2] סטנלי ספנסר ורקס ויסלר. הסרקזם שלו שם הבריח תלמידים.^{[דרוש מקור]}

מלחמת העולם הראשונה

טונקס חידש את הקריירה הרפואית שלו בשנת 1914, תחילה במחנה שבויים בדורצ'סטר, ולאחר מכן בהיל הול באסקס. הוא עשה רישומי פסטל של אוגוסט רודן ואשתו, שהיו פליטים. הוא שימש כסדרן רפואי בבית חולים של הצלב האדום הבריטי ליד מארן בצרפת בשנת 1915, והצטרף ליחידת אמבולנסים באיטליה. הוא הפך לסגן בחיל הרפואה המלכותי של הצבא המלכותי בשנת 1916, ועבד אצל הרולד גיליס בהפקת רישומי פסטל שתיעדו מקרי פגיעות פנים בבית החולים הצבאי בקיימברידג' באלדרשוט ובבית החולים המלכה, סידקאפ ^{[3] [4]} - תרומה שהוכרה בתערוכות Faces of Battle במוזיאון הצבא הלאומי בשנת 2008 .

טונקס הפך לאמן מלחמה רשמי בשנת 1918, והוא ליווה את ג'ון זינגר סרג'נט בסיורים בחזית המערבית. באוגוסט 1918, שניהם היו עדים לשדה של פצועים ליד לה באק דו סוד, דולנס, שהפך בסיס לציור העצום של סרג'נט. טונקס נסע לארכאנגלסק ברוסיה בשנת 1919 כאמן מלחמה עם משלחת בריטית. ^[5]

חיים מאוחרים יותר

הוא החליף את פרדריק בראון כפרופסור לאמנות יפה בין השנים 1918 עד 1930, אם כי בתחילה דחה את המינוי לטובת וולטר סיקרט, אבל קיבל אותו רק כשסיקרט סירב לתפקיד. סטודנטים נוספים לאחר המלחמה כללו את תומאס מונינגטון, ויליאם קולדסטרים, הלן ליסור ופיליפ אברגוד. ליסור, שהקימה את גלריית Beaux Arts עם בעלה פרידריך ליסור בשנת 1923, תיארה אותו כ"דמות שולטת, דומיננטית, גבוה, רזה וסגפני למראה, עם אוזניים גדולות, עיניים מכוסות, אף שמוט אנכי כמו מקור נשר ופה דמוי גמל רועד " .

הוא פרש בשנת 1930, וסירב לקבל תואר אבירות. תערוכה מעבודותיו התקיימה בלונדון בגלריה טייט בשנת 1936, זו הייתה הרטרוספקטיבה השנייה בגלריה טייט לאמן בריטי חי. ^[6]

הוא נפטר בביתו בצ'לסי.

גלריה

• 
  תחנת פצועים בצרפת
• 
  מרתף איסוף פצועים
• 
  נסיגת חיילים בולשיביקים
• 
  חיילים רוסים רוקדים עם איכרות
• 
  הופעה יומית
• 
  חנות הכובעים
• 
  ענק הפנינים
• 
  vmhhr הצייר ג'ון זינגר סרג'נט

קישורים חיצוניים

מדיה וקבצים בנושא הנרי טונקס בוויקישיתוף

הערות שוליים

1. Ian Chilvers, Tonks, Henry, Oxford University Press, 2004-01-01, ISBN 978-0-19-860476-1. (באנגלית)
2. Tonks, Henry (1862–1937), artist and art teacher, Oxford Dictionary of National Biography (באנגלית)
3. Vincent H. Ward, Henry Tonks — The Facial Injury Artist, British Dental Journal 187, 1999-10, עמ' 439–439 doi: 10.1038/sj.bdj.4800298a2
4. Suzannah Biernoff, Flesh Poems: Henry Tonks and the Art of Surgery, Visual Culture in Britain 11, 2010-02-10, עמ' 25–47 doi: 10.1080/14714780903509979
5. Merion Harries; Susie Harries (1983). The War Artists, British Official War Art of the Twentieth Century. Michael Joseph, The Imperial War Museum & the Tate Gallery
6. Gillies Archives image collection, www.gilliesarchives.org.uk